הפרקליטות הצבאית

הפְּרַקליטות הצבאית (מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי או מַפְצָ"ר) היא יחידה צבאית המסייעת לגורמי צה"ל במילוי משימותיהם ובהשלטת משמעת על ידי ייעוץ משפטי, הדרכה משפטית, כינון מנגנון של תביעה וסנגוריה צבאיים ומילוי תפקידים משפטיים מיוחדים. הפרקליטות הצבאית מפקחת, באמצעות הפעלת הסמכויות ומכשירי הביצוע שנועדו לכך, על השלטת המשפט בצה"ל.

מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי

סמל הפרקליטות הצבאית
פרטים
כינוי	הפרקליטות הצבאית
מדינה
שיוך	צה"ל
בסיס האם	הקריה, תל אביב
אירועים ותאריכים
מלחמות	כל מלחמות ישראל
פיקוד
דרגת המפקד	אלוף
מפקד נוכחי	שרון אפק
מפקדים	ראו בהמשך

הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) הנוכחי הוא אלוף שרון אפק.

הפצ"ר ממונה על ידי שר הביטחון, ואינו כפוף מקצועית לרמטכ"ל. משך הכהונה היא חמש שנים עם אפשרות הארכה לשש שנים. פצ"ר שבכניסתו לתפקיד קיבל דרגת תא"ל, יועלה לדרגת אלוף כעבור כשלוש שנים.

היסטוריה

הפרקליטות הצבאית התפתחה מהשירות המשפטי בארגון ההגנה. בשירות זה הוקמו בתי דין, ומונו תובעים וסנגורים. חברי ההגנה שקיבלו מינוי קבוע לתובעים כונו "תובעים כלליים" (היו מספר כאלה). לקראת הקמת המדינה חובר התקנון המשפטי של "ההגנה" עם פירוט עבירות ובעלי תפקידים, על ידי נחום חת, כדי לאחד תקנונים אזוריים שונים. עם הקמת צה"ל, גם השירות המשפטי של ההגנה הפך לשירות המשפטי של צה"ל ("שירות היה אז כינוי מקובל למה שיהיה "חיל"). בראש השירות המשפטי עמד אברהם גורלי, שהיה התובע הכללי הראשי של "ההגנה" וזה היה תוארו גם בצה"ל. ביולי 1948 הטיל דוד בן-גוריון על (לפחות) שני אנשים שונים לחבר חוק שיפוט חדש, כיון שהקודם נתפס כלא מתאים לצבא סדיר (ראו גם פרשת טוביאנסקי): על גורלי ועל אהרן חטר ישי. שתי ההצעות נדונו בספטמבר 1948 וסווגו כ"קונטיננטלית" (זו של גורלי) ו"אנגלית" (זו של חוטר ישי). בסופו של דבר לא נתקבלה אף אחת מהן, אולם תיקוניו של חוטר-ישי לחוק המשפט הצבאי התקבלו ב-1949. ב-26 בדצמבר 1948 החליף אהרן חטר-ישי את אברהם גורלי, כראש השירות המשפטי בצה"ל וכתובע צבאי ראשי. חוטר ישי הפך את התביעה הצבאית לפרקליטות צבאית, והיה לפרקליט הצבאי הראשי הראשון. הוא חיזק את מעמדו כשקיבל מהרמטכ"ל את הסמכויות לקבוע מחוזות שיפוטיים, למנות תובעים צבאיים ולמנות נשיאי בתי דין.

תפקידי הפרקליטות הצבאית

ייעודה של הפרקליטות הצבאית הוא לסייע לצה"ל במילוי משימותיו כדין ולהנחיל בו את עקרון שלטון החוק ואת ערכי המשפט והצדק באמצעות:

• אכיפת הדין.
• מתן הגנה משפטית לחיילים.
• ייעוץ לגופי הצבא וייצוגם בענייני חוק ומשפט.
• פיקוח על הדין המשמעתי.
• לימודם והטמעתם של דיני צבא בקרב חיילי צה"ל ומפקדיו.

פיקוד

הפרקליט הצבאי הראשי

הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) משמש כיועצם של הרמטכ"ל ושל שאר שלטונות הצבא בכל ענייני חוק ומשפט. הפצ"ר מתמנה ישירות על ידי שר הביטחון ובהמלצת הרמטכ"ל, ועליו להיות פרקליט צבאי ובעל ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לפי סעיף 177(א) לחוק השיפוט הצבאי. הפצ"ר כפוף פיקודית לרמטכ"ל, נמנה עם המטה המקצועי במטכ"ל, ובעניינים המקצועיים אין עליו אלא מרותו של החוק.

הפצ"ר הוא בעל הסמכות להורות על חקירת תלונות וחשדות בדבר עבירות המיוחסות לחיילי צה"ל, לפי סעיף 252(א)(3) לחוק השיפוט הצבאי.

הפצ"ר רשאי לבטל כל פסק שניתן בדין משמעתי אם, לפי דעתו, נפל בו פגם כמצוין בסעיף 168 לחוק השיפוט הצבאי. למעשה, סמכות זו, יחד עם הסמכות לבטל כתבי-אישום, הואצלה לסגן הפצ"ר, המטפל בפניות מסוג זה.

הפצ"ר רשאי, לשם שמירה על סודיותן של ידיעות הקשורות בביטחון המדינה, להורות, בדרך כלל או למקרה מסוים, כי לא יוצא מבית דין צבאי העתק מן הפרוטוקול של דיון או פסק דין, למעט גזר דין, אלא בהשמטת חלקים או מילים, לפי סעיף 326(א) לחוק השיפוט הצבאי.

במקרים של חקירות נגד קצינים בכירים, הפצ"ר הוא זה שמחליט בפועל האם להעמידם לדין. קצינים אלו, מדרגת סגן-אלוף ומעלה, מועמדים לדין בבית-דין מיוחד, השוכן בקריה ומהווה למעשה חלק מבית-הדין הצבאי לערעורים.

קביעות הפצ"ר בנושאים הנמצאים בתחום סמכותו מחייבות את כל רשויות הצבא. הפצ"ר מפקח ומנחה מקצועית את מערך המשפטנים בצה"ל, למעט בתי הדין הצבאיים, בתי המשפט באזורים המוחזקים והסנגוריה הצבאית.

במקרים חריגים התערב בג"ץ בהחלטות הפצ"ר והורה לו לשנות את החלטותיו.

סגן הפרקליט הצבאי הראשי

סגן הפרקליט הצבאי ראשי (ס' הפצ"ר) מתאם ומכוון את עבודת מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, מרכז עבודת מטה בנושאים שונים ומנהל את ענייני הארגון, התקציבים וכוח האדם ביחידה. סגן הפצ"ר משמש כממלא מקומו של הפצ"ר בהיעדרו. סמכויות הפצ"ר שהואצלו לסגן הפצ"ר בהתאם לסעיף 178א לחוק השיפוט הצבאי כוללות:

• הסמכות להורות על ביטול כתב אישום, לפי סעיף 308(א) לחוק השיפוט הצבאי.
• הסמכות לבטל או להמיר פסק משמעתי, לפי סעיף 168 לחוק השיפוט הצבאי.
• הסמכות לאשר העלאה בדרגה למי שמתנהלת בעניינו חקירת מצ"ח, לפי הפ"ע 3.0241.
• הסמכות להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה למי שהורשע בבית דין צבאי, לפי פקודת מטכ"ל 33.0314.
• הסמכות להורות על הבאת משרת קבע בפני הוועדה המייעצת להתרת התחייבות, בגין חריגה מאמות המידה הנדרשות ממשרת קבע בדרגתו ובמעמדו.הפ"ע 3.0501 שירות קבע בצה"ל, באתר הוראות הפיקוד העליון

סגן הפרקליט הצבאי הראשי הנוכחי הוא אל"ם דורון בן ברק.

מחלקות הפרקליטות הצבאית

מחלקת הייעוץ והחקיקה

מחלקת הייעוץ והחקיקה (יעח"ק) היא המחלקה האמונה על מתן הייעוץ המשפטי הקבוע לגופי צה"ל.

המחלקה מרכזת את הטיפול בתשובות להליכים בפני בג"ץ וערכאות משפטיות נוספות בנושאים הללו ומסייעת לפרקליטות המדינה בייצוג עמדת הצבא. בנוסף, תפקידה של יעח"ק לטפל בחקיקה הראשית, בחקיקת משנה ובפקודות הצבא, הן על דרך מתן התייחסות להצעות לתיקון הדין והן על דרך ייזום תיקונים תוך השתלבות בשלבי החקיקה השונים, בממשלה ובכנסת. קציני המחלקה משתתפים באופן שוטף בדיונים, שותפים בעבודות המטה שמתנהלות בגופי צה"ל השונים, ומסייעים בהכנת מסמכים משפטיים שונים ובייעוץ משפטי בעת גיבוש מדיניות ונהלים.

מחלקת הדין הבינלאומי

אל"ם ד"ר ערן שמיר-בורר, ראש מחלקת הדין הבין-לאומי בדיון לעדכון אמנת סן רמו שנערך במכללת המלחמה של הצי, דצמבר 2019

מחלקת הדין הבינלאומי (דבל"א) עוסקת בנושאים משפטיים הקשורים במשפט הבינלאומי ומעניקה ייעוץ משפטי לכל הגורמים השונים בצה"ל הנזקקים לסוגיות אלו. בנוסף, מסייעת המחלקה לגופים ממשלתיים חוץ צבאיים להם מגע עם צה"ל בכל הנוגע להיבטי הדין הבינלאומי הרלוונטיים לפעילות צה"ל. כמו גם מסייעת דבל"א לטיפול בעתירות לבג"ץ ובתביעות אזרחיות, בסוגיות הנוגעות למשפט הבינלאומי.

בין התחומים שבהם עוסקת המחלקה ניתן לציין את הייעוץ המשפטי בסוגיות הנוגעות לדיני הלחימה ולחובות ההומניטאריות המוטלות על צד לוחם, דיני התפיסה הלוחמתית, בקרת נשק וחוקיות אמצעי לחימה, ההסכמים המדיניים, קשרי החוץ של צה"ל ושיתוף הפעולה עם צבאות זרים. כמו כן, המחלקה מתייחסת להיבטי המשפט הבינלאומי העולים מפניות של ארגונים בינלאומיים וארגוני זכויות אדם. המחלקה מעורבת בטיפול בתביעות בינלאומיות הקשורות לצה"ל וכן בייצוג מדינת ישראל וצה"ל בהליכי גיבושן ובחינתן של אמנות בינלאומיות, בעניינים הנוגעים לצה"ל.

בנוסף למתן חוות דעת משפטיות בשאלות קונקרטיות, קציני המחלקה פועלים על מנת להטמיע את היבטי המשפט הבינלאומי במסגרת הפעילות הצבאית, עוד בשלבי התכנון וההכנה, על ידי השתלבות בשלב הגיבוש של תורת הלחימה, תוכניות מבצעיות וניירות עמדה.

המחלקה מורכבת משני ענפים:

• ענף ביטחון ואופרטיבי, הכולל את מדור ביטחוני ומשפטי ומדור אופרטיבי, היועצים המשפטיים לפיקוד הצפון ולפיקוד הדרום ומערך הייעוץ האופרטיבי של הפרקליטות הצבאית בחירום.
• ענף אסטרטגי ובינלאומי הכולל את מדור כלכלי והומניטארי, מדור אסטרטגי ומדור קשרי-חוץ.

לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה, ציין הפרקליט הצבאי הראשי דאז, אביחי מנדלבליט, בקשר לפעילות המחלקה, כי "דיני הלחימה הם חוקים שנועדו להסדיר ולצמצם, אך לא למנוע, את ההרג וההרס שהם חלק ממציאות המלחמה. משפטני הפרקליטות הצבאית פועלים כדי לסייע לצה"ל להילחם בתוך גבולותיו של משטר זה, מול אויב שאינו יודע גבולות."

התביעה הצבאית

ייעודה של התביעה הצבאית, שבראשה התובע הצבאי הראשי, הוא לפעול להשלטת שלטון החוק וערכי משפט וצדק באמצעות מיצוי הדין עם עבריינים הנתונים לשיפוט צבאי.

תחת כנפיה של התביעה הצבאית שמונה חוליות תביעה: ארבע חוליות מחוזיות וארבע חוליות נושאיות. החוליות המחוזיות הן פרקליטות אזור יהודה ושומרון (שהוכפפה לתובע הצבאי הראשי במסגרת שינוי ארגוני), פרקליטות צפון וחיל הים, פרקליטות דרום וזרוע היבשה ופרקליטות מרכז, חיל האוויר, מטכ"ל ועורף. הנושאיות הן הפרקליטות לתפקידים מיוחדים, הפרקליטות לעניינים מבצעיים, פרקליטות עריקים ונפקדים ותחום תעבורה.

חוליות התביעה הצבאית אמונות, כאמור, על אכיפת הדין בצה"ל ובאזור יהודה ושומרון על ידי הגשת כתבי אישום וניהול משפטים כנגד נאשמים בביצוע עבירות; ליווי משפטי של חקירות; בחינת חומר החקירה ומתן הוראה על נקיטת הליכים משמעתיים או אחרים במסגרת חוות דעת הפרקליטים.

• התובע הצבאי הראשי (התצ"ר) הוא מפקדה של התביעה הצבאית, והמנחה המקצועי של גופי התביעה, כמו גם גורמי החקירה בתחום המשפט הפלילי-צבאי.

בין תפקידיו, מוסמך התצ"ר להורות על הגשת ערעור על פסקי דין הניתנים בבית הדין הצבאי המחוזי, ובמקרים המשפטיים המתאימים, אף על הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסקי דין הניתנים בבית הדין הצבאי לערעורים. כמו כן, מסייע התצ"ר לפרקליטות המדינה בטיפול בעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, ובנושאים מגוונים הקשורים לפעילות התביעה הצבאית.

התצ"ר הוא יועצם של הפרקליט הצבאי הראשי וסגנו, בהחלטותיהם בתחום הפלילי. כן מנחה הוא באורח שוטף את המשטרה הצבאית החוקרת ואת יועצו המשפטי של חיל המודיעין, בנושאים פליליים וביטחוניים. כמו כן, מייצג התצ"ר את הפרקליטות הצבאית בפרט, ואת הצבא בכלל, בפני גורמים אזרחיים בדיונים הקשורים לאכיפת החוק בצה"ל.

הסנגוריה הצבאית

הסנגוריה הצבאית, שבראשה הסנגור הצבאי הראשי, מעניקה שירות משפטי לחיילים ולקצינים שבעניינם נפתחה חקירה פלילית או נתקבלה החלטה על העמדה לדין, במקרים אלה:

• ייצוג נאשמים בפני בתי הדין המחוזיים, בית הדין הצבאי המיוחד, בית הדין הצבאי לערעורים ובית המשפט העליון, הן במהלך משפטם והן במסגרת דיוני מעצר. שיעור הייצוג על ידי סניגורים צבאיים בבתי הדין הצבאיים המחוזיים עומד על למעלה מתשעים אחוזים. כמו כן, מופיעה הסנגוריה בדיונים בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בעניינם של חיילים המיוצגים על ידי הסנגוריה הצבאית, בין היתר כעותר ציבורי.
• הגשת בקשות לביטול כתבי אישום לפצ"ר ולסגנו, וייצוג בהליכי שימוע טרם הגשת כתב אישום.
• ייעוץ לחיילים ולקצינים בקשר לחקירת מצ"ח, ועדת חקירה ותחקיר צבאי.
• ייעוץ לחיילים ולקצינים העומדים לדין בפני בתי הדין הצבאיים לתעבורה, בהם אין ייצוג לנאשם כדבר שבשגרה, על פי חוק השיפוט הצבאי, וכן ייצוגם בפני בית הדין הצבאי לערעורים בהליכי ערעור.
• ייצוג חיילים, המרצים עונש מאסר במתקן כליאה צבאי או בשירות בתי הסוהר, בפני הוועדה לעיון בעונש, ובפני הוועדה העוסקת בהעברת כלואים לכלא אזרחי ("ועדה 210").
• ייעוץ וייצוג לחיילים בוועדות פרט ובהליכים אחרים הנובעים מן ההליך המשפטי (הדחה, השעיה, התרת התחייבויות, ועדות סמים וכדומה).
• סיוע לחיילים העומדים בפני הליכים משמעתיים במקרים המתאימים (קרי, מקרים שבהם להליך יש השלכה על המשך שירותם בשירות קבע, כדוגמת דין משמעתי בגין עבירות של הטרדה מינית).
• ייזום ושותפות בעבודת מטה בנושאים הקשורים לזכויות החייל, הן בהליכי החקיקה השונים והן בעתירות עקרוניות לבג"ץ.

על מנת להמחיש לנאשמים כי הסניגור הצבאי אינו מייצג את הצבא, נוהגים הסניגורים הצבאיים, על אף היותם קצינים בצבא, להופיע לדיונים בפני בית הדין הצבאי כשהם לבושים במדי משפט, הלבוש שחובה על עורכי דין ללבוש כאשר הם מופיעים בבתי משפט אזרחיים, קרי חליפה בצבע שחור או כחול כהה, חולצה לבנה, עניבה שחורה ומעליהם גלימה שחורה.

ערך מורחב – הסנגוריה הצבאית

היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון

במסגרת עיסוקיהם, מעניקים קציני היחידה ייעוץ משפטי לכלל הגורמים הפועלים בגזרת פיקוד מרכז בהפעלת סמכויותיהם על פי דיני אזור יהודה והשומרון או בנושאים הקשורים באזור, ובנוסף מופיעים ומייצגים את מפקד כוחות צה"ל באזור בערכאות משפטיות שהוקמו בו, דוגמת ועדות העררים. קציני היחידה מעניקים ליווי משפטי לכל הגורמים הפועלים באזור ובהם פיקוד המרכז, האוגדות והחטיבות המרחביות, מנהלת "דרך אחרת" (העוסקת בהקמת גדר ההפרדה), המנהל האזרחי ומשרדי התיאום והקישור האזוריים (המת"קים), ובתחומים מסוימים גם למשטרת ישראל, לכוחות משמר הגבול, לשירות הביטחון הכללי וכן למשרדי ממשלה ורשויות נוספות.

ביחידת היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון פועלים שני ענפים, ענף אזרחי וענף ביטחון:

תחת ענף ביטחון שלושה מדורים:

• מדור טרור - העוסק בנושאים כגון הפעלת סמכויות ביטחוניות, פעילות משפטית מול גורמי הטרור, הקמת מתקנים ביטחוניים, הריסות בתי מחבלים ועוד.
• מדור אוכלוסין - עוסק בנושאי מרשם, כניסה לישראל, יציאה לחו"ל, עבודה, ועוד מדור פנים - עוסק בנושאים כגון דיני התכנון והבנייה וההתנחלויות
• מדור מבצעים - עוסק בזכויות אדם באזור, גדר הביטחון, מרכבי ביטחון ועוד.

תחת הענף האזרחי ארבעה מדורים:

• מדור אזרחי וכלכלי - עוסק במגוון נושאים אזרחיים וכלכליים
• מדור מקרקעין - עוסק בסכסוכי קרקעות, סוגיות הנוגעות לאדמות מדינה ואדמות פרטיות, רישום מקרקעין, ועוד
• מדור אכיפה - עוסק באכיפה כנגד בניה בלתי חוקית באזור
• מדור פנים - עוסק בחקיקה הקשור לאזרח באזור ותכנון הסדרת מקרקעין באיו"ש

בית הספר למשפט צבאי

בית הספר למשפט צבאי פועל בשיתוף פעולה עם גורמים צבאיים ואחרים, מתוך יוזמה וחתירה משותפת להטמעת המשפט הצבאי ועקרונות שלטון החוק בקרב המפקדים והחיילים.

בית הספר מקיים מחקר, הדרכה, הכשרה והסמכה, השתלמויות וימי עיון לאנשי הפרקליטות הצבאית ולמפקדים וחיילים בכל דרגי וחילות צה"ל. בנוסף, בבית הספר נערכות גרסאותיו העברית והאנגלית של כתב העת האקדמי של הפרקליטות הצבאית, "משפט וצבא" (באנגלית: I.D.F. Law Review). כמו כן, כחלק ממשימותיו, בית הספר למשפט צבאי מסייע לפצ"ר ולסגנו בפיקוח על הדין המשמעתי ובטיפול בבקשות חנינה והקלה בעונש ומפעיל מערכים שונים לסיוע ולהכנה לשעת חירום.

בבית הספר פועלים מספר מגמות ומדורים, העוסקים כל אחד בתחום מומחיות אחר:

• מדור הדין המשמעתי

תא הפיקוח על הדין המשמעתי במדור הדין המשמעתי מרכז את הטיפול בתיקים שעניינם בדיקת חוקיותם של הליכים משמעתיים הנערכים בכלל צה"ל ומסייע לפצ"ר ולסגנו בהפעלת סמכויותיהם לפי חוק השיפוט הצבאי לביטול או לשינוי פסקי דין משמעתיים, בהם נפלו פגמים.

• מדור החנינות

מרכז את הטיפול בבקשות החנינה המופנות לנשיא המדינה, חוות דעת משפטיות לרמטכ"ל כרשות מאשרת גזרי דין לרבות טיפול בבקשות הקלה בעונש לרמטכ"ל וכיוצא בזה. כמו כן עוסק המדור במתן ייעוץ משפטי לוועדה למחיקת רישום פלילי של חייל טרום גיוסו, בהקלה בעונש ובמרשם הפלילי, בטיפול בשחרור אסירים במסגרת עסקאות לשחרור אסירים ובטיפול בעתירות לבג"ץ הקשורות לחנינות ולשחרורים.

מדים וסמלים

רוב קציני וחיילי הפרקליטות הצבאית לובשים מדים של חילות היבשה וכומתה בצבע זית, עם סמל ייחודי לפרקליטות הצבאית, במרכזו מאזניים תלויים על חרב. עד פברואר 2015 הכיתוב על סמל הכובע היה "חיל כללי", החל מחודש מרץ 2015 הוחלף סמל הכובע לסמל זהה שעליו הכיתוב "הפרקליטות הצבאית". הסיכה אושרה על ידי ראש אכ"א בנובמבר 2013. הסיכה תשמש את כלל הקצינים המשפטנים המשרתים בפרקליטות הצבאית, אך לא תחולק לחיילים ולקצינים המוצבים בפרקליטות ואינם שייכים למערך המשפטי.

תג היחידה עוצב על ידי אהרן גנ'רי, ונבחר על ידי הפצ"ר דאז, דב שפי. הרמטכ"ל אישר את השימוש בו כתג יחידה בשנת 1981. חלק מקציני יעח"ק עונדים את הכומתה של החיל לו הם מייעצים.

קציני וחיילי הסניגוריה הצבאית עונדים תג יחידה הדומה אך לא זהה לתג הפרקליטות. תג זה עוצב על רקע תג הפרקליטות, כאשר בחלקו התחתון עוצב איור של יד לוחצת יד, כדי לסמל את הסיוע שמושיט הסניגור לנאשם. עם זאת, בימי העבודה הרגילים, הסנגורים הצבאיים (מלבד הסנגור הצבאי הראשי) לובשים מדי-משפט על-פי תקנות לשכת עורכי-הדין, וזאת כדי להראות כי הסנגורים הצבאיים מייצגים, מעל לכל, את לקוחותיהם, ולא את הצבא. התובעים הצבאיים לובשים כל העת מדים.

פרקליט צבאי המופיע בבית המשפט העליון בשם הצבא, לובש מדים צבאיים ומעליהם גלימה שחורה כדוגמת הגלימה שלובשים עורכי הדין.

• 

  סמל הכומתה הישן של הפרקליטות הצבאית עם הכיתוב "החיל הכללי"

• 

  סמל הכומתה החדש של הפרקליטות הצבאית עם הכיתוב "הפרקליטות הצבאית"

• 

  תג היחידה של מפקדת הפרקליט הצבאי הראש (מפצ"ר)

• 

  תג הסנגוריה הצבאית

פרקליטים צבאיים ראשיים

דרגה	תמונה	שם	תקופת כהונה
אלוף-משנה		אהרן חטר-ישי	1948–1950
אלוף-משנה		אהרון מויאל	1950–1952
אלוף-משנה		מאיר זוהר	1953–1961
אלוף-משנה		מאיר שמגר	1961–1968
אלוף-משנה		צבי הדר	1968–1973
תת-אלוף		צבי ענבר	1973–1979
תת-אלוף		דב שפי	1979–1984
אלוף		בן ציון פרחי	1984–1986
תת-אלוף		אמנון סטרשנוב	1986–1991
אלוף		אילן שיף	1991–1995
תת-אלוף		אורי שהם	1995–2000
אלוף		מנחם פינקלשטיין	2000–2004
אלוף		אביחי מנדלבליט	2004–2011
אלוף		דני עפרוני	2011–2015
אלוף		שרון אפק	2015–מכהן

לקריאה נוספת

• צבי ענבר, מאזניים וחרב: יסודות המשפט הצבאי בישראל, תל אביב: מערכות; צה"ל – הפרקליטות הצבאית הראשית, 2005.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הפרקליטות הצבאית
• חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, בספר החוקים הפתוח
• יותם פלדמן ואורי בלאו, מבצע "עופרת יצוקה": כך נתנה הפרקליטות הצבאית לצה"ל לנצח, באתר הארץ, 23 בינואר 2009.
• צבי ענבר (הפצ"ר לשעבר), הפרקליטות הצבאית - היבטים היסטוריים, משפט וצבא 15, התשס"א.
• אביחי מנדלבליט, ייעוץ תחת אש, באתר הארץ, 29 בינואר 2009.
• מיכל גלברד, ‏אש בחזית המשפטית: ההיסטוריה הנחבאת של הפרקליטות הצבאית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 בנובמבר 2014.
• שי שמש, מפקד או שופט? הרפורמה בדין המשמעתי בצה"ל בראשית שנות האלפיים, מערכות 470, מרץ 2017