ויקיפדיה

העצמת נשים

העברת כוח לנשים
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לתקן את מבנה הקישורים החיצוניים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

העצמת נשים הוא תהליך הגדלת הכוח של נשים,[1][2] תוך מתן האפשרות לנשים שנמצאות מחוץ לתהליך קבלת ההחלטות להצטרף ולהיות חלק ממנו, להיות שותפות אקטיביות בהחלטות הנוגעות לכלל החברה, לנצל הזדמנויות העומדות בפניהן ללא מגבלות בכל תחומי החיים, למשל בתחומי החינוך, המקצוע ואורח החיים; ולאייש תפקידים בעלי השפעה. העצמת (אנ') נשים כוללת פעולות לשיפור מעמד האישה באמצעות חינוך, העלאת מודעות והכשרה.

אירוע העצמה נשית בכנסת ביוזמת חה"כ מייקל אורן, יולי 2018.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

לחלופין, העצמת נשים היא תהליך של נשים להגדיר מחדש תפקידים מגדריים באופן שיאפשר להן לבחור באופציות שהיו סגורות עבורן בעבר.[1] לפי מאמר של שרה מוזאדל (Sarah Mosedale) מ-2005, ישנם מספר עקרונות המגדירים העצמה של נשים: שאישה נחשב כ"מועצמת", משתמע מכך שעמדתה בעבר הייתה ממעמד יחסי של חיסרון בחלוקת הכוח. משום שסביר להניח שאם אנו רוצים לראות אנשים מועצמים, אנו רואים אותם כחסרי סמכויות כרגע, כלומר מקופחים מהאופן שבו יחסי כוח מעצבים כיום את הבחירות, ההזדמנויות והרווחה שלהם.

לדוגמה חשפנית שכבר לא צריכה להשתמש בגופה כדי להשיג כסף, שעכשיו משמשת כעורכת דין בחברה מכובדת, תחשב אישה מועצמת.[דרוש מקור] עקרון נוסף הוא שהאישה רכשה את העצמתה בכוחות עצמה, ולא קיבלה אותה מגורם חיצוני. עקרון נוסף הוא שהעצמה והחלשה הן יחסיות ונמדדות ביחס לעבר, דבר שהופך אותן לתהליך מתמשך ולא לתוצר סופי.[2]

במאה ה-20 העצמת נשים הפכה לנושא משמעותי בדיונים אודות פיתוח וכלכלה, ברמה הפוליטית והחברתית.[3]

העצמה כלכלית של נשים מתייחסת ליכולתן של נשים להנות מזכותן לשלוט ולהפיק תועלת ממשאבים, נכסים והכנסות, כמו גם היכולת לנהל סיכונים ובכך לשפר את מצבן הכלכלי ורווחתן.[4] מדינות, עסקים, קהילות וקבוצות יכולים להפיק תועלת מיישום תוכניות ומדיניות המאמצות את הרעיון של העצמת נשים[5] כיוון שהעצמת נשים משפרת את איכות וכמות משאבי האנוש העומדים לרשות הכלל.[6] בהתייחסות לזכויות אדם, העצמה נשית הוא אחד הנושאים העיקריים לפיתוח.

מנהיגים וחוקרים רבים בעולם טוענים כי פיתוח חברתי בר קיימא אינו אפשרי ללא שוויון מגדרי והעצמת נשים. בהקשר זה, העצמה צריכה לכלול ריבוי אפשרויות לנשים לפעול ולהנהיג שינוי בכוחות עצמן. ללא שוויון מגדרי בהזדמנויות, המדינה לא יכולה להיות צודקת, ושינוי חברתי לא יכול להתרחש.[7]

שיטות עריכה

חוקרים זיהו שתי צורות עיקריות של העצמה: העצמה כלכלית והעצמה פוליטית.

העצמה כלכלית עריכה

העצמה כלכלית מגדילה את סוכנויות הנשים, גישה לתוכניות ממשלתיות רשמיות, ניידות מחוץ לבית, עצמאות כלכלית וכוח קנייה. מוצע לקובעי המדיניות לתמוך בהכשרה בעבודה כדי לסייע בכניסה לשווקים הפורמליים.[8] המלצה נוספת היא לספק הזדמנויות חינוך רשמיות לנשים, דבר שיאפשר להן כוח מיקוח גבוה יותר בבית. ככל שנשים הן משכילות יותר, כך תגדל הגישה שלהן לשכר גבוה בעבודות מחוץ לבית.[9]

חיזוק נגישותן של נשים לירושת רכוש וזכויות בקרקע היא שיטה נוספת המשמשת להעצמה כלכלית של נשים. כך עומדים לרשות נשים אמצעים משופרים לצבירת נכסים, הון וכוח מיקוח הדרושים על מנת להתמודד עם אי-שוויון בין המינים. לעיתים קרובות, נשים (בעיקר במדינות מתפתחות) מוגבלות מבחינה חוקית להחזיק אדמות ונכסים על בסיס מגדרי בלבד.[9] הזכות על אדמה, למשל, מעניקה לנשים סוג של כוח מיקוח חדש יחסית (בראייה היסטורית רחבה).

מוצא וגזע משפיעים על העצמת נשים בתחומים כמו תעסוקה. חוקרים רבים מציינים כי חשוב לדון במכשולים שונים העומדים בפני נשים מוחלשות, המקשים עליהן להשיג העצמה בחברה, כאשר בוחנים את השפעת הגזע בקשר לתעסוקה. בחינה משמעותית של פיתוח הזדמנויות לפי מגדר, גזע ומעמד, יכולה לחולל שינוי חברתי. הזדמנויות עבודה וסביבת עבודה מתאימה יכולים ליצור העצמה לנשים. מקום העבודה יכול להשפיע באופן חיובי על שביעות הרצון של נשים מהביצועים ומהמקצוע שלהן. כמו כן, קיום שוויון במקום העבודה יכול להגביר תחושת העצמה. בישראל לדוגמה, יש הטוענים כי "נשים חרדיות מופלות בשכר" והכנסת דנה בכך בעבר בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי.[10]

שיטה נוספת להעצמה כלכלית של נשים היא מיקרו אשראי.[11] ישנם מוסדות מיקרו-מימון השואפים להעצים נשים בקהילה על ידי מתן גישה להלוואות בריביות נמוכות וללא דרישה לערבות.[12] באופן ספציפי יותר, המוסדות הללו שואפים לאפשר מיקרו-אשראי לנשים המעוניינות להתפתח כיזמיות.[12] ההצלחה והיעילות של המיקרו-אשראי והמיקרו-הלוואות שנויות במחלוקת.[13] חלק מהביקורות טוענות שמיקרו-אשראי לבדו אינו מבטיח לנשים שליטה על אופן השימוש בהלוואה. מוסדות מיקרו-מימון אינם מטפלים בחסמים תרבותיים המאפשרים לגברים שליטה על כלכלת הבית וכתוצאה מכך, מיקרו-אשראי יכול להיות מועבר לבעל. מיקרו-אשראי לא פוטר נשים מקיום חובות ביתיות, וגם כאשר לנשים יש אשראי, לעיתים אין להן את הזמן לפעול בנידון ולקדם את יוזמותיהן לעומת הגברים בחברה.[12]

העצמה פוליטית עריכה

העצמה פוליטית תומכת ביצירת מדיניות שמקדמת שוויון בין המינים, הן בתחום הציבורי והן בתחום הפרטי. שיטות שהוצעו הן יצירת מדיניות בהעדפה מתקנת לפיה יש מכסה למספר הנשים השותפות בקביעת מדיניות ובתפקידים בפרלמנט.[9] נכון לכנסת ה-23 מספר הנשים המשמשות כח"כיות עומד על 25%.[14] המלצות נוספות להעצמה פוליטית של נשים הן להנגיש עבור נשים את היכולת להצביע בבחירות, להשמיע דעות פוליטיות, ואת האפשרות להתמודד לתפקיד פוליטי עם סיכוי הוגן. כיוון שנשים קשורות בדרך כלל לטיפול בילדים ותחומי אחריות בבית, יש להן פחות זמן להקדיש לשוק העבודה ולנהל את עסקיהן. מדיניות המגדילה את יכולת המיקוח שלהם במשק הבית תכלול מדיניות המתייחסת למקרים של גירושין, מדיניות לרווחה טובה יותר עבור נשים ומדיניות המעניקה לנשים שליטה במשאבים (כגון זכויות קניין).[9] ישנם תאורטיקנים הסבורים כי יש להשיג כוח מיקוח וסוכנות במשק הבית לפני שניתן לעבור להשתתפות פוליטית רחבה יותר.[15]

דרכים למדידה עריכה

העצמה של נשים ניתנת למדידה באמצעות מדד העצמת המגדר (GEM), המציג השתתפות נשים במדינה נתונה, מבחינה פוליטית וכלכלית. GEM מחושב על ידי מעקב אחר "חלק המושבים בפרלמנט המוחזק על ידי נשים; של נשים מחוקקות, בכירים ומנהלים, ושל מקצועות ועובדות טכניות; ואת הפער המגדרי בהכנסות שהשתכרו, המשקף עצמאות כלכלית". והוא מדרג מדינות בהינתן המידע הזה. אמצעים אחרים הלוקחים בחשבון את חשיבות ההשתתפות והשוויון הנשים כוללים: מדד הזוגיות המגדרית או מדד הפיתוח הקשור למגדר (GDI).[5]

חלק מהביקורות על GEM הן שהן אינן לוקחות בחשבון גורמים הנוגעים לחברה, כגון רצונות שונים של פרטים בחברה, דת, הקשר תרבותי, הקשר משפטי והפרות של זכויות נשים.[16] מדד העצמה מגדרית מנסה לבצע גישה סטנדרטית עקבית למדידת העצמת נשים; בכך, נמתחה ביקורת על כך שה-GEM אינו מתחשב במשתנים בגורמים היסטוריים, באוטונומיה נשית, בהפרדה מגדרית ובזכות הבחירה של נשים.

מדד הפיתוח הקשור למגדר (GDI) הוא דרך בה תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) מודדת את אי השוויון בין המינים במדינה. חלק מהביקורות על מדידה זו היא שכיוון שחישובי ה-GDI נשענים אך ורק על חלוקת ההישגים בין גברים ונשים באוכלוסייה, GDI אינו מודד את אי-השוויון בין המינים; אלא הוא מודד רמות שטחיות ביותר בהכנסה, בחינוך ובבריאות.[16]

צורה איכותית יותר של הערכת העצמת נשים היא זיהוי אילוצים לפעולה. הוא מאפשר לזהות יחסי כוחות בין מגדרים. מכיוון שמדובר בתהליך השתתפותי, הוא מקל על שיחה בנושא אפליה מגדרית. השוואת אילוצים על נשים במועד מאוחר יותר מאפשר גם לזהות טוב יותר כל שינוי או התפשטות. הערכות אלה חייבות להתבסס גם על הפעולה שננקטה על ידי נשים, ולא על קבוצות חיצוניות. קבוצות חיצוניות יכולות להקל על העצמתן של נשים, אך אינן יכולות להעניק להן אותה.[2]

מכשולים העומדים בפני העצמת נשים עריכה

רבים מהמכשולים להעצמת נשים טבועים בנורמות תרבותיות. נשים רבות מרגישות לחצים מצד שגברים לא מרגישים. דבר נוסף הוא שרבים מפחדים לשנות את מעמד האישה ולכן גם אם הם יודעים שיש לכך השפעות חיוביות (בעיקר כלכליות) הם ממשיכים לתת לנורמות חברתיות להפריע להעצמת הנשים.[17]

הטרדה מינית היא מחסום גדול עבור נשים במקום העבודה. היא מופיעה כמעט בכל הענפים, בעסקים, מסחר, בנקאות ופיננסים, מכירות ושיווק, אירוח, שירות אזרחי וחינוך, הרצאות והוראה. לפי ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), הטרדה מינית היא סוג ברור של אפליה על בסיס מיני, וביטוי ליחסי כוחות לא שוויוניים בין גברים ונשים. יתר על כן, אמנת האו"ם לסילוק כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW) קוראת להגדיל אמצעים להגנה על נשים מפני הטרדות מיניות ואלימות במקום העבודה. כ-79% מקורבנות ההטרדה המינית במקום העבודה היו נשים לעומת 21% גברים.[18] מחקרים מראים כי הגישה הגוברת לאינטרנט יכולה לגרום גם לניצול מוגבר של נשים.[19] שחרור מידע אישי באתרים מסכן את ביטחונן האישי של נשים. בשנת 2010, ארגונים הפועלים להפסקת התעללות ברשת הצהירו כי 73% מהנפגעים הן נשים. סוגים של התעללות כוללים מעקב סייבר, הטרדות ופורנוגרפיה מקוונת.[20]

נוסף על כך, מחקרים אחרונים מראים שנשים מתמודדות עם חסמים במקום העבודה יותר מאשר גברים. חסמים הקשורים למגדר כוללים הטרדה מינית, שיטות עבודה לא הוגנות, התקדמות בקריירה ונשים רבות נאבקות במה שמכונה "עונש הריון" הבעיה העיקרית היא שקשה למדוד אותו, אך ישנם מומחים שאומרים כי האפשרות להביא תינוק יכולה להספיק למעסיקים כדי להעדיף גברים עליהן[21] למרות חוק האוסר לפטר עובדת בהיריון.[22] לכן נשים מוצבות במצב בו הן צריכות לקבל את ההחלטה אם לשמור על כוח העבודה או להביא ילדים לעולם. בעיה זו עוררה את הוויכוח על חופשת הלידה בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות בעולם.

מכשולים שכאלה מקשים על נשים להתקדם במקום עבודתן או לקבל פיצוי הוגן עבור העבודה שהן מספקות.

בחינוך עריכה

  ערך מורחב – השכלת נשים
 
הפורום לחינוך בנות, לונדון 2016.

חינוך מעצים נשים לעשות בחירות המשפרות את בריאות ילדיהן, את רווחתן ואת סיכויי ההישרדות שלהן. חינוך יכול להגביר את המודעות של נשים לזכויותיהן, להגביר את ההערכה העצמית שלהן ולספק להן את האפשרות לעמוד על זכויותיהן.[23] למרות שיפורים משמעותיים בעשורים האחרונים, חינוך אינו זמין באופן אוניברסלי ואי שוויון בין המינים נמשך. דאגה מרכזית במדינות רבות היא לא רק המספר המוגבל של ילדות הלומדות בבית הספר, אלא גם המסלולים החינוכיים המוגבלים עבור אלה שנכנסים לכיתה. באופן ספציפי יותר, ישנם אנשים להיות מאמצים רבים יותר להתמודד עם השתתפות נמוכה יותר והישגי למידה של בנות בחינוך מדעי, טכנולוגי, הנדסי ומתמטיקה.[24]

שימוש באינטרנט עריכה

הגישה הגוברת לאינטרנט בסוף המאה ה-20 אפשרה לנשים להעצים את עצמן באמצעות כלים שונים באינטרנט. עם כניסתו של האינטרנט, נשים החלו להשתמש באתרי רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר לצורך אקטיביזם מקוון.[19] באמצעות אקטיביזם מקוון, נשים מסוגלות להעצים את עצמן על ידי ארגון קמפיינים והבאת דעותיהן לזכויות שוויון מבלי להרגיש מדוכאות על ידי חברי הציבור. לדוגמה, ב-29 במאי 2013, קמפיין מקוון שהתחילו 100 נשים אילץ את פייסבוק, להוריד עמודים שונים המפיצים שנאה על נשים.[25]

בנוסף, עם הנגישות והמחיר הנוח של למידה אלקטרונית, נשים יכולות כעת ללמוד מביתן, בין אם ברמת השתלמויות מקוונות ואף ברמת התארים המתקדמים.[26] כך שהן מעצימות את עצמן מבחינה חינוכית באמצעות טכנולוגיות חדשות ובעזרת האינטרנט, דבר הנותן להם יתרון בקידמה הטכנולוגית הגלובלית ובמה שנתפס כתעשיית העתיד.[27]

ארגונים ומיזמים עריכה

בישראל עריכה

בישראל פועלות תוכניות רבות להעצמה נשית בכלל הרבדים ובכלל המגזרים ברחבי הארץ. עיריות מפעילות תוכניות העצמה למנהיגות[28] ותוכניות לימוד המנסות להעלות את שיעור הנשים הלומדות ועוסקות בתחומי ההנדסה והמדעים.[29] במגזר הפרטי פועלות עשרות סדנאות ברחבי הארץ המיועדות להעצמת נשים.[29] בחברה הישראלית צה"ל נחשב למרכיב משמעותי ולכן ארגוני נשים רבים רואים לנכון לפעול בו על מנת לפתוח תפקידים נוספים שהיו עד עתה סגורים לנשים, כמו "בג"ץ אליס מילר", ובכך לתת לנשים יותר גישה למוקדי כוח בצבא.

כמה מארגוני הנשים הבולטים בישראל הפועלים במישור הפוליטי, המשפטי, העסקי והכלכלי כדי להעצים נשים הם:

בעולם עריכה

האו"ם יצא עם מערך יעדים שנקרא "מטרות פיתוח בר-קיימא" (SDGs), כדי לעזור להפוך את העולם למקום טוב יותר. מתוך 17, המטרה הרביעית פועלת לאפשר גישה לחינוך לכל סוגי האנשים בעולם. נעשה מאמץ גדול לשלב נשים בבתי ספר כדי לשפר את השכלתן.[31] באופן דומה, המטרה החמישית מתמקדת בהעצמת נשים להשגת שוויון מגדרי באמצעות גישה שווה לסוגי הזדמנויות שונות (שירותי בריאות, חינוך, עבודה וכו').[32]

 
יוזמה של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי להעצמת נשים בתחום משק החי בדרום פונג'אב, הודו.

ארצות הברית העצימה נשים באמצעות העברת חוקים כמו מתן אפשרות לנשים להצביע בשנת 1920, אסרה אפליה על בסיס מגדרי בשנת 1964, אסרה אפליית נשים בהריון בשנת 1978 וכו'. בנוסף, ארצות הברית מעניקה סיוע זר למדינות עולם שלישי בצורות שונות, אחת מהן היא באמצעות מתן תוכניות חינוך. כיום קיימות הצעות חוק בקונגרס הפועלות להבטחת חינוך לבנות, אחת מהן היא חוק הגנת הבנות לחינוך. אלה נחקקו מתוך אמונה שחינוך נכון ימשוך אותם מעוני ויפחית את הניצול.[33]

בקרן ויקימדיה עריכה

אחת הפעילויות של קרן ויקימדיה היא "צמצום הפער המגדרי". לפי הקרן הפער מתקיים בשני מישורים עיקריים:1) ייצוג נשים בקהילת העורכים: בתוך קהילת העורכים המשתתפים ביצירת תוכני המיזמים, נשים מהוות מיעוט (לדוגמה, בסקר שנערך בקרב קהילת הכותבים בוויקיפדיה העברית בשנת 2013, רק 23% מהמשיבים העידו כי הן נשים. בסקרים דומים בעולם, רק 10-15% מהמשיבים העידו כי הן נשים). 2) ייצוג של נושאים בתחומי הנשים, הנשיות והמגדר בתוך תוכני המיזמים: במיזמים השונים, ישנו חסך בתכנים הנוגעים לנשים, לחוויות החיים שלהן ולמגדר (לדוגמה, 81% מסך הערכים הביוגרפיים בוויקיפדיה העברית הם על גברים, ורק 19% מהם עוסקים בנשים).

בקרן ויקימדיה ישראל פועלים כחמישה מיזמים שנועדו לצמצם את הפער המגדרי.[34]

ביקורת על העצמת נשים עריכה

ניתן למצוא שתי גישות עיקריות כיום המבקרות את התהליך:

הביקורת השמרנית עריכה

כיום, אין קולות שמרנים או אנטי-פמיניסטים בולטים שמתנגדים להעצמת נשים כעיקרון אידאולוגי. חוץ מבתחומים שלטענתם יש יתרון פיזי לגברים כמו בתפקידים קרביים בצבא עיקר הביקורת שלהם היא על התרגום המעשי של העיקרון ולא על העיקרון עצמו, המתבטא ברצון לשוויון זכויות ומתן אפשרות לאדם הפרטי (בין אם זכר או נקבה) לנוע בחירות ולרדוף אחר האושר שהוא מגדיר לעצמו.

עיקרי הביקורת הם: נשים וגברים הם שונים והם מבטאים את השונות הזו בבחירות שונות ורצונות שונים בחייהם. האנשים הדוגלים בהעצמה נשית מתבססים על נתונים לא איכותיים שלא לוקחים בחשבון את ההבדלים הללו, כך שההבדל באחוזי בוגרי הלימודים במדעים המדויקים לדוגמה הוא אינו ביטוי לדיכוי נשים אלא פשוט לחוסר עניין של נשים בתחומים האלה. דבר נוסף הוא שהעצמה נשית מביאה לחקיקה ומדיניות שאמורה לעזור לנשים אך מתוך כך פוגעת בגברים, ובמדינות מתוקנות לנשים יש שוויון זכויות מלא המעוגן בחוקות, חוקים פרלמנטריים וזכויות אדם. לגישתם מדיניות של אפליה מתקנת לא מביאה לצדק אלא לפגיעה באחר שאינו בהכרח החזק, למדיניות שלא בודקת כל מקרה לגופו אלא פוגעת בפרטים מתוך הכללה גורפת שאינה בהכרח נכונה ולמשל במכסה קבועה לנשים בפרלמנט אף ""פוגעת בעקרונות של דמוקרטיה ליברלית ושוויון זכויות."[35] אפליה מתקנת אינה מיטבה עם נשים בכך שהיא מפלה לטובתן אלא פוגעת בעקיפין גם בהן, מפני שהיא לא נותנת לנשים להגיע להישגים לבד אלא בעזרת עזרים חיצוניים שגברים לעומת זאת אינם מקבלים. טענה נוספת היא שהגברים המאיישים את רוב עמדות הכוח וההשפעה הם מיעוט שבמיעוט (בקרב הגברים), ושדווקא רואים ייצוג רב יותר של גברים באיוש רוב העמדות החלשות, רוב הכלואים, רוב המתאבדים, רוב העניים, רוב הנפגעים מפשע אלים, רוב המתים במלחמות, רוב הנפגעים בתאונות עבודה וכו' הם גברים. כך שהתפיסה ש"הנשים הם המוחלשות על ידי הגברים" היא מושתת ביסודה טעות ועל כן אין סיבה לחפש העצמה דווקא לנשים.[36]

הביקורת הדתית עריכה

אף על פי שהאחוז לא גדול, ואף משתנה מדת לדת, אפשר למצוא היום מתנגדים להעצמת נשים מטעמים דתיים. התנגדות זו אמנם די נדירה לעומת העבר אך היא מופיעה לרוב ברמת ההלכה הדתית ובמדינות מסוימות אף מקבלת תוקף חוקי, ובה פוגעים פיזית באופן ישיר בנשים המנסות לקבל כוח, למשל בעזרת חינוך כמו במקרה של מלאלה יוספזאי, נערה בת 14 שהטליבאן ניסה לחסל בדרכה חזרה הביתה מבית הספר. סיבות ההתנגדות משתנות וכוללות: שוביניזם ותפיסת עליונות גברית, תפיסה שהאישה נועדה לשרת את הגבר,[37] שנאה כלפי ערכי ה"עולם המערבי", ואף את התפיסה בה אם אישה יוצאת מהבית ומקבלת כוח כלכלי היא תתרחק מהדת ומערכי המשפחה, כך שהחלשתה היא לטובתה, כדי למנוע ממנה לחטוא. מספר דוגמאות לחוקים דתיים בנושא המקבלים תוקף משפטי ברחבי העולם: יש כיום כ-32 מדינות בהם האישה צריכה את אישור בעלה כדי להוציא דרכון ובניגריה לבעל מותר להכות את אשתו כדי לחנך אותה.[38]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Kabeer, Naila. "Gender equality and women's empowerment: A critical analysis o the third millennium development goal 1." Gender & Development 13.1 (2005): 13-24.
  2. ^ 1 2 3 Mosedale, Sarah (2005-03-01). "Assessing women's empowerment: towards a conceptual framework". Journal of International Development. 17 (2): 243–257.https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/jid.1212
  3. ^ Baden, Sally; Goet, Anne Marie (July 1997). "Who Needs [Sex] When You Can Have [Gender]? Conflicting Discourses on Gender at Beijing". Feminist Review. 56 (1): 3–25 https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1057/fr.1997.13?journalCode=fera
  4. ^ Oxfam (Forthcoming), "Women's Economic Empowerment Conceptual Framework"
  5. ^ 1 2 Deneulin, Séverine; Lila Shahani, eds. (2009). https://web.archive.org/web/20160616162955/http://idl-bnc.idrc.ca/dspace/bitstream/10625/40248/1/IDL-40248.pdf
  6. ^ Gupta, Kamla; Yesudian, P. Princy (2006). "Evidence of women's empowerment in India: a study of socio-spatial disparities". GeoJournal. 65 (4): 365–380.https://link.springer.com/article/10.1007/s10708-006-7556-z
  7. ^ Bayeh, Endalcachew (January 2016). https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2405883116300508?via%3Dihub
  8. ^ Kabeer, Naila. "Contextualising the Economic Pathways of Women's Empowerment: Findings from a Multi-Country Research Programme." (2011).
  9. ^ 1 2 3 4 Duflo, Esther (2012). https://dspace.mit.edu/bitstream/handle/1721.1/82663/Duflo_Women%20Empowerment.pd;jsessionid=C5A4041EDB2F8FE0B0B85196428404FD?sequence=2
  10. ^ https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press010816-878.aspx
  11. ^ "World Survey on the Role of Women In Development". https://www.un.org/womenwatch/daw/public/WorldSurvey2009.pdf
  12. ^ 1 2 3 Geleta, Esayas Bekele. "Microfinance and the politics of empowerment: a critical cultural perspective." Journal of Asian and African Studies 49.4 (2014): 413-425.
  13. ^ armar, A. (2003). "Microcredit, Empowerment, and Agency: Re-evaluating the Discourse". Canadian Journal of Development Studies. 24 (3): 461–76. https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/02255189.2003.9668932
  14. ^ https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/4ad30756-c15e-ea11-8104-00155d0aee38/2_4ad30756-c15e-ea11-8104-00155d0aee38_11_13735.pdf
  15. ^ Nussbaum, Martha C. (2000). "Introduction". https://archive.org/details/womenhumandevelo00nuss
  16. ^ 1 2 Charmes, Jacques, and Saskia Wieringa. "Measuring women's empowerment: an assessment of the gender-related development index and the gender empowerment measure." Journal of Human Development 4.3 (2003): 419-435.
  17. ^ World Survey on the Role of Women In Development". https://www.un.org/womenwatch/daw/public/WorldSurvey2009.pdf
  18. ^ סטטיסטיקות על הטרדה מינית במקום העבודה https://www.aware.org.sg/training/wsh-site/14-statistics/
  19. ^ 1 2 https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/10949310050191700
  20. ^ Morahan-Martin, J. (2000). "Women and the Internet: Promise and Perils". Cyberpsychology & Behavior. 3 (5): 683–691. https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/10949310050191683
  21. ^ Safia Samee Ali (April 11, 2016). https://www.nbcnews.com/business/careers/motherhood-penalty-can-affect-women-who-never-even-have-child-n548511
  22. ^ איסור פיטורי עובדת בהריון, באתר כל זכות
  23. ^ UNESCO (2015). Mobile phones and literacy: Empowerment in Women's Hands; A Cross-Case Analysis of Nine Experiences https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000234325
  24. ^ Cracking the code: girls' and women's education in science, technology, engineering and mathematics (STEM). Paris: UNESCO. 2017. p. 11
  25. ^ McVeigh, T. (June 6, 2013). "Online Feminist activists of the digital age" http://www.taipeitimes.com/News/editorials/archives/2013/06/06/2003564076
  26. ^ Radovic-Markovic, M.; Nelson-Porter, B. & Omolaja, M. (2012). "The new alternative women's entrepreneurship education: E-learning and virtual universities" http://wojde.org/FileUpload/bs295854/File/06a.markovic.pdf
  27. ^ https://www.isoc.org.il/internet-il/articles-and-research/magazine/industry-40-narrativization-of-futurity-of-industrial-internet
  28. ^ https://www.rehovot.muni.il/articles/1523/
  29. ^ 1 2 https://www.movilot.co.il/tehniot-hashra/2017-05-10-13-28-58
  30. ^ http://www.ovdot.co.il/
  31. ^ https://www.sdgi.org.il/17goals/יעד-4/
  32. ^ https://www.sdgi.org.il/17goals/יעד-5/
  33. ^ https://www.congress.gov/bill/115th-congress/house-bill/2408
  34. ^ https://wikimedia.org.il/projects/צמצום-הפער-המגדרי/
  35. ^ בתחילת עמוד 17 https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/4ad30756-c15e-ea11-8104-00155d0aee38/2_4ad30756-c15e-ea11-8104-00155d0aee38_11_13735.pdf
  36. ^ https://www.youtube.com/watch?v=yZYQpge1W5s
  37. ^ https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=169
  38. ^ https://www.thelily.com/8-restrictions-on-womens-rights-around-the-world/
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=העצמת_נשים&oldid=38511747"