הפועל עפולה (כדורגל)
הפועל עירוני עפולה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר עפולה, המתמודדת בליגה הלאומית. הפועל עירוני עפולה משמשת כקבוצה בת למכבי חיפה.
מידע כללי | ||||
---|---|---|---|---|
תאריך ייסוד | 1951 | |||
אצטדיון |
האצטדיון העירוני, עפולה (תכולה: 3,000) | |||
מנכ"ל | תומר קריב | |||
מאמן | יוסי ג'נאח | |||
ליגה | הליגה הלאומית | |||
תלבושת | ||||
|
היסטוריה
עריכההקבוצה הוקמה בשנת 1951 ושיחקה במשך שנים רבות בליגות הנמוכות. בתום עונת 2003/2004 העפילה הקבוצה לליגה א'. בתום עונת 2012/2013 העפילה לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית, הליגה השנייה בישראל[1].
בשנת 2009 נחנך אצטדיון כדורגל חדש ליד צומת עפולה עילית, האצטדיון העירוני עפולה, שהכיל תחילה כ-500 מקומות ביציע אחד במערב האצטדיון, והקבוצה שיחקה בו החל מסוף עונת 2008/2009. האצטדיון הקטן לא הספיק כדי לארח משחקים בליגה הלאומית בעונת 2013/2014 ולכן אירחה הקבוצה את משחקיה באופן זמני באצטדיון גרין בנצרת עילית שמכיל כ-4,000 צופים. באצטדיון המקומי נערכו שדרוגים מקיפים שכללו הקמת יציע נוסף ממזרח למגרש עם 2,000 מקומות. כמו כן שודרג מגרש האימונים של הקבוצה השוכן מעבר ליציע המזרחי באצטדיון והוקם בו יציע מקורה חלקית של 500 מקומות (שהוקם תחת ליציע המזרחי של האצטדיון עצמו). העבודות הסתיימו בקיץ 2014, והקבוצה חזרה לשחק באצטדיון המשודרג בתחילת החל מעונת 2014/2015.
ב-29 באפריל 2015 הגיעה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לחצי גמר גביע המדינה, והובסה 0–7 על ידי הפועל באר שבע (ההפסד הגדול ביותר בשלב חצי הגמר מאז נוסד גביע המדינה).
ב-6 בדצמבר 2017 זכתה הקבוצה בתואר הראשון בתולדותיה – גביע הטוטו לליגה הלאומית (ליגת המשנה), לאחר שניצחה 3–0 את הפועל רמת גן במשחק הגמר.
ב-4 ביולי 2021 שינתה הקבוצה את שמה למועדון הכדורגל הפועל עירוני עפולה. בעונת 2024\2023 נקלעה לתחתית הטבלה ומאבק ירידה, ולבסוף שרדה.
סגל הקבוצה
עריכה- נכון ל-11 בספטמבר 2023
|
|
צוות מקצועי
עריכהמאמן ראשי | יוסי ג'נאח | מאמן שוערים | אריק שמואלי |
מאמן כושר | ניב לחמן |
תארים
עריכהגביע הטוטו לליגת המשנה (1):
- 2017/2018
קישורים חיצוניים
עריכה- הפועל עפולה, ברשת החברתית פייסבוק
- הפועל עפולה, ברשת החברתית אינסטגרם
- הפועל עפולה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
הערות שוליים
עריכה- ^ י. גיסר, ש. אלבז, הפועל עפולה עשתה היסטוריה והעפילה ללאומית, באתר ynet, 12 באפריל 2013