הענקים וילדי השמש

הענקים וילדי השמש הוא רומן אוטוביוגרפי מאת אוריאל זוהר, שיצא לאור בהוצאת הספרים גוונים בשנת 1998. הספר מתאר סיפור אהבה בין אמנים יהודים וערבים, המתרחש בישראל, בשנות ה-70 של המאה ה-20. הסיפור מתואר תוך כדי התבוננות השוואתית בכפר הערבי ובקיבוץ, יחסי אנוש מורכבים בין בני האדם המתגוררים בהם, והמאבק הפוליטי-דתי על ארץ ישראל.

הענקים וילדי השמש
עטיפת הספר[1]
עטיפת הספר[1]
מידע כללי
מאת אוריאל זוהר
הוצאה
הוצאה תל אביב: גוונים (חלונות)
תאריך הוצאה 1998
מספר עמודים 333
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9654112477
הספרייה הלאומית 001806269

עלילת הספר

עריכה

הספר מתאר יחסי ידידות בין אריה, בן קיבוץ במרכז הארץ וזוהיר, מוסלמי בן כפר בצפון, למרגלות "מתלול צורים". לאורך העלילה ישנם מעברים חדים בין שני היישובים. חיי השיתוף בקיבוץ מתוארים באופן דומה לחיי הכפר הערבי של זוהיר. אך כל אחת מדמויות הגיבורים המרכזיים בעלילה, עוברת תהליך של מאבק של אחד מול רבים. זוהיר מול משפחתו, מול אביו בעיקר. האב מתואר כאישיות חזקה מאוד ואפילו שתלטנית, המנסה לנהל את חייו של השחקן הצעיר. אך ללא הצלחה. זוהיר מתאהב בשחקנית יהודייה, ממוצא פולני והיחסים ביניהם מעוררים בשניהם קונפליקטים פנימיים רבים. לילית מגיעה לביקור בכפרו של זוהיר. בכניסה לכפר עוצרת אותה ניידת משטרה, הם מנסים להזהיר אותה מפני הבאות. אך ללא הועיל. לאחר מכן, זוהיר מעביר אותה ניסיון חניכה קשה ביותר, כאשר שניהם יוצאים בערב, עת שקיעה אל ההר "מתלול צורים". הוא נוטש אותה לבדה, בכוונה, על מנת לבחון את יכולת ההישרדות שלה בלילה, בסביבה עוינת.

לעומת זאת, אריה נאבק מול החלטות קולקטיביות של הקיבוץ, המנסות למנוע את המשך לימודיו בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, המאבק גם מגיע להתמודדות מול שני הוריו, מוריס הצייר וד"ר רוניה, הרופאה של הקיבוץ. שניהם נמנעים מלהתערב לטובתו כדי להוכיח, כלפי שאר חברי הקיבוץ, את נאמנותם לעקרונות ולאידאולוגיה הקיבוצית, יותר מאשר לאינטרס האישי, הפרטי. אריה מתאהב באהבה אפלטונית בדידה, רקדנית מוכשרת ממוצא תימני ורודף אחריה ברחובות תל אביב. במהלך אחד מאירועי הכנסים של יום השואה במסגרת משואה, מגיעה לאירוע ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר והיא מתאהבת במוריס ובציור שלו שנמצא בסלון ביתם.

זוהיר תוקף את הקיבוץ על השתלטותו על "הארץ שלו", ואריה מנסה לפייסו. היחסים ביניהם מתקיימים למרות דעות קדומות, תחושת הפחד מהאחר והתנגדות הסביבה ליחסים אלו.

שני הידידים הם אמנים ויוצרי תיאטרון, הנפגשים על במת התיאטרון הישראלי והם זוכים לתשואות הקהל על כישרונם.

בהמשך הספר מתאהבים אריה וזוהיר באותה אישה, ורד. התאהבות זו מעצימה את העימותים ביניהם והם מתרחקים זה מזה. הפירוד גורם כאב נפשי לשניהם. אריה חושש מפגיעה במעמדו במסגרת הקיבוץ כאשר זוהיר מגיע לשם, בין השאר בשל הצלחתו של זוהיר בקרב הנשים היהודיות בקיבוץ; לפיכך אריה מנסה לסלק את זוהיר מדרכו. לאחר פרידה קשה הם נפגשים שוב בתיאטרון, לקראת הפקת הצגה המבוססת על הנצרות, היהדות והאסלם. לצורך כך הם הולכים ללמוד במנזר השתקנים מהי נצרות. כלבים הנובחים בלילה ליד חלונם מעירים אותם והם מתכנסים בחלל התפילות בשעת בוקר מוקדמת. למחרת יוצאים שניהם ללמוד בישיבה של הרב אורי זוהר.

הדמויות

עריכה
  • זוהיר - בן הכפר הערבי. שחקן בתיאטרון של אריה. מתלמידיה של נולה מאוניברסיטת תל אביב. מביע עמדות קיצוניות אנטי-ישראליות.
  • אריה (במהלך הסיפור משנה את שמו לאריאל) - בן קיבוץ ממוצא פולני, שחקן ובמאי תיאטרון. מעלה הצגה באוניברסיטה על יחסיו עם דידה, בהשוואה לסיפור התנ"כי של ישמעאל והגר.
  • אחמד - אביו של זוהיר. דואג לעתידו, ומנסה להחזירו לכפר ולחתן אותו עם קרובת משפחתם. מטיל ספק ביכולותיו.
  • לילית - שחקנית תיאטרון יהודייה, בה מתאהב זוהיר אהבה אובססיבית ורוצה לשאתה לאישה.
  • דידה - רקדנית תל אביבית ממוצא תימני בלהקתה של רוני סגל, המשתתפת באירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בקיבוצו של אריה. אריה מתאהב בה. בהמשך היא נעלמת בפריז בעקבות קשריה עם דן בן אמוץ.
  • וילוז'ני - שחקן ורקדן צעיר בלהקה של רוני סגל. תחרותי ואמביציוני.
  • פיטר - המלאך השחור, השטן.
  • מיכאל - המלאך הלבן, הטוב.
  • בעלת העדר - אישה בכפרו של זוהיר. הוא מתאהב בבתה והיא מנצלת אותו לצרכיה המיניים.
  • יולק - "הבוס" של קיבוץ גדניה, מקבל ההחלטות בקיבוץ.
  • מוריס - אביו של אריה. צייר העובד בסטודיו משלו, וזוכה להכרה בינלאומית במוזיאונים ברחבי העולם. מתמנה בהשפעת רעייתו רוניה לניהול מופעי יום השואה, ובוחר את אליהו גולדנברג לביים את המופע הראשון. לאורך הסיפור, מוריס מתגעגע לחיים בארץ אחרת.
  • רוניה - אמו של אריה, רופאה וראש ועדת החברה בקיבוץ גדניה. הייתה האישה הראשונה בתנועה הקיבוצית שכיהנה כמזכירת קיבוץ. מקרינה יושרה, אמת, מוסר ואהבה.
  • אוסרת - לימדה את אריה ואת חמדה בהיותם בני חמש, איך לעשות ילדים, בקרחת יער האקליפטוסים בקרבת הקיבוץ.
  • יוני - סרן יוני ליפשיץ, מוסכניק בקיבוץ וקצין צנחנים שנהרג במארב באחד המרדפים בבקעת הירדן, וקיבל צל"ש על גבורתו. על שמו נקרא קיבוץ גדניה (סיפורו מזכיר במידה רבה את דמותו של גד מנלה).
  • ורד - חברת קיבוץ ואם לילד, בה מתאהב אריה בילדותו. בבגרותו הוא נאבק עליה מול זוהיר.

ברקע העלילה מוזכרים אישים ידועים כמו יצחק רבין, שמעון פרס, מוני מושונוב והרב אורי זוהר, אולם הם אינם הדמויות המרכזיות.

סגנון הכתיבה

עריכה

הספר כתוב בשיטת העלילה הלא ליניארית — לסיפור אין התחלה אמצע וסוף, אלא מתוארות בו תמונות וסצינות תוך כדי מעברים חדים בזמן ובמקום. הסצינות מתחברות לעלילה המנסה לבטא אחדות ניגודים. לדברי עורך הספר: ”זהו "הז'אנר המעגלי" ובו דמות משתקפת בדמות אחרת כדי ללדת דמות חדשה, כמו בחיים... (הסופר הוא) חסיד השיטה האנטי-לינארית של פרופ' קליין, פסיכיאטר ובמאי צרפתי”.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מידע על העטיפה, באתר "במה חדשה". הציורים על עטיפת הספר באדיבות קלוד ברגס מפריז