הפיגוע בשוק הקצבים
הפיגוע בשוק הקצבים היה פיגוע טרור יהודי בישראל שבוצע ב-5 בנובמבר 1992, ובו ארבעה נערים פעילי תנועת "כהנא חי" רצחו פלסטיני בן 65 ופצעו שבעה אחרים. הפיגוע בוצע ביום השנה השני לרצח מאיר כהנא.[1].
| תאריך |
5 בנובמבר 1992  |
|---|---|
| מקום |
שוק העיר העתיקה בירושלים |
| סוג |
פיגוע |
| נשק |
רימון יד |
| הרוגים |
1 |
| פצועים |
7 |
| מבצע |
כהנא חי |
| מניע | לאומני, טרור יהודי |
  | |
הנערים נתפסו לאחר שמונה חודשים, ונגזרו עליהם עונשים של חמש עד חמש עשרה שנות מאסר בגין הרצח.
הפיגוע עריכה
באוקטובר 1992, גנבו נחמיה וגרשון רימון יד מאפוד ברכב עליו עלו טרמפ, לאחר שגנבו את הרימון הביאו אותו למשרדי תנועת כהנא חי והחליטו יחד עם חבריהם טל וזאב לבצע בו פיגוע על מנת לנקום את מותו של מאיר כהנא שנרצח כשנה קודם. מספר ימים קודם הפיגוע יצאו נחמיה וטל לבדוק את האזור וביצעו בו סיור מקדים על מנת לקבוע את המיקום המדויק בו יתבצע הפיגוע וכיצד יוכלו להימלט מהרה מהאזור. לאחר מכן סיכמו הארבעה כי זאב יזרוק את הרימון, נחמיה וגרשון יתצפתו על האזור, וכי טל יודיע בטלפון לאמצעי התקשורת בישראל על דבר הפיגוע ועל כך שבוצע על ידי אנשי תנועת "כהנא חי". עם זאת, בסופו של דבר טל לא הגיע לביצוע הפיגוע שנערך יום לאחר הסיכום, והשלושה האחרים ביצעו את הפיגוע לבדם. הם הצטיידו בכסף על מנת שיכולו לברוח לתל אביב-יפו, וכפפות על מנת שלא יישארו טביעות האצבע שלהם בזירה ועם כרטיסי טלכרד[2].
הפיגוע בוצע בעזרת רימון יד שהרג את עבד אל-ראזק מרזוק דקידק בן 65 תושב א-ראם מצפון לירושלים. מלבדו נפגעו עוד כ-7 אחרים[3]. הרימון נזרק מגגות השוק לכיוון סמטאות שוק הקצבים.
במשך מספר חודשים לאחר הפיגוע לא נתפסו המפגעים, רק שמונה חודשים מאוחר יותר עצרו אנשי השב"כ את חברי ההתארגנות אשר הורשעו ברצח, ניסיון לרצח וקשירת קשר לביצוע פשע. הם נידונו לחמש עד חמש עשרה שנות מאסר[4].
שניים מהם קיבלו חנינה מהנשיא עזר ויצמן כ"משקל נגד" לשחרור השייח' אחמד יאסין, ששוחרר עקב דרישת חוסיין, מלך ירדן, בעקבות ניסיון ההתנקשות בחאלד משעל. מי שהורשע כמבצע העיקרי נידון לחמש עשרה שנות מאסר ולאחר ניכוי שליש הוא שוחרר ב-2002.
אחרית דבר עריכה
פעולה זו חתמה את הגולל על הטיילת שהייתה בשוק והיא נותרה מוזנחת וכל הפתחים ממנה מטה אל השוק נאטמו. בנוסף לכך, בעקבות הפיגוע נערך דיון בכנסת ביוזמתו של חבר הכנסת, טלב א-סאנע[5]. לימים, אחד ממבצעי הרצח הפך עורך דינו של איתמר בן גביר.[6][7]
הערות שוליים עריכה
- ^ שבתי בנדט, היסטוריה של טרור יהודי: מג'ק טייטל עד גולדשטיין, באתר וואלה!, 7 ביולי 2014
- ^ עידן ירון, תופעת "הטרור היהודי": אלימות פוליטית של יהודים נגד ערבים – סיווג של יחידים וקבוצות, באתר אתרו של עידן ירון, 22 בינואר 2019
- ^ שלי לוי, יונתן ארליך, אלימות פוליטית מצד יהודים בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 17.8.05, עמ' 9
- ^ ע"פ 2796/95, 2813, 2814 פלונים נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 388
- ^ זריקת הרימון בשוק-הקצבים בעיר העתיקה, באתר הכנסת, 18 בנובמבר 1992
- ^ סבסטיאן בן דניאל (ג'ון בראון), החוק שיאסור שחרור מחבלים יפגע במצביעי הבית היהודי עצמה, באתר שיחה מקומית, 2014-06-09
- ^ ח"כ בן גביר הגיש תביעת לשון הרע נגד התכנית "עובדה" ונגד נערת הגבעות לשעבר רוני חן, באתר ערוץ 7, 13 בספטמבר 2022