הפרדה מגדרית

הפרדה בין גברים לנשים מסיבות תרבותיות, חברתיות ודתיות

הפרדה מגדרית היא הפרדה בין גברים לנשים המתקיימת בתרבויות שונות, מסיבות של צניעות, דת, קידום נשים ועוד. יש הרואים בחלק מצורותיה אפליה מינית פסולה.

הפרדה בין גברים לנשים בעת שמחת בית השואבה בשכונת מאה שערים. בתלמוד מתוארת ההפרדה שנערכה בין גברים לנשים בזמן חגיגות שמחת בית השואבה כ"תיקון גדול"[1].

הפרדה מגדרית בפעילויות שונותעריכה

בתי שימוש ומלתחותעריכה

 
בתי שימוש נפרדים לנשים ולגברים, באצטדיון הגביע העולמי בסיאול

הפרדה מגדרית בהיקף נרחב, חוצה תרבויות, מתקיימת במתקנים ציבוריים שבהם נחשפים חלקים מוצנעים של הגוף. הפרדה מסוג זה מקובלת בבתי שימוש ציבוריים, שבהם יש תאים נפרדים לנשים ולגברים, במלתחות, בסאונות וכדומה.

 
שלט בשרותי הגברים בשדה התעופה אדינבורו, המזהיר כי בפנים עובדת מנקה
 
חנייה לנשים (אנ') באיטליה. מקומות חנייה לנשים בלבד מקובלים גם בגרמניה, סין, דרום קוריאה ואינדונזיה, על בסיס התנדבותי או מתוקף רגולציה. מיקומם מיועד להפחתת הסיכון לתקיפת החונות בהן, ובחלק מהמקרים הם רחבים יותר על מנת להקל את התמרון לחנייה.

חופי רחצהעריכה

בחופי רחצה בבריטניה נהגה במאה ה-19 הפרדה מגדרית - גברים ונשים הופרדו לחופים נפרדים על מנת שלא יוכלו להסתכל אלה על אלה בעודם בחליפות הרחצה שלהם, אף על פי שבמושגים של ימינו היו החליפות נחשבות צנועות עד מאוד. להקפדה יתרה שמשו קרונות רחצה. החוקים שקבעו כי תהיה הפרדה מגדרית בחופים בוטלו בבריטניה בשנת 1901.

בישראל לא מתקיימת ברוב החופים הפרדה מגדרית למעט כאלו המשמשים את האוכלוסייה הדתית, שבהם יש שני מצבים אפשריים- או שבשעות/ימים מסוימים החוף פתוח לנשים בלבד, ובשעות/ימים אחרים לגברים בלבד, כמו בחוף שרתון, או שיש שני חופים צמודים, אחד לנשים והשני לגברים, כמו בחוף כינר. חופים אלו מכונים חופים נפרדים. מצב דומה לזה קיים בבריכות שחייה.

בחינוךעריכה

  ערך מורחב – הפרדה בין בנים לבנות בחינוך

הפרדה בין בנים לבנות מקובלת במערכות חינוך רבות. ההפרדה מתבטאת לעיתים בבתי ספר נפרדים, כך שבתחומי בית הספר אין כל הזדמנות לפגוש את בן המין השני, ולעיתים היא מתבטאת בכיתות נפרדות, כך שבמהלך ההפסקות או בפעילות של כלל בית הספר נוצרים מפגשים בין שני המינים. גישה זו שלטה עד אמצע המאה העשרים, בפרט בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה, ובתרבויות רבות היא מתקיימת גם כיום. כיום היא מתקיימת בעיקר בחברות דתיות, אך לא רק בהן; רבים מבתי-הספר היוקרתיים ביותר בבריטניה, דוגמת איטון קולג', הם מוסדות לבנים בלבד או לבנות בלבד.

בישראל הפרדה מגדרית בין בנים ובנות מתקיימת בהקפדה בחינוך החרדי, שבו מגילאי גן חובה ואילך חינוך מעורב כמעט ואינו קיים. בזרם החינוך הממלכתי הכללי והערבי מקובלת הפרדה בשיעורי ספורט, בעיקר בחט"ב ותיכון, ואף דווחו מקרים בודדים של הפרדה בשיעורי מתמטיקה[2], אך עירוב מלא בכיתות ובשאר המסגרות[3]. בחינוך הממלכתי-דתי אין מדיניות אחידה וישנם מודלים שונים של הפרדה מגדרית, בעיקר בחינוך היסודי: בתי ספר נפרדים, בתי ספר מעורבים עם כיתות נפרדות ובתי ספר עם כיתות מעורבות. בנוסף, ישנם מוסדות שבהם נהוגה הפרדה מגדרית רק בכיתות העליונות, וישנם מוסדות שבהם ההפרדה היא אופציה, כשלצד כיתות נפרדות פועלות גם כיתות מעורבות[4].

במסגרת המאמץ לשילוב חרדים בשוק העבודה ובאקדמיה קידמה המועצה להשכלה גבוהה מסלולי לימוד ייעודיים למגזר החרדי במוסדות האקדמיים. היום קיימים מסלולי לימוד לתואר ראשון הייעודיים לאוכלוסייה החרדית, וההרשמה אליהם מתאפשרת לחרדים בלבד. מסלולים אלה מאפשרים הפרדה מגדרית בכיתות הלימוד בין גברים חרדים לנשים חרדיות, אך בהתאם לפסיקת בג"ץ ילמדו בהן מרצים וגם מרצות.[5]

בספורטעריכה

בספורט תחרותי מתקיימת הפרדה מגדרית: פועלות בנפרד קבוצות נשים וקבוצות גברים, והתחרויות מתקיימות במסלולים נפרדים לנשים ולגברים. כך, למשל, פועלת ליגת כדורגל לגברים ובנפרד ממנה - ליגת כדורגל לנשים. גם אליפויות למיניהן, כגון אליפות העולם באתלטיקה, מקיימות מסלולים נפרדים לגברים ולנשים. ההבדל הפיזיולוגי בין גברים לנשים הוא המניע להפרדה זו. בענפי ספורט מעטים, ובהם קרוקט, מרוץ סוסים ומרוץ מכוניות מתחרים גברים לצד נשים.

בטניס מקובלות תחרויות נפרדות לגברים ולנשים, ובנוסף נהוגות תחרויות לזוגות מעורבים, הנכללות גם במשחקים האולימפיים. תחרויות זוגות מעורבים התקיימו באולימפיאדת פריז (1900), ובין 1912 ל-1924, והוחזרו לתוכנית המשחקים באולימפיאדת לונדון (2012).

יש המותחים ביקורת על ההפרזה, לטעמם, בהפרדה המגדרית בספורט, למשל בענף כמו ירי אולימפי[6].

לקראת המכביה העשרים נעשה ניסיון לכלול נערה בנבחרת הנוער בקריקט של ישראל, שיתר חבריה הם נערים. הנהלת המכביה לא אישרה זאת, בנימוק שהדבר מנוגד לתקנון הבינלאומי[7].

בתחבורה ציבוריתעריכה

 
מתחם לעלייתן של נשים לקרון רכבת המיועד לנשים בלבד, באוסקה שביפן

בערים אחדות מתקיימת הפרדה מגדרית שנועדה להגן על נשים מפני הטרדה בעת נסיעה בתחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית המיועדת לנשים בלבד נהוגה כיום במקסיקו סיטי. הפרלמנט בריו דה ז'ניירו שבברזיל חוקק חוק המחייב את חברת "מטרו", המפעילה את מערכת הרכבות העילית והתחתית בעיר, להקצות קרונות נפרדים לנשים במהלך שעות העומס שבאמצע השבוע. כך גם בטוקיו - בשעות העומס מופעלים קרונות רכבת מיוחדים לנשים בלבד.

בישראל, בקווי אוטובוס המשמשים בעיקר אוכלוסייה חרדית, ומכונים "קווי מהדרין", מתקיימת הפרדה מגדרית (משרד התחבורה התיר אותה רק כשהיא בהסכמת כל הנוסעים השותפים לה).

 
גרפיטי שנועד להפרדה מגדרית בתחנת אוטובוס בבית שמש, 2018

הפרדה מגדרית בדתותעריכה

 
מחיצה בין גברים ונשים בכותל המערבי

ביהדותעריכה

 
מודעה שפורסמה בריכוזים חרדים בירושלים, עם רשימה של בתי עסק שיש בהם הפרדה מגדרית מסוימת

במקרא עצמו לא מוזכרת הפרדה מגזרית. עם זאת, בתלמוד מסכת סוכה מתוארת הפרדה מגדרית בבית המקדש, שנעשתה כמניעה ל"קלות ראש" בין המינים. כך נאמר: "תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה... אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה."[1]. בספר חסידים נאמר כי גם בשמחת נישואין יש לקיים מחיצה בין גברים לנשים[8], וכך גם דעת הרב יצחק אייזיק מטירנא[9]. דבריו הובאו בספרי ההלכה[10]. על גובה המחיצה ואופייה קיימת מחלוקת הלכתית[11].

בציבור החרדי ובחלק מהציבור הדתי מקפידים על הפרדה מגדרית לא רק בבתי הכנסת, אלא גם באולמות אירועים, על ידי מחיצות המפרידות בין הגברים לנשים. בציבור החרדי קיימת הפרדה מלאה בין בנים לבנות בבתי הספר החל מגילאי הגן, ומסגרות החינוך במגזר הן נפרדות לחלוטין. החינוך הממלכתי-דתי בישראל מעורב בחלקו, אולם ישנה מגמה לכיוון הפרדה; בעוד שבשנת 2000 למדו 43% מתלמידי בתי הספר היסודיים של החינוך הממלכתי-דתי בכיתות נפרדות, עד שנת 2015 עלה שיעור זה ל-61%[12].

בעיירה החרדית ניו סקוור שבמדינת ניו-יורק, קיימת הפרדה גם ברחובות, וצדי הרחוב מסומנים במדרכות מיוחדות לנשים ומדרכות מיוחדות לגברים. בשבתות וחגי ישראל קיימת הפרדה זהה ברחובות הסמוכים לבית הכנסת המרכזי של חסידות ויז'ניץ בקרית ויז'ניץ שבבני ברק וברחובות הסמוכים לבית הכנסת המרכזי של חסידות סאטמר בקריית יואל שבניו-יורק, אולם שלטים דומים שהוצבו בקריה החרדית בבית שמש הוסרו על ידי העירייה והמשטרה[13].

ניסיונות מצד גורמים מסחריים לערוך מופעים המיועדים לקהל החרדי, כאשר באולם עצמו לא נשמרת הפרדה מגדרית נאסרו על ידי רובם המכריע של הרבנים בישראל ובחו"ל שפרסמו את דעתם בעניין.

רחצה מעורבת בחופי רחצה ובבריכות שחייה אסורה משום איסור הסתכלות בערווה, אך הרב משה פיינשטיין, חילק בין הסתכלות (התבוננות מעמיקה) שנאסרת בהלכה, לבין ראייה שאיננה נאסרת בהלכה, והתיר בחו"ל לאדם חולה ללכת לשם בריאותו לבריכה מעורבת (שאין בה הפרדה מגדרית), במקום שאין בריכות נפרדות, וזאת בתנאי שבטוח שלא יבוא לידי הרהור[14].

הרב יעקב אריאל, הרב הראשי של רמת גן התייחס להפרדה מגדרית בפעילות חינוכית וחברתית:

העיקרון צריך להיות שבנים ובנות מתחנכים בנפרד, שמפרידים בין פעילות של גברים ונשים, אמנם אין איסור שהם יהיו במקום אחד, אבל לקיים פעילות קבועה לבנים ובנות זה דבר שעלול להצמיח קשרים לא טובים. כבר שמענו על בני ארבע עשרה וחמש עשרה ששחקו בחבר וחברה זה משחק באש ובמיוחד בבתים שיש שם אינטרנט לא מסונן וטלוויזיה התוצאות עלולות להיות הרות אסון[15].

בתנועות נוערעריכה

בתנועות נוער חרדיות קיימת הפרדה מגדרית כדבר מובן מאליו, כמקובל בחברה החרדית. באחדות מתנועות הנוער הדתיות, ובראשן "בני עקיבא", מתקיים פולמוס בסוגיה זו מאז הקמתן.

מתנגדים בולטים לפעילות מעורבת הם הרבנים השייכים לציבור החרדי לאומי. בהם שלמה אבינר[16] וזלמן מלמד. מצד שני אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה, צידדו בפעילות מעורבת. באותה עת ד"ר אמנון שפירא שהיה מזכ"ל תנועת בני עקיבא הוציא חוברת ובה קיבץ דעות הלכתיות להתיר פעילות מעורבת[17]. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב הרב משה צבי נריה, אחד ממקימי התנועה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה מגדרית שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת. כיום ישנם ב"בני עקיבא" סניפים נפרדים לגמרי ליד סניפי מעורבים כאשר לכל סניף קיימת האוטונומיה להחליט איך תראה הפעילות בתחומו. גם במפעלים השונים יצרה "בני עקיבא" מסגרת לסניפים נפרדים לצד מסגרת לסניפים המעורבים.

בעקבות הפולמוס התפצלה ב-1980 מתוך "בני עקיבא" תנועת הנוער "אריאל", שאחד מעקרונותיה הוא פעילות נפרדת לבנים ובנות.

באסלאםעריכה

הקוראן אינו מצווה במפורש על הפרדה מגדרית אם כי סורת האור מצווה על האישה לשמור על כללי צניעות מחמירים "אמור למאמינות תצנענה את מבטן ותשמורנה על תומת ערוותן ולא תחשופנה את שכיות חמדתן, מלבד הנגלות שבהן... בלתי אם בפני בעליהן או אבותיהן..."[18] חדית' מפי עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב אף קוראת לגברים שלא למנוע מנשותיהן ללכת למסגד (בו מתפללים גם גברים). עם זאת, המסורת בחברות מוסלמיות רבות שוללת אינטראקציה חברתית בין גברים ונשים שאינם קרובי משפחה, ובמיוחד בין גברים ונשים לא נשואים. הפרדה מגדרית נאכפת בקפדנות בחלק מהמדינות האסלאמיות ומגובה בפתוות האוסרות על מגע חברתי בין נשים לגברים.

במספר מדינות אסלאמיות פועלים בנקים לנשים בלבד.

בנצרותעריכה

בקהילות רבות של הנצרות מזרחית קתולית וההנצרות האורתודוקסית, מקובלת הפרדה מגדרית. הפרדה זו, מקובלת יותר בעולם הישן ופחות במדינות העולם החדש[19].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפרדה מגדרית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א, עמוד ב'
  2. ^ "הפרדת כיתות מתמטיקה - אפליה או החלטה חינוכית?", שודר בגלי צה"ל ב-07/06/15
  3. ^ צבי שיר, הפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים-דתיים, בנק ישראל - חטיבת המחקר, דצמבר 2014, עמוד 7
  4. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ב, נאמני תורה ועבודה, אפריל 2014, עמוד 25
  5. ^ בג"ץ 8010/16 מלכה נעמה ברזון ואחרים נ' מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב-12 ביולי 2021
  6. ^ Eileen McDonagh and Laura Pappano, Playing With the Boys: Why Separate is Not Equal in Sports, Oxford University Press, 2007
    Adrienne N. Milner and Jomills Henry Braddock II, Sex Segregation in Sports: Why Separate Is Not Equal, Praeger, 2016
  7. ^ מיקי שורץ, ביהמ"ש קבע: נעמי איתן לא תשתתף במכביה, באתר ynet, 2 ביולי 2017
  8. ^ סימן שצ"ג
  9. ^ מנהג כל השנה בהגהות אות י"ד
  10. ^ ב"ח ובית שמואל על שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב ס"ק יא. לגבי מחיצה בבית כנסת ראו שו"ת אגרות משה חלק א' סימן ל"ט
  11. ^ "מחיצה בין גברים לנשים" שיעור באתר עולמות.
  12. ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמ' 27
  13. ^ יקי אדמקר, בית שמש: המשטרה הסירה שילוט ההפרדה, באתר בחדרי חרדים, 5 ביולי 2012
  14. ^ איגרות משה אה"ע א סימן נו
  15. ^ בני טוקר, הרב אריאל: הפרדה בין בנים ובנות הכרחית, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2011
  16. ^ הרב אבינר: "תנועת נוער צריכה להיות נפרדת", באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2011
  17. ^ ד"ר אמנון שפירא, חברה מעורבת, נאמני תורה ועבודה, ‏תשמ"א
  18. ^ הקוראן, סורה 24 (האור), תרגום אורי רובין
  19. ^ Dickemann M (1997). Murray SO, Roscoe W, ed. The Balkin Sworn Virgin: A Cross-Gendered Female Role In: Islamic homosexualities: culture, history, and literature. New York: New York University Press. עמ' 197–203.