פתיחת התפריט הראשי

הפיגוע בשוק מחנה יהודה התרחש ביום שישי, 22 בנובמבר 1968. מכונית תופת שהוצבה בכניסה לשוק התפוצצה וגרמה למותם של 12 אנשים ולפציעתם של כחמישים ולנזק כבד לרכוש. היה זה אחד הפיגועים הקשים שהתרחשו בישראל לאחר מלחמת ששת הימים.

הפיגוע בשוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה
תאריך 22 בנובמבר 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום שוק מחנה יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′02″N 35°12′47″E / 31.783861111111°N 35.213138888889°E / 31.783861111111; 35.213138888889
סוג מכונית תופת
הרוגים 12 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 50
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
הפיגוע בשוק מחנה יהודה
הפיגוע בשוק מחנה יהודה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המכונית, מדגם מוריס אוקספורד, הוצבה ליד מספרה ודוכן פיס ברחוב אגריפס 48, בפינת רחוב עץ חיים (בקרבת מקומו דהיום של מרכז כלל). היא התפוצצה בשעה 9:30, בעת שהשוק המה קונים לקראת השבת. ההתפוצצות החריבה חנויות ודוכנים בסמוך אליה והציתה אש סביבה כתוצאה מפיצוץ מיכל הדלק של המכונית. עשר מכוניות עלו בלהבות. מרכז ירושלים כולו הזדעזע וחלונות ראווה בו הופלו. הבניינים הסמוכים להתפוצצות ניזוקו ותשע דירות מגורים פונו עקב כך מתושביהן. במקום בו עמדה מכונית התופת נפער מכתש בקוטר של שני מטרים ובעומק של 70 סנטימטרים.

הנפגעים הועברו לטיפול בבתי החולים בעיר ובעיקר לבית החולים שערי צדק, ששכן אז בקרבת השוק, ברחוב יפו. רבים מהם הובאו לשם על ידי אזרחים שמיהרו לפנותם במכוניות פרטיות. בין הפצועים היה תלמיד בצלאל (ולימים חתן פרס ישראל לציור) פרופ' פנחס כהן גן.

ההרוגים בפיגוע, ובהם שני תושבי מזרח ירושלים, כולם גברים, היו בני 18 עד 78. במספרה ובדוכן הפיס נהרגו ארבעה אנשים.

המשטרה עצרה לחקירה כ-500 איש, שרובם שוחררו במהרה. כמו כן הטילה באותו ערב עוצר על מזרח ירושלים - לראשונה מאז השבועות הראשונים שלאחר מלחמת ששת הימים, וערכה שם חיפושים מבית לבית. העוצר הוסר בבוקר יום ראשון.

ראש הממשלה לוי אשכול בא לביקור באתר הפיגוע וכך גם שר הביטחון משה דיין, שר החוץ אבא אבן, הרמטכ"ל חיים בר-לב ואלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי. בתגובה לפיגוע הפציץ חיל האוויר 11 מטוסים לא מאוישים בשדה התעופה בביירות. תגובה זו גררה גינוי חריף מאת האפיפיור פאולוס השישי, שבחר להתעלם מהפיגוע עצמו ולא לגנותו. תגובות גינוי לפיגוע פורסמו בארץ ובחו"ל, לרבות גינוי של הוועד הערבי של יפו וגינוי במאמר המערכת של העיתון "אל קודס".

קישורים חיצונייםעריכה