פתיחת התפריט הראשי

הפגנות יוצאי אתיופיה

סדרת הפגנות שנערכו בישראל בשנים 1996, 2015, 2018 ו-2019
(הופנה מהדף הפגנת יוצאי אתיופיה בתל אביב)
מפגין יוצא אתיופיה נושא את דגל ישראל ודגל אתיופיה בהפגנה בתל אביב (2015)

הפגנות יוצאי אתיופיה הן סדרת הפגנות שנערכו בישראל בשנים 1996, 2015, 2018 ו-2019. המפגינים, מרביתם ישראלים יוצאי אתיופיה או צאצאיהם, יצאו במחאה נגד שיטור יתר, הטיית ירי, אלימות משטרתית, אפליה וגזענות המופגנים כלפיהם. מרבית ההפגנות מאופיינות בכך שהן מתרחשות לאחר אירועי פגיעה של שוטרים בבני העדה.

תוכן עניינים

1996עריכה

  ערך מורחב – פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה

ב-1996 נחשפה המדיניות של מגן דוד אדום להשמיד מנות דם שנתרמו על ידי יוצאי אתיופיה בשל החשש שהתורמים נגועים במחלות הנפוצות יותר בקרב עולי אתיופיה מאשר באוכלוסייה הכללית.

כעשרת אלפים מחברי קהילת ביתא ישראל ערכו הפגנה מול משרד ראש הממשלה. כוחות המשטרה המצומצמים במקום אשר ציפו להפגנה שקטה ומצומצמת, הופתעו כאשר ההפגנה הפכה אלימה וכאשר המפגינים יידו אבנים, מקלות ומוטות פלדה על השוטרים. כוחות המשטרה מנגד ניסו להדוף את המפגינים עם כדורי גומי, זרנוקי מים וגז מדמיע. כ-41 שוטרים ו-20 מפגינים נפצעו בהפגנה, וכמו כן נגרמו נזקים לכ-200 מכוניות אשר היו שייכות לעובדי משרד ראש הממשלה. מפקד מחוז ירושלים במשטרה ניצב אריה עמית העיד כי הייתה זו ההפגנה האלימה ביותר בישראל שבה השתמשו כוחות המשטרה לראשונה בירי גז מדמיע כנגד מפגינים יהודים וכי כוחותיו עמדו בפני ההחלטה לאפשר ירי חי לאזהרה אך לבסוף נמנעו מכך.

2015עריכה

הפגנות יוצאי אתיופיה (2015)
 
תאריך התחלה 30 באפריל 2015  
מקום תל־אביב–יפו, אשקלון, חיפה, קריית גת, ירושלים  
שיטת המאבק הפגנות
הצדדים במאבק
ישראלים יוצאי אתיופיה או צאצאיהם
נפגעים
35 שוטרים ו-11 אזרחים
   
פיזור ההפגנה בכיכר רבין באמצעות ירי רימוני הלם ישירות לתוך הקהל, בתום שירת המנון התקווה.
 
מפגינים חוסמים את רחוב אבן גבירול פינת שדרות דוד המלך
 
ההפגנה בתל אביב, 3 במאי 2015

אירוע הכאת החייל דמאס פיקדהעריכה

ב-27 באפריל 2015 פורסם סרטון המתעד תקרית בחולון, בו נראה שוטר יס"מ ומתנדב מכים את דמאס פיקדה, חייל ממוצא אתיופי. לאחר המקרה נעצר החייל פיקדה בגין תקיפת שוטרים. לימים תיאר השופט יורם דנציגר את האירוע[1]:

"המתלונן הגיע למקום האירוע כשהוא אוחז באופניו, והתקרב אל השוטר. השוטר הורה למתלונן להתרחק מהמקום, אולם המתלונן נותר לעמוד ולא מילא אחר הוראות השוטר. השוטר ניגש למתלונן, החזיק באופניו, דחף אותם ואת המתלונן לאחור והתרחק מעט. במעמד זה, אמר המתלונן לשוטר אמירה שתוכנה אינו ידוע. בתגובה, פנה השוטר לעבר המתלונן ודחף אותו ואת אופניו. תוך כדי, הדף המתלונן את השוטר. בשלב זה, אחז השוטר את צווארו של המתלונן באמצעות שתי ידיו, ונתן למתלונן מכה באמצעות ברכו. בעקבות זאת, התפתח בין השניים מאבק פיזי, שהסתיים בכך שהמתלונן נפל ארצה, והשוטר אחז בו, יחד עם שוטר נוסף. בהמשך, השתחרר המתלונן מאחיזתם, והניף לעברם אבן שהייתה במקום. בתגובה, שם השוטר את ידו על נשקו ואמר למתלונן להניח את האבן, וזה עשה כן."

בעקבות פרסום הסרטון השוטר הושעה והמתנדב שהיה באירוע הוצא משירות המשטרה.[2] המקרה הועבר לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים. בעקבות ההתעניינות הציבורית הועבר המקרה לבחינה אישית של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, אשר סגר את התיק הפלילי שנפתח נגד השוטר, בנימוק שהמתלונן היה ראשון להשתמש בכוח פיזי נגד השוטר. העניין הועבר לטיפול משמעתי במשטרה. בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי הנכנס, אביחי מנדלבליט, לפתוח מחדש את תיק החקירה בנימוק שמבחינה עובדתית השוטר היה הראשון לפעול בכוח נגד המתלונן וכי לא ננקטו כל צעדים משמעתיים נגד השוטר, מכיוון שהוא פוטר מסיבות אחרות שלא קשורות לאירוע. בהמשך, הוצע לשוטר הסדר מותנה על פיו יודה השוטר בעובדות האירוע ולא יוגש נגדו כתב אישום. בג"ץ אישר את ההחלטה. באפריל 2019, בתום ארבע שנות הליכים משפטיים, נסגר התיק נגד פיקאדה מחוסר אשמה.[3]

ההפגנות 2015עריכה

בעקבות הסרטון נערכו הפגנות סוערות ברחבי ישראל במחאה על יחס המשטרה ליוצאי אתיופיה בישראל, יחס שלטענתם נגוע בגזענות ולוקה בשיטור יתר. כדוגמאות נוספות ליחס זה הביאו מנהיגי המחאה את פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה,[4] הדרה של תלמידים ותלמידות ממוצא אתיופי ממוסדות חינוך,[5] ואת פרשת מותו של יוסף סלמסה. מפגינים אחדים עטו חולצות עם הכיתוב ״איפה אברה?״, שרמזו על חטיפתו של אברה מנגיסטו עליה הוטל איפול באותה עת.

ההפגנה בירושליםעריכה

ב-30 באפריל נערכה הפגנה בת כאלף משתתפים בירושלים. בין היתר הפגינו המפגינים מול המטה הארצי של משטרת ישראל, ברחוב המלך ג'ורג', חסמו את כביש 1 ואת תנועת הרכבת הקלה בירושלים.[6]

אף על פי שכוונת מארגני ההפגנה הייתה לקיים הפגנה לא-אלימה, ההפגנה נהפכה למהומה בעקבות מספר מתפרעים שהפעילו אלימות. 14 בני אדם נפצעו במהלך ההפגנה, בהם 11 אזרחים ושלושה שוטרים. שניים מהמפגינים נעצרו. המפגינים ניסו להניע את המחאה אל מול בית ראש הממשלה בירושלים, אך המשטרה מנעה זאת. דמאנו שאטה, מדוברי המפגינים, אמר: "שנים שאנחנו אוכלים את הגזענות הזו, וסיר הלחץ הזה התפוצץ." המפגינים טענו כי כוחות המשטרה רואים ביוצאי אתיופיה חשודים מידיים באופן סיסטמטי, וכי חלה עלייה באירועי האלימות המשטרתית נגד יוצאי אתיופיה. טענות אלה באו לידי ביטוי גם בדיווחים על שהתרחש בהפגנה זו עצמה: בין היתר, דווח כי המשטרה השליכה רימוני הלם לעבר המפגינים והשתמשה כנגדם בגז מדמיע. גם חברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה, שהשתתפה בהפגנה, טענה שהמשטרה השתמשה בכוח מופרז ולא מידתי, ואמרה: "הכותרות חוטאות לאמת, משום שאלה מנסות להוציא אותנו כקהילה אלימה. הם צריכים להקים ועדת חקירה שתבדוק את כל העבירות והתיקים שנפתחו בשנים האחרונות וכך יגלו תוצאות מחרידות על מעצרי שווא ומאסרי שווא."[7] שוטר לשעבר ממוצא אתיופי טען בעקבות ההפגנה: "האצבע על ההדק קלה עד בלתי-נסבלת".[8]

ההפגנה בתל אביבעריכה

ב-3 במאי נערכה אחר הצהריים הפגנה ליד מגדלי עזריאלי, שאליה הגיעו, בנוסף לבני העדה האתיופית, חברי כנסת, סופרים, עיתונאים ואזרחים שביקשו להזדהות עם המאבק.[9] לאחר כשעה וחצי נעו המפגינים, שמספרם הגיע לכאלפיים, לכיוון נתיבי איילון וחסמו אותם. כתוצאה מכך נוצר פקק תנועה כבד. המשטרה נמנעה מלהתעמת עם המפגינים שחסמו את הכביש והורתה לנהגים לחזור על עקבותיהם נגד כיוון התנועה.

אף על פי שמנהיגי המפגינים הצהירו שכוונתם הייתה לקיים הפגנה לא-אלימה,[10] מספר מתפרעים ניסו לפרוץ לבניין עיריית תל אביב, ניפצו חלונות ראווה של בתי עסק באזור,[11] פגעו בכלי רכב[12] והשליכו לעבר השוטרים לבנים, אבנים ובקבוקים.[12][13][14] בתגובה פיזרו השוטרים את כלל ציבור המפגינים בעזרת ירי רימוני הלם וגז בכינון ישיר, הסתערות פרשים והתזת זרנוקי מים.[15][13] לטענת המשטרה, בהפגנה נפצע שוטר אחד באורח בינוני, וכן נפצעו עוד 55 שוטרים באורח קל ו-12 אזרחים נוספים.[12] 43 מפגינים נעצרו, 19 מתוכם הובאו למחרת להארכת מעצר ובית המשפט האריך את מעצרם של 15 מהעצורים.[16] בדיון הארכת המעצר שנערך למחרת בבית המשפט, טען נציג משטרת ישראל כי מגמת המשטרה הייתה להפגין איפוק מול ההתפרעויות, אך אלו "עברו קו אדום".[16] מנגד טענו המפגינים כי המשטרה הכתה גם מפגינים תמימים ונמנעה מהגשת עזרה רפואית לפצועים.[12]

בהערכת מצב שקיים המפכ"ל בעקבות ההתפרעות, הוחלט להקים צוות חקירה מיוחד לאיתור המתפרעים. ב-6 במאי הגישה פרקליטות תל אביב כתבי אישום נגד ארבעה יוצאי אתיופיה שהשתתפו במהומות, באשמת אלימות ותקיפת שוטרים.[17]

הפגנות בערים נוספותעריכה

ב-4 במאי נערכה הפגנה של יוצאי אתיופיה בקריית גת. ב-7 במאי נערכה הפגנה של יוצאי אתיופיה באשקלון. המפגינים צעדו משכונת עתיקות, שבה ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, עד לבית העירייה.[18] ב-12 במאי נערכה הפגנה של יוצאי אתיופיה בחיפה. המפגינים צעדו מגן האם אל כיכר ספר שבאחוזת שמואל.[19] ב-3 ביוני נערכה הפגנה של יוצאי אתיופיה בתל אביב ליד מגדלי עזריאלי. המתפרעים ניסו לחסום את התנועה הזורמת לכיוון רחוב קפלן חרף התנגדות המשטרה. בעימותים עם כוחות המשטרה נעצרו שני מתפרעים.

תגובת הממשלה - הקמת הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיהעריכה

הממשלה הגיבה לאירועים אלו, בקידום של מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, תוך שילוב מספר משרדי ממשלה לרבות: משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות וצוות יישום ומעקב אחר התוכנית בעלות כוללת של 192 מיליון ש"ח.[20] הצוות שהוקם נקרא "הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה", הוגדר כצוות בינמשרדי, שכולל נציגי ממשלה, נציגי נציבות שירות המדינה ומשטרת ישראל ונציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה. יו"ר הצוות נקבעה כאמי פלמור,[21] מנכ"לית משרד המשפטים. הדו"ח המסכם של "הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה", שנודע גם כ"דו"ח פלמור" הוגש בחודש אוגוסט 2016 וכלל סקירה ושיקוף של האירועים המשמעותיים שחוו יוצאי אתיופיה כגילויי גזענות ואפליה. הצוות בראשות פלמור הציג למעלה מ-50 המלצות, אותן אימצה ותקצבה הממשלה.[22][23] מתוך 50 ההמלצות, 34 (67%) בוצעו, 8 (17%) בהליך ביצוע ו-9 (16%) טרם בוצעו (נכון למרץ 2019).[24] בשנת 2019, בעקבות פרשת הריגתו של סלומון טקה, טענה שולה מולא, יושבת ראש, אגודת יהודי אתיופיה בישראל כי ליחידה למאבק בגזענת במשרד המשפטים אין סמכות אמיתית.[25]

2018עריכה

ב-29 ביולי 2018 הפגינו אלפים מול משרד ראש הממשלה נגד העיכוב במימוש החלטות הממשלה בנוגע לעלייה מאתיופיה.[26]

2019עריכה

הפגנות יוצאי אתיופיה (2019)
 
מפגינים ליד משטרת זבולון בקריית חיים
תאריך התחלה 1 ביולי 2019
תאריך סיום 8 ביולי 2019
מקום תל־אביב–יפו, אשקלון, חיפה, קריית גת, ירושלים  
שיטת המאבק הפגנות
הצדדים במאבק
ישראלים יוצאי אתיופיה או צאצאיהם
נפגעים
83 אנשים מתוכם 47 שוטרים ו-26 מפגינים וכבאי אחד. נעצרו 70 מפגינים.
   

פרשת הריגתו של יהודה ביאדגהעריכה

ב-18 בינואר 2019 יצא יהודה ביאדגה, צעיר הלוקה בנפשו לרחוב כשהוא עטוף בטלית ונושא סכין. משפחתו הזעיקה משטרה,[27] וחמישים דקות לאחר הקריאה, ירה השוטר שהגיע למקום והרגו מטווח קצר.[28] ב-30 בינואר 2019 הפגינו כעשרים אלף איש בתל אביב בדרישה להעמיד לדין את השוטר היורה ולחדול משיטור יתר אשר קיים לדבריהם כלפי צעירי העדה. בניגוד להפגנות משנת 2015, התאפיינה הפגנה זו ביחס מאופק הן מצד המשטרה והן מצד המפגינים, שהונהגו על ידי כהני העדה.[29][30][31] מפקד מחוז תל אביב של המשטרה, ניצב דוד ביתן, טען כי "האירוע הוא גאווה גדולה לדמוקרטיה, תעודת כבוד לקהילת יוצאי אתיופיה ולשיתוף פעולה של המארגנים עם המשטרה".[30] עם זאת, לקראת תום ההפגנה נעצרו 11 מתפרעים לאחר שהשחיתו רכוש ופגעו בשישה שוטרים.[32][33][30] לטענת המפגינים חסמה המשטרה את כל צירי התנועה באזור ההפגנה, וכן כיתרה את אחרוני המפגינים באמצעות מאות שוטרי יחידת הסיור המיוחדת של המשטרה.[31]

מחאת יוצאי אתיופיה, 3 ביולי 2019
מחאת יוצאי אתיופיה, 2 ביולי 2019

פרשת הריגתו של סלומון טקהעריכה

  ערך מורחב – פרשת הריגתו של סלומון טקה

ב-30 ביוני 2019 נהרג סלומון טקה כתוצאה מירי של קצין במשטרת ישראל שהיה בלבוש אזרחי. מותו הוביל לחידוש הפגנות יוצאי אתיופיה ברחבי ישראל נגד שיטור יתר, הטיית ירי ואלימות משטרתית כלפי בני העדה.

המחאותעריכה

ב-1 ביולי, למחרת הריגתו של טקה, מאות בני העדה האתיופית הפגינו בחיפה ובקריות, שרפו צמיגים וקראו קריאות בגנות המשטרה. בתוך כך, ניסו חלק מהמפגינים לפרוץ לתחנת משטרת זבולון ובתגובה נורו לעברם רימוני הלם. בהמשך אותו ערב, התרחבה המחאה ונערכו הפגנות באשקלון, בקריית גת ובקריית עקרון וכן כביש 4 נחסם לתנועה.[34]

ב-2 ביולי התגברו המחאות וכללו אלפים מבני העדה. מפגינים חסמו צירי תנועה מרכזיים במוקדים שונים ברחבי הארץ, ובחלק מהמקומות אירעו עימותים עם שוטרים. אזרחים אשר ניסו להמשיך לנסוע בכבישים החסומים, הותקפו פיזית על ידי המפגינים. אירוע אלים אירע בצומת עזריאלי בתל אביב כאשר נהג שפרץ את המחסום וניסה לחצות את המפגינים עם רכבו, הותקף וחולץ על ידי שוטרים סמויים ומכוניתו נשרפה.[35] בנוסף, לפי הודעת המשטרה, המפגינים יידו בקבוקי תבערה, אבנים ובקבוקים, שרפו צמיגים וגרמו נזק לרכוש. אבנים יודו לעבר אוטובוס בפתח תקווה ושמשותיו נופצו, בקריית מלאכי נרגמו ניידות משטרה באבנים ובעפולה הותקפו שוטרים אחרי חצות, ואחד מהם ירה באוויר. בקריית אתא, הפכו המפגינים ניידות, ניפצו את שמשותיהן ואף הציתו אחת מהן.[36] בתחילה נקטה המשטרה במדיניות של הכלה על מנת שלא לדרדר את האירוע, אך לאחר שעות של חסימת כבישים ושיבושים שגרמו לעומסי תנועה כבדים - כוחות המשטרה החלו לפזר בכוח את ההפגנות. בסך הכל על-פי נתוני המשטרה, נפצעו 83 אנשים מתוכם 47 שוטרים, 26 מפגינים וכבאי אחד. נעצרו 70 מפגינים.[37]

נשיא המדינה, ראובן רבלין, יצא בקריאה באותו היום, למפגנים לשמור על איפוק ואמר: "אין לאיש מאיתנו דם סמיך יותר, ולעולם לא יהיו חיי אחינו ואחיותינו הפקר".[38]

ב-3 ביולי התחדשו המחאות בעוצמה פחותה. בתל אביב חסמו כ-200 מפגינים את רחוב בגין ופונו בכוח, ובתוך כך נתיבי איילון נחסמו לכ-40 דקות ונפתחו. בראשון לציון וביבנה מפגינים יידו אבנים לעבר שוטרים. ביום זה נעצרו 14 במוקדי המחאה.[39]

ב-8 ביולי, בגמר השבעה על סלומון טקה, חודשו הפגנות המחאה. בתל אביב חסמו המפגינים בצהריים את רחובות קפלן ואבן גבירול. בערב התאספו כאלף מפגינים בכיכר רבין. בנוסף נחסמו כבישים בפתח תקווה, רחובות ונתניה.[40]

ב-8 ביולי 2019 התקיימה פגישה במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בהשתתפות המשנה ליועמ"ש עמית מררי, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים אווקה-קובי זנה, נציגים נוספים ממשרד היועץ, פרקליטות המדינה ומשרד המשפטים. כן השתתפו בפגישה מנכ"לי הארגונים אגודת יהודי אתיופיה בישראל, טבקה, פידל ועורכי הדין של משפחת טקה.[41]

ב-15 ביולי 2019 נערך דיון מיוחד בזמן הפגרה בעקבות בקשתם של למעלה מ-25 חברי כנסת, לדון בהצעה לסדר בנושא "הכישלון הלאומי המתמשך בקליטת יהודי אתיופיה". יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין אמר בפתח הדיון: "...צריך גם לומר ביושר שאנחנו כחברה וכמדינה לא עשינו את כל הנדרש למען שילובם ובמיוחד במובן הרחב של המילה, לא במובן של משכנתא זו או אחרת, אלא במובן של התייחסות לפעמים גזענית לפעמים מתנשאת כלפי אנשים בגלל צבע העור שלהם". שר העלייה והקליטה יואב גלנט השיב בשם הממשלה.[42] במקביל לדיון נערכה הפגנה מול משכן הכנסת, 13 מפגינים נעצרו לאחר שההפגנה עברה לצומת ליד בית המשפט העליון ולאחר מכן לרחוב יפו.[43]


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בג"ץ 3070/17 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב-28 בפברואר 2018
  2. ^ יוסי אלי‏, שוטר היס"מ שהיכה חייל בחולון יפוטר: "אין לו מקום במשטרה", באתר וואלה! NEWS‏, 28 באפריל 2015
  3. ^ החדשות - עוד ניצחון לחייל שהותקף ע"י שוטר, mako, ‏2019-04-18
  4. ^ ג'ודי מלץ, יוצאי אתיופיה מסבירים למה יצאו להפגין: "בכל מקום שהייתי בו קיבלתי מכות משוטרים", באתר הארץ, 4 במאי 2015.
  5. ^ מורן זליקוביץ', פתח-תקווה: ילד אתיופי? לך חפש לך בית-ספר, Ynet, ‏14.8.2007
  6. ^ ניר חסוןעימותים בירושלים בין המשטרה למפגינים מהקהילה האתיופית, באתר הארץ, 1 במאי 2015.
  7. ^ יאיר אלטמן‏, בקהילה האתיופית מבטיחים שהמחאה רק החלה: "סיר הלחץ התפוצץ", באתר וואלה! NEWS‏, 01 במאי 2015.
  8. ^ שוטר לשעבר ממוצא אתיופי: "האצבע על ההדק קלה עד בלתי-נסבלת", וואלה! חדשות, ‏2015-05-04 (בhe-IL)
  9. ^ שבתי בנדט‏, לא רק אתיופים: הפנים שמאחורי ההפגנה ששינתה את חוקי המשחק, באתר וואלה! NEWS‏, 03 במאי 2015.
  10. ^ טיטי איינאו: "נחצו קווים אדומים במהלך ההפגנה מצד קבוצות קיצוניות", באתר מעריב השבוע.
  11. ^ היום שאחרי: מעצרם של 19 מפגינים יוארך
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 מחאת יוצאי אתיופיה: אבנים ורימוני הלם בת"א, באתר ynet
  13. ^ 13.0 13.1 דורון הרמן, ניק קוליוחין, עימותים חסרי תקדים בת"א: פצועים ועצורים, המשטרה השתמשה ברימוני גז והלם, באתר של "רשת 13", 4 במאי 2015 (במקור, מאתר "nana10").
  14. ^ http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/692/587.html הפגנת יוצאי אתיופיה: אלימות ופצועים בכיכר רבין
  15. ^ גלי גינת‏, שוטר לשעבר ממוצא אתיופי: "האצבע על ההדק קלה עד בלתי-נסבלת", באתר וואלה! NEWS‏, 28 באפריל 2015
  16. ^ 16.0 16.1 המשטרה לבית המשפט: "ההפגנה עברה קו אדום", באתר ynet, 4 במאי 2015
  17. ^ ישראל היום, 7.5.2015, עמוד 15, צבי הראל
  18. ^ שירלי סיידלר, יניב קובוביץ, מאות יוצאי אתיופיה מפגינים באשקלון נגד אפליה; ארבעה ממובילי המחאה עזבו דיון במשטרה, באתר הארץ, 7 במאי 2015
  19. ^ נעה שפיגל, מאות צעדו בחיפה במחאה על הגזענות והאפליה נגד יוצאי אתיופיה, באתר הארץ, 12 במאי 2015.
  20. ^ מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית - תכניות משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות וצוות יישום ומעקב אחרי התכנית - החלטה מס' 609
  21. ^ מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית – אישור תכניות משרד הביטחון וצה"ל, משרד הכלכלה והתעשייה, נציבות שירות המדינה, השלמת תכנית המשרד לביטחון הפנים והקמת צוות לטיפול בגזענות, החלטה מספר 1107 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 4 בפברואר 2016
  22. ^ מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית – אימוץ המלצות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה (אתפ/10), החלטה מספר 1958 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 19 באוגוסט 2016
  23. ^ הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, דוח מסכם, אתר משרד המשפטים, ‏יולי 2016
  24. ^ משה גורלי, דו"ח המאבק בגזענות: האוכלוסיות המופלות ביותר – אתיופים וערבים, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2019
  25. ^ תומר מיכלזון, אגודת יהודי אתיופיה: "מנכ"לית משרד המשפטים רק מייצרת אווירה נגד גזענות"; פלמור: "הפעילים מתעלמים מההישגים", המקום הכי חם בגיהנום, ‏2019-07-05 (בhe-IL)
  26. ^ איריס ז'ורלט, ‏המאבק מתחדש: אלפים הפגינו מול משרד רה"מ נגד העיכוב בעלייה מאתיופיה, באתר מעריב השבוע, 29 ביולי 2018
  27. ^ דניאל אלעזר, לא תיפתח חקירה נגד השוטר שירה למוות ביהודה ביאדגה, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  28. ^ יהושע (ג'וש) בריינרמשפחתו של יהודה ביאדגה: "הוא הסתובב עם סכין במשך 51 דקות ולא סיכן איש", באתר הארץ, 27 בינואר 2019
  29. ^ 103FM, ‏"כמו יוני נתניהו, יהודה ביאדגה כבר הפך לסמל - לא משנה מה התרחש במציאות", באתר מעריב השבוע, 31 בינואר 2019
  30. ^ 30.0 30.1 30.2 דנה ירקצי, לקראת סיום: כך הרס קומץ מתפרעים את מחאת יוצאי אתיופיה, ‏31 בינואר 2019
  31. ^ 31.0 31.1 נקמת המשטרה בישראלים יוצאי אתיופיה, האוטוריטה, ‏4 ביולי 2019
  32. ^ עצורי מחאת יוצאי אתיופיה שוחררו: "מתריעים במשך שנים שהקהילה על הקצה", ynet, ‏2019-01-31 (בעברית)
  33. ^ אמיר אלון, איתי בלומנטל ורועי רובינשטיין, אלפי יוצאי אתיופיה בכיכר: "הפכנו שקופים. לא ניכנע", באתר ynet, 30 בינואר 2019
  34. ^ נעה שפיגל, מאות מפגינים בקרית חיים במחאה על הרג הצעיר ממוצא אתיופי בידי שוטר, באתר הארץ
  35. ^ השוטר שהציל נהג מלינץ' מספר על החילוץ הדרמטי | חדשות הבוקר, mako, ‏2019-07-04
  36. ^ מחאת יוצאי אתיופיה: עשרות פצועים בעימותים קשים ברחבי הארץ, גלובס, 2 ביולי 2019
  37. ^ מהומות גם בלילה: אוטובוס וניידות נרגמו באבנים, שוטר ירה באוויר, ynet, ‏3 ביולי 2019
  38. ^ שושי חתוקה, החדשות - ריבלין: "קורא לשמור על איפוק", mako, ‏2019-07-03
  39. ^ מחאה בעוצמה פחותה: הפגנות בת"א ובקריית אתא, ynet, ‏3 ביולי 2019
  40. ^ יהושע (ג'וש) בריינרבר פלג ואלמוג בן זכרי, כאלף הפגינו בכיכר רבין במחאת יוצאי אתיופיה: "אמא, עשי שלא אהיה הקורבן הבא", אתר הארץ, 8 ביולי 2019
  41. ^ סדר היום עם קרן נויבך 8.7.19. ראיון עם שלומית בוקיה מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה
  42. ^ מליאת הכנסת קיימה דיון פגרה בנושא "הכישלון הלאומי המתמשך בקליטת יהודי אתיופיה", main.knesset.gov.il
  43. ^ אהרן רבינוביץ, אלמוג בן זכרי ובר פלג, מחאת יוצאי אתיופיה: המשטרה עצרה 13 מפגינים בירושלים, www.haaretz.co.il, ‏15.7.19