ויקיפדיה

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (Schizotypal Personality Disorder) היא הפרעת אישיות, המתאפיינת בהתנהגות מוזרה ובדפוסי חשיבה הנתפסים על ידי החברה כחריגים. ביטויי ההפרעה עשויים לכלול התנהגות והופעה חיצונית יוצאות דופן, קשיים ביצירת קשרים חברתיים ובין אישיים, חשדנות, חשיבה מעורפלת, קושי בשמירה על רצף מילולי לוגי, דיבור מופשט ולא ברור, וקפיצה מהירה בין נושאי שיחה. סימני ההפרעה הראשונים מופיעים בילדות ובתחילת גיל ההתבגרות, לרוב על רקע של נסיגה בלימודים, וביכולת ליצור ולשמר קשרים חברתיים. למאפייני ההפרעה קווי דמיון לסכיזופרניה (אליה היא עלולה להתפתח לעיתים קרובות),[1] והיא נפוצה בקרב בני משפחותיהם של חולי סכיזופרניה יותר מאשר בכלל הציבור.[2]

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית
Schizotypal Personality Disorder
תחום בריאות הנפש
גורם גנטיקה, טראומת ילדות, הזנחת ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים בשם המשאלה, cognitive dysfunction, פרנויה, חרדה חברתית, reduced affect display עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D012569
סיווגים
DSM-5 301.22
ICD-10 F 21
ICD-11 6A22 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבחנה עריכה

האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. לפי המהדורה החמישית של מדריך ההפרעות הנפשיות של איגוד הפסיכיאטריה האמריקני (להלן DSM V), כדי לאבחן את ההפרעה יש צורך בקיום של התנאים הבאים[3]:

א. דפוס נרחב של חסכים בין אישיים וחברתיים, המתאפיינים בחוסר נוחות ניכר, ויכולת מופחתת לחוש בקיום קשר קרוב. לחוויה זו מתלווה לרוב פירוש מוטעה של מצבים חברתיים ותקשורת בין אישית לא מילולית וכן והתנהגות אקצנטרית. דפוסים אלה מופיעים בילדות או בגיל הנעורים המוקדם וכולל לפחות חמישה או יותר מבין הסימפטומים הבאים:

  1. מחשבות יחס (מחשבות שווא על הדרה, אמונות יחס).
  2. אמונות מוזרות או חשיבה במונחים של קסמים המשפיעים על ההתנהגות ואינם תואמים את המקובל בתרבות בה חי האדם. (למשל אמונה ביכולת טלפתית, קיום של חוש שישי, ועוד).
  3. דיווח על התנסויות הקשורות לתפיסה, כולל אשליות הקשורות לגוף.
  4. דיבור מוזר וחשיבה מוזרה (למשל חשיבה ודיבור מטפוריים ומופשטים, שימוש יוצא דופן במילים והמצאת מילים).
  5. חשיבה חשדנית או פרנואידית.
  6. אפקט (רגש) שטוח ולא תואם סיטואציה.
  7. הופעה חיצונית או התנהגות מוזרים או אקצנטריים .
  8. היעדר של חברים קרובים והיעדר קשרים למעט בני משפחה מקרבה ראשונה.
  9. חרדה חברתית חזקה שאינה קטנה לאחר שהאדם הופך מוכר בסביבתו. חרדה זו נוטה להיות קשורה לפחדים פרנואידיים ולא על ידי שיפוטים שליליים של האדם את עצמו.

ב. ההפרעה אינה מתפתחת על רקע של סכיזופרניה, הפרעה דו־קוטבית או הפרעת דיכאון פסיכוטי, או הפרעה פסיכוטית אחרת, או אחת מהפרעות הספקטרום האוטיסטי.

מאפיינים נוספים התומכים באבחנה עריכה

אנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית יגיעו לטיפול על רקע של דיכאון ו/או חרדה חברתית, או מתח ופחות מכך על רקע של הפרעת האישיות. אנשים המאובחנים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית עשויים לחוות מצבים פסיכוטיים חולפים הנמשכים דקות או שעות, אך אינם תואמים לרוב את הקריטריונים של הפרעה סכיזופרניפורמית, או הפרעת פסיכוזה קצרה (Brief Psychotic Disorder). במקצת מהמקרים ייתכן שהסימפטומים יתאימו גם להפרעות אלה וכן להפרעה דלוזיונלית או סכיזופרניה. לכמחצית מהאנשים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית הייתה בעבר לפחות אפיזודה אחת של דיכאון מז'ורי. כמו כן אצל חלקם תיתכן אבחנה בהפרעות אישיות נוספות: סכיזואידית, פרנואידית, נמנעת או הפרעת אישיות גבולית.

שכיחות עריכה

שכיחות ההפרעה מוערכת ב-1-3%. אנשים שקרובי משפחתם חיים עם סכיזופרניה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את ההפרעה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. בתאומים זהים אפשר למצוא הפרעה זו בשכיחות גבוהה עוד יותר, המגיעה ל-33%[4]. ה-DSM מצביע על נתונים הנעים בין 0.6% בנורווגיה ל-4.6% בארצות הברית. בקרב האוכלוסייה המגיעה לטיפול נפשי נע חלקם של האנשים החיים עם הפרעת אישיות סיכזוטייפלית בין 0% ל-1.9%. ההפרעה שכיחה מעט יותר בגברים[3].

מהלך התפתחות ההפרעה עריכה

מהלך ההפרעה הוא יציב באופן כללי. חלק מהאנשים החיים עם הפרעה זו עתידים להיות מאובחנים בהמשך חייהם כאנשים החיים עם סכיזופרניה, או הפרעה פסיכוטית אחרת. במהלך חייהם עלולים האנשים החיים עם הפרעה זו לחוות בדידות, קשרים בין אישיים לא מספקים חרדה חברתית, תת-הישגיות בלימודים, רגישות יתר, מוזרויות בהתנהגות בשפה ובחשיבה, פנטזיות ביזאריות. ילדים אלה עלולים להיות מושאים להתעללות ולהתגרויות מצד חבריהם ללימודים[3].

סיכון להתאבדות עריכה

ההסתברות להתאבדות בהפרעה זו עומד על כ-10%[4].

סוגיות תלויות תרבות עריכה

המוזרויות שתוארו לעיל בקריטריונים לאבחנה חייבים להיות מוערכים על רקע הנורמות המקובלות בתרבות ממנה מגיע האדם המאובחן, שכן מה שמוזר בתרבות אחת יכול להיות מקובל בתרבות אחרת. טקסים דתיים בתרבויות שונות שאינן מערביות (שאמאניזם, וודו ועוד) עשויות להראות למאבחן המגיע מתרבות מערבית כמוזרים מאוד ותואמים את הקריטריונים להפרעה, אך במקרה כזה לא מדובר בהפרעה נפשית אלא בטקס דתי[3].

אבחנה מבדלת עריכה

הפרעות פסיכוטיות אחרות: (סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, דיכאון פסיכוטי ועוד): שלא כמו בהפרעות אלה, בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית, האבחנה של הפרעת אישיות זו אינה בעקבות פסיכוזה. כלומר פסיכוזה אם וכאשר מתרחשת, מתרחשת תמיד לאחר שהאדם אובחן.

הפרעות נוירו-התפתחותיות (הספקטרום האוטיסטי)[5] ייתכן שיהיה קושי גדול להבחין בין תסמיני הפרעת האישיות הסכיזוטיפלית ובין הפרעות נוירו-התפתחותיות. שימוש בכלים קליניים לאיתור קשיים בהתפתחות שפה המכוונים למקרים של אוטיזם יכולים לסייע באבחנה המבדלת במקרה זה.

שינויי אישיות בעקבות מצב רפואי אחר: הפרעת אישיות סכיזוטיפלית חייבת להיות מובחנת משינויי אישיות שאותם ניתן לייחס לשינוי במצב רפואי של האדם, הגורם לשינוי באופיו.

הפרעות הקשורות לשימוש בסמים: הפרעת אישיות סכיזוטיפלית צריכה להיות מובחנת ממצבים המתרחשים על רקע של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים שונים (סמי רחוב וכדומה). חומרים מסוימים כמו LSD למשל יכולים לגרום לפסיכוזה החולפת בחלוף השפעת הסם. סמים אחרים יכולים לגרום להשפעות אחרות החולפות בדרך כלל כעבור שעות.

הפרעות אישיות אחרות: בין הפרעת אישיות סכיזוטיפלית להפרעות אישיות אחרות יש מכנים משותפים רבים ושונים. מה שמבחין את הפרעת האישיות הסיכיזוטיפלית הוא שהמרכיב הדומיננטי ביותר שיימצא במרכז התמונה הקלינית יהיה מוזרות החשיבה וההתנהגות והאקצנטריות.

מחקר עריכה

המחקר הנוגע להפרעת אישיות זו נוגע בין השאר בסוגיות הקשורות לזיכרון העבודה של אנשים המאובחנים עם ההפרעה[6][7]. כיוון מחקר נוסף הקשור לרפואה נוגע לתפקידו של קולטן דופמין D1 לדופאמין בהשפעה על התמונה הכללית של ההפרעה ובפרט על זיכרון העבודה[8].מתקיימים גם מחקרים בנוגע לביטוי הגנטי של ההפרעה והאופן בו היא עוברת בין דורות[9]. לבסוף ישנם מחקרים העוסקים ביכולות האומנותיות של אנשים החיים עם הפרעת אישיות זו[10].

טיפול עריכה

כפי שנכתב לעיל אנשים החיים עם הפרעה סכיזוטיפלית יגיעו לרוב לטיפול על רקע של דיכאון או חרדה חברתית. טיפול בנוגדי דיכאון ובתרופות המסייעות למתח וחרדה יכולים לעזור במקרים רבים. במקרה של פסיכוזות נעזרים בתרופות נוגדות פסיכוזה, כתלות בתסמינים פסיכוטיים[4][11]. המידע על טיפול ספציפי להפרעת אישיות זו אינו מספק ומבוסס במידה רבה על מידע ממחקרים שעסקו בהפרעת אישיות גבולית. ישנה המלצה לטיפול פסיכו-סוציאלי[12] ישנו גם ניסיון מה בטיפול דינאמי באנשים עם הפרעת אישיות זו[13].

שיקום עריכה

  ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות ומעלה על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום[14].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפרעת אישיות סכיזוטיפלית בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על פי הערך הפרעת אישיות סכיזוטיפלית בלקסיקון הרפואי בטיפולנט ההפרעה הסכיזוטיפלית עשויה להוות אישיות פרה מורבידית שטרם פריצת סכיזופרניה
  2. ^ Nobumi Miyake, Seiya Miyamoto, Encyclopedia of Psychopharmacology, Springer Berlin Heidelberg, 2015, עמ' 1519–1522. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 American Psychiatric Association, Diagnostic & Statistical Manual of Mental Disorders DSM, 5th, American Psychiatric Association, 2013, עמ' 655-659
  4. ^ 1 2 3 חנן מוניץ (עורך), 20 הפרעות אישיות, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, מהדורה שישית, דיונון, 2016, עמ' 487
  5. ^ Andrew C. Stanfield, Ruth C. M. Philip, Heather Whalley, Liana Romaniuk, Dissociation of Brain Activation in Autism and Schizotypal Personality Disorder During Social Judgments, Schizophrenia Bulletin doi: 10.1093/schbul/sbx083
  6. ^ Erin A. Hazlett, Raina V. Lamade, Fiona S. Graff, Margaret M. McClure, Visual–spatial working memory performance and temporal gray matter volume predict schizotypal personality disorder group membership, Schizophrenia Research 152, 2014-02-01, עמ' 350–357 doi: 10.1016/j.schres.2013.12.006
  7. ^ Mai-Anh T. Vu, Heidi W. Thermenos, Douglas P. Terry, David J. Wolfe, Working memory in schizotypal personality disorder: fMRI activation and deactivation differences, Schizophrenia Research 151, 2013-12-01, עמ' 113–123 doi: 10.1016/j.schres.2013.09.013
  8. ^ Daniel R Rosell, Lauren C Zaluda, Margaret M McClure, M Mercedes Perez-Rodriguez, Effects of the D1 Dopamine Receptor Agonist Dihydrexidine (DAR-0100A) on Working Memory in Schizotypal Personality Disorder, Neuropsychopharmacology 40, 2015-01, עמ' 446–453 doi: 10.1038/npp.2014.192
  9. ^ Ulrich Ettinger, Inga Meyhöfer, Maria Steffens, Michael Wagner, Genetics, Cognition, and Neurobiology of Schizotypal Personality: A Review of the Overlap with Schizophrenia, Frontiers in Psychiatry 5, 2014-02-21 doi: 10.3389/fpsyt.2014.00018
  10. ^ Oliver Mason, Gordon Claridge, Schizotypy: New Dimensions, Routledge, 2015-06-05. (באנגלית)
  11. ^ Klaus Damgaard Jakobsen, Eva Skyum, Nasseh Hashemi, Ole Schjerning, Antipsychotic treatment of schizotypy and schizotypal personality disorder: a systematic review, Journal of Psychopharmacology 31, 2017-04-01, עמ' 397–405 doi: 10.1177/0269881117695879
  12. ^ Anthony W Bateman, John Gunderson, Roger Mulder, Treatment of personality disorder, The Lancet 385, 2015-02-21, עמ' 735–743 doi: 10.1016/S0140-6736(14)61394-5
  13. ^ Ridenour, J. M., Psychodynamic model and treatment of schizotypal personality disorder., Psychoanalytic Psychology 33(1), 2016, עמ' 129-146
  14. ^ סל שיקום למתמודדי נפש, באתר כל זכות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפרעת_אישיות_סכיזוטיפלית&oldid=37327058"