הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ

הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, ישראל
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש לנכש משפטי יח"צ.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

הפקולטה לאמנות על שם יולנדה ודוד כץ באוניברסיטת תל אביב כוללת את החוג לתולדות האמנות, החוג לאמנות התיאטרון, בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה על שם סטיב טיש, בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, בית הספר לאדריכלות ע"ש דויד עזריאלי, התכנית הרב-תחומית באמנויות, התוכנית הבינתחומית באמנויות לתואר שני, תוכנית המצטיינים בעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה, תוכנית מיוחדת להבעה ויצירה באמנויות ולימודי תעודה באוצרות ומוזיאולוגיה.

הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ
פקולטה
תקופת הפעילות 1972–הווה (כ־52 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קמפוס בניין מקסיקו רמת אביב
בעלי תפקידים
דקאן ערן נוימן
מיקום
מיקום אוניברסיטת תל אביב, תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°06′51″N 34°48′12″E / 32.114277777778°N 34.803388888889°E / 32.114277777778; 34.803388888889
en-arts.tau.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

ב־11 במרץ 1964 החליטה ועדת ההיגוי של סנאט אוניברסיטת תל אביב על הקמתה של הפקולטה לאמנויות וב-1 ביולי באותה שנה הונחה אבן הפינה של בניין מקסיקו, משכנה של הפקולטה מאז[1]. באירוע הנחת אבן הפינה נכחו קדיש לוז יו"ר הכנסת, אבא אבן מ"מ ראש הממשלה, מרדכי נמיר ראש עיריית תל אביב, כ-30 מראשי הקהילה היהודית במקסיקו סיטי ובראשם הנדבן סם וישניאק. הבניין נקרא על שם אשתו פאני וישניאק[2].

בניין מקסיקו נחנך ב-4 במאי 1967[3]. עלות הקמת הבניין הייתה 2.5 מיליון ל"י. בעת חנוכתו הוא כלל שתי קומות וקומת מרתף, 18 כיתות לימוד וחדרי סטודיו, שני אולמות לתצוגות ולתערוכות, ספרייה ואודיטוריום לכ-300 איש[4]. הקמת הפקולטה בפועל נמשכה גם מספר שנים לאחר מכן. במרץ 1971 הציעה אוניברסיטת תל אביב למשה לזר, שהיה ראש המכון לאמנויות באוניברסיטה העברית בירושלים, לעמוד בראש הפקולטה החדשה.

הפקולטה החלה לפעול בשנת 1972 בשם "הפקולטה לאמנויות ותקשורת". הפקולטה כללה בתחילה את החוגים לתיאטרון, החוג לתולדות האמנות, והחוג למוזיקולוגיה יחד עם החוג לקולנוע וטלוויזיה שהוקם באותה עת[5]. חלק מהחוגים, כגון בית הספר לקולנוע וטלוויזיה, החוג לתולדות התיאטרון ובבית הספר למוזיקה, מציעים מגמות מעשיות לצד מגמות תאורטיות.

בשנת 1977 החלה לפעול הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, ביוזמות האוצר מרדכי עומר. היא שכנה תחילה באולם הכניסה של בניין מקסיקו[6], ובדצמבר 1988 נחנך מבנה סמוך נפרד עבור הגלריה[7].

בשנת 1991 הוקמה קרן מיוחדת למימון פעולותיה של הפקולטה על ידי דוד כץ מוונצואלה, ביחד עם ילדיו לזכר אשתו המנוחה יולנדה. בעקבות זאת שונה שם הפקולטה ל"הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ".

בתחילת שנות ה-2000 פקד משבר כספי את אוניברסיטת תל אביב, בעקבותיו שקלה האוניברסיטה לסגור את האקדמיה למוזיקה ואת החוג למוזיקולוגיה. בנוסף בוטלו מספר תוכניות לימוד בפקולטה לאמנויות[8]. הנדבן יוסף בוכמן העניק תרומה חד פעמית של מיליוני דולרים וסיוע כספי שנתי של חצי מיליון דולר, והוקם "בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה" שכולל גם את החוג למוזיקולוגיה[9].

החוגים ובתי הספר בפקולטה

עריכה

בית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי

עריכה

בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי הוקם בשנת 1994[10]. עד להקמת בית הספר נלמדה בישראל אדריכלות בטכניון ובבצלאל בלבד[11]. בית הספר משלב בין לימודי אדריכלות, לימודי רוח וחברה, ולימודי הנדסה וטכנולוגיה. בוגרי בית הספר לאדריכלות מסיימים עם תואר המאפשר להם להירשם כאדריכלים על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים.

בשנת 2010, פתח בית הספר תוכנית לתואר שני ותוכנית לדוקטורט. בבית הספר מלמדים חוקרים ואדריכלים מובילים, בהם אמיר מן, תאה קיסלוב, ליאורה קיסלוב קיי, דני לזר, מוטי בודק, דני קייזר, אילה רונאל, אמנון בר אור, שם טוב צוריה, טולה עמיר, אלי אליקים, ערן נוימן, אפרת בלומנפלד-ליברטל, טליה מרגלית ורועי קוזלובסקי. בבית הספר לימדו גם מרצים אורחים, וביניהם גרג לין, מרטין ברזני, מארי מקלאוד, אנטואן פיקון, ברנרד קאש, דני קרוון, מייקל ויינסטוק, טרי נייט, לארי סאס ואחרים.

בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה

עריכה
  ערך מורחב – בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה

בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה נוסד בשנת 2005 כתוצאה מאיחוד האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש סמואל רובין, החוג למוזיקולוגיה של אוניברסיטת ת"א ותוכנית ההכשרה התזמורתית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בית הספר משתף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הוא נקרא על שמם של איש העסקים יוסף בוכמן מפרנקפורט, שתרומתו אפשרה את הקמת בית הספר, והמנצח זובין מהטה, המשמש כנשיא הכבוד של בית הספר. בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה מכשיר בתחומי הנגינה, השירה, הניצוח, הקומפוזיציה והמחקר העיוני. בית הספר למוזיקה מעניק B.A ו-M.A בכל תחומי הלימוד, תואר שלישי במוזיקולוגיה משולב עם קומפוזיציה ו"תעודת אמן". המגמות המעשיות הן המגמה האינסטרומנטלית - כלי תזמורת וכלי-מקלדת, המגמה הווקאלית - ביצוע קולי ואנסמבל אופרה, והמגמה לקומפוזיציה וניצוח. המגמה העיונית בבית הספר למוזיקה מיועדת ללימודי מוזיקולוגיה.

התזמורת הסימפונית של בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, המקהלה האורטורית, אנסמבל האופרה אנסמבל מוזיקה בת-זמננו וכ-50 הרכבים קאמריים מעלים למעלה מ-200 קונצרטים בשנה. מדי שנה מתקיימות סדנאות לימוד, כיתות אמן ותחרויות מוזיקליות בהשתתפות אמנים אורחים בולטים מישראל ומהעולם – רבים מהם אורחי התזמורת הפילהרמונית, המגיעים להופיע עמה כסולנים וכמנצחים. מאסטרו מהטה עובד בקביעות עם תזמורת בית הספר ומופיע איתה אחת לשנה בקונצרט גאלה חגיגי בהיכל התרבות (תל אביב).

בראש בית הספר למוזיקה (ולפני-כן בראש האקדמיה למוזיקה) עמדו גדולי המוזיקאים בישראל, ובהם המלחין והוויולן עדן פרטוש, הפסנתרן והמנצח אריה ורדי, המלחינים יחזקאל בראון, יצחק סדאי, יוסף דורפמן, הכנר יאיר קלס, המלחין והמנצח עמי מעיני, המלחין והמנצח נועם שריף, המנצח ונגן הבסון זאב דורמן והפסנתרן תומר לב.

הארכיב למוזיקה ישראלית

עריכה

הארכיב למוזיקה ישראלית הוקם ב-1977. שלוש מחלקותיו – אוספים ציבוריים ופרטיים, ספרייה ואינדקס ביבליוגרפי - משמשות מרכז לעיון וחקר עולם המוזיקה הישראלית, כמו גם יד זיכרון למוזיקאי העבר שיצירתם תרמה רבות לכינונם וקידומם של חיי התרבות במדינת ישראל.

בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש

עריכה
  ערך מורחב – בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש

בית הספר לקולנוע וטלוויזיה נוסד ב-1972, ועל בוגריו נמניות דמויות בולטות בתחומי הקולנוע והטלוויזיה בארץ. בית הספר משלב בין לימודים אקדמיים (תארים ראשון ושני) ללימודים מעשיים בבימוי, הפקה, תסריטאות, צילום, עריכה וניו מדיה. סרטי הסטודנטים של בית הספר מוצגים בקביעות בפסטיבלים בינלאומיים. לבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש ארכיון הסרטים על שם אנדה זימר, המשמש מאגר לשימור ולמחקר ונותן מענה לצורכי ההוראה של החוג[12].

החוג לאמנות התיאטרון

עריכה

החוג לאמנות התיאטרון נוסד בשנת 1958 על ידי פיטר פריי, והוא הוותיק והגדול ביותר מבין חוגי התיאטרון בארץ. הלימודים בחוג לאמנות התיאטרון מעניקים תואר ראשון, שני ושלישי. הלימודים בחוג משלבים לימודים עיוניים ומקצועיים. הלימודים לתואר ראשון כוללים מסלולים מקצועיים בתחומי המשחק, הבימוי והתיאטרון הקהילתי. הלימודים העיוניים כוללים נושאים כמו דרמה ותיאטרון ישראלי ועולמי, תיאוריה וביקורת, תיאטרון ומגדר, תיאטרון פוליטי ודרמטורגיה. לימודי התואר השני מציעים מסלול עיוני (M.A) המכשיר חוקרים, מורים לאמנות התיאטרון וסוכני תרבות ברמה גבוהה, ומסלול יישומי (M.F.A) אשר מכיל ארבע תוכניות התמחות מקצועיות בבימוי, בבימוי בתיאטרון הקהילתי, בעיצוב ובשחקן-יוצר-חוקר.

החוג לתולדות האמנות

עריכה

החוג לתולדות האמנות נוסד בשנת 1968 כחלק מהפקולטה למדעי הרוח והועבר לפקולטה לאמנויות עם הקמתה בשנת 1972. תחילה מנה החוג מספר קטן של כ-16 תלמידים והשיעורים כולם הועברו על ידי אברהם רונן מייסד החוג. נורית כנען-קידר הצטרפה שנה מאוחר יותר ושימשה ראש המגמה לתולדות אמנות ימי הביניים[13]. במשך השנים הצטרפו אליהם אשר עובדיה (אמנות יוון ורומי), חוה בר (אמנות האסלאם), גילה בלס ומרדכי עומר (אמנות מודרנית).

תוכנית הלימודים עוסקת בתולדות האמנות המערבית למן העת העתיקה ועד האמנות העכשווית, אמנות אסיה, אמנות גלובאלית, היסטוריה ותיאוריה של הצילום, ואמנות ישראלית. התלמידים נחשפים לתהליכי היצירה עצמם, תוך דיאלוג עם אמנים מובילים, אוצרי אמנות, וביקורים מודרכים במוזיאונים ובאתרי אמנות.

 
פסל "אצטקי" בכניסה לבניין מקסיקו
 
התרחשויות, יגאל תומרקין, בטון וברזל, 1972
 
דיוקאן של יולנדה כץ

תוכניות לימוד

עריכה
  • התכנית הבינתחומית לתואר שני באמנויות כוללת תחומי אמנות שונים - אמנות פלסטית, תיאטרון, אדריכלות, קולנוע וטלוויזיה, מוזיקה ומחול.
  • התכנית הרב תחומית באמנויות מקנה ידע היסטורי ותאורטי אודות מגמות ויוצרים מרכזיים בישראל ומחוצה לה, ותחומי האמנויות השונים: ציור, פיסול, אדריכלות, מוזיקה, תיאטרון וקולנוע. בין היתר מושם דגש על אמנות ישראלית, נשים באמנות, אמנות בעידן הדיגיטלי, ואמנות במזרח הרחוק והקרוב. התכנית מעניקה תואר ראשון B.A הן במסגרת דו חוגית והן במסגרת חד חוגית.
  • התכנית למצטיינים בעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה היא תוכנית חדשה ומיוחדת, המשלבת בין לימודי עיצוב במה לבין לימודי קולנוע וטלוויזיה.
  • התכנית ללימודי תעודה באוצרות ובמוזיאולוגיה נוסדה בשנת 1984 עי ידי מרדכי עומר אשר עמד בראשה במטרה להכשיר אוצרים לעבודה במוזיאונים [14]. תוכנית לימודים זו מהווה את המסגרת האקדמית הראשונה והוותיקה בישראל להוראת האוצרות והמוזיאולוגיה. התכנית מוכרת על ידי מינהל התרבות, המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית ומשרד התרבות והספורט.
  • התכנית להעשרה והשראה באמנויות מאפשרת לקהל הרחב להשתלב בקורסים המיועדים לסטודנטים מן המניין בתחומי האמנויות השונים – אמנות התיאטרון, תולדות האמנות, אדריכלות, קולנוע וטלוויזיה, מוזיקה והתכנית הרב-תחומית - כמו גם בסדרות החוגים השונים ובסדרת הדיקאן - שלישי אקדמי באמנויות.

ישנן 7 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

ארכיוני הפקולטה

עריכה
  • המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה (בשמו הקודם, הארכיון הישראלי לתיאטרון) נוסד בשנת 1970 על ידי שמעון לב-ארי אשר שימש כמנהלו עד לפרישתו ב-2009. מטרת הארכיון היא אכסונו של החומר התיעודי וקטלוגו לשם מחקר ועיון. החומר התיעודי מתייחס למגוון אמנויות הבמה, כגון אופרה, תיאטרון, מחול, פנטומימה ומופעי בידור, כאשר רובו של החומר התיעודי הוא בעברית. ב-1982 הוכר הארכיון על ידי גנזך המדינה כארכיון ציבורי וב-1988 העניקה עיריית תל אביב לו ולמנהלו את פרס משה הלוי לאמנויות הבמה. ב-2010 החל המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה בפרויקט קטלוג ממוחשב של המסמכים המצויים במרכז. הקטלוג הממוחשב מונה למעלה מ-1000 פריטים.
  • ארכיון בית ציפר לתיעוד וחקר האמנות הפלסטית בישראל הוקם בשנת 1975 על ידי פרופ' גילה בלס, בתמיכתו של פרופ' משה לזר, דיקאן הפקולטה לאמנויות הראשון. בשנות השמונים, עקב תרומתו של משה ציפר, עבר הארכיון מקומת הקרקע בבניין מקסיקו, ששימשה כמשכנו של הארכיון, לביתו של הפסל ברחוב הרב פרידמן 1. באפריל 1989, לאחר פטירתו, נמסרו כל יצירות האמנות והבית עצמו לידי הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. ב-2011 עבר הארכיון מבית הפסל אל משכנו החדש בבניין וינר-גרוס באוניברסיטת תל אביב, שם הוא פועל ומציג מאוסף פסליו של ציפר שנתרמו לארכיון[15]. ייחודו ויתרונו הוא כגוף הפועל בתוך מוסד מחקרי, יוזם תחקירים ומעודד מחקרים בנוסף לאיסוף החומרים ושימורם.
  • הארכיון הדיגיטלי של החוג לתולדות האמנות הוקם בשנת 2006 במטרה ליצור מאגר של דימויים דיגיטליים עבור חוקרים ותלמידים באוניברסיטת תל אביב, וכן עבור משתמשים אחרים שלהם יש זיקה לתחומי המחקר של האוניברסיטה. הארכיון הוקם בעזרת תרומתו של מר פרד סימונס מארצות הברית במסגרת 'פרויקט נאמנות פרד סימונס באמנויות'.

הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר

עריכה
  ערך מורחב – הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר

הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר נוסדה בשנת 1976 כחלק מן הפקולטה לאמנויות על ידי פרופ' מרדכי עומר שעמד בראשה מיום הקמתה ועד פטירתו ביוני 2011. הגלריה ממוקמת בחזית קמפוס אוניברסיטת תל אביב בצמוד לשער 7, בצידה המזרחי של כיכר אנטין. הגלריה תוכננה על ידי ד"ר מיכאל חיוטין והאדריכלים דן איתן וברכה חיוטין. חלקה העיקרי של הגלריה נועד לתצוגת התערוכות והשאר למחסנים, משרדים, מעבדה, ספריה וכיתות בשילוב גן הפסלים ע"ש לוי ופורטונה אשכנזי שנחנך ב־23 במאי 1990. בשנת 2004, במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה, נחנך אגף חדש לגלריה בשם יד מישל קיקואין בתרומתה של קלייר מאראטייה קיקואין מצרפת, ביתו של האמן. היא תרמה בנוסף גם אוסף של עבודות אביה המוצג בגלריה דרך קבע. בגלריה האוניברסיטאית לאמנויות מוצגות תערוכות נושא מתחלפות העוסקות בסוגיות נבחרות של תולדות האמנות תוך התמקדות בתולדות האמנות המודרנית בכלל ובאמנות הישראלית בפרט. כמו כן, מתקיימות בה תערוכות הכוללות היבטים מתחומי הארכאולוגיה, התיאטרון, הארכיטקטורה, הספרות, הפילוסופיה והצילום.

דקאני הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ

עריכה
תמונה שם הדיקאן שנה אקדמית תקופת כהונה הערות
 
פרופ' ערן נוימן, צלם: מיכאל יעקובסון
פרופ' ערן נוימן תשע"ט-כיום 2019- דיקאן מכהן
 
פרופ' צבי (צביקה) סרפר
צביקה סרפר תשע"ד- תשע"ח 2013 - 2019 סה"כ 6 שנים[16]
 
פרופ' חנה נוה
חנה נוה תשס"ז - תשע"ג 2006 - 2013 סה"כ 7 שנים[17][18]
 
פרדי רוקם, תמונה: צחי לרנר
פרדי רוקם תשס"ג - תשס"ו 2002 - 2006 תקופה של 4 שנים
 
נורית כנען-קידר
נורית כנען תשס"א - תשס"ב 2000 - 2002 תקופה של שנתיים[19]
 
פרופ' אלי רוזיק
אלי רוז'יק תשנ"ז - תש"ס 1996 - 2000 תקופה של 4 שנים
 
נורית כנען-קידר
נורית כנען תשנ"ב - תשנ"ו 1991- 1996 תקופה של 5 שנים
 
ארנון צוקרמן
ארנון צוקרמן תשמ"ח - תשנ"א 1987- 1991 תקופה של 4 שנים
פרופ' יהודה בן-שאול תשמ"ז 1986/1987 שנה אחת[20]
 
הרצל שמואלי
הרצל שמואלי תשמ"ד - תשמ"ו 1983- 1986 תקופה של 3 שנים
אברהם רונן תשמ"א - תשמ"ג 1980 - 1983 תקופה של 3 שנים
 
הרצל שמואלי
הרצל שמואלי תשל"ח - תש"מ 1977 - 1980 תקופה של 3 שנים
משה לזר תשל"ג - תשל"ז 1973 - 1977 תקופה של 5 שנים

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אבן־פינה לפקולטה לאמנויות באוניברסיטת ת"א ־ תונח מחר, דבר, 30 ביוני 1964
  2. ^ אבן פינה לפקולטה לאמנויות בת"א, הַבֹּקֶר, 1 ביולי 1964
  3. ^ נחנך בנין מקסיקו באוניברסיטת תל־אביב, דבר, 5 במאי 1967
  4. ^ היום - חנוכת בנין מקסיקו לאמנויות באוניברסיטת ת"א, דבר, 4 במאי 1967
  5. ^ 15 אלף סטודנטים באוניב' ת"א בתשל״ג, על המשמר, 12 באוקטובר 1972
  6. ^ הקומדיה האלוהית באוניברסיטת תל־אביב, אולם הכניסה של הפקולטה, דבר, 28 בינואר 1977
  7. ^ רותי רובין, מקדש אפור, חדשות, 2 בדצמבר 1988
  8. ^ תמרה טראובמן, סטודנטים נעלו את שערי אוניברסיטת תל אביב; שניים נעצרו, באתר הארץ, 16 במרץ 2005
  9. ^ חגי חיטרון, החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב לא ייסגר, באתר הארץ, 1 בפברואר 2005
  10. ^ חגית פלג-רותם, ‏לך תבנה מדינה: אוניברסיטת תל-אביב, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2006
  11. ^ צבי הקר, איגוף דרומי לטכניון, חדשות, 1 ביולי 1985
  12. ^ סוכניות הידיעות, נחנך מחדש ארכיון הסרטים באוניברסיטת תל אביב, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007
  13. ^ שני ליטמן, מתה חוקרת האמנות נורית כנען קדר, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2015
  14. ^ עכבר העיר, נפטר פרופסור מרדכי עומר, מנכ"ל מוזיאון תל אביב, באתר הארץ, 10 ביוני 2011
  15. ^ דניאל ראוכוורגר, התנועה האמנותית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2011
  16. ^ תקופה ראשונה 5 שנים. מינוי נוסף לשנה.
  17. ^ דנה גילרמן, פרופ' חנה נוה תהיה דקאן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, באתר הארץ, 31 ביולי 2006
  18. ^ תקופה ראשונה 5 שנים. מינוי נוסף לשנתיים.
  19. ^ בשל מצב בריאותי לא נמשכה תקופת הכהונה כמקובל
  20. ^ הרקטור פרופ' יהודה בן-שאול מילא בפועל את תפקיד דיקאן הפקולטה