העוגן

קיבוץ בישראל

העוגן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי הממוקם דרומית לחדרה ומשתייך למועצה אזורית עמק חפר.

העוגן
בית התרבות עם קיר אמנות של שרגא וייל בשיתוף משה סעידי
בית התרבות עם קיר אמנות של שרגא וייל בשיתוף משה סעידי
בית התרבות עם קיר אמן של שרגא וייל בשיתוף משה סעידי
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎15 מטר
תאריך ייסוד 1947
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 798 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 783 תושבי ישראל
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
8 מתוך 10
קיר חדר האוכל הישן 1961, שרגא וייל
קיר חדר האוכל הישן 1961, שרגא וייל
מבני הסילו
מבני הסילו
בית בהעוגן
בית בהעוגן
קיר פסיפס משפחות העוגן
קיר פסיפס משפחות העוגן

היסטוריה

עריכה

גרעין קיבוץ העוגן נוסד בשנת 1939 על ידי עולים יוצאי צ'כוסלובקיה[3] ומהונגריה. הגרעין שהה כ-8 שנים במחנה ליד גן חיים, על הדרך בין כפר סבא לרמת הכובש[4]. בשנת 1944 מנה הקיבוץ 137 נפש, בהם 17 תינוקות[5]. באוגוסט 1945 הצטרפו לקיבוץ 10 מגולי מאוריציוס[6].

הקיבוץ עלה על הקרקע ב-28 באוגוסט 1947[7]. מקור השם סמלי: "הטלנו עוגן במולדת".

למיקום הקיבוץ הייתה חשיבות רבה בתקופת מלחמת העצמאות שפרצה כמה חדשים לאחר מכן, בהיותו נקודת משמר על כביש השרון, שהיה אחד מעורקי החיים החשובים של היישוב היהודי.[8]

במשך השנים הצטרפו חברים רבים מארצות שונות כולל הונגריה, אוסטריה, איטליה, ילידי הארץ ועוד.

במחנה הזמני הוקם מפעל לייצור ותיקון צמיגים. עם המעבר ליישוב קבע הוקם מפעל הפלסטיק "העוגנפלסט" שייצר פלסטיק ופי.וי.סי.

ארבעה מבנים בקיבוץ הוכרזו כמבנים לשימור: מגדל המים (שעדיין ממלא את ייעודו); מבני הסילו/ממגורות הישן (ללא שימוש); מבנה המרפאה ובית הילדים הראשון (שימש גם את ארכיון הקיבוץ).

מפעלים

עריכה

בשנותיו הראשונות הקיבוץ הקים מפעל לחידוש צמיגים[9] ועבודות גומי[10]. לאחר קום המדינה הורחב הייצור לצינורות וצמיגי אופניים והוקמה מעבדה למחקר ופיתוח[11].

הקיבוץ היה הבעלים של מפעל "העוגנפלסט" המייצר יריעות PVC, המשמשות בין היתר לאיטום בריכות מים וגגות, לריצוף, לציפוי דלתות פלדה ופרופילי אלומיניום לחלונות, ועוד. בדצמבר 2021 נמכר המפעל לחברת קאפ (KAP AG) הגרמנית תמורת 150 מיליון ש"ח, מהם קיבל הקיבוץ 63 מיליון ש"ח על חלקו בבעלות[12].

היישוב כיום

עריכה

כיום הקיבוץ בהפרטה כמעט מלאה. יחד עם זאת, ישנה רשת ביטחון עבור הזקוקים לכך.

קיים ועד מנהל ומינהלת קהילה אשר מטפלים בנושאי משק וחברה. החינוך מופרט ובתי הילדים עד גיל בית ספר פתוחים עבור ילדי הסביבה.

הקיבוץ מחזיק ברפת חפר יחד עם מעברות, ושותף בגד"ש חפר (גידולי שדה שונים: כותנה, תירס, חיטה ועוד) יחד עם משמר השרון ומעברות.

בקיבוץ קיימת הרחבת בנים המיועדת לבני המקום[13]

אישים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא העוגן בוויקישיתוף
 
שרגא וייל- ציור קיר בכיתה הראשונה 1954

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מרץ 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ בקיבוץ העוגן, משמר, 9 באוגוסט 1943
  4. ^ מצור שעתיים על קיבוץ העוגן, דבר, 31 באוקטובר 1946
  5. ^ 5 שנים לקיבוץ העוגן, דבר, 12 ביוני 1944
  6. ^ קיבוץ העוגן קולט עולים, משמר, 28 באוגוסט 1945
  7. ^ קמו שני יישובים חדשים, משמר, 29 באוגוסט 1947
  8. ^ אהרן גרץ, עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר: מועצה אזורית עמק חפר, כסלו תשט"ז, עמ' 190
  9. ^ קרן השומר הצעיר, דבר, 30 ביוני 1942
  10. ^ שמור על צמיגיך, משמר, 22 בפברואר 1944
  11. ^ נחנכה המעבדה של ביח"ר העוגן, על המשמר, 6 במאי 1953
  12. ^ גולן חזני, אקזיט של 63 מיליון שקל לקיבוץ העוגן על מכירת העוגנפלאסט, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2021
  13. ^ איילת רוטה גבאי, צמודי קרקע, וילות וקוטג'ים: קיבוץ העוגן קיבל אישור להתרחב, באתר קיבוץ, ‏21.12.21
  14. ^ דן צימרמן, באתר העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה
  15. ^ ארכיון יד יערי : ארגוב לוי, עדות על פעילותו בבריחה, באתר www.infocenters.co.il