הפארק הלאומי קרוגר
פארק לאומי קרוגר (באנגלית: Kruger National Park) הוא הפארק הלאומי הגדול ביותר באפריקה, ומהגדולים בעולם כולו. הפארק דומה בגודלו לגודל מדינת ישראל: הוא משתרע על 18,989 קילומטרים רבועים, ואורכו 350 קילומטרים מצפון לדרום ו-60 קילומטרים ממזרח למערב. בצדו הצפוני גובל הפארק עם זימבבואה, ובצדו המזרחי הוא גובל במוזמביק.
זברה מצויה בפארק הלאומי | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | פול קרוגר |
תאריך הקמה | 1926 |
מבקרים בשנה | 1,336,981 (נכון ל־2004) |
גוף מנהל | הפארקים הלאומיים של דרום אפריקה |
נתונים ומידות | |
שטח | 19,485 קמ"ר |
גובה ממוצע | 370 מ' |
מיקום | |
מדינה | דרום אפריקה |
מיקום | מפומלנגה, לימפופו |
קואורדינטות | 24°00′41″S 31°29′07″E / 24.01139°S 31.48528°E |
אתר רשמי | |
הפארק הוקם ב-1 בינואר 1926, והוא מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של דרום אפריקה. מבחינה ארגונית, מהווה הפארק חלק מ"שמורת השלום", יחד עם הפארק הלאומי לימפופו שבמוזמביק והפארק הלאומי גונרזהו שבזימבבואה.
היסטוריה
עריכהנמצאו עדויות להתיישבות בני אדם באזור זה לפני אלפי שנים. האירופי הראשון שידוע שהגיע לאזור פארק קרוגר הוא פרנסואה דה קוויפר (Francois de Cuiper), שהוביל משלחת מטעם חברת הודו המזרחית ההולנדית מאזור מושבת הכף אל אזור הפארק בשנת 1725, אך הותקף על ידי הילידים וברח משם.
האזור הוכרז רשמית כפארק לאומי ב-1 בינואר 1926, ונקרא על שם המנהיג הבורי של הרפובליקה הדרום-אפריקאית, פול קרוגר. קרוגר הכריז עוד בשנת 1898 על האזור שבין נהר הסאבי ובין נהר התנינים כעל שמורת טבע. מבחינה פוליטית הייתה ההכרזה באותו הזמן מהלך נבון, משום שהפוליטיקאים והציידים המקומיים היו עסוקים באותו הזמן במלחמת הבורים. עם סיום המלחמה הכריזו הבריטים רשמית על האזור כשמורת טבע, שלימים התפתחה לפארק הלאומי קרוגר. זמן קצר לאחר הכרזת הבריטים הם פינו משטחי השמורה כמה אלפים מבני השבטים המקומיים שחיו באזור. במשך השנים, בעיקר בתקופת שלטון האפרטהייד, נמשכו פינויים כאלה מלווים בסכסוכים בין הממשל לבין שבטי הילידים, והם נמשכים עד היום.
גאוגרפיה ועולם החי
עריכהמצפון ומדרום לפארק נמצאים שני נהרות: נהר הלימפופו ונהר הקרוקודיל. ממזרח לפארק נמצאים הרי לבומבו המפרידים אותו ממוזמביק.
האקלים השורר בפארק אקלים סובטרופי גשום: הקיץ הוא חם, לח ורטוב, ואילו החורף הוא קר ויבש. עונת הגשמים העיקרית היא בין החודשים אוקטובר למרץ. מבחינה מנהלית, מחולק הפארק לשישה-עשר אזורים טבעיים שלכל אחד פאונה, פלורה ותנאים משלו.
בנוסף לחלוקה המנהלית, פארק קרוגר נחלק לשישה אזורים אקולוגיים. בפארק כ-1,982 מיני צמחים, כ-517 מיני עופות קבועים ועוד כמה מאות מינים החולפים באזור או מקננים בו. בפארק קרוגר מצויים כל חמשת הגדולים החיים באפריקה: האריה (Panthera leo), הפיל האפריקני (Loxodonta africana), התאו האפריקני (Syncerus caffer), הנמר (Panthera pardus) והקרנף צר-השפה (Diceros bicornis). בנוסף למינים אלה, בפארק מצויים עוד כ-147 מיני יונקים (ובפרט פרסתנים) המוגנים על פי חוק. בנוסף, בפארק כ-120 מיני זוחלים, ביניהם בסביבות 5,000 פרטים של תנין היאור (Crocodylus niloticus), וכן 52 מיני דגים ו-35 מיני דו-חיים.
הפארק מהווה חלק משמורת "קרוגר טו קניונס" (אנ') המוגדרת כשמורה ביוספרית של אונסק"ו מאז 2001.
גלריה
עריכה-
אריות טורפים תאו אפריקני
ראו גם
עריכה- הקרב בקרוגר - סרטון המתעד מארב של להקת כפירים לעדר תאו אפריקני בפארק קרוגר, עם התערבות של תניני יאור.
- הפארקים הלאומיים של דרום אפריקה
לקריאה נוספת
עריכה- בריאן כריסטי, סחר קטלני, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 221, אוקטובר 2016
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי קרוגר (באנגלית)
- הפארק הלאומי קרוגר, ברשת החברתית אינסטגרם
- אתר הפארק
- הפארק הלאומי קרוגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- משי קורן, לצוד את הציידים: יחידת הכלבים המיוחדת שקופצת ממסוקים כדי להציל קרנפים, באתר TheMarker, 28 באוקטובר 2022