העיר הטבועה

משחק מחשב משנת 2019

העיר הטבועה או העיר השקועהאנגלית: The Sinking City) הוא משחק וידאו מסוגת הרפתקאות-פעולה-אימה (אנ') שפותח על ידי חברת פרוגוורס ויצא לאור ב-2019.

העיר הטבועה
The Sinking City
כללי
תאריך הוצאה מיקרוסופט ווינדוס, פלייסטיישן 4, אקסבוקס 1
27 ביוני 2019
נינטנדו סוויץ'
12 בספטמבר 2019
פלייסטיישן 5
19 בפברואר 2021
אקסבוקס סדרת אקס ואס
28 באפריל 2021
סוגה פעולה
הרפתקאות
אימה
מספר שחקנים 1
פיתוח פרוגוורס
הוצאה לאור פרוגוורס
ארץ מקור אוקראינה
שפות אנגלית
צרפתית
גרמנית
רוסית
סדרה The Sinking City עריכת הנתון בוויקינתונים
דרישות תוכנה
מנוע משחק אנריל אנג'יין 4
מצבי משחק שחקן יחיד
פלטפורמות מיקרוסופט ווינדוס
פלייסטיישן 4
פלייסטיישן 5
אקסבוקס 1
אקסבוקס סדרת אקס ואס
דרישות מערכת
מעבד מינימלי
Intel Core i3-4350
AMD Phenom X6
מומלץ
Intel Core i7-3770
AMD FX-8350
AMD Ryzen™ 5 1400
זיכרון מינימלי
6GB
מומלץ
8GB
כרטיס מסך מינימלי
NVIDIA GeForce 760 GTX
ATI R9 380X
מומלץ
NVIDIA GeForce GTX 970
AMD Radeon R9 290
מקום פנוי מינימלי
35GB
מומלץ
40GB
בקרים מקלדת ועכבר או בקר משחק
www.thesinkingcity.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילת המשחק, המבוססת ברובה על עולמו הבדיוני של הסופר ה.פ. לאבקרפט, מתרחשת במהלך שנות ה-20 וסובבת את דמותו של צ'ארלס ריד, בלש פרטי המגיע לעיר האפלה ומוכת השיטפון אוקמונט, במטרה לחקור את הטירוף המפלצתי הרודף אותה.

משחקיות עריכה

המשחק מתקיים במרחב תלת־ממדי, בשיטת עולם פתוח, כאשר השחקן פועל דרך דמותו של החוקר הפרטי צ'ארלס וו. ריד מגוף שלישי. בראשית המשחק מתחיל קו העלילה הראשי בצורה אוטומטית, אולם עם השלמת המשימות המקדימות משתחררת האחיזה סביב השחקן, והוא יכול להסתובב בחופשיות בעולם ולפנות לקווי העלילה המשניים או לעשות כרצונו.

תנועה עריכה

השחקן יכול לזוז קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה, זאת על ידי שימוש במקשי התזוזה האופייניים לכל פלטפורמה. כמו כן ניתן להגביר את מהירות ההליכה בעזרת ריצה למשך פרק זמן קצוב, ולכרוע על הרצפה לצורך הסתתרות או התקדמות שאינה מושכת תשומת לב רבה מאויבים.

חקירה עריכה

סגנון המשחק הוא בלשי בעיקרו, ומוטמעת בתוכו מערכת חקירה המאפשרת לשחקן לאסוף רמזים ולהפיק מסקנות בכדי להתקדם במשימותיו. כל בחירותיו של השחקן, אפוא, משפיעות על השתלשלות אירועי העלילה, אשר עשויה להתפצל למספר תרחישים ולהציע ברירות שונות.

במסך התפריט של המשחק ישנן שבע קטגוריות בסך הכל, כאשר שלוש מתוכן קשורות באופן ישיר למכלול החקירה שתואר לעיל:

  • ארמון המחשבה: מקום בו השחקן יכול להצליב בין הידיעות השונות אליהן הגיע ולהפיק מסקנה חדשה אשר עשויה לפתוח כיווני חקירה חדשים. לעיתים ניצב השחקן בפני מספר ברירות, ועליו לקבל החלטה עצמאית שתקבע את המשך דרכו.
  • תיקים: רשימה מסודרת של כל המשימות בהן השחקן מעורב, או בשפת המשחק, התיקים עליהם הוא עובד, יחד עם כלל הרמזים והראיות שהצליח למצוא עבור כל אחת מהן. ישנה אפשרות לנעוץ את הרמזים על גבי מפת העיר, דבר שעשוי להעניק ראייה חקירתית רחבה יותר.
  • סיפור: אוסף הממצאים (מסמכים, מכתבים, יומנים, תמונות וכיוצא בזה) שהשחקן אסף, אשר אינם מהווים בהכרח ראיות מן המניין, אולם דרך בחינתם מחדש הוא עשוי להגיע להחלטות עצמאיות שיעזרו לו להבין כיצד להתקדם.

אין זה די להשתמש ביכולות העומדות לרשות השחקן לצורך השלמת המשימות. ישנם מקומות במשחק כגון תחנות משטרה, ספריות ואוניברסיטאות, בהם מוכרח השחקן לבקר על מנת לעיין בארכיוניהן, ולגלות היכן נמצאים יעדים, חפצים או אישים כלשהם, זאת על ידי הצלבה של הנתונים הידועים לו, או בעזרת ניחוש.

בנוסף, מחזיק השחקן ביכולת מיוחדת הקרויה עין המחשבה, מעין חוש שישי הפותח בפניו את ראיית הנסתר, דהיינו צפייה בסימנים שאינם גלויים לעין, ובאירועים שהתרחשו בעבר. עין המחשבה עשויה להיות יעילה מאוד בזירות פשע, אך אליה וקוץ בה, שימוש מוגזם עלול לרוקן את מד השפיות של השחקן. כאשר מגיע השחקן למקומות חשוכים במיוחד הוא יכול להשתמש בפנס שנושאת דמותו בכל עת. השימוש בו אפשרי גם בעת צלילה.

מבחינה טכנית, כל הרמזים והראיות שהשחקן יכול לאסוף בולטים לעין במידה מסוימת, ובאמצעות לחיצה על מקש הרווח במחשב, או כפתור האיקס בפלייסטיישן, ניתן לבחון אותם מקרוב יותר, או לאסוף אותם. אותם מקשים משמשים למרבית האינטראקציות במשחק, כגון פתיחת חלון הדיאלוג עם שאר הדמויות, הפעלת הארכיונים, וכן הלאה.

יכולות עריכה

לרשות השחקן עומדת מערכת יכולות או סקילים, המאיישת את הקטגוריה הרביעית במסך התפריט. היכולות מתחלקות בין שלוש סדרות: קרב, מחשבה ומרץ. כל אחת מהסדרות נפרסת לשני עצי שיפורים, כלומר שבכל אחד מהם לא ניתן לשפר את היכולת הבאה בתור, לפני שיפורה של הקודמת. השחקן מקבל נקודת שיפור עבור כל אלף, ומאוחר יותר במשחק, אלף וחמש מאות, נקודות ניסיון, שהוא צובר ממשימות ומהרג מפלצות.

  • קרב: יכולות המשפיעות על תפקודו של השחקן בשעת לחימה. העץ הימני מעצים את הקיבולת והחוזק של כלי הנשק שברשות השחקן, וכן את דיוקם ומהירות טעינתם. העץ השמאלי משפר את המהירות והטווח של מלכודות השחקן.
  • מרץ: יכולות המשפיעות על הסיבולת של השחקן. העץ הימני מחזק את משפר את מהירות ריצתו וכמות הנזק שביכולתו לספוג מיריבים, וכן מאריך את מד החיים שלו. העץ השמאלי מגדיל את קיבולת התחמושת והחפצים שהוא מסוגל לשאת על עצמו.
  • מחשבה: יכולות המשפיעות על רווחתו של השחקן. העץ הימני מכפיל את כמות נקודות הניסיון והפרסים שהשחקן מקבל כתוצאה מהשלמת משימות, ובנוסף מחזק את מד השפיות שלו. העץ השמאלי משפר את מאפייני הקיבולת והחיסכון של החומרים עמם יכול השחקן לייצר תחמושת או חומרי נפץ.

עולם עריכה

העולם בו מתרחש המשחק הוא עיר בדיונית הנמצאת במסצ'וסטס, ארצות הברית, הנקראת אוקמונט. העיר הקודרת והגשומה, כשמו של המשחק, שרויה בשיטפון תמידי, והשחקן נאלץ לנווט בין שבעת רבעיה על גבי סירת מנוע. ישנה אפשרות גם לניווט מהיר באמצעות תאי טלפון אדומים.

את רבעי העיר ניתן לראות על המפה, הנמצאת בקטגוריה החמישית במסך התפריט, והם כדלהלן: סלביישן הרבור, גרימהייבן ביי, שלס, קאברסייד, אדוונט, אולדגרוב, וריד הייטס. מספר אזורים המסומנים בצבע אדום נחשבים לנגועים, מאחר שהם שורצים בנחילי מפלצות אשר יתקפו את השחקן אם יתקרב אליהם יתר על המידה.

לחימה עריכה

מערכת הלחימה במשחק פשוטה למדי, ונחה על גלגל כלי נשק אשר נפתח בלחיצת כפתור ומאט את מהירות הקרב בכדי לאפשר לשחקן לבחור את הפריט הרצוי. על אף שעומדים לרשותו כלי נשק קרים, יצטרך השחקן להשתמש רוב הזמן באקדחים וברובים על מנת להביס את אויביו, המסוגלים לפגוע בו הן מהטווח הקרוב והן הרחוק.

אויבים עריכה

האויבים העיקריים הם יצורים ריריים וחלקלקים הקרויים ויילים, אשר מתחלקים לארבעה סוגים: סטיג'יאנים, לתיאנים, קוקיטיאנים ואכרוניאנים. חלק מהם מפלצתיים לגמרי, אולם אחרים מפגינים סממנים אנושיים במידת מה. השחקן עשוי ללמוד על טבעם לעומק במהלך אחת ממשימות המשנה, שדה המחקר.

בנוסף לויילים, אשר מסוגלים לחיות רק על פני היבשה, ישנם גם יצורים מימיים הקרויים צלופחים אוכלי אדם, המצויים בנחלים שנוצרו בין רחובות העיר אוקמונט, ויש להשתמש בסירת המנוע על מנת להימנע מהם. אף על פי ששחייה היא פעולה אפשרית, הישארות ממושכת מדי בתוך המים תמשוך את היצורים הללו, ותוביל למוות ודאי.

כחלק ממשימותיו עשוי השחקן לצלול מעת לעת באוקיינוס, בו נמצאים שני סוגים נוספים של אויבים: דגי אימה, הנעים בחופשיות במים ומסוגלים לתקוף מכל כיוון, וכן מחושי ענק, הפורצים מתוך הקרקעית ומנסים להצליף ביריבם, על אף שאינם ניידים, ולכן מוגבלים לשטח קטן.

ישנם גם מספר אויבים אנושיים ברחבי המשחק, בהם ייתקל השחקן במהלך העלילה. כמו כן, רחובות העיר מלאים בעוברי אורח ובאזרחים הנחשבים לחפים מפשע, והריגתם עשויה למשוך את תשומת לבם של השוטרים החמושים המפטרלים בעיר, אשר לא יהססו להרוג את השחקן.

כלי נשק עריכה

כלי הנשק העומדים לרשותו של השחקן הם את חפירה, עמו הוא יכול להכות את אויביו, וכן אקדח רגיל ואקדח תופי. בשלבי המשחק המאוחרים יכול השחקן לשים את ידו גם על שוטגאן, רובה קרב, ומקלע נייד. כמו כן ביכולתו להטמין מלכודות רגליים, ולהשליך לבנים, פצצות אש ורימונים. כל כלי הנשק והתחמושת נמצאים במלאי החפצים שלו, הנגיש דרך גלגל הצד, או בקטגוריה השישית של מסך הבית.

מדדים עריכה

השחקן יכול להיפצע מהאויבים השונים שתוארו לעיל, ומאחר שמד החיים שלו אינו מתמלא לבדו, הרי שהדרך היחידה להחלים היא להשתמש בערכות לעזרה הראשונה, אותן ניתן לייצר או למצוא במקומות מחבוא ברחבי המשחק.

בנוסף מחזיק השחקן גם במד שפיות, המתרוקן בכל פעם שהוא משתמש בעין המחשבה, או נתקל במחזה מחריד במיוחד. צניחה קיצונית של שפיותו עלולה להוביל להזיות ולתפישה שגויה של המציאות, להופעתן של מפלצות צללים, ובמקרים חמורים אף למוות. בכל פעם שהשחקן נחשף למחזה מחריד במיוחד, או במקרה שהוא רוצח אזרחים חפים מפשע, המד עלול לרדת בפתאומיות. בניגוד למד החיים, מתמלא מד השפיות מחדש לאורך הזמן, על אף שניתן להשתמש בתרופות אנטי-פסיכוטיות על מנת לזרז את התהליך.

לבוש עריכה

מלתחת הבגדים של השחקן כוללת שתים עשרה חליפות שונות, אותן הוא יכול להחליף בארון הבגדים שבחדרו בבית המלון. התלבושת הראשונה עמה הוא מגיע לאוקמונט נקראת ”הבחור החדש”, וחליפות נוספות נפתחות עבורו עם השלמת קו העלילה הראשי וקווי העלילה המשניים.

צלילה עריכה

כמה מהמשימות במשחק כרוכות בצלילה לתוך הים. משימות אלו נעשות בתוך חליפת צלילה, והשחקן אינו מסוגל להשתמש בכלי הנשק הרגילים שלו במהלכן. במקום זאת, יש בידיו מעין רובה צלילה היורה צלצלים, ואקדח נורים. לשני כלי הנשק יש אספקה בלתי מוגבלת של תחמושת, אך טעינתם אורכת זמן רב.

עלילה ראשית עריכה

עלילת המשחק מתרחשת במהלך שנות ה-20, באוקמונט, עיר בדיונית הנמצאת במסצ'וסטס, ארצות הברית. העיר נקלעה לשיטפון קטלני ב-1920 אשר גרם לה לטבוע ולהיפרד משאר יבשת אמריקה, כאשר מספר חודשים לאחר האסון החלו תושביה לאבד את דעתם ולהתייסר מהתפרצויות טירוף בלתי נשלטות.

הגיבור והפרוטגוניסט של המשחק, צ'ארלס וינפילד ריד, הוא בלש פרטי המתגורר בבוסטון. בעברו שירת כמלח בצי ארצות הברית ואף לחם במלחמת העולם הראשונה, אולם לאחר שקיעתה של ספינתו, היו. אס. אס. סייקלופס (אנ'), ועם שחרורו מהצבא, החל לסבול מסיוטי בלהות וחזיונות מתמשכים. בניסיון למצוא תרופה למחלתו מגיע ריד לאוקומונט, בה, כך שמע, נמצאו מקרים נוספים המזכירים את אותם סממנים.

קבלת פנים קרירה עריכה

לאחר שבמשך שנים חיפש ריד בנרות אחרי קצה חוט שיסביר את פשר הזיותיו, הגיע לידיו מכתב מאת אינטלקטואל העונה לשם יוהנס ואן דר ברג, תושב אוקמונט, בו תיאר הלה נקודות דמיון רבות בין מצבו לבין השיגעון שהשתלט על אנשי עירו:

”מר. צ'ארלס ריד היקר, בהמשך לבקשתך, התחלתי לחקור את התפרצויות ההיסטריה והחזיונות שתקפו את אוקמונט. מסתבר כי הנחותיך היו נכונות – מקרים מהסוג הזה הרבה יותר שכיחים כאן. גברים ונשים מרחבי הארץ חשים משיכה אל העיר, וכולם רדופים בידי חזיונות דומים לשלך: חלומות על עיר שטבעה, ועל נוכחות של דבר מאוד גדול שטיבו עדיין אינו ידוע. כך רצה הגורל, ואני מאמין שנתקלנו גם במקור של מחלתך – והאדם שעשוי לעזור לך איתה. הכן את עצמך, וצא אל אוקמונט בהקדם האפשרי. אני אפגוש אותך כאן בכדי להכין אותך לדרכך. בחום רב, יוהנס ואן דר ברג”.

בעקבות הזמנתו של ברג יוצא ריד לדרכו ומפליג לאוקמונט, כך שהמשחק מתחיל עם התעוררותו בתא הנוסעים של הספינה כארון לאחר סיוט בלהות מפחיד במיוחד. ברג מקבל את פניו על רציף הנמל, ומתגלה כדמות משונה המעוררת את חשדותיו. הוא מוסר לידיו מפה מקומית ומפנה אותו לעבר בית המלון שרטון השטן, בו שכר עבורו חדר. בכל הנוגע לפשר העניין שבגינו הגיע עד הלום, החזיונות, מציע לו הלה לשוחח עם אדם העונה לשם רוברט טרוגמורטון, אשר בעקבות צירוף מקרים מפתיע, הגיע גם הוא לנמל.

בכניסתו לעיר נתקל ריד בהמולה קטנה של עוברי אורח ושוטרים, המתקהלת סביב דמות לבושת חליפה לבנה, המתגלה כלא אחר מאיש השעה: רוברט טרוגמורטון, אדם גבוה קומה ואימתני בעל שיער פנים עבות ותווי פנים של קוף, המתנשא ביהירות מעל כל סובביו.

טרוגמורטון הנסער מגולל בפני ריד את הרקע למהומה, ומספר לו כי בנו היחיד, אלברט, נעלם, לאחר שהצטרף לצוותה של משלחת ימית אשר הפליגה לעבר האוקיינוס מספר ימים קודם לכן. לדבריו, נשטף אלברט לחופי העיר רק לפני שעות ספורות בעודו מחוסר הכרה, וכאשר התעורר הפך לאחוז טירוף והחל למלמל דברי שטות, בטרם נעלם לחלוטין. טרוגמורטון משוכנע כי האינסמאותרים, מעין אנשי דג אשר היגרו לאוקמונט בהמוניהם, הם העומדים מאחורי המזימה, ומסרב לעזור לריד בשליחותו בטרם יירד לחקר האמת.

בלית ברירה פותח ריד בחיפוש אחר אלברט ופונה לחקור את בית הדייג אשר משה אותו מהחוף. הוא נתקל באחד מחבריו, וויל, הטוען כי מהרגע בו אלברט עבר מבעד לדלת ביתם מיד החל למלמל דברי הבל לא ברורים, שעוררו חזיונות אימים בעיני רוחו וגרמו לו להתעלף. כאשר התעורר מצא את גופתו של דייג נוסף, פול, אשר נחבל בפניו וגולגולותו נופצה.

ריד משתמש בעין המחשבה, יכולת מנטלית המאפשרת לו לחזות באירועי העבר, ומגלה כי כאשר התעורר נתקף אלברט באמוק, ובעודו אחוז טירוף התנפל בזעם על שאר הדייגים, אשר נדבקו גם הם בשיגעונו והחלו לתקוף איש את רעהו. לאחר מותו של פול נמלט אלברט מהזירה יחד עם דייג נוסף, לואיס. ריד מצליח לעלות על עקבותיהם ומגיע למרתף של מחסן קרוב, בתוכו הוא מוצא את גופתו של אלברט, אשר נורה בראשו ונתלה מזוג קרסים.

למשמע החדשות הרעות מתפרץ טרוגמורטון על ריד בכעס, ומצווה עליו למצוא את לואיס, הדייג שרצח את בנו. ריד מגיע לפאב תחת שדרית הספינה, ומשכנע את בעל המקום להצביע עבורו על חדרו של הנאשם. כאשר הוא מתעמת עמו, טוען לואיס כי הטירוף שהשתלט עליו ועל שאר הדייגים היה כה חזק, עד שהתעורר במרתף לצד גופתו של אלברט, חסר כל זיכרון או ידע בדבר השתלשלות האירועים. הוא פונה ללבו ומבקש ממנו להציל אותו מידיו של טרוגמורטון, ואף מציע לו שוחד.

בין אם לקח השחקן את הכסף מידיו של לואיס ובין אם לא, הוא ניצב כעת בפני שתי ברירות:

  • מידת הדין: גם אם יש שמץ של אמת בתירוציו של לואיס, אין זה משנה את העובדה כי הוא רצח את אלברט, וכך יראה טרוגמורטון את העניין. אם ידווח לו על מקום מחבואו של הדייג, אפוא, יוביל הדבר ללא כל ספק למותו הוודאי.
  • מידת הרחמים: לואיס טען כי התעורר לצד גופתו של אלברט, כלומר שהוא עשוי להיות חף מפשע, אבל גם אם רצח אותו, הרי שעשה זאת בעודו אחוז טירוף וללא כל שליטה על עצמו, כך שלא היה אחראי למעשיו. אם ידווח לטרוגמורטון כי מצא את גופתו של הדייג לאחר שהלה נהרג בידי המפלצות השורצות בעיר, השקר הלבן עשוי להציל את חייו.

כך או אחרת, מביע טרוגמורטון את תודתו ומציע לעזור לריד בחיפושיו. הוא מספר לו כי ”היסטריה בלתי מוסברת” החלה להתפשט באוקמונט מאז השיטפון, ואי לכך הורה על הקמתה של המשלחת הימית אליה הצטרף בנו המנוח. לטענתו, יצאו חברי המשלחת אל לב הים במטרה לגלות את הקשר המדעי שבין האסון לבין הטירוף שהשתלט על העיר, אולם אף אחד מהם לא חזר, גם לא פרופסור הארייט דואו, אשר עמדה בראשה. טרוגמורטון מציע לו לבקר במפקדת המשלחת בתור התחלה ולחפש אחר רמזים נוספים.

אבודים בלב ים עריכה

ריד גומר אומר בדעתו לנוח מעט בטרם יתחיל לחקור את העיר, אך בדרכו לבית המלון הוא נתקף בחזיון אימים נוסף ומתעורר במיטתו באי יודעין כיצד הגיע אליה. פתק שהשאיר ברג בחדרו מסביר כי מצא אותו לאחר שהתמוטט על מדרכת הרחוב לעיני כל, ודאג להביאו בבטחה למיטתו.

ברדתו לחדר הלובי הוא נתקל בוויקטור אולמסטד, בעל המקום, המתלונן על הרעשים המוזרים שהגיעו מחדרו בזמן שישן, ”אנחות, ודברי זמרה. אולמסטד מאיים לסלק אותו לאלתר מבית המלון, אך רוחו של ריד לא נשברת והוא ממשיך לדרכו בניסיון להתחיל את יומו הראשון באוקמונט ברגל ימין. המצב בעיר הגשומה, עם זאת, אינו מתגלה כמאיר פנים במיוחד, כאשר בכל עבר הוא פוגש בצרות להן גרם השיטפון: זוהמה ואשפה בכל פינה, בתים מוחרבים עד היסוד, ונחלי ענק המציפים את הרחובות. למורת רוחו, הוא מבחין כי האסון לא פסח גם על התושבים המדוכדכים ונפולי הראש, שמחציתם התדרדרו לקיבוץ נדבות, והשאר איבדו את דעתם והפכו לאנשי כת מקועקעים בעלי מבטים חורשי רעות.

עם הגעתו אל יעדו ברובע קאברסייד, מפקדת המשלחת הימית, מוצא ריד כי המקום נפרץ, רהיטיו נשברו ופוזרו בערבוביה ברחבי המקום, וכל המסמכים שנגעו לענייני המחקר נשרפו. הוא ממשיך לחפש אחר ראיות שאולי נותרו במרתף, אולם נתקל באינסמאותר חמוש ונקלע לקרב יריות עמו. לאחר שהוא מצליח להכניעו, משתמש ריד בעין המחשבה ומגלה שקבוצת אינסמאותרים עמדה מאחורי הפריצה.

מספר גזרי מסמכים מפוחמים אשר שרדו את השריפה מלמדים כי חברי המשלחת יצאו לדרכם על גבי ספינת משא שהפליגה מרובע גרימהייבן ביי. ריד מחליט לבקר באוקמונט כרוניקל, משרד העיתון העירוני, בכדי לחפש בארכיון אחר יומן התצפית של הנמל ולאתר את כלי השיט המבוקש.

בתום חיפוש קצר עולה בידו למצוא אזכור לספינה טיטאניה, בראשותו של קפטן ג'רמיה סנדרס, אשר יצאה מהנמל לפני מספר ימים. כאשר הוא מגיע למפרץ בכדי לסרוק את האופק אחר מפרשיה, נתקל ריד במלח מפוחד, הטוען כי הספינה שבה זה עתה, אך עם עגינתה ברציף פרצה מסיפונה עדת מפלצות רצחניות.

ריד אכן נאלץ להתעמת עם כמה יצורים בטרם מתאפשרת העלייה הבטוחה לספינה, אשר מתגלה כריקה מאדם. הראיות השונות ועין המחשבה מצביעות על כך שצוות המלחים החל לשתות לשכרה מיד עם חזרתו ליבשה, ותוך כדי התקף טירוף משותף אשר השתלט על כולם יחדיו, החלו לרצוח איש את רעהו. היחיד שניצל מהקטל היה קפטן סנדרס, אשר נפצע קלות בידו ונמלט מהמקום.

ההנחה המתבקשת, מחליט ריד, היא לחפש אחר הקפטן פצוע הכנף בבית החולים היחיד באוקמונט, סנט מרי. המטופלים במוסד הרפואי, ברם, אינם מתגלים כטיפוסים קלים לפיצוח, ולאחר שאף אחד מהם אינו מוכן להזדהות בשם אחריו הוא מחפש, נאלץ ריד לעיין בארכיון הרפואי ולחשוף את זהותו בעורמה.

סנדרס נשבר במהרה, ומספר לריד כי עם צאתם לדרך הגיעה הספינה למקום מרוחק בלב הים, בטרם אספו חברי המשלחת את ציודם וצללו פנימה. בה בעת, הטילו אנשיו עוגן והמתינו בציפייה לשובם. לדבריו, מחקרם של המדענים עסק בסדקים שהתגלו בקרקעית, מהם לכאורה נדפה מגפת הטירוף שנפוצה באוקמונט.

לא חלף זמן רב בטרם סבלנותם של אנשי הצוות פקעה. הם כינו את המקום בו עצרו בתור ”מים מקוללים”, וכמה מהם אף החלו לשמוע קולות בראשם. בהמשך, כאשר הבחינו כי דבר מה מסתכל עליהם מתוך המים, סירבו כלל אנשי הצוות לעצום עין למשך כל שארית שהותם.

כעבור מספר ימים, ולאחר שלא קיבל כל הודעה או מסר מהמשלחת, החליט סנדרס לשלוח את אנשיו לקרקעית על מנת לחפש אחריה. המלחים חזרו לספינה עם אלברט בלבד, מטורפים למחצה ורועדים מפחד, ואיימו לפתוח במרד אם לא יצווה להרים עוגן ולעזוב מיד. בלית ברירה, שב סנדרס חזרה לאוקמונט והותיר את אנשי המשלחת לגורלם במעמקי הים.

ריד מחליט לבוא לעזרתם ולצאת בעקבותיהם. לאחר שהוא לומד מתוך יומן הספינה שנלקח מסנדרס בעת אשפוזו כי הצוות עגן במקום הקרוי שיני השטן, מעין מערה תת-קרקעית בה קיוו המדענים להקים תחנת מחקר, הוא שם את ידו על הציוד הדרוש לו במפעל לחליפות צלילה, ומפליג ליעדו על סירת משוטים מגרינהייבן ביי.

שיני השטן מתגלה כאיון סלעי וקטן, בעל רציף עץ רעוע שנבנה מסביבו. ריד לא משתהה וצולל לתוך הים העכור הצופן בחובו אפלה עבה וסמיכה, שבמעמקיה הוא מבחין ביצורי ענק תמנוניים השוחים לאיטם.

חמוש ברובה צלילה ובאקדח זיקוקים, מתקדם ריד לאורך שביל העששיות הכימיות שהשאירו חברי המשלחת אחריהם, עד שלבסוף הוא מגיע לפתח סלעי הבוהק בצבע ירוק חזק ומסנוור. המערה מתגלה כמעין כיס אוויר רחב ועמוק, בו תקעו חברי המשלחת יתד, הקימו מחנה, והחלו בעבודתם.

עם כניסתו פנימה מוצא ריד שלושה ניצולים אשר נותרו בחיים, אולם כל ניסיונותיו לשוחח עמם עולים בתוהו, ומרגע לרגע מתגברת בו ההבנה כי הם איבדו את דעתם והשתגעו לחלוטין.

הראיות, ביניהן גופה של אינסמאותר וחליפות הצלילה השבורות של חברי המשלחת, יחד עם ממצאי עין המחשבה, מלמדים כולם כי קבוצת הפורצים שראה ריד קודם לכן במפקדה הסתתרה באחת מפינות המערה, עד שפרופסור דואו, הממונה על המשלחת, שמה את ידה על חפץ טקסי כלשהו דמוי לוח שבלולי אותו כינו בשם החותם, בטרם חטפו אותה יחד עם הפריט הנכסף ונמלטו מהמקום.

חזרה על המזח, נתקף ריד במיגרנה קשה ושוקע בחזיון בו מחושים מתפתלים מתחילים לפרוץ מגופו, ובפעם השנייה מאז הגיע העירה, הוא מתמוטט ארצה ומתעורר בחדרו בבית המלון. בשובו לטרוגמורטון, הפעם באחוזתו המפוארת ברובע אולדגרוב, ניצב השחקן בפני שתי ברירות:

  • כל המקיים נפש אחת: שלושה מחברי המשלחת נותרו בחיים. על אף שאיבדו את דעתם לגמרי, ואולי לעולם לא ישובו לבריאותם האיתנה, חייהם בכל זאת עשויים להינצל אם ידווח לטרוגמורטון כי נתקל בהם.
  • טובת הכלל: השיגעון בו לקו חברי המשלחת זהה לטירוף שהשתלט על אלברט, אשר הדביק את הדייגים שמצאו אותו על חוף הים, והוביל אותם לפתוח במסכת קטל ולרצוח זה את זה. חילוצם של הניצולים, אפוא, עלול להפיץ את אותו החולי בקרב תושבי העיר, ולהפיץ מגפת טירוף קטלנית בקרבם. בשל כך, אם ישקר לטרוגמורטון וידווח כי לא נתקל בנפש חיה, יחרוץ אמנם את גורלם של חברי המשלחת, אך יציל עולם ומלואו.

כך או אחרת, טרוגמורטון אינו מגלה אכפתיות רבה אודות אנשיו, אך מתרעם בזעם למשמע הידיעה כי תחזיתו התגשמה והפולשים אכן הגיעו מקרב אויביו השנואים ביותר, האינסמאותרים. הוא מצווה על ריד לחשוף את זהותם, להסתנן לשורותיהם, למצוא את מנהיגם, ומעל הכל – להשיב לידיו את פרופסור הארייט דואו.

טובה תחת טובה עריכה

מאחר שהאינסמאות'רים אשר תקפו את חברי המשלחת פעלו כיחידה מאורגנת, מגיע ריד לתחנת המשטרה העירונית בכדי לחפש בארכיון המשטרתי אחר רמזים אפשריים לפעילות פלילית קודמת אשר אולי תחשוף את זהותם.

ריד נתקל בדו"ח מה-15 באפריל, המתאר אינסמאותר מרובע שלס אשר התנהג בצורה חשודה, ואף החזיק בסכין טקסי ובקמע מוזהב בצורת עין דג, בדומה לזה שענדה אחת מגופות הפולשים במערה. כאשר ניסה אחד השוטרים לעצור את החשוד קרא הלה לחבריו מהארגון או. אי. די. אשר יצאו מיד מתוך שוק הדגים הסמוך ונחלצו לעזרתו.

בשוק הדגים פוגש ריד את אנה לידל, אחת מנציגות הארגון. למרות אופיו המפוקפק, מניחה לידל את דעתו ומסבירה כי מדובר במוסד צדקה הדואג לרווחת אנשי העיר, ותו לא. היא מסרבת להפגיש בינו לבין הממונים עליה, וטוענת כי ראשית יהיה עליו להצטרף לשורותיהם ולהוכיח את ערכו. לדבריה, אם יצליח לגלות מי עמד מאחורי ניסיון הפריצה למחסן הדגים של הארגון, אשר התרחש בליל אמש, אולי תיעתר לבקשתו.

השומר בכניסה למחסן, אינסמאותר בשם דריל, משחזר עבור ריד את השתלשלות האירועים ומספר לו שכמעט והצליח לשפד את הפורץ עם צלצל, אולם הלה התחמק מפגיעתו כחוט השערה, ונמלט מהזירה. כאשר הוא מהרהר על פשר מעשיו של הפורץ, אשר לא היה יכול לקחת דבר מהמחסן למעט דגים, תוהה דריל, ”למה לגנוב את מה שאפשר לקבל בחינם?”.

התשובה לשאלתו מופיעה בדמות בקבוק רעל ריק, אותו מוצא ריד על רצפת המחסן. הוא מגלה כי הפורץ הספיק להרעיל אספקת דגים שלמה אשר הופצה כבר לידי הציבור. עין המחשבה חושפת בפניו כי המפגע הזכיר את שמו של אדם הקרוי פרופסור וסטרברוק, ”אני מקווה שהוא לעולם לא ישמע על זה”, והוא גומר אומר בדעתו לנסוע לאוניברסיטה העירונית בכדי למצוא אותו.

בצאתו מהמחסן נתקל ריד בחדר עינויים נסתר ומחליט לבקר את אנה לידל בטרם ימשיך בחקירתו, אך כאשר הוא מגיע לשוק הדגים מכחישה הלה כל ידע בנוגע לכך. בעת הדיווח על ממצאיו, נקלע השחקן לדילמה בנוגע לגורלו של שומר המחסן, דריל:

  • טעות אנוש: דריל אמנם הניח לפורץ להיכנס למחסן ממש מתחת לאפו ולהרעיל את אספקת הדגים, אך לא עשה זאת בכוונה, ואף התעמת עמו וניסה להורגו. לידל תרשה לו לשמור על עבודתו ותימנע מכל השלכות נוספות אם יספר לה שהאינסמאותר נלחם בפולש באומץ לב.
  • רשלנות מקצועית: חוסר דריכותו הבלתי נסלחת של דריל הובילה להרעלתה של אספקת דגים שלמה, אשר לבטח גבתה את חייהם של עשרות מתושבי העיר. על טעויות, אפוא, יש לשלם. לידל תפטר את דריל ותצווה על הוצאתו להורג בחדר העינויים בו נתקל ריד, אם ידווח כי השומר הזניח את חובותיו המקצועיות.

אחד הסטודנטים באוניברסיטה מזהה את הרעל שמצא ריד בתור ריצין, ומודה כי ניתן להשיגו רק במלאי המקומי, הנגיש לידיהם של שני אישים בכירים בלבד: פרופסור וסטרברוק ופרופסור קוונדיש. מאחר שהדמות שראה במחסן הזכירה את שמו של וסטרברוק, יוצא ריד לחפש אחר קוונדיש בדירתו שברובע אדוונט. עם הגעתו הוא משתמש בעין המחשבה בכדי לגלות כי גרושתו של הפרופסור, אנה לידל, לקחה את בנם ועזבה אותו לטובת ארגון הצללים שלה.

לפתע נתקף ריד בחזיון נוראי, וצופה במים המציפים את החדר עד למותניו, בזמן שאינסמאותר ענקי בוהה בו מבעד לחלון. כאשר הוא מתעורר על הרצפה פוגש מבטו את זה של פרופסור קוונדיש, המתנשא מעליו בכעס. הוא מתעמת עמו ומאשים אותו בהרעלת הדגים, עד שהלה נכנע ומודה באשמה.

קוונדיש טוען להגנתו כי אנשי הארגון אינם תמימים בכלל, והלכה למעשה משתמשים בפעילות הצדקה על מנת להסוות את מניעיהם האפלים. לדבריו, הארגון אחראי לחטיפתם של עשרות אנשים, כאשר חלקם מעולם לא נראו שוב בעודם בחיים. אחדים מהם עברו שטיפת מוח, וביניהם אשתו, אשר לקחה ממנו את בנם הפעוט והתגרשה ממנו, מה שהוביל אותו למעשה הנקמה אשר נועד לחבל בארגון ולפגוע בשמו הטוב.

הפרופסור מבקש מריד לעזור לו להרעיל אספקת דגים נוספת, ובתמורה מציע לקשר אותו לסוכן סמוי אשר שתל בין שורות הארגון. ריד מהרהר בדבר, ומבין כי קלף הסוכן עשוי לסייע לו במשימתו של טרוגמורטון, אשר ציווה עליו לתור אחר עקבותיה של פרופסור דואו. בנקודה זו ניצב השחקן בפני שתי ברירות:

  • רודף צדק: ריד החל לחשוד במניעיו הנסתרים של ארגון הצללים זה מכבר, וטיעוניו של קוונדיש הם עבורו הקש ששבר את גב הגמל. הוא מחליט להיעתר לבקשתו, ושב למחסן הדגים בכדי להרעיל אספקה נוספת. השניים נפגשים שוב בפעם האחרונה לא הרחק משם, והפרופסור מכווין אותו אל הסוכן שלו.
  • פסיכופתיה מדרגה ראשונה: גם אם יש אמת כלשהי בדבריו של קוונדיש אודות הארגון, הרעלתם למוות של עשרות אנשים חפים מפשע אינה הדרך הנכונה. ריד עשוי לסרב להצעתו של הפרופסור, אשר יתנפל עליו בתגובה וינסה להורגו, או שישקר ויסכים לה, אך במקום לעשות כמבוקשו ילך לדווח על הקנוניה כולה לאנה. במקרה הזה תיעתר אנה סוף כל סוף לבקשתו הקודמת לפגוש את מנהיגי הארגון ותשלח אותו לאדם בשם מוריס, מתנקש אשר ינסה לחסלו, ושעל גופתו ימצא ריד צו הוצאה להורג עבור עצמו.

כך או אחרת יגיע ריד לסוכנו של קוונדיש, אדם העונה לשם פרד, בין אם הפרופסור ישלח אותו אליו לאחר שעזר לו להרעיל את הדגים, או שהסוכן ייצור עמו קשר באופן עצמאי עם מותו. כאשר נפגשים השניים במרתף השוק מציע פרד לעזור לו למצוא את עקבותיה של פרופסור דואו, אם הלה יסייע לו לברוח מהעיר ולהשתחרר בכך מאחיזת הארגון, אותו הוא מכנה בשמו האמיתי, ”המסדר האזוטרי של דגון.

אבות ובנים עריכה

לאחר שפרד מציע לו לחפש אחר המבריחים הפועלים בעיר במודעות העיתון, דרכן הם מתקשרים זה עם זה, מבקר ריק בארכיון הכרוניקל ונתקל בהודעה חידתית המתארת התרחשות עתידית בפאב שבעת האלונים.

עם הגעתו לפאב מציע בעל המקום לכוון את ריד למקום המחבוא של המבריחים, בתנאי שיעזור לו למצוא את אחד משליחיו, אשר נעלם כשבידיו ארגז ויסקי יקר. ריד מאתר את גופתו השרופה של השליח במחסן לא רחוק משם, ומגלה כי נרצח בידי כנופיה שבראשה עמד, או ליתר דיוק ישב, אדם זקן על כיסא גלגלים. עם שובו מציין הבעלים כי אותו אלמוני ידוע בתור ”הבוס”, והוא למעשה האדם אשר שולט בכל דרכי המילוט מהעיר, אחריו ריד מחפש.

הנחיותיו מובילות את ריד לסמטה אפלה ברובע סלביישן הרבור בה הוא פוגש את המבריחים, המביאים אותו בפני ברוטוס קרפנטר, האדם הזקן שראה קודם לכן, וראש משפחת קרפנטר, אחת משתי המשפחות העוצמתיות ביותר באוקמונט לצדו של בית טרוגמורטון.

בתמורה להברחתו של פרד מהעיר דורש ברוטוס כי ריד יעזור לו להתיר מזימה אליה נקלע לאחרונה. כשבוע קודם לכן נפל קורבן לניסיון התנקשות בחייו, כאשר התעורר בוקר אחד בתוך שטיח מגולגל בעודו מכוסה בריר, ולאחר שהצליח להיחלץ מצא את עצמו במרתף הקרמטוריום העירוני, לצדו של אחד העובדים אשר עמד לשרוף אותו בתנור בעודו בחיים.

מבוהל, החליט ברוטוס לשוב חזרה לאחוזתו בכדי לתכנן את מהלכו הבא, אולם עם הגעתו נתקל בכפיל של עצמו, מעין קליפה חלולה אשר עטתה פנים הזהות לשלו. בלית ברירה נמלט מהמקום עם קומץ מאנשיו הנאמנים ביותר וירד למחתרת, בזמן שהמתחזה נותר באחוזתו יחד עם בנו, גרהם.

ריד נוכח לדעת כי ברוטוס מתגלה כדובר אמת כאשר הוא מגיע לאחוזת המשפחה ברובע אולדגרוב ופוגש בכפיל המדובר, אשר דומה לו מכל בחינה. בנו ויורשו היחיד, גרהם, מותיר עליו רושם של טיפוס תמהוני, והוא צופה בו באחד מחזיונותיו בעודו כורע ברך מול איש דת מקועקע.

חסר כל קצה חוט נוסף, ממשיך ריד לקרמטריום העירוני, בו הוא לומד כי ברוטוס הצליח לפצוע את אחד מעובדי המקום, ג'יימס ורן, לפני שנמלט. כאשר הוא מתחקה אחר עקבותיו לבית החולים העירוני ומתשאל אותו בדבר השתלשלות האירועים, מודה הלה כי מספר אנשי דת קיצוניים שיחדו אותו בכדי שישרוף את ברוטוס בעודו בחיים.

בעודו מנסה ללמוד על אמונותיהם והשקפותיהם של תושבי אוקמונט בכדי לתור אחר רמזים נוספים, מגיע ריד לספרייה העירונית ונתקל באזכור למשכן דתי קדום הידוע בתור כנסיית הגאולה, אשר עדיין עומד על תילו ברובע סלביישן הרבור. המקום מתגלה כאתר תפילה נוצרי רק למראית העין, וריד מוצא חלקי גופות אנושיות אשר נדחסו לתוך מזבח חלול, בנוסף לפסלי הקדושים, המתפוגגים לנגד עיניו כאשליות וחושפים את טבעם האמיתי, מעין מצג של מפלצות מעוותות ושמנות אשר סותתו בשיש.

ברדתו לקומת המרתף מגלה ריד חליפת צלילה מוכנה לשימוש הניצבת מעל לפיר מימי. הראיות מצביעות על כך שקהילה קיצונית של אנשי דת, אותם הוא מכנה בתור ”חבורה של פנאטים”, כינסה את כל אנשיה למפגש אחרון בטרם צללו יחדיו למעמקי הים בחיפוש אחר מושא אמונתם.

בלית ברירה צולל ריד אחריהם ומגיע למערה תת-קרקעית בה הוא פוגש את אחד הקנאים, אותו אדם שראה קודם לכן בחזיונו לצדו של גרהם קרפנטר. האלמוני פותח בתיאורים נרחבים אודות עתידה הזוהר של הכת, ”צמיחתנו תחנוק את השמש עצמה, והוורידים שנפתח יזריעו פריחות של ארגמן”, ומודה כי אנשיו אכן השתלטו על גרהם, זאת במטרה לסלק את ברוטוס מדרכם ולהשתמש בהשפעתו של בנו כדי לקדם את מניעיהם.

לכל אורך שיחתם מזכיר הקנאי באובססיביות דבר מה המכונה בשם ”אמא פורייה”, כאשר לפתע הוא נתקף בהתפרצות טירוף חדה ותוקף את ריד, אשר מצליח להורגו, ונאלץ להתמודד לבדו מול היצור עליו דיבר קודם לכן, מעין לוע ענק ורב מחושים הפורץ מתוך האדמה ויורק עליו כיסי חומצה. בתום הקרב המתיש ועם חזרתו ליבשה ניצב השחקן בפני שתי ברירות הנוגעות לעתידה של משפחת קרפנטר:

  • האב: גרהם הפך לבובת חוטים תחת ידיה של הכת הקיצונית, שסוכניה עדיין עשויים להימצא ברחבי העיר. דיווח על כל המתרחש לברוטוס, אשר ממילא הבטיח לעזור לריד להשיג את מבוקשו, יגדע לאלתר את שורשיה של הכת, ויכונן מחדש את השלום באחוזת קרפנטר.
  • הבן: ברוטוס כיהן בתור ראש משפחת קרפנטר במשך זמן רב מדי, כאשר לכל אורך שנות שלטונו הרבות עזר להפוך אותה לארגון פשע גדול ותו לא. גרהם, מנגד, טוען לאחריות מלאה על מעשיו, ומבקש להפגין את כוונותיו האלטרואיסטיות ולהשתמש בהון המשפחתי לרווחתם של תושבי העיר. הוא מבקש מריד לעזור לו לרצוח את אביו בכדי שיוכל לתפוס את מקומו.

כך או אחרת, הדמות לה יבחר השחקן לעזור תסייע לו להבריח את סוכנו של קוונדיש מהעיר. לפני צאתו לדרך נפגשים השניים שוב בשוק הדגים, והלה מודה לו על כל שעשה בשבילו, ומיידע אותו כי קבע עבורו פגישה עם אחד מבכירי המסדר של דגון, אברנוט בלאקווד, אשר עשוי לדעת היכן נמצאת פרופסור דואו.

צלילה עריכה

משרדו של בלאקווד מתגלה כחורבה מוצפת במים השוכנת באחת הסמטאות הצדדיות של רובע ריד הייטס. עם כניסתו פנימה נקלע ריד למארב של אנשי הקו קלוקס קלאן, ונאלץ להילחם בהם. בלאקווד, מסתבר, לא שילם את דמי השכירות או החסות אותם היה חייב, וכעונש פרצו חברי הקלאן למקום וחטפו אותו.

בניסיון להתחקות אחר פשעיו האלימים של הארגון ולשים את ידיו על בלאקווד, מבקר ריד בארכיון המשטרתי של אוקמונט. הוא מוצא מספר אזכורים לקלאן, ביניהם דו"ח משטרתי מה-9 בדצמבר המעיד כי כמה מחברי הארגון נעצרו בחשד לרצח במועדון האוריון שברובע אדוונט.

לרוע מזלו של ריד הפך המועדון לקן מפלצות שכבר הספיקו להרוג רבים מחברי הקלאן, ונכפה עליו לחסלן בכדי לחקור את המקום בחופשיות. במהלך סיורו הוא נתקל בגורדון מאייר, האשף הגדול, אשר התבצר בקומה העליונה יחד עם כמה מאנשיו. לדבריו, המפלצות הופיעו במעונם יש מאין מיד לאחר שגררו את בלאקווד פנימה, אשר לדעתו, שב חזרה למקום מחבואו ברובע גרימהייבן ביי.

כאשר הוא מגיע למאורתו של בלאקווד חוזה ריד באירועי העבר דרך עין המחשבה ולומד כי הלה צלל אל הים יחד עם כמה מאנשיו במטרה ”להרוג את נביאי השקר של המסדר” ולחטוף מידיהם את פרופסור דואו. הוא מפליג במהרה אל מרינת קלאמשור מחוץ לרובע סלביישן הרבור וצולל בעקבותיהם.

ריד מוצא את בלאקווד אחוז הטירוף בתוך מערה תת-קרקעית, הטוען בפניו כי צלל לתוך הים על מנת לפתוח במלחמה עם המסדר, וכי לפרופסור דואו ”יש תכלית. היא האחת, כל מה שנותר מתוך הבודדים. אנחנו על סף אסון נוראי, ורק היא יכולה למנוע אותו. היא בין הנבחרים להם העניקה ההשגחה העליונה את החזיונות. גורלה כרוך בישועתנו, והיא זו שתציל אותנו מהאבדון או תביא אותו עלינו”. כאשר שואל אותו ריד על טיבו של אותו אבדון, עונה לו בלאקווד את התשובה האניגמטית, ”זה נמצא מתחת לעיר”.

פרופסור דואו מחכה בפנים המערה לצדו של פסל המתנשא מן הקרקע, מעין מעמד עבור החותם, אותו היא מחזיקה בין ידיה. היא מספרת לריד על חזיונותיה המחרידים, בהם ראתה ”סיוטים המתעוררים לחיים” ואת ”המציאות נקרעת לגזרים”, וטוענת כי הים הוא מה שמפריד בין עולמם של בני האדם לבין העולם המצוי תחתיו, כאשר מי השיטפון מסמלים את המוות השועט לעברם. בכדי למנוע מהשניים להתמזג יש לסגור את הסדקים שנפערו בקרקעית הים בעזרת החותם, דבר שרק האדם הנבחר אשר ניחן בראיית החזיונות מסוגל לעשות.

לאורך שיחתם לומד ריד כי לפי תפישתה של הפרופסור היא האחת אשר נבחרה להציל את העולם, אך הוא מתחיל לזהות קווי דמיון רבים בין חזיונותיה לבין סיוטי הבלהות המפרים את שלוותו מזה שנים, מה שמביא אותו להניח שעשויים להיות מספר נבחרים, וכי הוא אחד מהם. השחקן, אפוא, ניצב כעת בפני שתי ברירות:

  • כרחנות: לדברי הנבואה יכול להיות רק נבחר אחד, ובכל זאת הן ריד והן דואו סובלים מאותם חזיונות. ריד מציע להחליף את הפרופסור בתפקידה ההרואי של הצלת העולם, מה שגורם לה לשקוע בהתקף היסטריה וקנאה, ולנסות לרצוח אותו. הוא הורג אותה בתום קרב קצר ומניח את החותם על מעמדו.
  • בחירה חופשית: הנבואה אינה חוק פיזיקלי מטבעה, ובמחשבה שנייה, מבין ריד כי שמע עליה מפיו של בלאקווד המעורער בנפשו. הוא מציע לפרופסור דואו לשכוח מכל העניין ולעזוב את המערה יחד איתו.

כך או אחרת, נתקף ריד בחזיון ומוצא את עצמו כבול למיטה בבית המשוגעים של אוקמונט בעודו צופה בחוסר אונים במפלצות היוצאות מתוך החשכה, כאשר בהתקרבותן אליו הן משנות צורה לדמותו של יוהנס ואן דר ברג, האינטלקטואל אשר פגש אותו כאשר הגיע לעיר.

ריד מתעורר בבית החולים לצדו של ברג, אשר עדיין אינו מוכן לחשוף בפניו את כל הידוע לו, ומבקש ממנו לבקר אותו בתיאטרון הכתר לאחר שישיג בחזרה את החותם. הוא מגלה כי דואו לא שרדה את עלייתם לפני המים (במקרה של בחירה בתרחיש השני) וטבעה לאחר שחליפת הצלילה שלה התפוצצה בשל הלחץ הרב.

מבולבל ומלא ספקות, שב ריד לאחוזתו של טרוגמורטון בכדי לעדכן אותו בדבר החדשות האחרונות. איש הקוף מתפרץ עליו בכעס ומאשים אותו במותה של הפרופסור, אשר לדבריו הייתה הכרחית לחלוטין למטרותיו, ובזאת מסתיימים לאלתר עסקיהם המשותפים.

עסקה עם השטן עריכה

לפני שהוא עוזב את בית החולים, מציע ברג לריד לתשאל את סגל הרופאים בניסיון למצוא קצה חוט שיעזור לו לגלות מה עלה בגורל החותם. הרופא הראשי, דוקטור גרנט, מיידע אותו כי הובא אליהם בידי ויליאם דרונון, אלכוהוליסט מקומי אשר נוהג להתאשפז במקום בעצמו מעת לעת. ריד מתחקה אחרי דרונון לפאב שבעת האלונים, ומבקש ממנו להחזיר לו את החותם, אך הלה מכחיש כי לקח אותו ומסמן עבורו על המפה את רצועת החוף בה מצא את גופתו הסחופה.

עם הגעתו לחוף חוזה ריד בחילוצו בעזרת עין המחשבה, ולומד כי בלאקווד היה זה שהציל את חייו לאחר שנתקף בחזיון והתמוטט על רצפת המערה. דרונון מתגלה כיותר מסתם שיכור, ומזדהה עם קבוצה הקרויה המלכים הצהובים. הוא ואנשיו ארבו לבלאקווד כאשר יצא מתוך הים, אך הלה הצליח להימלט מהמקום כאשר החותם בידיו.

ריד אינו מצליח למצוא את דרונון בשובו לפאב, אך בעל המקום מסכים לכוון אותו לעבר אחוזתו של בלאקווד. בדומה לכל מקום בו בלאקווד שהה בעבר גם האחוזה הפכה לקן מפלצות, וברדתו למרתפה הוא מוצא מזבח ובית קברות מאולתר.

בתום חקירה מעמיקה לומד ריד כי הוא ופרופסור דואו אינם הנבחרים הראשונים, ושהיו רבים אחרים לפניהם. בלאקווד, כך מסתבר, השקיע את מירב מאמציו בשנים האחרונות ביצירת טקס שיגאל את כל אותם אנשים מהחזיונות שרדפו אותם, אך כל הנסיינים שעליהם שם את ידיו מתו.

בניסיון נוסף לאתר את מקום מחבואו האחרון של בלאקווד מחפש ריד אחרי תולדות משפחתו בארכיון העירייה, ומוצא אזכור לבית חרושת לקופסאות שימורים בבעלותה הנמצא ברובע גרימהייבן ביי. עם כניסתו למקום הוא פוגש מספר אלמונים המזדהים בתור כנופיית המלכים הצהובים, המייצגת, לדבריהם, קבוצת אזרחים מודאגים אשר שמה לה למטרה למנוע מבלאקווד להרוג קורבנות נוספים.

במהלך חיפושיו במקום לומד ריד כי בלאקווד החל להשתמש גם במפעל של משפחתו עבור טקסיו המשונים. הוא נתקל במזבח נוסף ומוצא לידו את החותם הנכסף אחריו חיפש, כאשר בלאקווד מתפרץ לפתע פנימה ורוצח את כל חברי הכנופיה.

כאשר הוא מתעמת עמו, מבקש בלאקווד את רשותו של ריד לערוך עליו את הטקס שהמציא בכדי להסיר ממנו את הטירוף, ולהפוך בעצמו לנבחר. בנקודה זו ניצב השחקן בפני שתי ברירות:

  • מטורף מדופלם: מתוך כל מה שלמד עד עתה מתרשם ריד כי אף לא אחד מנסייניו של בלאקווד שרד את הטקס המפוקפק, והוא אינו מצליח לחשוב על כל סיבה שתהפוך אותו לשונה. לאחר שהוא מסרב לבקשתו מתנפל עליו בלאקווד והוא נאלץ להורגו.
  • מושיע המונים: כל דבר בחיים כרוך במידה מסוימת של סיכון, והטקס של בלאקווד אינו יוצא דופן מהבחינה הזאת. ריד מסכים להצעתו, ולו רק כדי שלא יצטרך להמשיך לסבול מחזיונותיו ולשאת את נטל האחריות של האדם הנבחר. השניים יורדים לעבר המזבח הניצב במרתף, אך הטקס מסתיים בחזיון אלים בו דוחף ריד את בלאקווד מקצה של צוק וחוטף מידיו את החותם.

ברג ביקש מריד לבקר אותו בתיאטרון הכתר שברובע אדוונט לאחר שישיג את החותם, אך בהגעתו למקום הוא מוצא את הבניין מוקף במחסומים משטרתיים, ונתקל במספר גופות של שוטרים בסביבתו.

הגנה עצמית עריכה

ריד מוצא את גופתו של ברג בתוך התיאטרון לאחר שהלה ערך סיאנס עם אחד מאורחיו, במהלכו נורה ארבע פעמים בחזהו. עין המחשבה מצביעה עבורו על האדם שרצח אותו, אשר מתגלה כדומה לו במידה רבה להפליא. אותו אלמוני עשה זאת בלית ברירה, לאחר שפלוני כלשהו סחט אותו תוך איומים על חייה של אשתו. בתום הרצח, התקשר אורחו של ברג למשטרה ועזב את הזירה.

עם יציאתו מהתיאטרון נעצר ריד בידי השוטרים שהוזעקו למקום ומואשם ברצח, אך משתחרר בערבות כעבור זמן מה בעזרתו של פרנק, רב המשרתים של מר. קרפנטר[א], המעוניין להחזיר לו טובה תחת טובה ולהפליל אדם אחר בגין הרצח, אך תחילה מבקש ממנו להשיג את הראיות הנחוצות לשם כך. בנוסף, הוא מיידע אותו כי העד שמחזיקה המשטרה נגדו הוא לא אחר מאשר אורחו של ברג, מילטון פירס, אדם המועמד לראשות העיר של אוקמונט.

לאחר שהוא מאתר את מקום מגוריו בארכיון הכרוניקל ויוצא לכיוון ביתו, לומד ריד כי פירס עתיד לקיים התכנסות מצומצמת בבניין העירייה בהמשך אותו יום, וגומר אומר בדעתו להתעמת עמו במהלכה. לאורך שיחתם טוען הלה כי הרוצח שראה היה ללא כל צל של ספק ”טיפוס חדש בעיר”, בדומה לריד, אולם לאחר שכנוע קל מצדו, מציע פירס למשוך את העדות שמסר נגדו בתנאי שיעזור לו לרצוח את אמו העשירה.

דרך הצלבת המידע שאסף, קרי עדותו של פירס כי הרוצח שראה היה חדש באזור, וחזיון עין המחשבה בו צפה באלמוני הסוחט את המפגע באמצעות איומים על אשתו, מחליט ריד לחפש אחר תעודות הנישואים של תושבי העיר החדשים בארכיון העירייה. הוא מגלה כי האדם שאחריו הוא מחפש עונה לשם גלן ביירס, וכי הוא מתגורר ברובע שלס. עם הגעתו לביתו מספר לו ביירס שכנופיית פושעים חטפה את אשתו ואת בנו, ואיימה עליו שאם לא יעשה כרצונם יפגעו בהם.

השחקן ניצב כעת בפני שלוש ברירות הנוגעות לזיכויו מהרצח של ברג:

  • הודאה: ביירס אמנם רצח את ברג, אך עשה זאת תחת איומים על חיי יקריו. ריד מחליט לבוא לעזרתו ומגיע למקום המחבוא של הכנופיה אשר חטפה את בני משפחתו, שם הוא נתקל באותו שיכור שהביא אותו קודם לכן לבית החולים, ויליאם דרונון. לאחר שהוא הורג את החוטפים ומשחרר את קרוביו של ביירס, מסגיר לידיו הלה את האקדח איתו רצח את ברג, ומסכים להודות באשמה.
  • הסגרה: ריד מחליט לנקות את עצמו מכל אשמה מבלי להתחשב בהשלכות על חייהם של סובביו. תחילה הוא מסכים להצעתו של פירס להרעיל את אמו בכדי שהלה ימשוך את עדותו והמשטרה לא תוכל להפליל אותו, ולאחר מכן מאיים על ביירס שיחשוף פניו את מקום מחבואו של האקדח איתו רצח את ברג. בסופו של דבר, מדווח ריד לפרנק על ממצאיו, וביירס מוסגר לידי המשטרה.
  • הפללה: בין אם יעזור ריד להציל את משפחתו של ביירס ובין אם יאיים על חייו, יגיע כלי הנשק איתו נרצח ברג בסופו של דבר לידיו. הוא מחליט להטמין את ראיית המפתח בין בגדיו המוכתמים בדם של פירס, אותם השליך במרתף ביתו לאחר שחזר מהתיאטרון, מה שמוביל להפללתו ולמעצרו בגין הרצח.

מחוץ לאחוזת קרפנטר נתקף ריד בחזיון נוסף וצופה בדמותו הערפילית של ברג המבקשת ממנו לפגוש אותה בבית המלון. חזרה בחדרו, מוצא ריד את ברג האמיתי, בשר ודם, בעודו בריא ושלם.

האינטלקטואל מספר לו כי ביים את סצנת הרצח על מנת להכין אותו לקראת הבחירה הסופית המחכה לו: פתיחת שערי האבדון והשמדת עולמם של בני האדם, או נעילתם מחדש והצלת המין האנושי למשך מספר דורות נוספים. הוא משבח אותו על כך שהצליח להחזיר לידיו את החותם, ומציע לו ליצור קשר עם ארכאולוג בשם ג'וזף היל אשר עשוי להוביל אותו לקת'יגונאר, המקום בו החותם יופעל, לטוב או לרע.

הבריחה מהפניקס עריכה

ביתו של הארכאולוג ג'וזף היל מתגלה במצב של אנדרלמוסיה מוחלטת לאחר שטבח אכזרי התחולל בו. ריד נתקל בגופות רבות המפוזרות בכל רחבי המקום, הן של בני אדם והן של מפלצות, ובעודו מנסה לפלס את דרכו מבעד להמון המפלצות שנותר בחיים הוא נאלץ להילחם ביצור ירקרק ודמוי אדם אשר נעלם לפתע לתוך האוויר.

היל המפוחד והפצוע נמצא בסופו של דבר מתחבא באחד מחדרי מעונו. הוא מבקש מריד לעזור לו להרוג את היצור בו זה עתה נלחם, אותו הוא מכנה בשם אושה, כוהנת של בני המאיה, אשר לדבריו שומרת על השער שבין עולמם של בני האדם לבין השיבלבה, עולם המתים, בו נכלאו האלים העוצמתיים ביותר של אותו עם קדום. במענה לשאלותיו מסביר לו הארכאולוג כי הכוהנת זקוקה לדם אנושי על מנת לחיות, ומציע לו להתחיל לחפש אחריה ברובע סלביישן הרבור, שם, להבנתו, נפוצו שמועות על הימצאותו של ערפד.

ריד מגלה דו"ח בארכיון המשטרתי המתאר מקרה בו נמצאו מספר גופות מרוקנות מדם באחת מסמטאות נמל העיר. כאשר הוא מגיע לזירת הפשע הישנה חושפת בפניו עין המחשבה את אושה בעודה רוצחת שלושה אינסמאותרים, לפני שהיא משתלטת על אדם הקרוי ריימונד ארצ'ר ומכניעה אותו לציית לפקודותיה. ריד מצליח להתחקות אחריו עד לבית המלון שרטון השטן, בו הוא מתגורר בעצמו, בזכות כתב דרישת חוב מהבעלים אותו הוא מוצא על הרצפה.

בעל המלון, ויקטור אולמסטד, טוען בפניו כי ריימונד עזב את המקום לפני מספר ימים מבלי לשלם את חובותיו, ומזמין אותו לערוך חיפוש בחדרו. ריד מוצא את יומנו של הלה, ולומד כי הוא והיל עבדו יחדיו כשותפים במעבדה סמוכה לזירת הפשע ממנה זה עתה חזר.

המעבדה, הנמצאת בבניין דו קומתי נטוש בין אחת הסמטאות המוצפות של העיר, מכילה חדר עינויים לתדהמתו של ריד. הוא לומד כי היל הצליח לשכנע את ריימונד לסייע לו לזמן את אושה מעולם המתים באמצעות הבטחות על אוצרות בל יתוארו, אליהם תוכל להכווין אותם באמצעות כוחותיה, אולם מטרתו האמיתית הייתה לענות אותה בכדי ללמוד על מיקומו של קת'יגונאר, המעמד בו יופעל החותם אשר יציל או יחריב את עולמם של בני האדם.

עם צאתו מהמקום נתקל ריד באושה, אשר השתלטה על גופו של ריימונד בכדי שתוכל להסתובב בחופשיות בעיר. היא מספרת לו על גורלו המסתורי, הכרוך בצלילה למעמקי הים בכדי לעצור את הטירוף, ומציעה להצביע עבורו על השלב הבא במסעו אם יסכים להרוג את היל, אשר לדבריה מנסה לשעבד אותה. השחקן, אפוא, נאלץ לבחור כעת בין אחד משני הצדדים:

  • ידע עתיק: אושה אמנם התגלתה כרוצחת חסרת רחמים של חפים מפשע, אך בקיאותה בתורת הנסתר, בגינה השיב אותה היל לחיים, דרושה על מנת להוביל אותו לקת'יגונאר. לאחר שיחתו עמה חוזר ריד לביתו של הארכאולוג, המנסה לשכנע אותו כי הצעתה של הכוהנת נועדה להתל בו ותו לא, באותה צורה בה השתלטה על ריימונד, אולם הוא מתעלם ממנו והורג אותו.
  • בשם המדע: אף על פי שהיל לא הפגין כל רגישות כלפי סבלם של הסובבים אותו ואף עינה את אושה בכדי שתספר לו את סודותיה, נטיותיה הערפדיות של הכוהנת ויכולתה להקסים אנשים מעוררים את חשדותיו של ריד. בתום שיחתו עם הארכאולוג הוא ממשיך למקום מחבואה של אושה, בבית הקברות שברובע ריד הייטס, ומחסל אותה ללא כל עיכובים נוספים.

אם הרג ריד את הארכאולוג תדריך אותו אושה בנוגע למשימתו העתידית, אולם אם היא זאת שנהרגה, ייאלץ ריד להביא את אפרה להיל, והשניים ייפגשו שוב במעבדתו, בה יספר לו על המשך דרכו. כך או אחרת, לומד ריד על מקדש כלשהו המצוי על קרקעית הים, שבכדי להיכנס לתוכו עליו למצוא שלושה פריטים טקסיים הקרויים ”אצבעותיו של קיי”[ב], המחוברים למונוליתים המצויים ברחבי העיר.

לתוך המצולות עריכה

בתום משימתו הקודמת למד ריד שהמונולית הראשון נמצא בכנסיית סנט מייקל שברובע אדוונט, וכי אנשי דת קיצוניים הקרויים סוגדי האש נוהגים להתפלל אליו מדי שנה. במהלך ביקורו במקום הוא מגלה כי פספס במקצת את התכנסותם של חברי הקהילה, אשר הציתו את עצמם במסגרת התאבדות המונית זמן קצר קודם לכן. על אף כן, אחת הנשים, מריל, לא הצליחה למצוא את האומץ ללכת בעקבותיהם של אנשיה בכדי להשתתף בטקס הטיהור, ומסכימה לשוחח עמו.

כאשר מספר לה ריד כי הוא הנבחר מכוונת אותו מריל בהתרגשות לעבר המרתף, שם, לדבריה, השאיר עבורו האב ניקולס הודעה. ריד מוצא את האצבע הראשונה לצד הוראותיו החידתיות של הלה בנוגע למקום הימצאותם של השתיים האחרות.

המונולית הבא, לדברי ניקולס, ”יהפוך בעצם נוכחותו בלבד אדם פשוט לבעל שם”. ריד גומר אומר בדעתו לבקר בארכיון עיתון הכרוניקל בכדי לחפש אחר אותו אלמוני, ונתקל באזכור לאדם העונה לשם ג'ימי פרייס, אשר לדברי המאמר מוצא מעת לעת זהב, תכשיטים ואוצרות נוספים במעמקי הים. כאשר הוא מגיע לביתו מגלה ריד כי המונולית המדובר שקוע במעמקי הים, ונאלץ לצלול פנימה בכדי להשיג את האצבע השנייה.

כוהן האש הזכיר במפורש בהנחיותיו שלישיית תינוקות שנולדה מתוך הריון מרובה מעט לאחר השיטפון שהכה בעיר, הקשורה באופן הדוק למונוליתים. ריד מחליט לחפש אחר תעודות הלידה שלהם בארכיון בית החולים, ולומד כי השלישייה נולדה בתחנת רכבת לא רחוקה משם, ברובע שלס.

התחנה, מסתבר, נסגרה לאלתר לפני זמן רב, ונמצאת כעת באחד האזורים הנגועים של העיר, בהם ישנו ריכוז גדול של מפלצות. בתום קרב ממושך מגיע ריד ליעדו וחוזה בעזרת עין המחשבה בקבוצת פנאטים אשר שברה חלק גדול מהמונולית שהכיל את הנתח בו נחה האצבע השלישית של קיי. ביומנו של אחד מחברי הכת, הנמצא לצד גופתו, מבחין ריד כי המנוח ציין את מיקומה של מפקדתם החדשה, במרחק מספר רחובות משם.

ממבט ראשון נראית המפקדה כגלריה מלאה בפסלים, אך ככל שחקירתו מתקדמת מבין ריד שהפנאטים היו, הלכה למעשה, אנשי דת הקרויים סוגדי אבן, וכי אכלו חתיכות מתוך המונולית ששברו במעין טקס אשר היה אמור להביאם לעולם הבא, אף על פי שגרם להם להתאבן בתהליך. הוא מוצא את האצבע השלישית והאחרונה בתוך סלע המונולית החצוי השוכב בקומה העליונה של הבניין.

עם כל שלושת האצבעות בידיו, חוזר ריד למרתף כנסיית סנט מייקל ומניח את החותם השלם בתוך מעמדו. הוא מתעורר בתוך חליפת צלילה במעמקי הים, ומתחיל לנווט את דרכו לאורך המעבר החשוך. התקדמותו הופכת למסע אימים של חזיונות אפלים מתוך חוויותיו האחרונות באוקמונט.

תחילה מופיע ריד בספינה כארון, עליה הפליג מלכתחילה לאוקמונט, אך בעודו יוצא ממנה בכדי לעלות לנמל הוא נופל לתהום, ומופיע שוב בחדרו בבית המלון. עם יציאתו לרחוב הוא פוגש את הדמויות השונות שהכיר לאורך שהותו בעיר, חלקן מתו זה מכבר, ביניהן יוהנס ואן דר ברג, פרופסור דואו, אנשי הקלאן, ואחרים. כמה ממכריו אף מתאבדים לנגד עיניו, כגון הארכאולוג היל, היורה בראשו, או גרהם קרפנטר, השופך על עצמו בנזין ומצית את עצמו.

לבסוף מגיע ריד לצוק גבוה שתחתיו ניצבים שלושה בסיסים, כאשר כל אחד מייצג סוף אפשרי אחר של המשחק, על אף שביכולתו להניח את החותם רק על אחד מהם. לפיכך, עומדות כעת בפני השחקן שלוש ברירות:

  • המעמד האמצעי: ריד מסכים לסיים את המעגל הנוכחי ולהביא לסופה של האנושות. מיד לאחר הנחת החותם הוא נבלע בידי לוע מפלצתי אדיר, והמשחק מסתיים עם חזיון נוראי של גלי ענק המתנשאים מעל היבשה ומשמידים את הציוויליזציה.
  • המעמד השמאלי: ריד מבקש להקריב את חייו בכדי לאפשר למעגל להתחיל מחדש, ולאחר הנחת החותם הוא קופץ מהצוק אל תוך התהום. אומץ לבו מעניק לאנושות כמה מאות שנים נוספות לחיות, והמשחק מסתיים בחזיון של ספינה נוספת המגיעה לאוקמונט, כאשר האינטלקטואל יוהנס ואן דר ברג עומד על הנמל ומחכה לנבחר הבא בתור אשר יתפוס את מקומו של ריד ויתחיל את המעגל מחדש.
  • המעמד הימני: ריד מחליט לעזוב את המערה ולשכוח מכל הסיפור. לאחר הנחת החותם הוא נכנס לתעלה צרה, והמשחק מסתיים בחזיון בו הוא נראה יושב בפאב בבוסטון כעבור מספר שנים. יוהנס ואן דר ברג מופיע לפתע לצדו ומשליך עיתון על השולחן, בו מופיעה כותרת ענק המתארת ”שיטפון קטסטרופלי”. החדר מתמלא במים והאנשים המפוחדים בורחים לכל עבר.

כל אחת מהאפשרויות, אפוא, מביאה את השחקן לידי סוף פסימי אחר, והדרך היחידה להימנע מכולם היא להמשיך לטייל בעולם הפתוח מבלי לסיים את הפרק האחרון של העלילה הראשית. נקודת האל-חזור נמצאת במעמד שבכנסיית סנט מייקל, ולאחר הנחת החותם עליו, אין השחקן יכול לשוב לאחור.

עלילה משנית עריכה

מכתבים מאוקמונט עריכה

בתחילת הפרק השני של העלילה הראשית, אבודים בלב ים, יורד ריד מחדרו בבית המלון ונתקל בוויקטור אולמסטד, בעל המקום, המתפרץ עליו בכעס בגין הרעשים המשונים שהגיעו מחדרו בזמן שישן. הוא מתלונן בפניו על כל האנשים המטורפים שהגיעו לאוקמונט לאחר שהעיר הוכתה בידי השיטפון, ומזכיר את המכתבים והפתקים שנמצאו בין חפציהם לאחר שעקבותיהם נעלמו כליל.

אולמסטד מושיט לו אחד עשר מכתבים שנכתבו בידי אישים אשר התגוררו בעבר בבית המלון. ריד מחליט לחפש אחריהם, והוא מבקר בכל בתיהם ברחבי רבעיה של העיר בכדי לגלות מה עלה בגורלם.

  • האישה הגלמודה: מכתב מאת אישה אלמונית החושפת את אותה משיכה על-טבעית לאוקמונט שהפגינו רבים אחרים וביניהם ריד, ”העיר הזו, לא משנה עד כמה השיטפון הרס אותה, מחזיקה בהשפעה לא טבעית. אני לא יכולה להפסיק להתקדם, גם אם זה אומר שיתקפו אותי חזיונות נוספים”. ריד מגיע בעקבותיה לבית רעוע ברובע סלביישן הרבור, ומגלה כי היא הפכה למפלצת לתיאנית, מעין יצור דמוי אדם שפניו נבלעו לגמרי בתוך עצמם. על אחד השולחנות הוא מוצא פתק שכתב בנה, ומבין כי בני משפחתה לא יכלו להביא את עצמה להרגה, ולכן כלאו אותה במקום בטוח והמשיכו לספק לה מזון.
  • הילד הבודד: מכתב מאת אדם הלוקה בנפשו, המתאר את החזיונות התוקפים אותו, ”הם משחקים במחשבות שלי, הפחדים הישנים שלי מתעוררים לחיים”. לדבריו, כאשר היה קטן פחד להישאר לבדו, וחשש שהוריו ינטשו אותו ולא יחזרו לעולם. ריד עולה על סירת המנוע ומגיע לבית הרוס ברובע קאברסייד, בו הוא מוצא פתק שנכתב באנגלית עילגת של ילד קטן. ככל הנראה, החזיונות הגשימו את פחדיו של האלמוני והפכו אותו מאדם מבוגר לילד מסכן וחסר אונים.
  • מראות, מראות: מכתב מאת מטורף, ככל הנראה סכיזופרן פרנואיד, המביע את חששו מפני דמות מסוימת אשר עוקבת אחריו. לדבריו, הוא נתקל במראות ובהשתקפויות בכל מקום אליו הוא מגיע, ובאדם מאוד גבוה ורזה הצופה בו באופן תמידי מהאופק. ריד מגיע לאחד הבתים ברובע אדוונט בו הוא מוצא מכתב נוסף מאותו אלמוני, שנכתב זמן קצר לאחר הראשון. מאז שהשיטפון החל, הוא טוען, נעלם האיש שבהה בו מתוך המראה. הוא החליט לנפץ את כל המראות בביתו, אך עדיין לא הצליח להיפטר מהתחושה כי אינו נמצא לבדו.
  • התרגשות מגעילה: מכתב מאת אישה משונה המתארת חזיון של גבר המסתובב בין מפלצות, בעודו מנשק ומחבק אותן. התחושות המציפות אותה הן כה עזות, עד שהיא נשענת קדימה ומקיאה את ארוחת הבוקר שלה. ריד מגיע לבית כלשהו ברובע אולדגרוב ומוצא מכתב בו טוענת האישה כי קודם לכן האוקיינוס דיבר אליה, וכעת, לאחר שהשיטפון הביא עמו את המפלצות לאוקמונט, כל האנשים אשר לעגו להזיותיה בעבר, רואים כעת את האמת.
  • קריאת האוקיינוס: מכתב מאת איש דת בשם זכריה ג'יימס בייקר, המתלונן על צחנת האצות והדגים השוררת בבית המלון. לדבריו, הוא נזקק למלוא כוח רצונו בכדי להילחם בדחף לקפוץ אל תוך הים ולא לשוב לעולם. ריד מוצא את הבית שהזכיר בייקר במכתבו ברובע שלס, ונתקל במכתב נוסף באחד החדרים, לצדו של תמנון מת: ”אני אחזור לים במהרה, ואשאף את ניחוחו המלוח והמטהר אל תוך ריאותיי”, דבר המסביר, ככל הנראה, את גורלו של האיש.
  • רעש סטטי באוזניים: מכתב מאת אלמוני המתאר את סבלו הרב. בנוסף לחזיונות הוא שומע בראשו גם רעש סטטי חזק, בדומה לזה הנשמע ממקלט רדיו בעת כיוונו לתחנה נטושה או לתדר מת. ריד מגיע לאחד הבתים ברובע ריד הייטס, ומגלה, במכתב נוסף של האלמוני, כי הוא שכח מי הוא, ואינו מסוגל יותר להיזכר בשמו. כל זהותו אבדה ברעש הסטטי, שעוצמתו התגברה מיום ליום. המשפט ”אני בוחר לעזוב לפני שאהפוך לרעש הסטטי, או הקול שבתוכו” מלמד כי אותו אדם ככל הנראה שם קץ לחייו.
  • קולות הצנרת: מכתב מאת אלמוני אשר נתקף בחזיון מחריד במיוחד, ”ראיתי אדם, ערום ומכוסה בדם, בחדר ללא דלתות או חלונות, מוקף בחורי הצנרת השחורים, חותך את עצמו חתיכה אחר חתיכה, ומאכיל את פיות הנחושת”. החוויה ערערה אותו עד כדי כך שהוא אינו מוכן לשטוף את ידיו יותר, מחשש שהצינורות יתחילו לשוחח עמו. כאשר מגיע ריד לביתו של האיש ברובע ריד הייטס, הוא לומד ממכתב נוסף אשר השאיר לבעל הבית שלו כי החליט לחתוך את עצמו לחתיכות קטנות ולהצטרף לצינורות, אשר ”הראו לו את הדרך” והבטיחו לו ”אלמוות, אקסטזה, וסודות אינסופיים”.
  • מאחורה: מכתב מאת ויקטור אלברטו סנטוס, תושב אדוונט, המתאר פוביה מתמשכת מפני דבר מה הנמצא מאחוריו. הפחד החל יום אחד לפני כן, כאשר הלך סנטוס לאיטו ברחובות העיר, ונתקף לפתע בחזיונות קשים ובמיגרנה נוראית, אשר גרמו לאפו להתחיל לדמם. בהזיותיו ראה אדם אשר ניסח מכתב, בזמן שאדם אחר הופיע מאחוריו ועמד להכות אותו, אולם הוא היה, הלכה למעשה, שניהם. ריד מגיע לביתו כעבור זמן מה ומוצא מכתב נוסף שכתב לאשתו, קלרה. במכתב מביע סנטוס את חששותיו מפני אובדן שפיותו, ומתלונן על שכנו, אשר לא מפסיק לשוחח עמו על דברי הבל, ועל הצורות המוזרות שהוא רואה מבעד לחלון ביתו. אם כי, ככל שהוא מסתכל על הצורות הללו במשך יותר זמן, כך דבריו של שכנו נשמעים יותר ויותר הגיוניים.
  • עובר נוראי: מכתב מאת אלמוני מזועזע אשר חזה במקרה משונה ברובע ריד הייטס. לדבריו, נתקל ברופא שכתב את צוואתו, מיד לאחר שעזר ליילד עובר מעוות בעל רגליים מחודדות ופרצוף מרושע, אשר החל לרדוף אחריו. ריד מגיע למקום ומוצא את מכתבו האחרון של הרופא המתואר, העונה לשם סבסטיאן. ”התועבה שיצאה מתוך בטנה של האישה” החלה להתפתל וחנקה למוות את האחות שסייעה לו בעבודתו. הוא חושש לגורלו, וכותב כי ייאלץ להשתמש בעט שלו בתור כלי נשק כנגד התינוק.
  • רשמיו של אינסמאות'ר: מכתב מאת אלמוני החושש מפני אוכלוסיית האינסמאות'רים השוהה בעיר, ומתאר מקרה אחד בו עמד בין קהל אנשי הדג והקשיב למנהיגם, אשר הקריא את סיפורו של קפטן אובד, ימאי שנהג לערוך טקסים פגאניים משונים. בתוך ביתו ברובע גרימהייבן ביי, מוצא ריד מכתב מאת הקפטן עצמו, המתוארך ל-21 במרץ 1856: אובד מתאר פירמידה ענקית המתנשאת מתוך מי הים, אליה הפליג עם ספינתו על מנת להחליף את שפחותיו בתמורה לזהב. לאחר מכן המשיך לאי הלורד האו, ופתח יחד עם כל אנשי צוותו בהילולה גדולה, אולם גילה כי האישה עמה שכב הייתה מכשפה, אשר קשרה את גופתו של בעלה מעל למיטתם.
  • דרך שיר הערש: מכתב מאת אלמוני הנתקף בחולשה בעודו מטייל ברחובות העיר, כאשר אישה שאינו מכיר מתקרבת אליו ומשקה אותו בחומר מסתורי אשר גורם לו להירדם למשך שארית היום. הרמזים המופיעים במכתב מובילים את ריד לאחד הבתים ברובע קאברסייד, בו התגוררה משפחתה של האישה המתוארת. היא מזכירה במכתבה את המתכון לתרופת השינה שלימדה אותה סבתה, וממשיכה לפרט על הסבל הרב שחווים בני משפחתה. מדבריה ניתן להבין כי לאחר שבעלה, ביל, החליט לאטום את ביתם ולחסום את החלונות והדלתות עם קרשי עץ, זאת לאור הטירוף שהחל להתפשט ברחובות העיר לאחר השיטפון, היא גמרה אומר בדעתה לסיים את סבלם, ומזגה כמות גדולה מהשיקוי לבעלה ולבתה. היא מסיימת את דבריה עם המשפט ”כעת, הגיע הזמן שאצטרף אליהם”, כך שלמעשה מדובר במכתב התאבדות.

עניין עדין עריכה

בתום הפרק השני של העלילה הראשית, אבודים בלב ים, מבקש טרוגמורטון מריד לטפל עבורו בעניין אישי אשר אינו נוגע לעסקיהם המשותפים בדבר היעלמותה של פרופסור דואו. הוא מנחה אותו למצוא אדם העונה לשם הרברט גלובר, אספן פריטי אמנות אשר היה אמור להיפגש עמו, אך נעלם בנסיבות לא ברורות.

ריד נתקל בגופתו של גלובר בביתו שברובע קאברסייד, ומשתמש בעין המחשבה בכדי לחפש אחר רמזים שיסבירו את טיב הרצח. הוא נתקף במהרה בחזיון, וצופה במנוח הטרי כאשר עודנו היה בין החיים בעודו מביט במראה גדולה ומוזהבת, אותה רצה טרוגמורטון לרכוש מידיו.

באחד מחדרי הבית מוצא ריד כספת פרוצה, וצופה בשוד שהתרחש במקום זמן לא רב לפני כן. שני אנשים פרצו לביתו של גלובר, אך הוא הצליח לירות באחד מהם, אדם המכונה סקווינט, בטרם ירה בו השני למוות.

מאחר שקצה החוט היחיד שנותר בידיו הוא שמו של הפורץ, ממשיך ריד אל הארכיון המשטרתי ומאתר את תיקו של סקווינט, בו מוזכר שמו של אחד משותפיו, אדם הקרוי סידני סטוקס, המתגורר ברובע סלביישן הרבור.

כאשר הוא מגיע לביתו של סטוקס מוצא ריד את גופתו של סקווינט שוכבת באמצע סלון, לאחר שנדקר למוות. הוא נתקף בחזיון נוסף של אישה זקנה המתרחקת מהגופה, בעודה מחזיקה את המראה בידיה.

במהלך חיפושיו מבחין ריד בסטוקס מסתתר באחד מחדרי הבית. כאשר הוא מתעמת עמו מכחיש הלה את מעורבותו ברצח של חברו, וטוען כי אישה אלמונית ומבוגרת השכירה את שירותיהם בכדי שיגנבו את המראה עבורה, אולם לאחר מכן שבה לביתם ודקרה את סקווינט בטרם חטפה אותה ונעלמה.

עם שובו לטרוגמורטון מדווח לו ריד על המראה שנגנבה בידי האישה הזקנה, אשר הזכירה את השם ”פרנסיס”. טרוגמורטון אינו נראה מופתע ומספר לו כי פרנסיס הוא, הלכה למעשה, אביו המנוח.

מבעד לראי עריכה

בתום מטלתו הראשונה, עניין עדין, מבקש טרוגמורטון מריד לחשוף את זהותה של האישה הזקנה, ולהשיב את המראה הגנובה לידיו. בנוסף, הוא נותן לו את הסכמתו לערוך חיפוש באחוזתו ולנבור בחפציו של אביו בכדי לתור אחר רמזים אפשריים.

אחוזתו של טרוגמורטון מתגלה בתור ג'ונגל טרופי קטן המכיל עשרות צמחי בר וחפצים שבטיים שונים. ריד לומד כי אביו, פרנסיס, יצא למשלחת קצרה לאפריקה ב-1891, אך כאשר חזר לאוקמונט החליט להתגרש מאשתו, בת'אני, היות שבריאותה הנפשית החלה להתדרדר לאחר מותו של בנם הצעיר, המונד.

ריד מבקר בבית המשוגעים העירוני בכדי לחפש אחר בת'אני, אולם עם הגעתו למקום הוא לומד כי היא הצליחה להימלט מתאה לפני זמן קצר בלבד, וכי הלכה למעשה, הייתה זו היא אשר השכירה את שירותיהם של צמד הפורצים שגנבו את המראה הנכספת מגלובר.

הראיות מובילות אותו למפעל זכוכית הקרוי ”רנדל גלאסוורקס”, שאת כתובתו הוא מצליח לאתר לאחר ביקור קצר בארכיון העירייה. במרתף המפעל מוצא ריד עשרות מראות וספרייה קטנה המכילה כרכים עתיקים הנראים כמו ספרי כישוף. חזיונותיו מציגים בפניו את בת'אני בעודה משוחחת עם המראה על כוונותיה לבקר בביתו של יצרן הזכוכית, רנדל.

ישנם מספר אזכורים לעברו הפלילי של רנדל בארכיון המשטרתי, וריד מצליח להתחקות אחריהם למקום מגוריו. בהגיעו למרתף ביתו הוא נתקל בסצנה משונה, מעין מעגל כישוף שצויר על הרצפה בעזרת גיר, ושבמרכזו ניצבת המראה של גלובר, לצד ארון מתים קטן. הוא לומד כי בת'אני מתכוונת להשתמש במראה על מנת להחזיר את בנה מעולם המתים, ולהפיח רוח חיים חדשה בגופתו הרקובה. כאשר היא מתעמתת עמו, ניצב השחקן בפני שתי ברירות:

  • החייאתו של המונד: ריד עשוי להקשיב לתחנוניה של בת'אני ולהרשות לה לשמור את המראה לעצמה, מה שיוביל להחייאתו של המונד, והטמנתה של נשמתו בתוך הגופה שבארון הקבורה הקטן העומד לצד המראה.
  • החרמת המראה: ריד עשוי לכבד את בקשתו המקורית של טרוגמורטון, ולקחת את המראה מהמרתף יחד איתו בכדי להשיב אותה לידיו. במקרה הזה, תנסה בת'אני לתקוף אותו, וריד ייאלץ להרגה.

אם יבחר לעזור לבת'אני, ייאלץ ריד לספר לטרוגמורטון המאוכזב שהמראה נשברה לרסיסים לפני שהספיק להגיע אליה. אם יסרב לבקשותיה, יחזיר לידיו את המראה בשלמותה, וכאשר ישאל אותו לפשר כוונותיו, יודה טרוגמורטון כי הוא עתיד להחזיר את אחיו הבכור לחיים, אולם ככל הנראה לתוך גופה של אורנגאוטן סומטרי.

שתיקה שווה זהב עריכה

בתום הפרק החמישי של העלילה הראשית, צלילה, מתעורר ריד בבית החולים כשבידיו פתק מאת אישה בשם ג'וי, המבקשת ממנו לעזור לה ולפגוש אותה בהקדם בספריית אוקמונט. כאשר השניים מתראים, נדהם ריד לגלות כי שפתיה תפורות זו לזו. היא אינה מוכנה להרחיב על העניין, אך מציינת שמדובר בסוג של עונש אשר נהוג להטיל באוקמונט וסביבתה בגין פשעים מסוימים.

כאשר הוא שואל לפשר הפתק שכתבה לו, הופכת ג'וי למפוחדת ומסבירה במילים מעטות כי אישה אלמונית כלשהי פרצה לביתה ואיימה עליה שתשמור על פיה סגור. היא אינה מוכנה להוסיף מעבר לכך, וריד נאלץ להמשיך בחקירה כשבידיו כתובת ביתה ותו לא.

עם הגעתו למקום מגוריה משתמש ריד בעין המחשבה וצופה במכשפה זקנה הורגת את הכלב של ג'וי ופושטת את עורו בכדי להכין דוב צעצוע. הוא לומד כי ג'וי הייתה בעברה זמרת מפורסמת, אך המכשפה תפרה את שפתיה משום שנהגה לרכל, ובכך הרסה את עתידה הזוהר.

על אף כן, אחד משכניה של ג'וי העריץ אותה בסתר וניסה לצלם את המכשפה, אולם המצלמה שהחזיק נמסה לחלוטין בידיו, והוא נהרג במהלך הקטל. ריד קורא ביומנו על היסטוריון מקומי בשם ארתור קוקס אשר השקיע את מפעל חייו בחקירת הקשר שבין תורת הנסתר לאוקמונט, וכי הוא עשוי לדעת דבר-מה אודות המכשפה.

לאחר שהוא שם את ידו על אחד ממאמריו של קוקס בארכיון הספרייה העירונית, לומד ריד כי מקורה של האגדה הוא בסיפורה של אן אוסבורן, מכשפה שהצליחה להימלט מסיילם והגיעה לאוקמונט. נכדותיה ביקשו ממנה שתלמד אותן את תורת הכישוף, אך בטרם חשפה את סודותיה השביעה אותן כי לא יספרו על כך לאיש. זמן מה לאחר מכן, נמצאו גופותיהן של שתי הילדות בביוב כאשר פיותיהן תפורים.

קוקס מציע שהמכשפה שוכנת ברובע אולדגרוב בעיר, וכאשר מגיע ריד לביתה שורץ המפלצות הוא נתקל בכלובי זכוכית משונים ובספרי כישוף אפלים. באחד מהם, פטיש המכשפות, נכתב כי ”לכל מכשפה יש סימן משלה, המייצג את החוזה האישי שכרתה עם השטן”, ושבכדי לזמן אותה עליו להציב שתי מראות זו מול זו עם הסימן המיוחד ועם השתקפותו.

במהלך סיורו בבית נתקל ריד בשתי גופות ילדים השוכבות בחדר השינה, וברדתו למרתף הוא חוזה בעזרת עין המחשבה בטקס המראות המתואר לעיל שערכו האלמונים אשר העירו את המכשפה בפעם הראשונה. כעבור זמן מה הוא עורך את הטקס בעצמו ומזמן את המכשפה למקום, אך מצליח להכניעה בתום קרב קצר.

ג'וי מאושרת לשמוע על תבוסתה של המכשפה, אך עדיין אינה מוכנה להסיר את התפרים משפתיה. היא טוענת כי עליה לסיים את העונש שהוקצב עבורה, לפחות לאורך שנתיים נוספות, בטרם תוכל לשוב לחייה הרגילים.

שלל הים עריכה

ימאי בשם וינסנט מרובע גרימהייבן ביי פונה אל ריד, ומספר לו כי שמע על מעלליו ברחבי העיר ועל כך שהוא זקוק לכישוריו כחוקר פרטי. לדבריו, שלוש ספינות טבעו לאחרונה בסביבתה של אוקמונט: הגאווה, המלכה האדומה, וסקיילארק. הוא מבקש ממנו לחפש אחריהן ולהשיב לו את יומניהן האבודים, מבלי להסביר לו מדוע.

שרידיה של הספינה הראשונה, הגאווה, נמצאים באחד הנהרות המציפים את רבעי העיר. ריד מגלה שכלי השיט החזיק במטענו חביות של כימיקלים שונים, ולומד מהיומן כי המנוע הפסיק לעבוד לאחר שמי השיטפון הציפו את הסיפון וזלגו לתוך בטן הספינה.

כאשר הוא מוצא את הספינה השנייה, המלכה האדומה, אשר התרסקה על החוף הסמוך לבית המשוגעים העירוני, נקלע ריד לתוך נחיל מפלצות אלים שהוא נאלץ להרוג. יומן הספינה מלמד כי המלחים החלו לראות דברים משונים בערפל עם התקרבותם לאוקמונט, עד שאיבדו את דעתם לחלוטין.

הספינה השלישית, סקיילארק, התנגשה באחד הרציפים של נמל העיר. כאשר מגיע ריד לזירת התאונה הוא נתקל בכנופיית מאפיונרים הפורקים ארגזים של משקאות חריפים ממנה. לאחר שהוא הורג את כולם, לומד ריד מיומן הספינה כי הפושעים הצליחו למצוא עבודה על הסיפון לאחר שהתחזו למהנדסים, וכאשר התקרבו לעיר פתחו באש על צוות המלחים.

עם חזרתו מעתיר וינסנט דברי שבח על ריד, ומודה לו על כך שהצליח להביא לידיו את כל שלושת היומנים. הוא מסכים לספר לו על מזימתו, ומודה כי רכש את הבעלות על הספינות האבודות מבעליהן תמורת סכומי כסף זעומים. כעת הוא מתכנן לשוב לבוסטון ולתבוע את כספי הביטוח המגיעים לו בגין הנזקים.

בית פתוח עריכה

ריד פוגש אינסמאות'ר בשם וולטר בשוק הדגים שברובע שלס המציע לו עבודה. לדבריו, כל חייו התפרנס ממכירת דגים, אולם רק לאחרונה הפך לאיש נדל"ן לאחר שרכש מספר דירות ברחבי אוקמונט. הוא התכוון להשכיר אותן לפליטים ולמבקרים החדשים שהגיעו העירה, אך הפאונה המקומית, כלומר המפלצות שהגיעו עם השיטפון, השתלטה לחלוטין על רכושו.

וולטר מושיט לריד מספר מפזרי קטורת אשר אמורים להרחיק את המפלצות, ומבקש ממנו להציבם בדירותיו. ריד נאלץ להילחם בעדת מפלצות אלימה בכל אחת מהדירות בהן הוא מבקר, לפני שובו לשוק הדגים וקבלת תשלומו מוולטר.

שדה המחקר עריכה

במהלך ביקוריו הספורים בבית החולים פוגש ריד את דוקטור גרנט, המבקש את עזרתו בסדרת מחקרים שהחל לערוך בדבר טבעם של הויילים, המפלצות שהופיעו באוקמונט לאחר השיטפון. ריד מתבקש לבקר בארבעה מקומות שונים ברחבי העיר בהם נראו המפלצות לאחרונה, ולדווח חזרה על ממצאיו.

סטיג'יאנים עריכה

במקום הראשון אליו הוא מגיע מתגורר אחד ממטופליו של הדוקטור, אשר ראה את הויילים בסיוטיו עוד קודם לשיטפון. ריד מוצא בדירתו קפה ותמיסות קוקאין, ומגלה כי המטופל ניסה לשמור על ערותו באמצעות שימוש בסמים, מאחר שהמפלצות התגשמו לצדו בכל פעם שהעז להירדם.

ברדתו למרתף נתקל ריד בגופתו התלויה של המטופל, ולומד ממכתב התאבדות שהשאיר אחריו כי לא היה מסוגל להמשיך לחיות תחת התנאים הללו. גרנט מכנה את המפלצות שהטרידו את מנוחתו בשם סטיג'יאנים, מעין יצורים קטנים ומרובי רגליים בעלי עוקץ היוצא מתוך אחוריהם.

לתיאנים עריכה

מטופל נוסף העונה לשם ג'ים בלס אושפז בבית החולים לאחר שנדבק בכולרה, אך לאורך הזמן החל לעבור שינויים פיזיולוגיים שטרם נראו בעולם הרפואה. עם הגעתו לביתו מגלה ריד שכל בני משפחתו הפכו למפלצות דמויות אדם בעלות ראשים שהתכווצו למעין פתח מעוות, לאחר שיצורים קטנים שיצאו מתוך המרתף עלו למיטותיהם בזמן שישנו והקיאו לתוך פיותיהם. גרנט מכנה את הויילים הללו בשל לתיאנים, ומסביר לריד כי בני האדם משמשים, אפוא, כפונדקאים עבורם, עד להשלמת גלגולם המלא.

קוקיתיאנים עריכה

יעדו הבא של ריד הוא מסעדה ידועה לשמצה השוכנת ברובע ריד הייטס, אשר רבים מלקוחותיה לא נראו שוב בחיים לאחר שביקרו בה. עם כניסתו פנימה הוא נאלץ להילחם בעדר מפלצות המזכירות במראהן את חלקו העליון של גוף האדם, כאשר במרכזן גופן נמצאת קיבה ממנה בולט לוע ארסי.

בהמשך מבחין ריד בשלוליות של דם, וברדתו למרתף הוא מוצא אמבט מלא בגפיים אנושיות ובחלקי אדם. בעל המקום, השף ארמן מאיירס, שועט לעברו מתוך אחד החדרים ומנסה להכניעו, ובלית ברירה מוכרח ריד להורגו.

מאוחר יותר, מכנה דוקטור גרנט את המפלצות שגילה בתור קוקיתיאנים, ומסביר כי צורתן הסופית היא גורלו של כל אדם אשר הפנה את עורפו למטבח התרבותי ופתח בדיאטה המתבססת על קניבליזם.

אכרוניאנים עריכה

המקום האחרון בו מבקר ריד הוא חנות הנמצאת ברובע ריד הייטס. למרבה הפתעתו, מפלצת ענקית מזנקת עליו כאשר הוא נכנס, גדולה יותר מכל מה שראה עד כה. עין המחשבה מלמדת אותו כי אנשי הדת אשר סגדו ליצור המכונה ”אמא פורייה”, בו נתקל השחקן במהלך הפרק הרביעי של העלילה הראשית, אבות ובנים, נהגו להשליך את גופות קורבנותיהם במרתף החנות. לאורך הזמן, התמזגו הגופות אחת עם השנייה, עד שהתגבשו לכדי המפלצת האדירה.

עם חזרתו לבית החולים מכנה גרנט את הסוג המתואר בתור אכרוניאנים. הוא מפצה את ריד על עבודתו הקשה, אך למרבה תדהמתו של הלה, המבקש להציל חיי אדם נוספים, מסרב הרופא לדווח על ממצאיו למשטרה, לפחות עד לתום עבודתו, ומנמק את החלטתו בכך שלא יוכל להפיק נתונים מדעיים מדויקים עבור מחקריו אם המפלצות יושמדו.

קריאה הכרחית עריכה

מחוץ לאוניברסיטת אוקמונט פוגש ריד את סמואל הופס, סטודנט החבר במועדון הקריאה המקומי. הופס מבקש ממנו להשיב עבורו שלושה כרכים נדירים אשר אבדו לאחר שהשאיל שניים מהם, ושלח אחד לעבודת תיקון אצל כורך ספרים.

העפעף השני עריכה

הכרך הראשון, הקרוי ”העפעף השני”, הושאל בידי כמה תלמידים לצורכי פנאי. ריד יוצא לרובע שלס בכדי לחפש אחריו ופוגש את שלושת התלמידים שלקחו אותו בביתם, אך כאשר הוא עולה לקומה השנייה הוא מוצא את גופותיהם שוכבות בדממה במיטות.

בעזרתה של עין המחשבה, ולאחר שהוא מוצא את הכרך המקורי, לומד ריד כי הספר מלמד כיצד ”לחתוך נתח מתוך מימדים אחרים, ולהגשים את החומרים האפלים הללו בפני עיניהם של אלפים”. הסופר מזהיר, עם זאת, כי אין להביא יצורים חיים מאותם מקומות.

התלמידים ניסו, אפוא, להעלות באוב אשליות של עצמם, אך הכפילים שיצרו הרגו אותם ותפסו את מקומם. עם מציאתו של הספר בקומה התחתונה, שלושתם אף מתנפלים על ריד ומנסים להורגו, אך הוא מצליח להכניעם ונמלט מהמקום כאשר הכרך הנדיר בין ידיו.

שליטה מילולית עריכה

הכרך השני, הקרוי ”שליטה מילולית”, נמסר לידיו של כורך ספרים בכדי שיתקן אותו. ריד מגיע לביתו של בעל המקצוע ברובע ריד הייטס ומוצא את ביתו מבולגן ושקוע באנדרלמוסיה מוחלטת.

הספר מציע ללמד את קוראיו כיצד ”להשתמש בכוחן של מילים בכדי לשלוט בשכלם של החלשים”, אך מזהיר אותם כי הידע ראוי רק לאלו שמסוגלים לתפוש אותו, ועשוי להרוס את אלו שלא יצליחו להחזיק בו.

כורך הספרים מתגלה, כאמור, בתור אחד החלשים. במכתב המיועד להופס, ביקש את רשותו להעתיק את הספר כדי שיוכל להפיצו, אולם הספיק רק להשלים את מלאכת הפרק הראשון לפני שאיבד את דעתו והשתגע. כאשר ריד מוצא אותו שוכב על רצפת הקומה השנייה מנסה הלה לתקוף אותו, וריד נאלץ להורגו.

מלאכי המחשבה עריכה

הכרך השלישי, הקרוי ”מלאכי המחשבה”, הושאל לאדם בשם בנג'מין מילר שמקום מגוריו אינו ידוע, וריד נאלץ לחפש אחריו בארכיון העירייה. ביתו של מילר מתגלה לבסוף כמבוך אשליות אותו ריד מוכרח לפתור בכדי למצוא את מבוקשו, ורק לאחר שהוא עובר דרך מספר קירות בלתי נראים, מגיע סוף כל סוף לספר הנכסף.

עם זאת, שלושה אנשים השומרים עליו בקנאות מזנקים עליו, והוא הורג אותם. הכרך מלמד כי ”כל הצורות הידועות הן הרבה יותר מורכבות מהמעט שגלוי לעין... המלאכים מחביאים ממלכות שלמות ומימדים לא ידועים, בהם הגדלים פועלים באופן הפוך והזמן הוא אפשרות בלבד”. ריד מחזיר את שלושת הכרכים חזרה להופס, ומייעץ לו שלא יחלוק את הידע הטמון בהם עם אנשים אחרים.

שעות נוספות עריכה

במהלך ביקוריו בעיר עשוי ריד להגיע מספר פעמים לפאב שבעת האלונים, בו שוהה שוטר העונה לשם סם שאו. השניים פותחים בשיחה קולחת וסם מתפעל מהכישורים שהפגין ריד בנמל, כאשר איתר את בנו המנוח של טרוגמורטון, ממש תחת אפה של המשטרה. הוא מבקש ממנו לעזור לו בשלושה מקרי רצח נוספים, והוראותיו מתגלות כפשוטות למדי: ריד מוכרח לבקר בכל אחת מזירות הפשע ולצלם את גופות המתים.

היות ששאו מוסר לידיו את כל הפרטים הנחוצים לו, ריד אינו נזקק לעבודת בילוש רבה בכדי לנווט את עצמו לכיוון היעדים. בכל אחת מהזירות מחכה לו עדר מפלצות, אך בתום קרב קצר הוא מוצא את דרכו לגופות ללא בעיות נוספות, ומצלם אותן. לאורך חקירתו מגלה ריד כי כל אחד מהנספים היה חבר במועדון הצילום העירוני, ובמקרה של הקורבן השלישי, ר. בקר, הוא נתקף בחזיון בו נראים הוא ושאו בעודם מחזיקים ידיים.

עם חזרתו לפאב מוסר ריד את התמונות שצילם לידי השוטר וחושף בפניו את הקשר שמצא בין כל שלושת הנרצחים. בנוסף, הוא מודה כי הצליח להבין מדוע גילה שאו עניין כה רב בתיק, אך מבטיח שישמור על סודו ולא יספר לאיש על היותו הומוסקסואל.

ינוחו על משכבם בשלום עריכה

לאורך הפרק השמיני של העלילה הראשית, הבריחה מהפניקס, עשוי ריד להיתקל בשומר בית הקברות במהלך שהותו באזור. השומר האומלל מספר לו כי שודדי קברים הוציאו כמה גווייות מהאדמה ולקחו אותן עמם. לאחר שהוא מביע את חששו מפני פיטוריו הקרובים, מציע ריד לעזור לו.

הקבר הראשון אותו הוא חוקר אינו נושא אף פרט מזהה על מצבתו, אך כעבור מספר צעדים נתקל ריד בגופה שרועה על פני האדמה, בטרם עדת מפלצות מתנפלת עליו. מכך הוא מסיק כי הן הוציאו אותה החוצה כאשר חיפשו אחר מזון, ופותר את המקרה במקום.

לצד הקבר הבא מוצא ריד דף שנתלש מספר ובו נכתב, ”במהלך הוצאת גופתו של המכשף מן האדמה עליך להגן על עצמך. השתמש בסמלים ובלחשים הבאים בכדי לגרום לנפשו של המכשף לצלול לתוך חלום אסטרלי עמוק”. הוא מחליט לחפש אחר הכרך השלם בארכיון הספרייה העירונית, ומגלה את שמו, ”הסודות שמעבר לרעלה”, וכי האדם האחרון שהשאיל אותו עונה לשם פביאן קוסוויק. ריד מתחקה אחריו לביתו שברובע קאברסייד, בו עולה בידו למצוא את ארון הקבורה הגנוב, אך לא לפני שהוא נקלע לקרב יריות עם שני חמושים המנסים להורגו.

המצבה השלישית והאחרונה נושאת את שמה של אישה בשם וירג'יניה קופר, אשר נספתה במהלך השיטפון. ריד מוצא פתק לצד הקבר הפתוח מאת אהוב לבה של המנוחה, המבקש להגשים את משאלתה האחרונה כי תישאר לנצח במיטתה. הוא מאתר את מקום מגוריה דרך ארכיון העירייה, ומגיע לביתה שברובע סלביישן הרבור, שם הוא מוצא את גופתה לצדו של בן זוגה, אשר נשכב לידה וירה לעצמו בראש.

שומר בית הקברות המאושר מפצה את ריד על מאמציו, ומבטיח כי ישמור עבורו חלקת קבר טובה, ”עם נוף לים, ושכנים שאינם מרעישים”. ריד המבוהל לומד כי אנשים רבים באוקמונט מבקשים להישרף בכדי שגופותיהם לא יקומו לתחייה כמפלצות.

מורשת היסטורית עריכה

ריד נתקל באנדרטה בשטחה של אוניברסיטת אוקמונט וקורא את אחד מעלוני המידע שננעצו עליה. העלון מבקש מתושבי העיר לעזור להגן על אתרי המורשת המעטים שנותרו באוקמונט לאחר השיטפון, ביניהם: כנסיית הגאולה, כנסיית סנט מייקל, בניין האוניברסיטה, שוק הדגים, ובית החולים סנט מרי.

אנדרטת האוניברסיטה נועדה להנציח ”את כל אנשי המחקר שהקריבו את חייהם לטובת הידע המדעי”. בשלב זה, חושפת עין המחשבה בפני ריד מספר התרחשויות בהן היה מעורב רוברט טרוגמורטון, איש הקוף אותו פגש עם הגעתו לעיר, והוא מגלה כי הלה החל לחקור את המונוליתים אשר הופיעו באוקמונט לאחר השיטפון.

משם ממשיך ריד אל האנדרטה של בית החולים סנט מרי. עם הגעתו הוא צופה במספר אירועים שהתרחשו בסמוך למוסד הרפואי מיד לאחר השיטפון. הוא לומד כי צוות הרופאים ניסה לסייע לכל הפצועים, אך אזלת ידם, אשר הופיעה בדמות אספקת תרופות מצומצת וחדרי טיפול מעטים, מנעה מהם להציל את כולם.

האנדרטה השלישית, הנמצאת בשוק הדגים, מציינת כי המקום נוסד בידי משפחת מארש, אשר הגיעה מהעיירה הסמוכה לאוקמונט, אינסמאות'. עין המחשבה מלמדת את ריד כי לאורך השנים הבאות השתלטו על השוק אנשי הדגים, האינסמאות'רים, בעזרתם של בני משפחת בלאקווד.

בהמשך מגיע ריד לכנסיית הגאולה, אשר נוסדה ב-1667. הוא לומד כי אחוזתה המקורית של משפחת קרפנטר הוותיקה נבנתה על אותה אדמה לפני שנים רבות, אך לאחר שנשרפה עד היסוד במהלך אסון נוראי, הוקמה הכנסייה במקומה.

האנדרטה החמישית והאחרונה נמצאת בכנסיית סנט מייקל, בה מתפללים אנשי הדת האדוקים השייכים לכת משרתי האש. במשך מספר דקות צופה ריד בטקסיהם המשונים המעודדים את ”האכלת האש ושריפת העושר יחד עם כל החטאים”.

כל מה שזוהר עריכה

מעת לעת נקלע ריד לארכיוני העיר השונים, בין אם לתחנת המשטרה, לעיתון הכרוניקל, או לבניין העירייה. בכל אחד מהמקומות הללו הוא עשוי להיתקל בתיקייה הנחה על אחד השולחנות, אשר מכילה את רשמיו של אדם העונה לשם סימס.

סימס מבקש להזהיר את הקוראים מפני הקנוניה שרוקחים אנשי הדג. לדבריו, האינסמאות'רים מנסים להשתלט על אוקמונט באמצעות ”זהב מצחין” אותו הם שולים מתוך מי הים. ”לא יחלוף זמן רב לפני שהם יוכלו לקנות את כולם!”, הוא טוען. לרשמיו מצורפת רשימה של שמונה מקומות ברחבי העיר, בהם נמצאו אוצרות וחפצי זהב שריד מתבקש להחרים בהקדם.

צילינדרים מוחיים פעילים ורדומים עריכה

במהלך שהותו באחד האזורים הנגועים של רובע שלס, מוצא ריד צנצנת המכילה מוח אנושי. הוא לומד כי צנצנות נוספות עשויות להיות מפוזרות בבתים הסמוכים, ויוצא לחפש אחריהן. הפתקים המודבקים לכל אחת מהן מציעים כי ייתכן והמוחות נאספו בידי חוצנים או יצורים שמקורם במימד אחר, ”את המוח הזה היה קשה להשיג! לא ציפיתי שמישהו מכדור הארץ יוכל לעמוד בפני ההילה של שי היידריי”. ישנן שתים עשר צנצנות בסך הכל, המחולקות לשתי סדרות: סדרת אלפא, המוגבלת לרובע שלס בלבד, וסדרת אומגה, המפוזרת ברחבי העיר.

עלילה מורחבת עריכה

חמש הרחבות שוחררו עבור המשחק ב-16 בספטמבר 2021[1]. שלוש מתוכן, חבילת החוקר, טוחן האיברים משיקגו, ונקודת סקיל נוספת, מוסיפות שינויים בסדרי גודל קטנים בלבד, ואינן מציעות יותר מפריטי לבוש וכלי נשק נוספים. השתיים האחרות, טירוף מלא רחמים וסוגדי הנקרונומיקון, מוסיפות תוכן עלילתי מקורי הכולל שש משימות צד חדשות, אולם הראשונה מביניהן (שתיקה שווה זהב, כל מה שזוהר, וצילינדרים מוחיים רדומים) הוטמעה במשחק ואינה נמכרת יותר בתור הרחבה. משימותיה של השנייה מוצגות להלן.

כרכים מיסטיים עריכה

אחד משכניו של ריד משאיר עבורו פתק בחדרו שבבית המלון, בו הוא כותב כי שמע על מעלליו בנמל העיר ועל כך שהוא זקוק לעזרתו הדחופה והמידית. כאשר מגיע ריד לחדר הסמוך הוא מגלה שאותו אלמוני כבר הספיק להיעלם לגורלו הלא הידוע, אך מוצא את רשימת ההוראות שהשאיר הלה אחריו, אשר אמורה, לכאורה, לעזור לו לשים את ידו על שבעה כרכים בעלי ידע אסור.

  • קומוריום: כרך עליו שמע האלמוני מפיו של אדם זקן כלשהו, אשר סיפר לו כי החביא אותו במקום הבטוח ביותר בעיר, משום שלטענתו, ”הבורות היא ההגנה הטובה ביותר”. ריד מוצא את הספר באחת מכספות בניין הבנק הנטוש, ומגלה כי הוא מלא בסמלים שאינו מצליח לפענח. במרכזו ישנו תחריט מתכת דק המתאר כיכר עירונית המוקפת בעמודים גבוהים, כאשר בטבורה נמצאת מפלצת מגובננת ומחרידה הטורפת את קורבנה הצורח. התמונה אמנם מעוררת זעזוע, אך בעת ובעונה אחת גם מושכת את העין, וריד מגלה כי לאחר בהייה ממושכת בה הוא שומע קול חלש בראשו האומר, ”היזהר מצאצאיו של קניגת'ין זהאום”.
  • השיר של קסילידה: במקרה אחד האזין האלמוני לרכילותן של כמה נשים מקומיות, אשר שוחחו על בית נטוש הנמצא לצדו של מגדל התקשורת ברובע קאברסייד. לדבריהן, בעל הבית ובני משפחתו הפכו לרוחות רפאים לאחר מותם, וכי הם נוהגים לקרוא את הספר הטמא שהיה ברשותם כאשר עדיין היו בין החיים. כל הדיירים החדשים שהגיעו לביתם לאחר מכן השתגעו. ריד מוצא את הספר בין חורבות הבית ומגלה כי הוא מכיל אוסף שירים המתארים את העיר קרקוסה (אנ').
  • מזמורי ד'הול: האלמוני מספר כי שמע על כרך מיוחד אשר נגנב מהמוזיאון של משפחת טרוגמורטון ונרכש בידי כירורג מקומי, שגופתו נמצאה בבית מגוריו לאחר השיטפון. הוא משער כי הספר עדיין נח בבית החולים הפרטי בו עבד הרופא, ברובע ריד הייטס, אשר נהרס לפני זמן לא רב. עם מציאתו, מגלה ריד כי הספר היה שייך בעבר לאוניברסיטת מיסקטוניק, אך הוא אינו מצליח לפענח את המילים, אשר אורגנו במעין טכניקת חריזה מעוותת, ובשפתם של יצורים הקרויים ד'הולים, אשר הגיעו מעמק פנאת'.
  • תעלומות התולעים (אנ'): אחד הסיפורים עליהם שמע האלמוני עוסקים באדם אשר בנה את כנסיית הגאולה שברובע סלביישן הרבור. לדבריו, אותו איש עמל יום אחר יום ללא כל תשלום, וכאשר שב לביתו בכל לילה לא הצליח לישון, מאחר שהספר המסתורי שמשפחתו הביאה עמה מעבר לים לחש לו לקרוא אותו. לאחר שסיים את מלאכת הבנייה תלה את עצמו מפעמוני הכנסייה. ריד מגלה כי הספר מתאר טקסים המאפשרים להגיע אל ”העולמות שנמצאים מעבר”.
  • אנאוספרשליך קולטן (אנ'): האלמוני כותב על סיוט בלהות שחלם בו חזה בגלגל ענק במרכזה של אוקמונט, כאשר האנשים שעלו עליו חיכו עד שהגיעו לשיא גובהו, בטרם קפצו למטה. ערמת הגופות המשיכה לגדול, עד שהבחין באדם העומד בקרבת מקום וקורא מזמורי שירה מתוך ספר טמא, ובכך מושך אנשים נוספים לעלות לגלגל. ריד מוצא את הספר באחד מקרונות הגלגל הענק של אוקמונט, ולומד כי הוא מתאר, בין השאר, את אופן הפעולה של ”טקס שבעת הקברים המחוללים, אשר נוסח בידי איקוובה, ונועד להשיב לחיים את ששת האל-מתים”.
  • ספר המעמקים: דייגי העיר סיפרו לאלמוני על מקום הנמצא ליד אחוזת בלאקווד, בו נערכים מפגשים אפלים תחת אישון הלילה. לדבריו, קהל המשתתפים נוהג להקשיב לאדם מסתורי העומד על סירה השקועה למחצה בערפל, בזמן שהוא קורא עבורם מתוך ספר מקולל. נאומיו גורמים למאזינים לפתח השתוקקות קיצונית ובלתי מוסברת כלפי האוקיינוס, עד כדי כך שהם קופצים לתוכו וטובעים. ריד מגלה כי הספר מתאר את טקסי משרתיו של אל הים, דגון.
  • נקרונומיקון: האלמוני מתאר בכתביו את האגדות המקומיות של אוקמונט, ומציין מקרה אחד בו מספר מכשפות נתפסו ונתלו מענפיו של עץ תפוחים. אחת מהן הספיקה לכתוב את עדותה לפני שמתה, והזכירה כרך מסתורי אשר הוענק לה ולחברותיה מידי השטן עצמו. הנקרונומיקון הוא ככל הנראה הספר המסוכן ביותר מבין שבעת הכרכים שריד מצליח להשיג, ואופן פעולתו נותר לא ברור מאחר שכל הקוראים בו משתגעים.

חדשות מרעישות עריכה

בעת ביקורו בעיתון הכרוניקל של אוקמונט מקבל ריד הצעת עבודה מפקידת הקבלה, הלן בלנד, המודיעה לו כי משרת העורך הראשי זה עתה התפנתה. כאשר בלנד מציעה לו לחפש אחר כותרות חדשות שיעוררו תהודה ציבורית ויגדילו את מכירותיהם, הוא מחליט לרדוף אחר שמועה המסתובבת בעיר, לגבי נמר שנמלט מגן החיות לאחר השיטפון וכעת אורב לטרף אנושי ברובע קאברסייד.

ריד לומד כי אדם בשם קלוד המילטון נלקח לבית החולים לאחר שראה את הנמר במו עיניו, ומחפש אחריו בארכיון הרפואי, המוביל אותו לבית המשוגעים של אוקמונט. המילטון מתגלה כחולה נפש הסובל מזואופוביה חמורה ביותר, וריד נאלץ לשכנע אותו כי השריטות שראה על רצפת המקום נגרמו כתוצאה מכיסא גלגלים שחוק, והשאגות הן הלכה למעשה רעשי דוד החימום.

עדותו של המילטון מובילה אותו לבניין נטוש ברובע קאברסייד, בו מגלה ריד מקום מסתור של הקו קלוקס קלאן. הראיות מציעות כי המילטון השתתף בטקס חניכה של הארגון כאשר שאגת נמר נוראית הבריחה את כל המשתתפים החוצה, אך עין המחשבה מלמדת אותו אחרת, וחושפת כי אדם כלשהו פרץ פנימה בעודו מחופש לנמר וביים את המחזה המפחיד בכדי לגרש אותם.

ריד מוצא אזכור בארכיון המשטרתי לאמן קול (אנ') העונה לשם מייקל רוברטסון, אשר נעצר בעבר בגין פריצה לשטח מגורים. הוא מתחקה אחריו לביתו ומתעמת עמו. רוברטסון מספר לו כי נמר אמיתי אכן ברח מגן החיות העירוני, אז חשב על הרעיון לחקות את שאגתו בכדי להבריח גנבים ופורצים. לאורך הזמן תפר חליפה מיוחדת אשר הזכירה את צורתו, והחל להשליט סדר בעיר. עם חזרתו לבלנד, ניצב השחקן בפני שתי ברירות:

  • נמר אמיתי: הציבור אינו בהכרח רוצה לשמוע את האמת, אלא את מה שירגש אותו. בכדי שהכתבה הראשונה שלו בתור העורך הראשי תעורר כותרות סנסציונליות, עשוי ריד לשקר לבלנד, ולדווח לה כי מצא נמר אמיתי אשר התפרץ לתוך הכנס של הקלאן הידוע לשמצה.
  • מתחזה בחליפה: שקרים אף פעם אינם הולמים אדם בעל יושר כמו ריד, והוא מספר לבלנד המאוכזבת כי חשף את המתחזה שעמד מאחורי הכל. עם זאת, הם מחליטים לפרסם את הכתבה בכל זאת, ולהציג את רוברטסטון תחת אור חדש ובתור גיבורה של אוקמונט, אדם אשר לקח את החוק לידיו.

האבן המדממת עריכה

בתום הצלחתו הראשונה כעורך הראשי של עיתון הכרוניקל, חדשות מרעישות, שב ריד לבלנד בחיפוש אחר הרפתקה נוספת. היא מספרת לו על מסעדה צ'כית הקרויה ”הגולם העתיק”, זאת בשל גולם החימר המפורסם שהציבה לצד שולחנות הסועדים, אשר רק לאחרונה התעורר לחיים ונמלט מהמקום.

ריד מחליט לבקר במסעדה אך נתקל במלצר שנמאן לעזור לו. לאחר שהוא חושף בפניו כי גילה את מנהגו לגנוב כלי כסף מבעל המקום, מגלה לו הלה שהגולם נגנב בידי כנופיית שודדים, עלילה אותה ריד מאמת באמצעות עין המחשבה.

משם ממשיך ריד לביתו של בעל המסעדה, ברטוש, המתגורר יחד עם בתו, וילמה, בניסיון למצוא קצה חוט נוסף. מכתביו של ברטוש מלמדים כי הביא עמו את הגולם לארצות הברית במהלך הפלגתו מפראג, בשל התעקשותה של סבתו. כאשר מוצא ריד את יומנה של וילמה הוא נתקל בשמו של אחד מחבריה, גלן קומבס, אשר הבטיח לעזור לה לגנוב את הגולם שלדבריה ממולא בזהב טהור.

לאחר חיפוש קצר בארכיון המשטרתי מצליח ריד להתחקות בעקבות קומבס לביתו ברובע גרימהייבן ביי. הוא מתעמת עם חברי כנופייתו, אשר עוזבים את המקום כאשר הם מגלים שוילמה שיקרה, וכי הגולם עשוי מחימר ותו לא.

למרבה תדהמתו, הגולם מתעורר לחיים עם הגעתה של וילמה למקום. היא מספרת לו שהתאהבו זה בזה, וכי הם מתכננים להסתתר יחדיו ברובע שלס, ואולי אפילו להימלט מאוקמונט. עם חזרתו לבלנד, ניצב השחקן בפני שתי ברירות:

  • כישוף: עתידו של ריד כעורך הכרוניקל עשוי להיראות כזוהר מתמיד, בייחוד לאחר פרסום כתבה הטוענת לקיומו של פסל חימר אשר התעורר לחיים. בלנד מתרגשת למשמע החדשות, ומנבאת כי מכירותיהם ירקיעו שחקים.
  • שוד: על אף הפיתוי לקדם את הקריירה החדשה שלו כעיתונאי, עשוי ריד לחוש נקיפות מצפון בשל גורלם של זוג האוהבים, וילמה והגולם, אשר ללא כל ספק עלול להיגמר בכי רע אם יפרסם סיפור אשר ימשוך תשומת לב רבה אליהם.

דמויות עריכה

ראשיות עריכה

  • צ'ארלס וינפילד ריד: בלש פרטי מבוסטון, מסצ'וסטס, המשמש בתור הגיבור והפרוטגוניסט הראשי במשחק. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כמלח בצי האמריקאי. לאחר שספינתו שקעה חולץ מאי בודד בעודו אחוז טירוף, ומאז החל לפתח כוחות מנטליים מוגברים ולסבול מחזיונות מחרידים.
  • יוהנס ואן דר ברג: טיפוס מסתורי המציג את עצמו בתור אינטלקטואל ופילוסוף, ומזמין את צ'ארלס ריד לבקר באוקמונט, בתואנה כי תושבי המקום סובלים מחזיונות דומים לשלו. לאורך היכרותם מתגלה ברג כאדם חלקלק ולא אמין, המפיל את סובביו בהצגות שווא פרי יצירתו, בכדי להתל בהם ולקדם את מניעיו האישיים.
  • רוברט טרוגמורטון: אדם אימתני וגדול המזכיר במראהו קוף. ראש בית משפחת טרוגמורטון. מתואר לעיתים בתור פילנטרופיסט, מלומד, ופטרון של האוניברסיטה העירונית”. ידוע בשל שנאתו הרבה לאנשי הדג אשר היגרו אל העיר מאינסמאות. בנו הבכור, אלברט, נרצח בראשית המשחק.
  • פרופסור הארייט דואו: אקדמאית צעירה אשר הקדישה את חייה לעולם המדע. לאור הישגיה המרשימים במחקר שבטים אינואיטים, מתקבלת דואו לשורות האוניברסיטה של אוקמונט. לא חולף זמן רב בטרם מציב אותה טרוגמורטון בראשות המשלחת הגאולוגית שהקים, אשר יוצאת אל האוקיינוס בכדי לחקור סדקים אפלים שהופיעו בקרקעית הים, אשר קשורים באופן כלשהו למגפת הטירוף הפוקדת את אוקמונט.
  • ברוטוס קרפנטר: אדם זקן וממולח, ראש בית משפחת קרפנטר. ידוע בשל מעורבותו בארגוני הפשע המאורגן הפועלים באוקמונט, ובאחיזתו הנוקשה בכל נתיבי הכניסה והיציאה מהעיר אשר משמשים את מבריחי הסחורות.

משניות עריכה

  • אלברט טרוגמורטון: בנו המנוח של רוברט טרוגמורטון, המאבד את שפיותו בשובו מהמשלחת הימית ששלח אביו לאוקיינוס בכדי לחקור את הטירוף הרודף את אוקמונט. נרצח בידי דייג אשר לקה בשיגעונו המדבק.
  • גרהם קרפנטר: בנו ויורשו של ברוטוס, טיפוס תמהוני העוטה מסכה בכדי להסתיר את מחציתו השרופה של פרצופו. מנסה להפנות את מאמציה של משפחתו מעולם הפשע לרווחתם של אנשי העיר. במהלך המשחק נקלע למזימה של אחת מכתות המאמינים הקנאיות הרודפות את אוקמונט.
  • אנה לידל: אישה ערמומית המשמשת כנציגת המסדר האזוטרי של דגון, כת אפלה המסתתרת מאחורי מצג שווא של ארגון צדקה תמים. בראשית היכרותם נראית לידל לריד כאדם הגון, אך היוצרות מתהפכות לאחר שהיא שולחת מתנקש לחסלו.
  • פרופסור קוונדיש: אקדמאי צעיר מהאוניברסיטה של אוקמונט המנסה לחבל בפעולות המסדר האזוטרי של דגון לאחר שאשתו, אנה לידל, מתגרשת ממנו ולוקחת עמה את בנה הפעוט.
  • אברנוט בלאקווד: מכשף ומעלה באוב המסוגל לזמן מפלצות יש מאין לסביבתו הקרובה. אחד הנצרים האחרונים לבית בלאקווד, שהייתה בין המשפחות הגדולות באוקמונט בעבר. מסתנן לשורות המסדר האזוטרי של דגון בשוק הדגים בכדי לחטוף מידיהם את פרופסור הארייט דואו.
  • ג'וזף היל: ארכאולוג הבקיא בתורת הנסתר, באלכימיה, ובענפים אחרים ”הפחות מוכרים לקונצנזוס המדעי”. פניו מקועקעות בקווים וסימנים משונים, עמם שב מאמריקה הדרומית, בה שהה במשך שנים רבות עבור המחקרים שערך על תרבותם של בני המאיה.
  • אושה: כוהנת מאיה אל-מתה אשר קמה לתחייה בעזרתו של הארכאולוג ג'וזף היל, המבקש ללמוד היכן נמצאת המערה התת-קרקעית בה שוכן מעמדו של החותם אשר יציל את העולם או יביא עליו את סופו.
  • ג'וי היידן: ספרנית האוניברסיטה של אוקמונט, זמרת מפורסמת לשעבר אשר נאלצה לסיים את הקריירה שלה לאחר שמכשפה הידועה בשם ”סבתא וויבר” תפרה את שפתיה זו לזו מפני שריכלה יתר על המידה.
  • דוקטור גרנט: הרופא הראשי בבית החולים סנט מרי, אדם חיוור וקר רוח החוקר את המפלצות המעוותות אשר השתלטו על אוקמונט לאחר השיטפון. מגלה מעט מאוד סימפתיה ורחמים כלפי נסייניו האנושיים לאורך מחקריו.
  • קיילב ליונס: קפטן המשטרה העירונית, אדם נוקשה וציני המגלה שנאה רבה כלפי מבקרים חדשים בעיר.
  • הלן בלנד: פקידת הקבלה של עיתון הכרוניקל. מראיינת את ריד במהלך פגישתם הראשונה, ומציגה בפניו הצעת עבודה מפתה בהמשך המשחק.
  • ויקטור אולמסטד: בעליו של בית המלון שרטון השטן בו מתגורר ריד במהלך שהותו באוקמונט, טיפוס עצבני ונרגז.
  • ויליאם דרונון: אלכוהוליסט השוהה בפאב שבעת האלונים ומשמש כשכיר חרב המשרת את כל המרבה במחיר.
  • גורדון מאייר: האשף הגדול של ארגון הקו קלוקס קלאן, אחראי להוצאתם להורג של עשרות תושבים כהי עור ואינסמאותרים ברחבי העיר.
  • פרד: סוכן סמוי במסדר האזוטרי של דגון בשירותו של פרופסור קוונדיש.
  • דריל גריימס: אינסמאותר השומר על אחד ממחסני הדגים של המסדר האזוטרי של דגון. לאחר הפריצה למחסן, הופכים חייו להיות תלויים בהחלטותיו של צ'ארלס ריד.
  • מילטון פירס: מועמד לראשות העיר של אוקמונט המבקש להפליל את צ'ארלס ריד ברצח המבוים של האינטלקטואל יוהנס ואן דר ברג.

משפחות עריכה

  • בית טרוגמורטון: שושלת של חוקרים ומדענים המוכרת ברחבי אוקמונט בשל פעילותה הפילנתרופית לכאורה, המשתמשת בהונה המשפחתי בכדי לממן משלחות ופרויקטי מחקר באוניברסיטה העירונית. בני המשפחה, ביניהם רוברט טרוגמורטון ובנו המנוח, אלברט, דומים באופן חשוד לקופים.
  • בית קרפנטר: משפחת פשע גדולה המחזיקה בכל נתיבי ההברחה של אוקמונט, אשר לאור חוקי היובש שנחקקו בארצות הברית במהלך שנות ה-20, משמשים את אנשיה בכדי להכניס לעיר ויסקי, רום, ומשקאות חריפים אחרים. ראש המשפחה הוא ברוטוס קרפנטר, אדם זקן ואכזרי העומד מאחורי פרשיות רצח רבות ברחבי העיר.
  • בית בלאקווד: משפחה אשר איבדה את גדולתה לאחר השיטפון שהכה באוקמונט, כאשר כל צאצאיה נעלמו באופן פתאומי למעט אברנוט בלאקווד, מכשף העובד בשירות המסדר האזוטרי של דגון. המשפחה ידועה בכך שלקחה תחת חסותה את אוכלוסיית האינסמאותרים, אנשי דג שהיגרו אל אוקמונט מאחת העיירות הסמוכות, אינסמאות, וזכו לקבלת פנים לא נעימה מצד התושבים המקומיים.

ארגונים עריכה

  • המסדר האזוטרי של דגון: ארגון צללים הפועל מתוך כותליו של שוק הדגים ברובע שלס, ומתיימר להיות מוסד צדקה ללא מטרות רווח, אך מתגלה כרשת של אנשי דת רצחניים הסוגדת לאלי הים הקדומים.
  • כת אמא פורייה: כת מסתורית אשר כינסה סביבה קהל של מאמינים קנאים המתפללים ליצור הקרוי אמא פוריה. אנשי הכת מצליחים להשתלט על בנו של ברוטוס קרפנטר, גרהם, ולהפוך אותו למריונטה המצייתת לפקודותיהם. מושא אמונתם מתגלה כלוע תמנוני הפורץ מתוך קרקעית הים ויורק כיסי חומצה על אויביו.
  • קו קלוקס קלאן: ארגון גזעני ואלים הדוגל בעליונות הגזע הלבן וצד אחר אוכלוסיות המהגרים השוכנות בעיר, ביניהן כהי העור והמהגרים האינסמאותרים. הסניף העירוני של הארגון סופג פגיעה קשה לאחר שקן מפלצות משתלט על משרדי המטה שלו.
  • כנופיית המלכים הצהובים: חבורה של אזרחים מודאגים אשר התכנסו יחדיו בכדי לעצור את אברנוט בלאקווד, מכשף שרצח עשרות מתושבי העיר לאורך השנים בניסיון לרכוש את כוחותיהם המולדים.
  • סוגדי האש: עדה של אנשי דת קיצוניים הסוגדים לאש ונוהגים לערוך טקסי טיהור הכוללים התאבדויות המוניות באמצעות הצתה עצמית. מקום מושבה של הכת הוא בכנסיית סנט מייקל שברובע אדוונט.
  • סוגדי האבן: קבוצה דתית קטנה הסוגדת למונוליתים השונים הפזורים ברחבי אוקמונט. במהלך אחת מפעולותיהם הבולטות, הסירו אנשי הכת פלח מתוך המונולית המצוי ברובע שלס והחלו לאכול חתיכות ממנו תוך כדי שהם שוברים את שיניהם לחתיכות.

פרסים עריכה

הפקה עריכה

המשחק הוכרז לראשונה בידי חברת פרוגוורס ב-9 במרץ 2016[3][4], כאשר התמונות והסרטונים הראשונים שפורסמו מתוכו הופיעו כעבור יותר משנה, ב-28 ביולי 2017[5]. המועד האחרון להוצאתו לאור נקבע ל-21 במרץ 2019[6][7], אך שחרורו נדחה בשלושה חודשים, ל-27 ביוני אותה שנה[8]. דובר החברה, סרגיי אוגאנסיאן, הסביר כי העיכוב נגרם בשל רצון המפתחים להימנע מלוח זמנים צפוף, אשר עשוי היה לפגוע בעבודות הליטוש האחרונות שערכו במשחק[9].

פיתוח עריכה

במהלך עבודתם ביקשו מהנדסי המשחק לבנות את העיר אוקמונט במתכונת של עולם פתוח, ובאזור עירוני צפוף שהשתרע על פני שני קילומטרים רבועים[10], אך בעקבות בעיות טכניות שונות שהתעוררו פנו להשתמש במנוע משחק מסוג אנריל אנג'יין 4, והשתמשו בטכניקות לבניית ערים אשר הופיעו לראשונה בסדרת משחקי אססינס קריד של חברת יוביסופט, בה נבנו בלוקים שלמים באמצעות מחולל תהליכים (אנ')[11].

הבלוקים שנבנו בצורה שתוארה לעיל התבססו על אדריכלות מקורית של בתים ובניינים אשר הוקמו בניו אינגלנד במהלך המאה ה-20, כאשר כל אחד מרבעיה של אוקמונט הורכבו על בסיס הנחיות שונות, דבר שנועד להבטיח את האווירה הייחודית והתכלית הספציפית שיועדה לכל אזור. בין הבלוקים הכלליים שנבנו הניחו המפתחים מספר מבנים ואתרים ייחודים. כמו כן, נהגו לעצב אזורים מסוימים עם סממנים התואמים לסביבתם, לדוגמה אצות ים וזיפרגליים אשר נוספו לרחובות מוצפים שהוכו בידי השיטפון[11].

השפעה עריכה

מוקד ההשפעה הגדול ביותר על המשחק הוא, ללא כל עוררין, עבודותיו של הסופר האמריקאי ה.פ. לאבקרפט. לאורך חייו פרסם לאבקרפט עשרות סיפורים קצרים אשר נקשרו זה בזה ונודעו בסגנונם הפסימי והקודר. לעיתים קרובות נהג לעסוק בנושאים כגון חולי נפשי, תורת הנסתר, וכישוף שחור. גיבוריו נאלצים להתמודד מול ישויות קדומות ומרושעות, ספרי לחשים בעלי ידע אסור, ומפלצות מעולמות זרים. מוסר ההשכל הבולט ביותר שעולה מתוך עולמו הספרותי הוא, ככל הנראה, חוסר חשיבותם וחולשתם של בני האדם אל מול היקום העצום והלא נודע.

 
הסופר ה.פ. לאבקרפט נודע בשל העולם הספרותי רחב היריעה שכתב עבור ודרך עלילות יצירותיו. יקום זה השפיע על מאות אמנים לאורך המאה ה-20 וה-21, ביניהם סופרים, מוזיקאים, ואנשי קולנוע, ונחשב להשפעה העיקרית על המשחק.

מים עריכה

המוטיב הלאבקרפטי הדומיננטי ביותר במשחק, והראשון בו נתקל קהל השחקנים, הוא המים. לאבקרפט נודע בסלידה העמוקה שחש כלפי הים וכל בעלי החיים השוכנים בו, ולעיתים קרובות נהג להשתמש בהם בסיפוריו על מנת לייצג את כוחות הרשע[12].

כך לדוגמה, בסיפורו דגון, נקלע הגיבור למעין אי בודד המאוכלס באנשי דג מרושעים, ממנו הוא נחלץ בשן ועין. עם הגעתו לבית החולים הוא מאבד את שפיותו, ומסיים את עדותו באמירה הפסימית, ”אני נתקף בסיוטים על היום שבו האדמה תתחיל לשקוע, וקרקעית האוקיינוס האפלה תתרומם מעלה לכדי פנדמוניום עולמי”[13].

המים, אפוא, מהווים חלק בלתי נפרד מהמשחק, והלכה למעשה מופיעים לראשונה בשמו – העיר הטבועה. עוד בראשיתו לומד השחקן על כך שהעיר הבדיונית, אוקמונט, הוכתה בשיטפון קשה מעט לאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר הביא עמו את המפלצות השורצות בין כותליה, ואת הטירוף הבלתי מוסבר שהשתלט על כלל האוכלוסייה.

אוקמונט שרויה תחת גשם תמידי וחלק מרחובותיה מוצפים לגמרי במים, דבר המעניק לעיר אווירה קודרת ודיסטופית. רבים מתושביה פנו לעסוק בדיג לפרנסתם, ואין זה נדיר להיתקל בחיות ים גוססות על מדרכות הרחוב. כמו כן, נוכחותם של האינסמאות'רים, מהגרים הדומים באופן חשוד לדגים, יוצר תחושה כי כל המקום הוא למעשה אקווריום אחד גדול.

העלילה הראשית מלמדת כי רוברט טרוגמורטון מימן משלחת גאולוגית אשר יצאה לים, בכדי לחקור את הקשר בין השיטפון שהכה בעיר לבין הטירוף שהשתלט על תושביה. אנשיו מוצאים סדקים בקרקעית האוקיינוס, ומסיקים כי החולי הנפשי הגיע מתוכם. הדבר מזכיר את סרטו של גיירמו דל טורו מ-2013, פסיפיק רים, אשר הושפע גם הוא רבות מעבודותיו של לאבקרפט, ועוסק במפלצות אדירות ממדים המגיעות לכדור הארץ מתוך שער לעולם אחר שנפער במעמקי הים.

טירוף עריכה

מיד לאחר שהכה השיטפון באוקמונט החלו תושביה לחוות התפרצויות טירוף בלתי נשלטות, הזיות, וחזיונות על ”אדריכלות לא טבעית השקועה במים, ענק ישן, רחובות טבועים, וקול זר המגיע מתוך המעמקים”. כמו כן, לא מעט דמויות מאבדות את דעתן ומשתגעות לאורך עלילת המשחק, ועוד בראשיתו נתקף בנו של טרוגמורטון, אלברט, בהתקף שיגעון הגורם לו לנסות לרצוח את כל סובביו.

גם בעולמו של לאבקרפט משחק השיגעון תפקיד משמעותי וחשוב, כאשר חלק לא מבוטל מסיפוריו נפתח כעדות מידי דמות הנמצאת בין כותלי בית חולים פסיכיאטרי לאחר שאיבדה את שפיותה כתוצאה מהחוויות בהן הייתה מעורבת.

גזע עריכה

לאבקרפט נודע בנטיותיו הגזעניות ובשנאה התהומית שגילה כלפי מהגרים מכל סוג[14][15]. דעות אלו באו לידי ביטוי גם במספר היבטים שונים בעלילת המשחק. על אף הופעותיו המעטות של הקו קלוקס קלאן לאורך קווי העלילה הראשיים והמשניים, הדוגמה הבולטת ביותר לגזענות כלשהי הגיעה בדמות אנשי הדגים, האינסמאות'רים (תושבי העיירה אינסמאות', שמקורה בספרותו של לאבקרפט), אליהם מתייחסים רבים מתושביה של אוקמונט בשנאה וזלזול.

כך לדוגמה דמותו של רוברט טרוגמורטון, אותה פוגש קהל השחקנים עוד בראשית המשחק, מביעה את שנאתה כלפי אנשי הדג בהזדמנויות רבות. טרוגמורטון, הדומה באופן מפליא לקוף, ושבאחוזתו מבקר השחקן בשלב מאוחר יותר, מגיע גם הוא מסיפורו של לאבקרפט, עובדות הנוגעות לארתור ג'רמין המנוח ולמשפחתו, בו מתאר הלה שושלת של אנשי מדע אשר חקרה את אגן הקונגו לדורותיהם. לאורך הזמן החלו צאצאיהם להפגין מאפיינים חייתים להפליא, עד שלבסוף מגלה הנצר האחרון למשפחתם, ארתור, כי אחד מאבותיו הזדווג עם קופה[16].

ניו אינגלנד עריכה

ניו אינגלנד היא מקום מולדתו של לאבקרפט, ובמשך השנים הפכה לאחד האזורים האהובים עליו ביותר בכל העולם כולו[17][18]. ב-20 באוגוסט 1890 נולד בפרובידנס, רוד איילנד, והמשיך להתגורר בעיר ובסביבתה למשך כל שארית חייו, כאשר במהלך שנותיו המאוחרות נהג לערוך טיולים עצמאיים לאתריה השונים, ואף לארצות הברית כולה.

עלילות יצירותיו, אפוא, מתרחשות לעיתים תכופות במדינות השונות המצויות בין גבולות האזור, בעיקר במסצ'וסטס וברוד איילנד, ומעת לעת אף במקומות בדיוניים שהמציא במיוחד עבור סיפוריו, אשר עדיין לוקחים חלק או לכל הפחות מציינים קרבה כלשהי לניו אינגלנד.

אוקמונט, העיר בה מתרחש המשחק, מבוססת במדינת מסצ'וסטס, ואילו הגיבור הראשי, צ'ארלס ריד, מפליג אליה מעיר מגוריו, בוסטון, הידועה בתור המרכז התרבותי והעסקי של האזור כולו. בנוסף, קהילת האינסמאותרים אשר היגרה אל העיר הגיעה מאחת העיירות הסמוכות, אינסמאות, מקום בדיוני נוסף אשר הוזכר לראשונה בסיפורו הקצר של לאבקראפט, סלפאיס[19], ומאוחר יותר שימש עבור עלילת הנובלה הצל מעל אינסמאות (אנ').

פסקול עריכה

פסקול המשחק הולחן בידי סבלי וולוקיטין[20].

"העיר הטבועה"
מס' שםכותב(ים) משך
1. המנגינה הראשית סבלי וולוקיטין 02:06
2. הנמל סבלי וולוקיטין 02:46
3. קאברסייד סבלי וולוקיטין 03:56
4. אדוונט סבלי וולוקיטין 03:50
5. הרחובות סבלי וולוקיטין 02:39
6. העולם האבוד סבלי וולוקיטין 02:57
7. בוקר סבלי וולוקיטין 01:55
8. בחוץ סבלי וולוקיטין 02:24
9. שלס סבלי וולוקיטין 03:03
10. בלתי ניתן לשינוי סבלי וולוקיטין 06:17
11. החדר סבלי וולוקיטין 02:45
12. געגועים הביתה סבלי וולוקיטין 02:13
13. החורבה סבלי וולוקיטין 01:03
14. בפנים סבלי וולוקיטין 02:49
15. רוחות רפאים סבלי וולוקיטין 03:01
16. משונה סבלי וולוקיטין 02:16
17. הכוורת סבלי וולוקיטין 04:10
18. אזור סכנה וקרב סבלי וולוקיטין 01:19
19. אושה סבלי וולוקיטין 01:35
20. תוצאות סבלי וולוקיטין 02:44
21. הספינה סבלי וולוקיטין 00:44
22. בית המלון סבלי וולוקיטין 00:47
23. אווירה מסתורית סבלי וולוקיטין 03:57
24. השיטפון סבלי וולוקיטין 01:46
25. תחת המים סבלי וולוקיטין 01:15
26. מערה תת-קרקעית סבלי וולוקיטין 01:35
27. מקדש הדרקון סבלי וולוקיטין 01:47
28. אפלה סבלי וולוקיטין 07:18
29. אסון סבלי וולוקיטין 02:44
30. אווירה פנימית סבלי וולוקיטין 10:01
31. רעש אפל סבלי וולוקיטין 02:00
32. הספרייה סבלי וולוקיטין 01:09
33. מהומה סבלי וולוקיטין 00:50
34. קרב סבלי וולוקיטין 00:53
35. הים המושחת סבלי וולוקיטין 00:40
36. מזג אוויר מיסטי סבלי וולוקיטין 01:26
37. מוזר סבלי וולוקיטין 00:56
38. דרך ההתאבדות סבלי וולוקיטין 01:03
39. מיסטי סבלי וולוקיטין 00:52
40. אריך זאן סבלי וולוקיטין 01:04
41. שיר ערש סבלי וולוקיטין 01:36
משך כולל:
01:40:11

הפצה עריכה

לקראת שחרורו, הודיעה פרוגוורס כי חברת אפיק גיימס סטורס (אנ') תקבל את הזכויות הבלעדיות למכירת המשחק בגרסת המחשב, על אף שהפצתו המתוכננת בשאר הפלטפורמות, כגון פלייסטיישן או אקסבוקס, תישאר בידיה לפי שעה, ולא תיפגע מכך[21].

המשחק הופץ עבור הפלטפורמות פלייסטיישן 4 ואקסבוקס 1, ומאוחר יותר גם עבור מיקרוסופט ווינדוס, בידי חברת נאקון (אנ'), אשר נקראה באותה העת ביגבן אינטראקטיב[22]. פרוגוורס שחררה גרסה של המשחק עבור פלטפורמת נינטנדו סוויץ' באופן עצמאי ב-12 בספטמבר 2019[23][24].

במהלך הפצתו טענה חברת ביגבן אינטראקטיב להיות המוציאה לאור של המשחק, יחד עם חברת פוקוס הום אינטראקטיב (אנ'), על אף שהשתיים שימשו רק בתור מתווכות בשרשרת ההפצה. מנכ"ל החברה, ואיל אמר, התראיין לאתר הגיימינג הצרפתי פלנט אוונטור (צר') בפברואר 2020, והסביר בתגובה כי פרוגוורס מעולם לא עבדה עם חברות המתמחות בהוצאה לאור או בפיתוח. לדבריו, שתי החברות שימשו כמיופות כוח בלבד, ולא החזיקו בזכויות יוצרים כלשהן על המשחק[22].

זמן מה לאחר שחברת נאקון קיבלה רישיון להפיץ את המשחק, ב-20 באפריל 2020, החליטה חברת פרוגוורס לסיים את דרכי ההתקשרות שלה עמה בעקבות הפרה של חלק מתנאי החוזה שכרתו שתיהן, כגון פגיעה בזכויות יוצרים ואי תשלום תקבולים[25].

סכסוך זה הוביל למחיקתו של המשחק מהחנויות הדיגיטליות של סטים ואפיק גיימס סטורס (אנ'). כמו כן הוסר המשחק מחנויות הפלטפורמות של פלייסטיישן ואקסבוקס ב-25 באוגוסט אותה שנה.

המשחק הוחזר לחנות של סטים בפברואר 2021 בידי חברת נאקון. פרוגוורס הוקיעה את המהלך בחשבון הטוויטר שלה וטענה כי הגרסה שהועלתה אינה זהה בשום אופן למשחק שיצרה. בנוסף האשימה את נאקון בשימוש בגרסה שנפרצה מתוך הקוד שניסחה, זאת במטרה לשנות חלק מהנכסים השייכים לה בזכות, ולטשטש את מקורם. חלק ממעריצי המשחק הפגינו את תמיכתם בפרוגוורס וגינו את מעשיה של נאקון.

בתגובה, השיבה חברת נאקון כי פגשה את כל התנאים הפיננסיים עליהם חתמה מול פרוגוורס, וכי מפתחיה ניסו לשנות את העסקה עליה הסכימו[26][27]. כמו כן ציינה כי החוזה ביניהם הדגיש באופן ברור כי נאקון תהיה הישות המשפטית היחידה שתורשה לפרסם את המשחק בחנותה של סטים, על אף ניסיונותיה של פרוגוורס לשחרר גרסאות אחרות של המשחק מבלי לערב אותה בכך. פרוגוורס הגישה תביעת להסרת המשחק על בסיס חוק זכויות היוצרים של המילניום הדיגיטלי (אנ')[28].

ביקורת עריכה

המשחק זכה לביקורות מעורבות ולממוצע ציונים בינוני. מרבית המבקרים שיבחו את היבטי הכתיבה ובניית העולם שעמדו מאחוריו, בנוסף לתשומת הלב הקפדנית שהושקעה בהימנעות מפונקציה מסוימת אשר תוארה כמעצבנת והופיעה במשחקי בילוש אחרים, קרי החזקת החפצים שהדמות צריכה לבחון בידיה. מנגד, תיארו המבקרים את מערכת הלחימה כאיטית ומתסכלת, והצביעו על מספר בעיות טכניות, כגון טעינה ממושכת של כלי הנשק, ופגיעה בתזוזת המסך[29].

ציונים
מסכמי ביקורות
אתר ציון
מטקריטיק 71/100‏ (מחשב)[30]
64/100‏ (פלייסטיישן 4)[31]
75/100‏ (פלייסטיישן 5)[32]
61/100‏ (נינטנדו סוויץ')[33]
66/100‏ (אקסבוקס 1)[34]
77/100‏ (אקסבוקס אקס)[35]
אופנקריטיק (אנ') 76/100[36]
מבקרים
אתר ציון
אדוונטור גיימרס (אנ')      [37]
גיים רבולושן (אנ')      [38]
גיימרדאר (אנ')      [39]
דסטרקטואיד (אנ') 8.5/10[40]
סי. ג'י. מגזין (אנ') 6.5/10[41]
גיים אינפורמר (אנ') 7.5/10[42]
שאקניוז (אנ') 7/10[43]
איי. ג'י. אן. 7.8/10[44]
גיימספוט 3/10[45]
מכונת המשחקים (אנ') 8.4/10[46]
ז'וידאו (אנ') 15/20[47]
פי. סי. גיימר (אנ') 66/100[48]

עיתונים עריכה

סטיב בוקסר מהגרדיאן כתב כי המשחק מלא ברעיונות מעניינים, על אף שהרגיש כי רק חלקם מיצו את הפוטנציאל המלא שלהם. הוא הביע את אכזבתו ממערכת הלחימה המגושמת והמחסור בתחמושת, וכן מהניווט המסובך הנחוץ לצורך הגעה ממקום למקום, אך שיבח את המשחק כיצירה מקורית, מעוררת מחשבה ו”טעימה בצורה גותית”, יחד עם עלילתו המפורטת, אותה תיאר כמרתקת. לסיכום כינה בוקסר את החוויה כולה כשאפתנית יתר על המידה, והצביע על כך שהיבטים מסוימים ממנה נראו לו כגמורים למחצה, או כאילו לא הושקעה בהם מחשבה רבה[49].

מגזינים עריכה

ג'ף מרכיאפבה מגיים אינפורמר (אנ') טען כי המשחק סובל מאותן בעיות שנמצאו בעבודותיה הקודמות של חברת פרוגוורס, על אף שהוא מציג כמה ”נקודות חוזק” שטרם נראו. בנוסף שיבח את משימות העלילה, אשר הופיעו בדמות תיקי פשע הנחקרים בידי דמותו של הבלש הפרטי, צ'ארלס ריד, בגין התפניות העלילתיות והרגעים העוצמתיים שהם מספקים[42].

ברוק מקלגין מסי. ג'י. מגזין (אנ') כתב כי המשחק ”אינו מוצלח במיוחד, אבל בסופו של דבר הוא מציג סיפור די מעניין עם כמה היבטים מאוד ייחודים אשר עשויים למשוך שחקנים חדשים”. החסרונות של המשחק, לדבריו, הם הרפטטיביות, הגרפיקה הצולעת, ומערכת הקרב הגרועה. הוא סיכם את ביקורתו בכך שכתב כי המשחק אינו מיועד לכולם, אך יתאים לטיפוסים סבלניים[41].

אתרי אינטרנט עריכה

פסקל טקאיה מאדוונטור גיימרס (אנ') הציע ביקורת חלוקה בדבר המשחק. הוא התאכזב מכמות המפלצות הזעומה שהמשחק מציע, כארבע בסך הכל, ביחס לקרבות הממושכים אליהם השחקן נקלע, אבל שיבח את תכנונה המפורט של העיר אוקמונט, הנתפשת לדעתו בתור דמות בפני עצמה, ומשמשת בתור הדבק המחבר את כל המשחק לחתיכה אחת. לסיכום כתב, ”העיר הטבועה הוא דוגמה להשלכת דברים על הקיר בכדי לראות מה נדבק, ברמות שונות של הצלחה”[37].

דן רומר מדסטרקטואיד (אנ') תיאר את המשחק בתור ”מכתב אהבה לה.פ. לאבקרפט” ושיבח אותו על אמנות הקול המוצלחת והאווירה המציאותית שהציג, בנוסף לבנייתה המעולה של העיר אוקמונט. עם זאת, התאכזב מהכפילויות הרבות שמצא באדריכלות העירונית, וביקר את מערכת הלחימה, שלטעמו הייתה נוקשה מדי. בשורה התחתונה, סיכם רומר את ביקורתו בכך שהעיר הטבועה הוא משחק בלשי נהדר, אם אלו שמשחקים בו מסוגלים להתגבר על ”הקרבות החלשים” בהם הוא מאופיין[40].

כריס קאפל מגיים רבולושן (אנ') שיבח את המשחק על האווירה הריאליסטית ומלאת הפרטים של עולמו הפתוח, על אף שחש שעמום, לדבריו, בגלל ”המחסור בהיסחי דעת”, אשר הוביל למצב בו נותר השחקן בלי תעסוקה. בנוסף תיאר את הסיפור העלילתי כמרתק, אך הביע אכזבה מדמותו של צ'ארלס ריד, אותה כינה בתור ”פרוטגוניסט משעמם”, וכן ממערכת הלחימה, אשר לטעמו הייתה גרועה ומיותרת. קאפל סיכם את ביקורתו בכך שהמשחק היה עשוי להיות מוצלח יותר אילו המפתחים היו נמנעים משימוש במתכונת העולם הפתוח, אשר הוכיחה את עצמה כמציאותית, אך ריקנית[38].

לקריאה נוספת עריכה

עברית English
ספראג דה קמפ, לאון; לאבקרפט: ביוגרפיה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 1996 (מסת"ב 0-385-00578-4) Sprague De Camp, Lyon; Lovecraft: A Biography; Barnes & Noble, 1996 (ISBN: 0-385-00578-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; ספרי צ'רטוול, ניו יורק, 2016 (מסת"ב 978-0-7858-3420-5) Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H.P. Lovecraft; Chartwell Books, New York, 2016 (ISBN: 978-0-7858-3420-5)

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ קרפנטר עשוי להיות בשלב זה האב, ברוטוס, או בנו, גרהם, בהתאם להחלטותיו הקודמות של השחקן במשימה אבות ובנים.
  2. ^ קיי הוא שמו של האל הנוצרי בפי תושבי אוקמונט.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "עדכון בנוגע לעיר הטבועה: גרסת הפלייסטיישן 5 דלפה, עם שיפורים", גיימרג'ן, מ. אמוארי, 18 בפברואר 2021, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  2. ^ "זכיות 2019", איגוד מפתחי המשחק העצמאיים, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  3. ^ "הודעה על משחק בלשי מסוג עולם פתוח המבוסס על עבודותיו של ה.פ. לאבקרפט, העיר הטבועה", וקקפטך, פרנצ'סקו דה מאו, 9 במרץ 2016, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  4. ^ "העיר הטבועה הוא משחק לאבקראפטי, בלשי, מסוג עולם פתוח, ממפתחיו של שרלוק הולמס, פרוגוורס", פי. סי. גיימס, בן בארט, 8 במרץ 2016, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  5. ^ "הצילומים הראשונים מתוך משחק העולם הפתוח המבוסס על עבודותיו של ה.פ. לאבקרפט, העיר הטבועה", וקקפטך, פרנצ'סקו דה מאו, 28 ביולי 2017, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  6. ^ "הטריילר הראשון עבור העיר הטבועה, תאריך השחרור אומת", וקקפטך, פרנצ'סקו דה מאו, 12 ביוני 2018, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  7. ^ "טריילר מוקדם ותאריך שחרור עבור העיר הטבועה", וי. ג'י. 247, מרשל למון, 13 ביוני 2018, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  8. ^ "המותחן הבלשי והלאבקרפטי, העיר הטבועה, נדחה", איי-ג'י-אן, ברנדין טיירל, 9 במרץ 2019, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  9. ^ "שחרור העיר הטבועה נדחה: התאריך החדש עבור משחק הבילוש הלאבקרפטי פורסם", ניוזוויק, אנדרו ויילן, 8 במרץ 2019, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  10. ^ "העיר הטבועה היא כמו אל. אי. נואר, רק מאת ה. פ. לאבקרפט", פי. סי. גיימר, אוסטין ווד, 29 במרץ 2018, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  11. ^ 1 2 "להצליח בעזרת אנריל: כיצד פרוגוורס בנו את העיר הטבועה כדי שיוכלו להטביע אותה", פי. סי. גיימס, ג'רמי פיל, 15 בינואר 2018, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  12. ^ קמפ 1996, הבית הרדוף, עמוד 73, "שנאתו של לאבקרפט למאכלי ים קשורה לכאורה לפחד וסלידה שחש כלפי הים עצמו. לעיתים קרובות נהג להשתמש בים, יחד עם הכפור, הרטיבות והאפלה, כסמלים של רשע בסיפוריו. במקרה אחד אמר לדלונלד ואנדריי, ”שנאתי דגים ופחדתי מהים יחד עם כל דבר שקשור אליו מאז שהייתי בן שנתיים”. סלידה מהסוג הזה עשויה לנבוע במקרה של התפתחות חולי לאחר צריכת האוכל המדובר, בין אם היה הגורם לכך או לא, וזה עשוי להיות מה שקרה ללאבקרפט".
  13. ^ לאבקרפט 2016, דגון, עמוד 29, "אינני מסוגל לחשוב על הים העמוק מבלי להתחיל לרעוד בפחד מפני הדברים חסרי השם שעשויים לזחול ולהתפתל בזה הרגע על מיטתם הרירית, בעודם סוגדים לאלילי אבן עתיקים וחורטים את דמויותיהם המתועבות על אובליסקים תת-ימיים העשויים מאבן גרניט ספוגת מים. אני נתקף בסיוטים על היום בו הם יצאו מתוך הגלים ויגררו בעזרת טפריהם המצחינים את המין האנושי המותש ממלחמותיו, על היום בו האדמה תתחיל לשקוע, וקרקעית האוקיינוס האפלה תתרומם מעלה לכדי פנדמוניום עולמי".
  14. ^ קמפ 1996, קולג' היל, עמוד 5, "עד לשנותיו האחרונות שנא לאבקרפט בני אדם על בסיס גזע ברמת הטירוף. באופן כללי, הוא שנא את כל הזרים באשר הם, בייחוד מהגרים, וכינה אותם בשם ”שרצים דמויי חולדות אשר הגיעו מהגטו” או ”בני תערובת אוריינטלים בעלי פני חולדה ועיניים חרוזיות”. כאשר גילה שאחד משכניו היה סורי בזמן שהתגורר בברוקלין, הגיב לדבר כאילו מצא נחש פעמונים בחדר האמבטיה שלו".
  15. ^ קמפ 1996, גונאר בבור הנחשים, עמוד 249, "הפוביה האתנית שלו צמחה לממדים הגובלים בהשתוללות וברצח עם. שמורה פרברית חדשה שהוקמה על מנת לתמוך במאגר המים של ניו יורק הובילה להתפרצות זעם כנגד העיר בגין ”עריצותה בשיטוח כפרים שלמים של אנשים אמיתיים, רק בכדי לשמור על השרצים ובני התערובת המתגוררים בתוך הבלאגן העירוני הזה!”.
    זרם ההגירה, אשר דעך באופן קיצוני ב-1924, לא הוגבל דיו: ”אני בהחלט מקווה לראות את זרם ההגירה המופקר הזה נעצר בקרוב, אלוהים יודע שמספיק נזק כבר נגרם בעקבות הכנסתם של עדרי התושבים הבורים, מלאי האמונות התפלות, והנחותים מבחינה ביולוגית הללו, אשר הגיעו מדרום אירופה ומערב אסיה”".
  16. ^ לאבקרפט 2016, עובדות הנוגעות לארתור ג'רמין המנוח ולמשפחתו, עמודים 129–130, "הסיבה ששאריותיו השרופות של ארתור ג'רמין לא נאספו וזכו לקבורה הולמת נמצאה מאוחר יותר, בעיקר בשל הדבר שנח בתוך הקופסה. האלילה החנוטה היוותה מראה מבחיל, מצומקת ואכולה למחצה, אך ניתן היה לזהות באופן ברור דמות של קופה לבנה השייכת למין לא מזוהה כלשהו, פחות שעיר מכל אלו שסווגו עד היום, והרבה יותר אנושי – באופן די מפחיד. תיאור מפורט יותר לא יהיה נעים לאוזניים, אך מן הראוי לציין שני פרטים בולטים, מאחר שהם מתאימים באופן מתועב לכמה מרשמי המשלחת האפריקאית של סר וייד ג'רמין, וכן לאגדות אגן הקונגו על האלילה הלבנה והקופה הנסיכה.
    שני הפרטים הם כדלהלן: הידיים שהופיעו על התליון הזהוב שעל צוואר הקופה היו של משפחת ג'רמין, והצעתו המשעשעת של מ. ורהארן לגבי דמיון מפחיד ועל טבעי בין הפנים המצומקות, לבין לא אחר מאשר ארתור ג'רמין הרגיש, אחד מצאצאיו של סר וייד ג'רמין ואשתו הלא ידועה. חברי המוסד האנתרופולוגי המלכותי שרפו את הדבר והשליכו את התליון לתוך הבאר, וחלקם אף מסרבים להודות כי אי פעם פגשו באדם העונה לשם ארתור ג'רמין".
  17. ^ קמפ 1996, קיחוטה בתוך בבל, עמוד 207, "אם מישהו יגדיר את המושג ”טבע” בתור ”הסביבה של ניו אינגלנד, ובייחוד פרובידנס”, אותו אדם יאחוז במהותו של לאבקראפט".
  18. ^ קמפ 1996, גונאר בבור הנחשים, עמוד 257, "לכל אורך שהותו בניו יורק המשיך לאבקראפט להשתמש במילה ”בית” כאשר התכוון למעשה לפרובידנס. מורטון הבטיח לו שהמשרה במוזיאון תתפנה בקרוב, ”אבל”, אמר לו לאבקראפט, ”אם אראה עוד פעם את ניו אינגלנד, עם רחובותיה הגבעתיים המובילים מטה אל הים, שדרותיה נטועות עצי הבוקיצה העתיקים, וגגותיה המרועפים וההדרגתיים, לעולם לא אוכל להביא את עצמי לעזוב את כותליה שוב”".
  19. ^ לאבקרפט 2016, סלפאיס, עמוד 102, "לאחר מכן מלך קורנס באות'-נרגאי ובכל ערי החלומות הסמוכות, והחזיק בשלטונו בסלפאיס ובה בעת בעיר המעוננת סרניאן. הוא עדיין מחזיק במלכותו, וימשיך להחזיק בה בשמחה לנצח, על אף שתחת צוקיה של אינסמאות משחקת בלעג גאות התעלה עם גופתו של קבצן אשר נקלע אליה דרך הכפר הנטוש בעלות השחר. משחקת בלעג, ומטיחה אותה כנגד סלעיהם מכוסי הקיסוס של מגדלי טרבור, היכן שמתגורר מיליונר שמן וגס במיוחד הנהנה מאווירת האצילות שהספיק לרכוש בטרם נכחדה".
  20. ^ "פסקול העיר הטבועה", וקונטאקטה, סבלי וולוקיטין, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  21. ^ "העיר הטבועה היא כעת בלעדית אצל אפיק סטור", טך רפטור, רוברט גרוסו, 20 במרץ 2019, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  22. ^ 1 2 "ואיל אמר: מערכת היחסים עם פוקוס מעולם לא הייתה מהסוג המנוהל עם מוציא לאור או מפתח", פלנט אוונטור, חאווייר ברג, 22 בפברואר 2020, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  23. ^ "העיר הטבועה תשוחרר עבור פלטפורמת נינטדו סוויץ", שאקניוז, ג'וש הוקינס, 11 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  24. ^ "הצצה אל תוך העיר הטבועה – גן עדן לאבקרפטי", וולפלייד, זאק ג'קסון, 16 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  25. ^ "מדוע העיר הטבועה הולכת להימחק", פרוגוורס, סרגיי אוגנסיאן, 25 באוגוסט 2020, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  26. ^ "מפתחי העיר הטבועה מבקשים מקהל השחקנים לא לקנות את המשחק בסטים", יורוגיימר, וסלי ין פול, 27 בפברואר 2021, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  27. ^ "מפתחי המשחק העיר הטבועה מאשימים את המוציא לאור כי פרץ והעלה אותו באופן לא חוקי לסטים", וייס, פטריר קלפק, 1 במרץ 2021, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  28. ^ "מפתחי המשחק העיר הטבועה משתמשים בחוק זכויות היוצרים של המילניום הדיגיטלי בכדי להסיר אותו מסטים", וייס, פטריק קלפק, 3 במרץ 2021, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  29. ^ "העיר הטבועה", מטקריטיק, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  30. ^ "העיר הטבועה – מחשב אישי", מטקריטיק, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  31. ^ "העיר הטבועה – פלייסטיישן 4", מטקריטיק, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  32. ^ "העיר הטבועה – פלייסטיישן 5", מטקריטיק, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  33. ^ "העיר הטבועה – נינטנדו סוויץ'", מטקריטיק, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  34. ^ "העיר הטבועה – אקסבוקס 1", מטקריטיק, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  35. ^ "העיר הטבועה – אקסבוקס אקס", מטקריטיק, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  36. ^ "העיר הטבועה", אופנקריטיק, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  37. ^ 1 2 "ביקורת העיר הטבועה", אדוונטור גיימרס, פסקל טקאיה, 12 ביולי 2019, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  38. ^ 1 2 "ביקורת העיר הטבועה: העיר הריקה ומלאת התעלומות ההגונות", גיים רבולושן, כרטיס קאפל, 25 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-27 בספטמבר 2022.
  39. ^ "ביקורת העיר הטבועה: משחק בלשי המנותק מהנאת החקירה", גיימרדאר, ג'ורדן אולומן, 25 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  40. ^ 1 2 "ביקורת העיר הטבועה", דסטרקטואיד, דן רומר, 30 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  41. ^ 1 2 "ביקורת העיר הטבועה", סי. ג'י. מגזין, ברוק מקלגין, 13 באפריל 2021, אורכב מהמקור ב-27 בספטמבר 2022.
  42. ^ 1 2 "ביקורת העיר הטבועה", גיים אינפורמר, ג'ף מרכיאפבה, 28 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-26 בספטמבר 2022.
  43. ^ "ביקורת העיר הטבועה: גס מסביב לקצוות", שאקניוז, ג'וש הוקינס, 25 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  44. ^ "ביקורת העיר הטבועה", איי ג'י אן, ג'ון בורבה, 25 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-27 באוגוסט 2020.
  45. ^ "ביקורת העיר הטבועה - מרוקן", גיימספוט, קאלום מארש, 26 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  46. ^ "ביקורת העיר הטבועה", מכונת המשחקים, אריקה מורה, 25 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  47. ^ "העיר הטבועה: האם החקירה חופשית כמו שהובטח לנו?", ז'וידאו, 25 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  48. ^ "ביקורת העיר הטבועה", פי. סי. גיימר, אנדי קלי, 25 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-1 באוקטובר 2022.
  49. ^ "ביקורת העיר הטבועה – משחק בילוש לאבקרפטי בעל משיכה פולחנית", הגרדיאן, סטיב בוקסר, 2 ביולי 2019, אורכב מהמקור ב-27 בספטמבר 2022.