הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית של הטכניון בחיפה נוסדה בשנת 2002, מאיחוד של שתי פקולטות ותיקות בטכניון, הנדסה אזרחית והנדסה חקלאית. הפקולטה עוסקת בהכשרה של מהנדסים בתחום הנדסה אזרחית וסביבתית.
 | |
| פקולטה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
2002–הווה (כ־22 שנים)  |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°46′44″N 35°01′20″E / 32.778966226222°N 35.022276214035°E |
|
cee | |
|
(למפת חיפה רגילה)   הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית | |
  | |
דיקאן הפקולטה מאז 2019 הוא פרופ' שלמה בכור.[1]
מבנה הפקולטה
עריכההפקולטה מורכבת משלוש יחידות: הנדסת מבנים וניהול הבנייה, הנדסת סביבה מים וחקלאות, הנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה. החל משנת 2019 דיקאן הפקולטה הוא פרופ' שלמה בכור.
במסגרת הפקולטה פועלים גם שישה מרכזי מחקר ומספר מכוני מחקר שפועלים בזיקה אליה:
- המכון הלאומי לחקר הבנייה
- המרכז למחקר בהנדסת הסביבה ומשאבי מים
- המרכז למחקר בהנדסה חקלאית
- המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית - המכון הוקם ב-1976 מיסודם של הטכניון וחברת נמלי ישראל. המכון מחזיק שני מתקני מחקר ייחודיים מסוגם בארץ ושורה של אמצעי מדידה של אוקיינוגרפיה פיזיקלית ברחבי הארץ.
- מכון גרנד למחקר המים
- המכון לחקר התחבורה (אתר המכון לחקר התחבורה)
- המרכז למחקר במיפוי וגיאו-אינפורמציה
פירוט המסלולים הנלמדים בפקולטה
עריכה- הנדסת מבנים
- הנדסת ניהול ובנייה
- הנדסת מים
- הנדסת תחבורה
- הנדסת הסביבה
- הנדסה אזרחית (כללי)
- הנדסת מיפוי וגאו אינפורמציה
היסטוריה
עריכהבשנת 1970 הוחלט לפתוח לימודי הנדסה גיאודזית במסגרת הפקולטה להנדסה אזרחית[2].
המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית
עריכהבשנת 1976 הוקם המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית, מיסודם של הטכניון וחברת נמלי ישראל. מאז, המכון מחזיק במתקני מחקר ייחודיים הממוקמים סמוך למבני הפקולטה. מאז הקמתו שימשו מתקנים אלה את חברי הסגל של הפקולטה לצורך מחקרים בתחומים שונים הנוגעים לאוקיינוגרפיה פיזיקלית. בשנים האחרונות התרחבו תחומי העניין המשותפים וכיום הם כוללים גם תחומים כגון: ביצוע מודלים נומריים מורכבים, מדידות חופיות וימיות, עיבוד נתוני גיאואינפורמטיקה במרחב הימי והחופי, הנדסת תחבורה ימית ועוד.
הפקולטה להנדסה חקלאית
עריכהכבר בשנת 1937 נתנו בטכניון קורסים בהנדסה חקלאית[3].
בשנת 1953 הוקמה המחלקה להנדסה חקלאית, על ידי וולטר קליי לאודרמילק[4]. המחלקה קיימה לימודים של ארבע שנים, מהם שנה אחת בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. הלימודים במחלקה כללו ארבעה פרקים: כח ומיכון בכפר, קרקע ומים, חשמל בכפר ובנייני הכפר[5]. בשנת 1959 נקראה המחלקה להנדסה חקלאית על שמו של לאודרמילק[6]. בשנת 1972 יזם פרופ' דן זסלבסקי "מגמה קיבוצית" בפקולטה להנדסה חקלאית[7]. לאור הקיטון במספר הסטודנטים בפקולטה להנדסה חקלאית, היא נסגרה בשנת 2002 ומוזגה כיחידה בתוך המחלקה להנדסה אזרחית[8].
בניין
עריכהביוני 1964 הונח אבן פינה למבנה הפקולטה להנדסה חקלאית בקריית הטכניון[9]. הבניין תוכנן במקור על ידי הארכיטקט לב, אך תוכנן מחדש בשנת 1965 על ידי פרופ' אבשלום טאו ובנייתו על פי התוכנית של האחרון הושלמה בשנת 1967. בשנים 1984–1985 הוסף לבניין תוספת על פני חזיתו המזרחית[10].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית- אתר ועד הסטודנטים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית
- המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית
הערות שוליים
עריכה- ^ בכור – הנדסה אזרחית וסביבתית
- ^ יופעל מסלול לימודים בגיאודזיה בטכניון, דבר, 9 בפברואר 1970
- ^ קורס להנדסה חקלאית בטכניון העברי, דבר, 6 ביולי 1937
- ^ פרופ' לאודרמילק יתמנה ראש המחלקה להנדסה חקלאית בטכניון, חרות, 4 באוגוסט 1953
- ^ מחלקה להנדסה חקלאית נפתחה בטכניון, חרות, 25 בינואר 1954
- ^ המחלקה להנדסה חקלאית בטכניון תיקרא ע"ש פרופ' לאודרמילק, דבר, 21 במאי 1959
- ^ מגמה קיבוצית בהנדסה החקלאית, דבר, 21 ביולי 1972
- ^ הטכניון יסגור את הפקולטה להנדסה חקלאית, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2002
- ^ לאודרמילק: המירוץ עם הרעב בעינו, מעריב, 18 ביוני 1964
- ^ ת"א (חיפה) 977/86 פרופ' אבשלום טאו נגד הטכניון, סעיף 2