הפיגוע בשוק הקצבים
הפיגוע בשוק הקצבים היה פיגוע טרור יהודי בישראל שבוצע ב-5 בנובמבר 1992 בשוק העיר העתיקה בירושלים, ובו רצחו ארבעה נערים פעילי תנועת "כהנא חי" פלסטיני בן 65 ופצעו שבעה אחרים. הפיגוע בוצע ביום השנה השני לרצח מאיר כהנא[1].
תאריך |
5 בנובמבר 1992 ![]() |
---|---|
מקום |
שוק העיר העתיקה בירושלים ![]() |
סוג |
פיגוע ![]() |
נשק |
רימון יד ![]() |
הרוגים |
1 ![]() |
פצועים |
7 ![]() |
מבצע |
כהנא חי ![]() |
מניע | לאומני, טרור יהודי |
![]() ![]() |
הנערים טל שחר, זאב וולף, נחמיה משבאום וגרשון הרשקוביץ, נתפסו לאחר שמונה חודשים, ונגזרו עליהם עונשים של חמש עד חמש עשרה שנות מאסר בגין הרצח.
הפיגוע
עריכהבאוקטובר 1992, גנבו נחמיה וגרשון רימון יד מאפוד ברכב עליו עלו טרמפ, והביאו אותו למשרדי תנועת כהנא חי. הם החליטו יחד עם חבריהם טל וזאב לבצע בו פיגוע על מנת לנקום את מותו של מאיר כהנא שנרצח כשנתיים לפני כן. מספר ימים קודם הפיגוע יצאו נחמיה וטל לבדוק את האזור וביצעו בו סיור מקדים על מנת לקבוע את המיקום המדויק בו יתבצע הפיגוע וכיצד יוכלו להימלט מהרה מהאזור. לאחר מכן סיכמו הארבעה כי זאב יזרוק את הרימון, נחמיה וגרשון יתצפתו על האזור, וכי טל יודיע בטלפון לאמצעי התקשורת בישראל על דבר הפיגוע ועל כך שבוצע על ידי אנשי תנועת "כהנא חי". עם זאת, בסופו של דבר טל לא הגיע לביצוע הפיגוע שנערך יום לאחר הסיכום, והשלושה האחרים ביצעו את הפיגוע לבדם. הם הצטיידו בכסף על מנת שיכולו לברוח לתל אביב-יפו, וכפפות על מנת שלא יישארו טביעות האצבע שלהם בזירה ועם כרטיסי טלכרד[2].
הפיגוע בוצע בעזרת רימון יד שהרג את עבד אל-ראזק מרזוק דקידק בן 65 תושב א-ראם מצפון לירושלים. מלבדו נפגעו עוד כ-9 אחרים קשה עד בינוני, רובם בעלי חנויות בשוק הקצבים. שוק הקצבים הוא רחוב צר שחלקו העליון מקורה ומשמש כשביל לתלמידי ישיבות בחצר גליציה הנמצא מעל לרחוב. בתקרה ישנם חלונות ומהם הושלך הרימון[3]. בשעה 12:46, כ־4 דקות לפני זריקת הרימון הקטלני, קיבלו כתבי העיתון "חדשות" הודעות, בזימונית ובטלפון. נוסח ההודעה היה: "תנועת כהנא חי נוקמת את מותו של הרב כהנא"[4].
יומיים אחרי הפיגוע נעצר פעיל "כך" בן 21 בחשד שהיה מעורב בו[5]. אך הוא שוחרר לאחר זמן קצר בעקבות אימות האליבי שמסר[6]. במשך מספר חודשים לאחר הפיגוע לא נתפסו המפגעים, רק שמונה חודשים מאוחר יותר עצרו אנשי השב"כ את חברי ההתארגנות אשר הורשעו ברצח, ניסיון לרצח וקשירת קשר לביצוע פשע[7]. הם נידונו לחמש עד חמש עשרה שנות מאסר[8].
שניים מהם קיבלו חנינה מהנשיא עזר ויצמן כ"משקל נגד" לשחרור השייח' אחמד יאסין, ששוחרר עקב דרישת חוסיין, מלך ירדן, בעקבות ניסיון ההתנקשות בחאלד משעל. מי שהורשע כמבצע העיקרי נידון לחמש עשרה שנות מאסר ושוחרר לאחר ניכוי שליש ב-2002.
אחרית דבר
עריכהפעולה זו חתמה את הגולל על הטיילת שהייתה בשוק והיא נותרה מוזנחת וכל הפתחים ממנה מטה אל השוק נאטמו. בנוסף לכך, בעקבות הפיגוע נערך דיון בכנסת ביוזמתו של חבר הכנסת, טלב א-סאנע[9].
הערות שוליים
עריכה- ^ שבתי בנדט, היסטוריה של טרור יהודי: מג'ק טייטל עד גולדשטיין, באתר וואלה, 7 ביולי 2014
- ^ עידן ירון, תופעת "הטרור היהודי": אלימות פוליטית של יהודים נגד ערבים – סיווג של יחידים וקבוצות, באתר אתרו של עידן ירון, 22 בינואר 2019
- ^ יורם בינור, שלמה דרור, "השוק נואה כמו בית מטבח"ם, אנשים שכבו בתור שלוליות דם", חדשות, 17 בנובמבר 1992
- ^ שלמה דרור, יורם בינור, לפני הפיגוע הודיע אלמוני ל"חדשות": ננקום את מות כהנא, חדשות, 17 בנובמבר 1992
- ^ שלמה דרור. אלכס פישמן, נעצר פעיל "כך" בחשד שהיה מעורב בפיגוע הרימון בשוק, חדשות, 18 בנובמבר 1992
- ^ שלמה דרור, חברי "כהנא חי" באו לסמטת הקצביס "לרקוד על הדם", חדשות, 20 בנובמבר 1992
- ^ אסתי פרז, זורקי הרימון בשוק הקצבים – קטינים, חדשות, 13 ביולי 1993
- ^ ע"פ 2796/95, 2813, 2814 פלונים נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 388
- ^ זריקת הרימון בשוק-הקצבים בעיר העתיקה, באתר הכנסת, 18 בנובמבר 1992