ההעתק הצפון אנטולי

העתק גאולוגי
(הופנה מהדף העתק צפון אנטוליה)

ההעתק הצפון אנטוליטורקית: Kuzey Anadolu Fay Hattı או KAFK) הוא העתק גאולוגי פעיל, החוצה את אנטוליה בטורקיה מאזור ימת ואן במזרח ועד ים השיש במערב, ומקביל, פחות או יותר, לחופי הים השחור שמצפון למדינה. ההעתק הוא גבול חילוף (Transform boundary) בין לוחות טקטוניים - הלוח האנטולי מדרום לו נע מערבה בקצב של עד 20 ס"מ בשנה, ביחס ללוח האירו-אסיאתי שמצפון לו. בין היתר חולף ההעתק במרחק של כעשרים קילומטרים מדרום לאיסטנבול.

מגמות לאורך ההעתק הצפון אנטולי לאורך האלף השני לספירה
ההעתק הצפון אנטולי במאה ה-20

מגמות עריכה

רעידות האדמה לאורך ההעתק הצפון אנטולי תועדו באופן עקבי למדי החל במאה ה-10 לספירה לפחות, ונתגלה כי הן מתרחשות בהֶקבצים הנמשכים כמה עשרות שנים בכל פעם, כשבכל הֶקבץ מתקדמות רעידות האדמה לאורך ההעתק בכיוון אחיד, מזרחה או מערבה, וגורמות לרעידות הבאות. הסיבה לכך היא שבמהלך רעידת אדמה משתחרר הלחץ הנבנה על-פני הקרקע ובמעמקים בקרע מוגבל באורכו לאורך ההעתק, ובקצותיו של קרע זה העומס נותר בעינו. ברי כי העומס בקצה שלכיוונו מתקדמות רעידות האדמה רב מזה שבצידו האחר, שם הוא שוחרר במהלך רעידת האדמה הקודמת. בשנת 2000 נטבע הכינוי "סופת רעידות אדמה" (Earthquake storm) כמתאר את התופעה[1].

כבר במאה ה-4 לספירה תיעד ההיסטוריון הרומי אמיאנוס מרקלינוס את רעידת האדמה אשר התרחשה אור ליום ה-24 באוגוסט 358[2] ופגעה בכ-150 ערים לאורך ההעתק, מפונטוס במזרח ועד מקדוניה במערב. ברעידת אדמה זו חרבה העיר ניקומדיה, העיר הראשה של ביתיניה ואיזמיט המודרנית, ובתיה שהיו בנויים על מורדות הגבעות, התמוטטו וקרסו על אלה שניצבו תחתיהם. בעקבות רעידת האדמה פרצה בעיר שרפה אשר כילתה אותה לחלוטין במשך חמישה ימים.

הקבץ רעידות האדמה האחרון החל באמצע המאה ה-20 ועד סופה נמנו שבע רעידות אדמה בגודל של 7.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט לפחות. רעידת אדמה במגניטודה 7.9 התרחשה בעיר ארזינג'אן במזרח אנטוליה ב-26 בדצמבר 1939, והיא נחשבת לרעידת האדמה הקשה ביותר שפקדה את טורקיה במאה ה-20 (מספר הקורבנות הרשמי הוא 32,962, אך קיימות הערכות של עד 160,000 הרוגים). ב-26 בנובמבר 1943 התרחשה רעידת אדמה במגניטודה 7.7 ב-טוסיה (אנ'), מערבה מארזינג'אן לאורך ההעתק, וב-1 בפברואר 1944, מערבה ממנה, בבולו (7.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט). מגמת ההתקדמות של רעידות האדמה מערבה המשיכה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20 לכיוון ים השיש, וב-22 ביולי 1967 רעדה האדמה במגניטודה 7.2 סמוך לעיר אדאפזרי (אנ') שבנפת סקריה (אנ').

רעידת האדמה באיזמיט עריכה

  ערך מורחב – רעידת האדמה באיזמיט (1999)
 
הרס באיזמיט (1999)

בהתאם למודל החיזוי, צפויה הייתה רעידת אדמה חזקה להתרחש באזור זה של צפון מערב טורקיה במהלך הרבע האחרון של המאה ה-20 או בתחילת המאה ה-21. בליל ה-17 באוגוסט 1999 התרחשה רעידת אדמה קשה באיזמיט, אשר גרמה לתנועת הקרקע לאורך קרע בן 150 ק"מ לערך בהעתק, מדוזג'ה (Düzce) במזרח, דרך מפרץ איזמיט, ועד לים השיש במערב. לאורך הקרע נמדדו העתקים של 2.5 עד 4 מטרים, ושיא של 5.7 מטרים סמוך לאקיאזי (Akyazı) מזרחית לאיזמיט. רעידת האדמה נמשכה 45 שניות והורגשה גם באנקרה ובאיזמיר, מרחק של מאות קילומטרים מהמוקד. בסיום פעולות החילוץ קבעו הרשויות הטורקיות כי מספר ההרוגים כתוצאה מרעידת האדמה עמד על 17,480 בני אדם ו-505 נעדרים. עם זאת, גם נתונים אלה מוטלים בספק וסביר שמספר ההרוגים גבוה בהרבה. לנתונים יש להוסיף מספר בלתי ידוע של חסרי קורת גג שאיבדו את חייהם במשך החורף של 1999-2000. מספר הפצועים הוערך ב-43,953 בני אדם ואילו מספרם של חסרי קורת גג הוערך בכ-600,000. פחות משלושה חודשים לאחר רעידת האדמה באיזמיט, ב-12 בנובמבר 1999, פקדה את האזור רעידת המשנה החזקה ביותר, במגניטודה 7.2. מוקד הרעידה שגבתה לבדה 763 קורבנות, היה בדוזג'ה, כ-120 ק"מ מזרחית לאיזמיט ולמוקד הרעידה העיקרית.

הסכנה לאיסטנבול עריכה

איסטנבול שוכנת במרחק של 80 ק"מ ממערב לאיזמיט. למרות שהיא נמצאת 20 ק"מ בלבד מצפון להעתק, מזה 240 שנים לא ידעה איסטנבול רעידת אדמה קשה. בשל מגמת התקדמות רעידות האדמה מערבה לאורך ההעתק במהלך המאה ה-20, מעריכים המדענים את הסיכוי לרעידת אדמה קשה אשר תפגע בעיר במשך שלושים השנים הקרובות בכ-60%.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Amos Nur and Eric H. Cline 2000., Poseidon's Horses: Plate Tectonics and Earthquake Storms in the Late Bronze Age Aegean and Eastern Mediterranean, ScienceDirect,
  2. ^ Kelly Gavin, Ammianus and the Great Tsunami, The Journal of Roman Studies (JRS), vol. 94, pp. 147-161, Cambridge University Press, 2012