ויקיפדיה

הפרעת אישיות נמנעת

הפרעת אישיות נמנעת (באנגלית: Avoidant Personality Disorder; בראשי תיבות: APD[1] או AVPD[2]) היא הפרעת אישיות מאשכול ג' של הפרעות האישיות. אנשים החיים עם הפרעה זו מתאפיינים ברגישות קיצונית לדחייה שיכולה להובילם לחיי התבודדות. אף על פי שהם ביישנים מאוד, הם אינם בלתי חברותיים, ומראים רצון עז לחברה, אך נזקקים לערובות חזקות שלא יידחו. לעיתים קרובות הם מתוארים כסובלים מתסביך נחיתות.

הפרעת אישיות נמנעת
Avoidant Personality Disorder
תחום בריאות הנפש
תסמינים התמודדות הימנעותית עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 913360 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
DSM-5 301.82
ICD-10 F60.6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבחנה עריכה

האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. על פי ה-DSM V (המהדורה החמישית והעדכנית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת ב:

דפוס נרחב של הימנעות חברתית, רגשות של חוסר התאמה ורגישות להערכה שלילית, המתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים במגוון הקשרים כפי שמתאפיין בארבעה או יותר מהבאים:

  1. נמנעים מפעילויות תעסוקתיות שכוללות מגע בינאישי משמעותי בשל פחד מביקורת, חוסר הסכמה או דחייה.
  2. אינם מוכנים ליצור קשר עם אנשים למעט במקרים בהם הם בטוחים שיתקבלו בחיבה.
  3. מפגינים איפוק בתוך מערכות יחסים אינטימיות בשל פחד שיבוישו או יהפכו ללעג.
  4. עסוקים עיסוק יתר במחשבה על ביקורת או דחייה להן ייחשפו בסיטואציות חברתיות.
  5. סובלים מעכבות במצבים בינאישיים חדשים בשל רגשות של חוסר התאמה ונחיתות.
  6. רואים עצמם כחסרי יכולות חברתיות, לא מושכים מבחינה אישית, או נחותים מאחרים.
  7. לרוב מסרבים לקחת סיכונים אישיים או להשתתף בפעילויות חדשות מאחר שהן יכולות להתגלות כמביכות.

מאפיינים קליניים עריכה

התכונה המרכזית של אנשים הסובלים מהפרעה זו היא רגישות יתר לדחייה על ידי אחרים. התכונה הבולטת של אנשים אלו היא ביישנות. הם זקוקים לחום וביטחון של חברה אנושית, אך מצדיקים את הימנעותם ממערכות יחסים בפחד מדחייה. כאשר מדברים עימם הם מביעים חוסר החלטיות והיעדר ביטחון עצמי. בהיבט התעסוקתי, אנשים עם הפרעת אישיות זו לרוב יבחרו במקצוע או תפקיד בשוליים, ויימנעו מעמדות הדורשות שימוש בסמכות על אנשים או טיפול בקהל.

מהלך ההפרעה והתפתחותה עריכה

סימנים ראשונים להפרעה זו ניכרים כבר בילדות המוקדמת בצורת ביישנות, בידוד חברתי ופחד מפני זרים ומצבים חדשים. הביישנות לא מתמתנת עם הגיל כפי שקורה בדרך כלל אצל מרבית הילדים, אלא היא מתגברת ומחריפה דווקא בתקופת חיים בה יש משמעות רבה לקשרים בינאישיים. ישנן עדויות על כך שהתמונה הקלינית של ההפרעה מתמתנת עם הגיל והסימפטומים הופכים להיות פחות חמורים.

הפרעה נלווית עריכה

כיוון שיש מידה רבה של חפיפה בין הפרעת חרדה חברתית ובין הפרעת אישיות נמנעת, לעיתים ניתנות שתי האבחנות יחד[3]. תחלואה נלווית נוספת יכולה להיות התמכרות לאינטרנט[4]. אנשים החיים עם הפרעה זו יכולים לפתח גם דיכאון, הנובע מחוויית הכישלון שהם חווים מבחינה חברתית[5].

שכיחות ואפידמיולוגיה עריכה

לפי ה-DSM V, שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא כ-2.4%. אין הבדל בין גברים ונשים מבחינת שכיחות ההפרעה[3]. אנשים עם הפרעה זו מהווים כ-10% מכלל המטופלים במרפאות בריאות הנפש[5].

אבחנה מבדלת עריכה

הפרעות חרדה: חלק מהתסמינים האופייניים להפרעת אישיות זו הם תסמינים חרדתיים ויש חפיפה ניכרת בינם לבין תסמינים של חלק מהפרעות החרדה. בעיקר חרדה חברתית, וכן פוביות כמו אגוראפוביה. ההבדל בין הפרעות חרדה אלה לבין הפרעת אישיות נמנעת טמון בהבדל בין חרדה מצבית לחרדה כתכונת אישיות יציבה[3]. לדוגמה בהפרעת אישיות יש הימנעות כוללת ממגע בינאישי. לעומת זאת אדם עם הפרעת חרדה חברתית יחשוש ממצבים ספציפיים כמו אכילה בפומבי, דיבור בפני קהל וכדומה[5].

הפרעות אישיות אחרות: ניתן להתבלבל ולטעות בשיוך התמונה הקלינית להפרעת אישיות נמנעת מפני שיש בתמונה זו מכנים משותפים עם הפרעות אישיות אחרות (למשל הפרעת אישיות סכיזואידית, והפרעת אישיות תלותית). ההבדל בין הפרעת האישיות הנמנעת לבין הפרעות אחרות הוא בדפוס הבולט בתמונה הקלינית של הימנעות[5][3]. אדם עם הפרעת אישיות סכיזואידית לא יביע עניין רב בהתקרבות לבני אדם, בעוד שאדם עם הפרעת אישיות נמנעת בדרך כלל מעוניין בקרבה אנושית גם אם הוא פוחד ממנה ונמנע ממנה[5].

הפרעות על רקע של שינוי במצב רפואי: לפני מתן אבחנה של הפרעת אישיות נמנעת יש לשלול מצב רפואי שהשפיע על האישיות[3].

הפרעות על רקע שימוש בסמים: יש לוודא שהסימפטומים אינם תוצאת שימוש בחומרים פסיכואקטיביים[3].

סוגיות בין תרבותיות עריכה

יש לזכור שישנם מצבים בהם חשש מפני סביבה לא מוכרת הוא חשש התואם את נסיבות החיים, כך למשל כשמדובר במהגרים לארץ חדשה. לכן יש להיזהר בעת אבחנת מהגרים חדשים בתסמונת זו, שכן התסמינים עלולים להיראות חמורים משהם באמת[3].

מחקר עריכה

בין הסוגיות הנבדקות במחקר בשנים האחרונות בולט מקומו של המחקר על פעילות המוח של אנשים החיים עם הפרעה זו, ובפרט פעילות האמיגדלה במצבים מסוימים[6], זאת בניסיון להתחקות אחר הסיבות להתפתחות ההפרעה. כיוון מחקר נוסף הוא בדיקת הקשרים בין הפרעת אישיות נמנעת לבין חרדה חברתית[7]. כיוון מחקר אחר לבדיקת הסיבות להפרעת אישיות זו הוא חקר סוגיות הקשורות להיקשרות וכן קוגניציה חברתית[8].

מחלוקת עריכה

יש ויכוח אם הפרעת אישיות נמנעת שונה מהפרעת חרדה חברתית. לשניהם קריטריונים אבחוניים דומים והם עשויים לחלוק סיבתיות, חוויה סובייקטיבית, מהלך, טיפול ומאפייני אישיות זהים, כגון ביישנות.[9] יש הטוענים כי מדובר במושגים שונים של אותה הפרעה, כאשר הפרעת אישיות נמנעת עשויה לייצג את הצורה החמורה יותר של חרדה חברתית.[10]

טיפול עריכה

פסיכותרפיה – זהו טיפול הבחירה בהפרעה זו. הטיפול לרוב ישלב בין טיפול פסיכודינמי על מנת לעזור לסובלים מההפרעה להבין את המנגנונים הנפשיים העומדים בבסיסה, וכן טיפול התנהגותי מכוון לפיתוח יכולות חברתיות ואסרטיביות. כמו כן קיים ניסיון טוב בטיפול קבוצתי עבור אנשים החיים עם הפרעה זו[5]. יש ניסיון בטיפול באנשים עם הפרעה זו בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית[11][12]. אנשים החיים עם הפרעה נעזרים בחלק מהמקרים בקהילות וירטואליות שונות (פורומים, רשתות חברתיות וכדומה), בהן הם משתפים אחרים ולומדים מניסיונם של אחרים המאובחנים גם הם עם אותה הפרעה.
טיפול והתמודדות בסיוע תרופתי – ישנו ניסיון מוצלח בטיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת SSRI המשולב בפסיכותרפיה[12].

שיקום עריכה

  ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום[13].

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפרעת אישיות נמנעת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Affective Instability as a Clinical Feature of Avoidant Personality Disorder. Personality Disorders:, Snir, A., Bar-Kalifa, E., Berenson, K. R., Downey, G., & Rafaeli, E, Theory, Research, and Treatment. Advance online publication.
  2. ^ Sebastian Simonsen, Specialized treatment for Avoidant personality disorder (AvPD): Treatment rationales and preliminary results, International Congress on Borderline Personality disorders, 2016
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 American Psychiatric Association, Personality Disorders, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders DSM, 5th, WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 672-675
  4. ^ Bert Theodor Te Wildt, Toni Steinbuchel, Jan Dieris-Hirche, Laura Bottel, OP-113: Co-morbid personality disorders in patients with internet addiction, Journal of Behavioral Addictions 6, 2017-03-01
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 חנן מוניץ (עורך), 20 הפרעות אישיות, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, מהדורה שישית, דיונון, 2013, עמ' 496-497
  6. ^ Bryan T. Denny, Jin Fan, Xun Liu, Kevin N. Ochsner, Elevated amygdala activity during reappraisal anticipation predicts anxiety in avoidant personality disorder, Journal of Affective Disorders 172, 2015-02-01, עמ' 1–7 doi: 10.1016/j.jad.2014.09.017
  7. ^ Anna Weinbrecht, Lars Schulze, Johanna Boettcher, Babette Renneberg, Avoidant Personality Disorder: a Current Review, Current Psychiatry Reports 18, 2016-03-01, עמ' 29 doi: 10.1007/s11920-016-0665-6
  8. ^ Beeney, J. E., Stepp, S. D., Hallquist, M. N., Scott, L. N., Wright, A. G. C., Ellison, W. D., . . . Pilkonis, P. A., ttachment and social cognition in borderline personality disorder: Specificity in relation to antisocial and avoidant personality disorders. Personality Disorders:, Theory, Research, and Treatment, 6(3), 2015, עמ' 207-215.
  9. ^ E. Ralevski, C. A. Sanislow, C. M. Grilo, A. E. Skodol, J. G. Gunderson, M. Tracie Shea, S. Yen, D. S. Bender, M. C. Zanarini, T. H. McGlashan, Avoidant personality disorder and social phobia: distinct enough to be separate disorders?, Acta Psychiatrica Scandinavica 112, 2005-09, עמ' 208–214 doi: 10.1111/j.1600-0447.2005.00580.x
  10. ^ James Reich, Avoidant personality disorder and its relationship to social phobia, Current Psychiatry Reports 11, 2009-02-01, עמ' 89–93 doi: 10.1007/s11920-009-0014-0
  11. ^ Aaron T. Beck, Arthur Freeman, Denise D. Davis, Cognitive Therapy of Personality Disorders, Guilford Publications, 2015-01-12. (באנגלית)
  12. ^ 1 2 Nordahl H.M., Vogel P.A.,· Morken G · Stiles T.C. · Sandvik P. · Wells A., Paroxetine, Cognitive Therapy or Their Combination in the Treatment of Social Anxiety Disorder with and without Avoidant Personality Disorder: A Randomized Clinical Trial, Psychother Psychosom 2016 85, 2016, עמ' 346-356
  13. ^ סל שיקום למתמודדי נפש, באתר כל זכות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפרעת_אישיות_נמנעת&oldid=37327056"