ויקיפדיה

הפרקליטות הצבאית

(הופנה מהדף הפרקליט הצבאי הראשי)

הפְּרַקליטות הצבאית (מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי או מַפְצָ"ר) היא יחידה צבאית המסייעת לגורמי צה"ל במילוי משימותיהם ובהשלטת משמעת על ידי ייעוץ משפטי, הדרכה משפטית, כינון מנגנון של תביעה וסנגוריה צבאיים ומילוי תפקידים משפטיים מיוחדים. הפרקליטות הצבאית מפקחת, באמצעות הפעלת הסמכויות ומכשירי הביצוע שנועדו לכך, על השלטת המשפט בצה"ל.

מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי
סמל הפרקליטות הצבאית
סמל הפרקליטות הצבאית
פרטים
כינוי הפרקליטות הצבאית
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל
בסיס האם הקריה, תל אביב
אירועים ותאריכים
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
דרגת המפקד אלוף  אלוף
מפקד נוכחי יפעת תומר ירושלמי
מפקדים ראו בהמשך

הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"ר) הנוכחית היא אלוף יפעת תומר ירושלמי.

הפצ"ר ממונה על ידי שר הביטחון, ואינו כפוף מקצועית לרמטכ"ל. משך הכהונה היא חמש שנים עם אפשרות הארכה לשש שנים. פצ"ר שבכניסתו לתפקיד קיבל דרגת תא"ל, יועלה לדרגת אלוף כעבור כשלוש שנים.[1]

היסטוריהעריכה

הפרקליטות הצבאית התפתחה מהשירות המשפטי בארגון ההגנה. בשירות זה הוקמו בתי דין, ומונו תובעים וסנגורים. חברי ההגנה שקיבלו מינוי קבוע לתובעים כונו "תובעים כלליים" (היו מספר כאלה). לקראת הקמת המדינה חובר התקנון המשפטי של "ההגנה" עם פירוט עבירות ובעלי תפקידים, על ידי נחום חת, כדי לאחד תקנונים אזוריים שונים. עם הקמת צה"ל, גם השירות המשפטי של ההגנה הפך לשירות המשפטי של צה"ל ("שירות היה אז כינוי מקובל למה שיהיה "חיל"). בראש השירות המשפטי עמד אברהם גורלי, שהיה התובע הכללי הראשי של "ההגנה" וזה היה תוארו גם בצה"ל. ביולי 1948 הטיל דוד בן-גוריון על (לפחות) שני אנשים שונים לחבר חוק שיפוט חדש, כיוון שהקודם נתפס כלא מתאים לצבא סדיר (ראו גם פרשת טוביאנסקי): על גורלי ועל אהרן חטר ישי. שתי ההצעות נדונו בספטמבר 1948 וסווגו כ"קונטיננטלית" (זו של גורלי) ו"אנגלית" (זו של חוטר ישי). בסופו של דבר לא נתקבלה אף אחת מהן, אולם תיקוניו של חוטר-ישי לחוק המשפט הצבאי התקבלו ב-1949. ב-26 בדצמבר 1948 החליף אהרן חטר-ישי את אברהם גורלי, כראש השירות המשפטי בצה"ל וכתובע צבאי ראשי. חוטר ישי הפך את התביעה הצבאית לפרקליטות צבאית, והיה לפרקליט הצבאי הראשי הראשון. הוא חיזק את מעמדו כשקיבל מהרמטכ"ל את הסמכויות לקבוע מחוזות שיפוטיים, למנות תובעים צבאיים ולמנות נשיאי בתי דין.[2][3][4]

תפקידי הפרקליטות הצבאיתעריכה

ייעודה של הפרקליטות הצבאית הוא לסייע לצה"ל במילוי משימותיו כדין ולהנחיל בו את עקרון שלטון החוק ואת ערכי המשפט והצדק באמצעות:

  • אכיפת הדין
  • מתן הגנה משפטית לחיילים
  • ייעוץ לגופי הצבא וייצוגם בענייני חוק ומשפט
  • פיקוח על הדין המשמעתי
  • לימודם והטמעתם של דיני צבא בקרב חיילי צה"ל ומפקדיו

פיקודעריכה

הפרקליט הצבאי הראשיעריכה

הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) משמש כיועצם של הרמטכ"ל ושל שאר שלטונות הצבא בכל ענייני חוק ומשפט.[5] הפצ"ר מתמנה ישירות על ידי שר הביטחון ובהמלצת הרמטכ"ל ועליו להיות פרקליט צבאי ובעל ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות.[6] הפצ"ר כפוף פיקודית לרמטכ"ל, נמנה עם המטה המקצועי במטכ"ל, ובעניינים המקצועיים אין עליו אלא מרותו של החוק.[7]

הפצ"ר הוא בעל הסמכות להורות על חקירה מוקדמת, אם לדעתו נעברה עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון בה.[8]

הפצ"ר רשאי לבטל כל פסק שניתן בדין משמעתי אם, לפי דעתו, קיים חשש של ממש לעיוות דין.[9] למעשה, סמכות זו, יחד עם הסמכות לבטל כתבי-אישום, הואצלה לסגן הפצ"ר, המטפל בפניות מסוג זה.[דרוש מקור]

במקרים של חקירות נגד קצינים בכירים, הפצ"ר הוא זה שמחליט בפועל האם להעמידם לדין. קצינים אלו, מדרגת סגן-אלוף ומעלה, מועמדים לדין בבית-דין מיוחד, השוכן בקריה, ופועל מאולמות בית-הדין הצבאי לערעורים.

קביעות הפצ"ר בנושאים הנמצאים בתחום סמכותו מחייבות את כל רשויות הצבא. הפצ"ר מפקח ומנחה מקצועית את מערך המשפטנים בצה"ל, למעט בתי הדין הצבאיים, בתי המשפט באזור יהודה והשומרון והסנגוריה הצבאית (המצויה בפיקודו אך לא מונחית מקצועית על ידו).

במקרים חריגים התערב בג"ץ בהחלטות הפצ"ר והורה לו לשנות את החלטותיו.

סגן הפרקליט הצבאי הראשיעריכה

סגן הפרקליט הצבאי ראשי (ס' הפצ"ר) מתאם ומכוון את עבודת מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, מרכז עבודת מטה בנושאים שונים ומנהל את ענייני הארגון, התקציבים וכוח האדם ביחידה. סגן הפצ"ר משמש כממלא מקומו של הפצ"ר בהיעדרו.[10] סמכויות הפצ"ר שהואצלו לסגן הפצ"ר בהתאם לסעיף 178א(ב) לחוק השיפוט הצבאי כוללות:

סגן הפרקליט הצבאי הראשי הנוכחי הוא אל"ם אייל טולדנו.

מסלול העתודה במשפטיםעריכה

העתודה הצבאית במשפטיםעריכה

מסלול העתודה מאפשר לימודים אקדמאים בתחום המשפטים, אשר בסופם משרתים הבוגרים במסלול הפרקליטות הצבאית. עתודאי הפרקליטות הצבאית לומדים בשישה מוסדות לימוד: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הבינתחומי הרצליה והמכללה למנהל. בנוסף למיונים הרגילים, על המתמודדים להתמיין גם במיונים נוספים שנערכים מטעם הפרקליטות הצבאית. בין הבוגרים של מסלול זה:

מחלקות הפרקליטות הצבאיתעריכה

מחלקת הייעוץ והחקיקהעריכה

מחלקת הייעוץ והחקיקה (יעח"ק) היא המחלקה האמונה על מתן הייעוץ המשפטי הקבוע לגופי צה"ל.

המחלקה מרכזת את הטיפול בתשובות להליכים בפני בג"ץ וערכאות משפטיות נוספות בנושאים הללו ומסייעת לפרקליטות המדינה בייצוג עמדת הצבא. בנוסף, תפקידה של יעח"ק לטפל בחקיקה הראשית, בחקיקת משנה ובפקודות הצבא, הן על דרך מתן התייחסות להצעות לתיקון הדין והן על דרך ייזום תיקונים תוך השתלבות בשלבי החקיקה השונים, בממשלה ובכנסת. קציני המחלקה משתתפים באופן שוטף בדיונים, שותפים בעבודות המטה שמתנהלות בגופי צה"ל השונים, ומסייעים בהכנת מסמכים משפטיים שונים ובייעוץ משפטי בעת גיבוש מדיניות ונהלים.

בין בוגרי המחלקה נמנים שופטי בית המשפט העליון דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף, וכן פרופ' אסף חמדני מאוניברסיטת תל אביב.

מחלקת הדין הבין-לאומיעריכה

 
אל"ם ד"ר ערן שמיר-בורר, ראש מחלקת הדין הבין-לאומי בדיון לעדכון אמנת סן רמו שנערך במכללת המלחמה של הצי, דצמבר 2019

מחלקת הדין הבין-לאומי (דבל"א) עוסקת בנושאים משפטיים הקשורים במשפט הבין-לאומי ומעניקה ייעוץ משפטי לכל הגורמים השונים בצה"ל הנזקקים לסוגיות אלו. בנוסף, מסייעת המחלקה לגופים ממשלתיים חוץ צבאיים להם מגע עם צה"ל בכל הנוגע להיבטי הדין הבין-לאומי הרלוונטיים לפעילות צה"ל. כמו כן, מסייעת דבל"א לטיפול בעתירות לבג"ץ ובתביעות אזרחיות, בסוגיות הנוגעות למשפט הבין-לאומי.

בין התחומים שבהם עוסקת המחלקה ניתן לציין את הייעוץ המשפטי בסוגיות הנוגעות לדיני הלחימה ולחובות ההומניטאריות המוטלות על צד לוחם, דיני התפיסה הלוחמתית, בקרת נשק וחוקיות אמצעי לחימה, ההסכמים המדיניים, קשרי החוץ של צה"ל ושיתוף הפעולה עם צבאות זרים. כמו כן, המחלקה מתייחסת להיבטי המשפט הבין-לאומי העולים מפניות של ארגונים בין-לאומיים וארגוני זכויות אדם. המחלקה מעורבת בטיפול בתביעות בין-לאומיות הקשורות לצה"ל וכן בייצוג מדינת ישראל וצה"ל בהליכי גיבושן ובחינתן של אמנות בין-לאומיות, בעניינים הנוגעים לצה"ל.

בנוסף למתן חוות דעת משפטיות בשאלות קונקרטיות, קציני המחלקה פועלים על מנת להטמיע את היבטי המשפט הבין-לאומי במסגרת הפעילות הצבאית, עוד בשלבי התכנון וההכנה, על ידי השתלבות בשלב הגיבוש של תורת הלחימה, תוכניות מבצעיות וניירות עמדה.

לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה, ציין הפרקליט הצבאי הראשי דאז, אביחי מנדלבליט, בקשר לפעילות המחלקה, כי "דיני הלחימה הם חוקים שנועדו להסדיר ולצמצם, אך לא למנוע, את ההרג וההרס שהם חלק ממציאות המלחמה. משפטני הפרקליטות הצבאית פועלים כדי לסייע לצה"ל להילחם בתוך גבולותיו של משטר זה, מול אויב שאינו יודע גבולות."[13]

עם בוגרי המחלקה נמנים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר רועי שיינדורף, פרופ' גבריאלה בלום מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד וד"ר סיון שלמה-אגון מאוניברסיטת בר-אילן.

התביעה הצבאיתעריכה

ייעודה של התביעה הצבאית, שבראשה התובע הצבאי הראשי, הוא לפעול להשלטת שלטון החוק וערכי משפט וצדק באמצעות מיצוי הדין עם עבריינים הנתונים לשיפוט צבאי.

תחת כנפיה של התביעה הצבאית שבע חוליות תביעה: ארבע חוליות מחוזיות וארבע חוליות נושאיות. החוליות המחוזיות הן פרקליטות אזור יהודה ושומרון (שהוכפפה לתובע הצבאי הראשי במסגרת שינוי ארגוני), פרקליטות צפון וחיל הים, פרקליטות דרום וזרוע היבשה ופרקליטות מרכז, חיל האוויר, מטכ"ל ועורף. הנושאיות הן הפרקליטות לעניינים מבצעיים, תחום עריקים ונפקדים ותחום תעבורה.

חוליות התביעה הצבאית אמונות, כאמור, על אכיפת הדין בצה"ל ובאזור יהודה ושומרון על ידי הגשת כתבי אישום וניהול משפטים כנגד נאשמים בביצוע עבירות; ליווי משפטי של חקירות; בחינת חומר החקירה ומתן הוראה על נקיטת הליכים משמעתיים או אחרים במסגרת חוות דעת הפרקליטים.

  • התובע הצבאי הראשי (התצ"ר) הוא מפקדה של התביעה הצבאית, והמנחה המקצועי של גופי התביעה, כמו גם גורמי החקירה בתחום המשפט הפלילי-צבאי. בהתאם למסקנות דו"ח ועדת צ'חנובר[14] שאומץ על ידי ממשלת ישראל,[15] ממונה התצ"ר על ידי שר הביטחון, בהמלצת ועדה בראשות הפצ"ר.
בין תפקידיו, מוסמך התצ"ר להורות על הגשת ערעור על פסקי דין הניתנים בבית הדין הצבאי המחוזי, ובמקרים המשפטיים המתאימים, אף על הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסקי דין הניתנים בבית הדין הצבאי לערעורים. כמו כן, מסייע התצ"ר לפרקליטות המדינה בטיפול בעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, ובנושאים מגוונים הקשורים לפעילות התביעה הצבאית.
התצ"ר הוא יועצם של הפרקליט הצבאי הראשי וסגנו, בהחלטותיהם בתחום הפלילי. כן מנחה הוא באורח שוטף את המשטרה הצבאית החוקרת ואת יועצו המשפטי של חיל המודיעין, בנושאים פליליים וביטחוניים. כמו כן, מייצג התצ"ר את הפרקליטות הצבאית בפרט, ואת הצבא בכלל, בפני גורמים אזרחיים בדיונים הקשורים לאכיפת החוק בצה"ל.

בין בוגרי התביעה הצבאית נמנה שופט בית המשפט העליון לשעבר, אורי שהם, פרופ׳ מרדכי (מוטה) קרמניצר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אורן בר גיל מאוניברסיטת הרווארד, ד"ר אורלי אורן-קולבינגר מאוניברסיטת וילאנובה, וד"ר עדי לייבוביץ' מהאוניברסיטה העברית.

כיום, התובע הצבאי הראש הוא אל"ם אבי חלבי.

הסנגוריה הצבאיתעריכה

  ערך מורחב – הסנגוריה הצבאית

הסנגוריה הצבאית, שבראשה הסנגור הצבאי הראשי, מעניקה שירות משפטי לחיילים ולקצינים שבעניינם נפתחה חקירה פלילית או נתקבלה החלטה על העמדה לדין, במקרים אלה:

  • ייצוג נאשמים בפני בתי הדין המחוזיים, בית הדין הצבאי המיוחד, בית הדין הצבאי לערעורים ובית המשפט העליון, הן במהלך משפטם והן במסגרת דיוני מעצר. שיעור הייצוג על ידי סניגורים צבאיים בבתי הדין הצבאיים המחוזיים עומד על למעלה מתשעים אחוזים. כמו כן, מופיעה הסנגוריה בדיונים בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בעניינם של חיילים המיוצגים על ידי הסנגוריה הצבאית, בין היתר כעותר ציבורי.
  • הגשת בקשות לביטול כתבי אישום לפצ"ר ולסגנו, וייצוג בהליכי שימוע טרם הגשת כתב אישום.
  • ייעוץ לחיילים ולקצינים בקשר לחקירת מצ"ח, ועדת חקירה ותחקיר צבאי.
  • ייעוץ לחיילים ולקצינים העומדים לדין בפני בתי הדין הצבאיים לתעבורה, בהם אין ייצוג לנאשם כדבר שבשגרה, על פי חוק השיפוט הצבאי, וכן ייצוגם בפני בית הדין הצבאי לערעורים בהליכי ערעור.
  • ייצוג חיילים, המרצים עונש מאסר במתקן כליאה צבאי או בשירות בתי הסוהר, בפני הוועדה לעיון בעונש, ובפני הוועדה העוסקת בהעברת כלואים לכלא אזרחי ("ועדה 210").
  • ייעוץ וייצוג לחיילים בוועדות פרט ובהליכים אחרים הנובעים מן ההליך המשפטי (הדחה, השעיה, התרת התחייבויות, ועדות סמים וכדומה).
  • סיוע לחיילים העומדים בפני הליכים משמעתיים במקרים המתאימים (קרי, מקרים שבהם להליך יש השלכה על המשך שירותם בשירות קבע, כדוגמת דין משמעתי בגין עבירות של הטרדה מינית).
  • ייזום ושותפות בעבודת מטה בנושאים הקשורים לזכויות החייל, הן בהליכי החקיקה השונים והן בעתירות עקרוניות לבג"ץ.

על מנת להמחיש לנאשמים כי הסניגור הצבאי אינו מייצג את הצבא, נוהגים הסניגורים הצבאיים, על אף היותם קצינים בצבא, להופיע לדיונים בפני בית הדין הצבאי כשהם לבושים במדי משפט, הלבוש שחובה על עורכי דין ללבוש כאשר הם מופיעים בבתי משפט אזרחיים, קרי חולצה לבנה, עניבה שחורה ומעליהם גלימה שחורה.

בין בוגרי הסנגוריה הצבאית נמנות שופטות בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר וטובה שטרסברג כהן, והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.

היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרוןעריכה

במסגרת עיסוקיהם, מעניקים קציני היחידה ייעוץ משפטי לכלל הגורמים הפועלים בגזרת פיקוד מרכז בהפעלת סמכויותיהם על פי דיני אזור יהודה והשומרון או בנושאים הקשורים באזור, ובנוסף מופיעים ומייצגים את מפקד כוחות צה"ל באזור בערכאות משפטיות שהוקמו בו, דוגמת ועדות העררים. קציני היחידה מעניקים ליווי משפטי לכל הגורמים הפועלים באזור ובהם פיקוד המרכז, האוגדות והחטיבות המרחביות, מנהלת "דרך אחרת" (העוסקת בהקמת גדר ההפרדה), המנהל האזרחי ומשרדי התיאום והקישור האזוריים (המת"קים), ובתחומים מסוימים גם למשטרת ישראל, לכוחות משמר הגבול, לשירות הביטחון הכללי וכן למשרדי ממשלה ורשויות נוספות.

ביחידת היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון פועלים שני ענפים, ענף אזרחי וענף ביטחון:

תחת ענף ביטחון שלושה מדורים:

  • מדור טרור – העוסק בנושאים כגון הפעלת סמכויות ביטחוניות, פעילות משפטית מול גורמי הטרור, הקמת מתקנים ביטחוניים, הריסות בתי מחבלים ועוד
  • מדור אוכלוסין – עוסק בנושאי מרשם, כניסה לישראל, יציאה לחו"ל, עבודה, ועוד מדור פנים - עוסק בנושאים כגון דיני התכנון והבנייה וההתנחלויות
  • מדור מבצעים – עוסק בזכויות אדם באזור, גדר הביטחון, מרכבי ביטחון ועוד

תחת הענף האזרחי ארבעה מדורים:

  • מדור אזרחי וכלכלי – עוסק במגוון נושאים אזרחיים וכלכליים
  • מדור מקרקעין – עוסק בסכסוכי קרקעות, סוגיות הנוגעות לאדמות מדינה ואדמות פרטיות, רישום מקרקעין, ועוד
  • מדור אכיפה – עוסק באכיפה כנגד בניה בלתי חוקית באזור
  • מדור פנים – עוסק בחקיקה הקשור לאזרח באזור ותכנון הסדרת מקרקעין באיו"ש

היועצים המשפטיים לאזור יהודה והשומרוןעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שם תקופת כהונה הערות
דב שפי 7 ביוני 1967 – ? היועץ הראשון לאזור יהודה והשומרון
אחז בן ארי 1989 – 1991 לימים היועץ המשפטי של משרד הביטחון
משה רוזנברג 1991 – 1994
שלמה פוליטיס 1994 – 29 בינואר 2004
יאיר לוטשטיין 29 בינואר 2004[16] – 29 במרץ 2007[17]
אלי בר-און 29 במרץ 2007[18] – 15 באפריל 2007 מינוי זמני
שרון אפק 15 באפריל 2007[19] – 30 בנובמבר 2009[20] לימים הפרקליט הצבאי הראשי
אלי בר-און 30 בנובמבר 2009[21] – 18 ביוני 2012
דורון בן ברק 18 ביוני 2012[22] – 4 ביולי 2016 לימים הצנזור הצבאי הראשי
אייל טולדנו 4 ביולי 2016[23] – 18 בדצמבר 2020 לימים סגן הפרקליט הצבאי הראשי
עאסם חאמד 18 בדצמבר 2020[24] – נוכחי

בית הספר למשפט צבאיעריכה

  ערך מורחב – בית הספר למשפט צבאי

בית הספר למשפט צבאי פועל בשיתוף פעולה עם גורמים צבאיים ואחרים, מתוך יוזמה וחתירה משותפת להטמעת המשפט הצבאי ועקרונות שלטון החוק בקרב המפקדים והחיילים.

בית הספר מקיים מחקר, הדרכה, הכשרה והסמכה, השתלמויות וימי עיון לאנשי הפרקליטות הצבאית ולמפקדים וחיילים בכל דרגי וחילות צה"ל. בנוסף, בבית הספר נערכות גרסאותיו העברית והאנגלית של כתב העת האקדמי של הפרקליטות הצבאית, משפט וצבא. כמו כן, כחלק ממשימותיו, בית הספר למשפט צבאי מסייע לפצ"ר ולסגנו בפיקוח על הדין המשמעתי ובטיפול בבקשות חנינה והקלה בעונש ומפעיל מערכים שונים לסיוע ולהכנה לשעת חירום.

בבית הספר פועלים מספר מגמות ומדורים, העוסקים כל אחד בתחום מומחיות אחר:

  • מדור הדין המשמעתי
תא הפיקוח על הדין המשמעתי במדור הדין המשמעתי מרכז את הטיפול בתיקים שעניינם בדיקת חוקיותם של הליכים משמעתיים הנערכים בכלל צה"ל ומסייע לפצ"ר ולסגנו בהפעלת סמכויותיהם לפי חוק השיפוט הצבאי לביטול או לשינוי פסקי דין משמעתיים, בהם נפלו פגמים.
  • מדור החנינות
מרכז את הטיפול בבקשות החנינה המופנות לנשיא המדינה, חוות דעת משפטיות לרמטכ"ל כרשות מאשרת גזרי דין לרבות טיפול בבקשות הקלה בעונש לרמטכ"ל וכיוצא בזה. כמו כן עוסק המדור במתן ייעוץ משפטי לוועדה למחיקת רישום פלילי של חייל טרום גיוסו, בהקלה בעונש ובמרשם הפלילי, בטיפול בשחרור אסירים במסגרת עסקאות לשחרור אסירים ובטיפול בעתירות לבג"ץ הקשורות לחנינות ולשחרורים.

בין משרתי בית הספר בעבר נמנה פרופ' זיו בורר מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' רונן פרי מאוניברסיטת חיפה.

מדים וסמליםעריכה

רוב קציני וחיילי הפרקליטות הצבאית לובשים מדים של חילות היבשה וכומתה בצבע זית, עם סמל ייחודי לפרקליטות הצבאית, במרכזו מאזניים תלויים על חרב. עד פברואר 2015 הכיתוב על סמל הכובע היה "חיל כללי", החל מחודש מרץ 2015 הוחלף סמל הכובע לסמל זהה שעליו הכיתוב "הפרקליטות הצבאית". הסיכה אושרה על ידי ראש אכ"א בנובמבר 2013. הסיכה תשמש את כלל הקצינים המשפטנים המשרתים בפרקליטות הצבאית, אך לא תחולק לחיילים ולקצינים המוצבים בפרקליטות ואינם שייכים למערך המשפטי.[25]

תג היחידה עוצב על ידי אהרן גנ'רי, ונבחר על ידי הפצ"ר דאז, דב שפי. הרמטכ"ל אישר את השימוש בו כתג יחידה בשנת 1981. חלק מקציני יעח"ק עונדים את הכומתה של החיל לו הם מייעצים.

קציני וחיילי הסניגוריה הצבאית עונדים תג יחידה הדומה אך לא זהה לתג הפרקליטות. תג זה עוצב על רקע תג הפרקליטות, כאשר בחלקו התחתון עוצב איור של יד לוחצת יד, כדי לסמל את הסיוע שמושיט הסניגור לנאשם. עם זאת, בימי העבודה הרגילים, הסנגורים הצבאיים (מלבד הסנגור הצבאי הראשי) לובשים מדי-משפט על-פי תקנות לשכת עורכי-הדין, וזאת כדי להמחיש, כי הסנגורים הצבאיים מייצגים, מעל לכל, את לקוחותיהם, ולא את הצבא. התובעים הצבאיים לובשים כל העת מדים.

פרקליט צבאי המופיע בבית המשפט העליון בשם הצבא, לובש מדים צבאיים ומעליהם גלימה שחורה כדוגמת הגלימה שלובשים עורכי הדין.

  • סמל הכומתה הישן של הפרקליטות הצבאית עם הכיתוב "החיל הכללי"

  • סמל הכומתה החדש של הפרקליטות הצבאית עם הכיתוב "הפרקליטות הצבאית"

  • סמל הכומתה של הפרקליטות הצבאית

  • תג היחידה של מפקדת הפרקליט הצבאי הראש (מפצ"ר)

  • תג הסנגוריה הצבאית

פרקליטים צבאיים ראשייםעריכה

דרגה תמונה שם תקופת כהונה הערות
אלוף-משנה   אהרן חטר-ישי 1948–1950
אלוף-משנה   אהרון מויאל 1950–1952
אלוף-משנה   מאיר זוהר 1953–1961
אלוף-משנה   מאיר שמגר 1961–1968 לימים נשיא בית המשפט העליון
אלוף-משנה   צבי הדר 1968–1973
תת-אלוף   צבי ענבר 1973–1979
תת-אלוף   דב שפי 1979–1984
אלוף   בן ציון פרחי 1984–1986
תת-אלוף   אמנון סטרשנוב 1986–1991 לימים שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב
אלוף   אילן שיף 1991–1995 לימים סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה
תת-אלוף   אורי שהם 1995–2000 לימים נציבות תלונות הציבור על שופטים
אלוף   מנחם פינקלשטיין 2000–2004 לימים כסגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז
אלוף   אביחי מנדלבליט 2004–2011 לימים מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה
אלוף   דני עפרוני 2011–2015
אלוף   שרון אפק 2015–2021 האלוף הגאה הגלוי הראשון בתולדות צה"ל
אלוף   יפעת תומר ירושלמי 2021–הווה האישה השנייה בתולדות צה"ל בדרגת אלוף[26]

לקריאה נוספתעריכה

  • צבי ענבר, מאזניים וחרב: יסודות המשפט הצבאי בישראל, תל אביב: מערכות; צה"ל – הפרקליטות הצבאית הראשית, 2005

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפרקליטות הצבאית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^   הפצ"ר ימונה ל-5 שנים ויועלה לאחר כ-3 לדרגת אלוף, באתר צה"ל, 3 במאי 2018
  2. ^ צבי ענבר, ‏הפרקליטות הצבאית – היבטים היסטוריים, משפט וצבא 15, 2001
  3. ^ צבי ענבר, ‏אל"ם (דימ') אהרן חטר ישי, 1905–2003, משפט וצבא 17, 2004
  4. ^ ניר קידר, ‏דוד בן-גוריון וחוק השיפוט הצבאי, משפט וצבא 17, 2004
  5. ^ סעיף 178(1) לחוק השיפוט הצבאי
  6. ^ סעיף 177(א) לחוק השיפוט הצבאי
  7. ^ הפ"ע 2.0613 – הפרקליטות הצבאית, ‏15 במרץ 1976, באתר הוראות הפיקוד העליון, סעיף 9
  8. ^ סעיף 178(4) לחוק השיפוט הצבאי
  9. ^ סעיף 168(ב) לחוק השיפוט הצבאי
  10. ^ סעיף 178א(א) לחוק השיפוט הצבאי
  11. ^ פ"מ 33.0314 – נוהל הטיפול בבקשות חנינה מחילה או הקלה בעונש המתייחסות לפסקי דין של בתי דין או בתי משפט צבאיים, באתר פקודות מטכ"ל
  12. ^ הפ"ע 3.0501 – שירות קבע בצה"ל, ‏15 ביולי 1956, באתר הוראות הפיקוד העליון
  13. ^ אביחי מנדלבליט, ייעוץ תחת אש, באתר הארץ, 29 בינואר 2009
  14. ^ דוח צוות היישום – צוות לבחינה וליישום הדוח השני של הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31.05.10 בנושא הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על-פי המשפט הבין-לאומי
  15. ^ הקבינט אישר את יישום דו"ח טירקל ב', הודעת דוברות באתר משרד ראש הממשלה, 3 ביולי 2016
  16. ^ צה"ל – אזור יהודה והשומרון, מנשרים, צווים ומנויים, חוברת מס' 208, ינואר 2006, עמ' 3786
  17. ^ צה"ל – אזור יהודה והשומרון, מנשרים, צווים ומנויים, חוברת מס' 219, אפריל 2007, עמ' 4502
  18. ^ צה"ל – אזור יהודה והשומרון, מנשרים, צווים ומנויים, חוברת מס' 219, אפריל 2007, עמ' 4503
  19. ^ צה"ל – אזור יהודה והשומרון, מנשרים, צווים ומנויים, חוברת מס' 219, אפריל 2007, עמ' 4504
  20. ^ צה"ל – אזור יהודה והשומרון, מנשרים, צווים ומנויים, חוברת מס' 235, ינואר 2010, עמ' 6136
  21. ^ צה"ל – אזור יהודה והשומרון, מנשרים, צווים ומנויים, חוברת מס' 235, ינואר 2010, עמ' 6137
  22. ^ צה"ל – אזור יהודה והשומרון, מנשרים, צווים ומנויים, חוברת מס' 239, נובמבר 2012, עמ' 6764
  23. ^ צה"ל – אזור יהודה והשומרון, מנשרים, צווים ומנויים, חוברת מס' 244, אוגוסט 2016, עמ' 7563
  24. ^ צה"ל – אזור יהודה והשומרון, מנשרים, צווים ומנויים, חוברת מס' 252, אפריל 2020, עמ' 9746
  25. ^ מיכל גלברד, סיכת כומתה חדשה הושקה בשבוע שעבר בפרקליטות הצבאית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 במרץ 2015
  26. ^   הפרקליטה הצבאית הראשית החדשה נכנסה לתפקידה והועלתה לדרגת אלוף, באתר צה"ל, 1 בספטמבר 2021
זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי • אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה • אגף כוח האדם • אגף המבצעים • אגף המודיעין • אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי • אגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשה • זרוע האוויר והחלל • זרוע הים
פיקודים מרחביים פיקוד הצפון • פיקוד המרכז • פיקוד הדרום • פיקוד העורף
גופים נוספים דובר צה"ל • המכללות הצבאיות • הגיס הצפוני • הגיס המטכ"לי • הפרקליטות הצבאית • הרבנות הצבאית • יחידת בתי הדין הצבאיים • מערך התמרון • מפקדת העומק • פיקוד ההכשרות והאימונים
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים • חיל השריון • חיל התותחנים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל הגנת הגבולות
חילות נוספים חיל החינוך והנוער • חיל הטכנולוגיה והאחזקה • חיל הלוגיסטיקה • חיל המודיעין • חיל משאבי האנוש • חיל המשטרה הצבאית • החיל הכללי • חיל הקשר והתקשוב • חיל הרפואה
חילות היסטוריים חיל המדע • חיל נשים • חיל האיסוף הקרבי
שונות
מבנה צה"ל • אמצעי לחימה • מילואים • יחידות מובחרות • מבצעים • מדים • דרגות • עיטורים • כומתות • תגי כובע • תג יחידה • דגלים • נס יחידה • דין משמעתי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפרקליטות_הצבאית&oldid=34054032"