הפרדה מגדרית
הפרדה מגדרית היא הפרדה בין גברים לנשים המתקיימת בתרבויות שונות. בנסיבות מסוימות, כמו בתי שימוש ומלתחות, הפרדה מגדרית אינה מהווה אפליה בלתי-חוקית. בנסיבות אחרות, הפרדה מגדרית יכולה להיות שנויה במחלוקת, ורבים רואים בה אפליית נשים, הפרה של זכויות האדם והגבלה בלתי-סבירה על גישה למשאבים. מצד שני, חלק מתומכי ההפרדה המגדרית טוענים שזו חיונית מטעמי דת ומסורת.
סוגי הפרדה מגדרית
עריכההפרדה מינית יכולה להתרחש בהקשרים ציבוריים ובהקשרים פרטיים, ולהיות מסווגת בדרכים רבות. חוקר משפט ומגדר דייוויד ס. כהן מציע סיווג הפרדה מינית כמחייבת, מנהלית, מותרת או רצונית.[2] הפרדה מינית מחייבת ומנהלית נדרשת ונאכפת על ידי ממשלות בסביבות ציבוריות, בעוד הפרדה מינית מותרת ורצונית הן עמדות שנבחרו על ידי מוסדות ציבוריים או פרטיים, אך בגבולות החוק.
- הפרדה מגדרית מחייבת: הפרדה מינית חובה נדרשת ונאכפת על פי חוק. דוגמאות כוללות הפרדה של גברים ונשים בבתי סוהר, ברשויות אכיפת חוק, בשירות צבאי, בשירותים ציבוריים ועוד. לכללים המחייבים הללו יש וריאציות שונות, למשל בשירות צבאי, שבו לעיתים קרובות מפרידים בין המינים, בגיוס, במגורים ובתפקידים המוצעים. הפרדה מינית חובה כוללת גם מקרים פחות ברורים של הפרדה, למשל בחיפוש גופני. הפרדה מינית חובה יכולה להכתיב תעסוקה במרחבים מופרדים בין המינים, לרבות בהקשרי עבודה רפואית וטיפולית.
- הפרדה מגדרית מנהלית: הפרדה מינית מנהלית נעשית במוסדות ממשלתיים וציבוריים המפרידים לפי מין בפעולתם, ולא כתוצאה ממנדט רשמי. דוגמאות להפרדה מינית מנהלית כוללות הפרדה מינית במחקר רפואי בחסות ממשלתית, בליגות ספורט, בבתי חולים ציבוריים, ובמתקני חינוך ציבוריים. הפרדה מגדרית מנהלית יכולה להתרחש בסביבות אלה כאשר אין דרישות משפטיות מפורשות להימנע מכך.
- הפרדה מגדרית מותרת: הפרדה מינית מותרת היא הפרדה המותרת במפורש על פי חוק, אך לא בהכרח נדרשת או מעודדת על פי חוק. הפרדה מינית מתירנית פוטרת פעולות מסוימות מחוקים נגד אפליה מינית, ולעיתים קרובות מאפשרת, בין היתר, הפרדה בבתי ספר, מועדוני בריאות, קבוצות ספורט, מקהלות, תנועות נוער ומלגות למגדר מסוים.
- הפרדה מגדרית רצונית: הפרדה מינית רצונית היא כזו שאינה מחויבת על פי חוק או על פי הוראה מנהלית, ואינה מותרת במפורש בחוק. היא אינה מעידה בהכרח על הבחירה החופשית של המופרדים, והיא עשויה להיות כפויה על ידי נורמות חברתיות ותרבותיות. הפרדה מינית מרצון מתקיימת במועדונים שונים, מתקני פנאי פרטיים, מוסדות דת, אומנויות הבמה ועוד.
הפרדה מגדרית בפעילויות שונות
עריכהבתי שימוש ומלתחות
עריכההפרדה מגדרית בהיקף נרחב, חוצה תרבויות, מתקיימת במתקנים ציבוריים שבהם נחשפים חלקים מוצנעים של הגוף. הפרדה מסוג זה מקובלת בבתי שימוש ציבוריים, שבהם יש תאים נפרדים לנשים ולגברים, במלתחות, בסאונות וכדומה. בשנים האחרונות גובר תהליך לספק בנוסף שירותים נייטרליים מגדרית – כדי לענות באופן מותאם יותר לטרנסג'נדרים.[3]
חופי רחצה
עריכהבחופי רחצה בבריטניה נהגה במאה ה-19 הפרדה מגדרית – גברים ונשים הופרדו לחופים נפרדים על מנת שלא יוכלו להסתכל אלה על אלה בעודם בחליפות הרחצה שלהם, אף על פי שבמושגים של ימינו היו החליפות נחשבות צנועות עד מאוד. להקפדה יתרה שמשו קרונות רחצה. החוקים שקבעו כי תהיה הפרדה מגדרית בחופים בוטלו בבריטניה בשנת 1901.
בחינוך
עריכה- ערך מורחב – הפרדה בין בנים לבנות בחינוך
הפרדה בין בנים לבנות מקובלת במערכות חינוך רבות. ההפרדה מתבטאת לעיתים בבתי ספר נפרדים, כך שבתחומי בית הספר אין כל הזדמנות לפגוש את בן המין השני, ולעיתים היא מתבטאת בכיתות נפרדות, כך שבמהלך ההפסקות או בפעילות של כלל בית הספר נוצרים מפגשים בין שני המינים. גישה זו שלטה עד אמצע המאה העשרים, בפרט בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה, ובתרבויות רבות היא מתקיימת גם כיום. כיום היא מתקיימת בעיקר בחברות דתיות, אך לא רק בהן; רבים מבתי-הספר היוקרתיים ביותר בבריטניה, דוגמת איטון קולג', הם מוסדות לבנים בלבד או לבנות בלבד.
בספורט
עריכהבספורט תחרותי מתקיימת הפרדה מגדרית: פועלות בנפרד קבוצות נשים וקבוצות גברים, והתחרויות מתקיימות במסלולים נפרדים לנשים ולגברים. כך, למשל, פועלת ליגת כדורגל לגברים ובנפרד ממנה – ליגת כדורגל לנשים. גם אליפויות למיניהן, כגון אליפות העולם באתלטיקה, מקיימות מסלולים נפרדים לגברים ולנשים. ההבדל הפיזיולוגי בין גברים לנשים הוא המניע להפרדה זו. בענפי ספורט מעטים, ובהם קרוקט, מרוץ סוסים ומרוץ מכוניות מתחרים גברים לצד נשים.
בטניס מקובלות תחרויות נפרדות לגברים ולנשים, ובנוסף נהוגות תחרויות לזוגות מעורבים, הנכללות גם במשחקים האולימפיים. תחרויות זוגות מעורבים התקיימו באולימפיאדת פריז (1900), ובין 1912 ל-1924, והוחזרו לתוכנית המשחקים באולימפיאדת לונדון (2012).
יש המותחים ביקורת על ההפרזה, לטעמם, בהפרדה המגדרית בספורט, למשל בענף כמו ירי אולימפי[4].
לקראת המכביה העשרים נעשה ניסיון לכלול נערה בנבחרת הנוער בקריקט של ישראל, שיתר חבריה הם נערים. הנהלת המכביה לא אישרה זאת, בנימוק שהדבר מנוגד לתקנון הבינלאומי[5].
בתחבורה ציבורית
עריכהבערים אחדות מתקיימת הפרדה מגדרית שנועדה להגן על נשים מפני הטרדה בעת נסיעה בתחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית המיועדת לנשים בלבד נהוגה כיום במקסיקו סיטי. הפרלמנט בריו דה ז'ניירו שבברזיל חוקק חוק המחייב את חברת "מטרו", המפעילה את מערכת הרכבות העילית והתחתית בעיר, להקצות קרונות נפרדים לנשים במהלך שעות העומס שבאמצע השבוע. כך גם בטוקיו – בשעות העומס מופעלים קרונות רכבת מיוחדים לנשים בלבד.
הפרדה מגדרית בדתות
עריכהביהדות
עריכה- ערך מורחב – הפרדה מגדרית ביהדות
בנבואת המספד בירושלים מתואר כיצד המספד ייערך בהפרדה בין משפחות ובהפרדה מגדרית:
וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. מִשְׁפַּחַת בֵּית לֵוִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. כֹּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד
במשנה במסכת סוכה מתוארת תקנה זו בתור ”תיקון גדול” שנעשה בבית המקדש[6] שעניינו הפרדה בין המינים כדי למנוע "קלות ראש" ביניהם. בתלמוד הבבלי מבואר שהצורך בתיקון זה נלמד בקל וחומר מההפרדה המתוארת בספר זכריה: ”תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה... אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה.”[1].
בציבור החרדי ובחלק מהציבור הדתי מקפידים על הפרדה מגדרית לא רק בבתי הכנסת, אלא גם באולמות אירועים, על ידי מחיצות המפרידות בין הגברים לנשים. בציבור החרדי קיימת הפרדה מלאה בין בנים לבנות בבתי הספר החל מגילאי הגן, ומסגרות החינוך במגזר הן נפרדות לחלוטין. החינוך הממלכתי-דתי בישראל מעורב בחלקו, אולם ישנה מגמה לכיוון הפרדה.
בתנועות נוער
עריכהבתנועות נוער חרדיות קיימת הפרדה מגדרית כדבר מובן מאליו, כמקובל בחברה החרדית. באחדות מתנועות הנוער הדתיות (אריאל)מתקיית הפרדה מגדרית, לעומת זאת ב"בני עקיבא", מתקיים פולמוס בסוגיה זו מאז הקמתן.
באסלאם
עריכההקוראן אינו מצווה במפורש על הפרדה מגדרית אם כי סורת האור מצווה על האישה לשמור על כללי צניעות מחמירים ”אמור למאמינות תצנענה את מבטן ותשמורנה על תומת ערוותן ולא תחשופנה את שכיות חמדתן, מלבד הנגלות שבהן... בלתי אם בפני בעליהן או אבותיהן...”[7] חדית' מפי עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב אף קוראת לגברים שלא למנוע מנשותיהן ללכת למסגד (בו מתפללים גם גברים). עם זאת, המסורת בחברות מוסלמיות רבות שוללת אינטראקציה חברתית בין גברים ונשים שאינם קרובי משפחה, ובמיוחד בין גברים ונשים לא נשואים. הפרדה מגדרית נאכפת בקפדנות בחלק מהמדינות האסלאמיות ומגובה בפתוות האוסרות על מגע חברתי בין נשים לגברים.
במספר מדינות אסלאמיות פועלים בנקים לנשים בלבד.
בנצרות
עריכהבקהילות רבות של הנצרות מזרחית קתולית וההנצרות האורתודוקסית, מקובלת הפרדה מגדרית. הפרדה זו, מקובלת יותר בעולם הישן ופחות במדינות העולם החדש[8].
הפרדה מגדרית בישראל
עריכה- ערך מורחב – הפרדה מגדרית בישראל
הפרדה מגדרית מוסדרת באופן רשמי בישראל במתקנים ציבוריים שבהם נחשפים חלקים מוצנעים של הגוף (בתי שימוש ציבוריים, מלתחות, סאונות וכדומה), במערכת החינוך ובאקדמיה. באוכלוסייה הדתית, ובפרט באוכלוסייה החרדית, נהוגה הפרדה מגדרית נרחבת יותר. הרחבת ההפרדה המגדרית לתחומים נוספים נמצאת במחלוקת ציבורית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א, עמוד ב'
- ^ David S. Cohen, The Stubborn Persistence of Sex Segregation, Columbia Journal of Gender and Law, 2010
- ^ לי סיביליה, חודש הגאווה: איך הופכים מקום עבודה למכיל ורגיש כלפי טרנסג'נדרים?, באתר וואלה, 26 ביוני 2022
- ^ Eileen McDonagh and Laura Pappano, Playing With the Boys: Why Separate is Not Equal in Sports, Oxford University Press, 2007
Adrienne N. Milner and Jomills Henry Braddock II, Sex Segregation in Sports: Why Separate Is Not Equal, Praeger, 2016 - ^ מיקי שורץ, ביהמ"ש קבע: נעמי איתן לא תשתתף במכביה, באתר ynet, 2 ביולי 2017
- ^ משנה, מסכת סוכה, פרק ה', משנה ב'
- ^ הקוראן, סורה 24 (האור), תרגום אורי רובין
- ^ Dickemann M (1997). Murray SO, Roscoe W (ed.). The Balkin Sworn Virgin: A Cross-Gendered Female Role In: Islamic homosexualities: culture, history, and literature. New York: New York University Press. pp. 197–203.