הצבא הלאומי של צ'אד
הצבא הלאומי של צ'אד (בערבית: الجيش الوطني التشادي, בצרפתית: Armée nationale tchadienne, בקיצור: ANT) מורכב מחמשת כוחות ההגנה והביטחון הרשומים בסעיף 185 של החוקה של צ'אד שנכנסה לתוקף ב-4 במאי 2018. הם כוללים את הצבא הלאומי (כולל כוחות היבשה וחיל האוויר), הז'נדרמריה הלאומית, המשטרה הלאומית, המשמר הלאומי ומשטרת המשפט. סעיף 188 של החוקה מציין כי ההגנה הלאומית היא באחריות הצבא, הז'נדרמריה והמשמר הלאומי, בעוד שמירת הסדר והביטחון הציבורי היא באחריות המשטרה, הז'נדרמריה והמשמר הלאומי.[1]
| מדינה |
 צ'אד |
|---|---|
  | |
היסטוריה עריכה
מאז עצמאות המדינה ועד לתקופת הנשיאות של פליקס מאלום (1975–1979), הצבא הלאומי הרשמי היה ידוע בשם הכוחות המזוינים של צ'אד (Forces Armées Tchadiennes-FAT). ה-FAT, שהורכב בעיקר מחיילים מדרום צ'אד, היה בעל שורשים מהצבא שגויס על ידי צרפת ובעל מסורות צבאיות ממלחמת העולם הראשונה. FAT איבד את מעמדו כצבא החוקי כאשר הממשל האזרחי והצבאי של מאלום התפרק ב-1979. על אף שנשאר גוף צבאי מובהק במשך כמה שנים, הופחת מעמדו של ה-FAT למעמד של צבא אזורי המייצג את דרום המדינה.
לאחר שהברה ביסס את סמכותו ותפס את הנשיאות ב-1982, צבאו המנצח, הכוחות המזוינים של הצפון (Forces Armées du Nord—FAN), הפך לבסיס של הצבא לאומי חדש. הכוח הוקם רשמית בינואר 1983, כאשר הקבוצות השונות שתמכו בנשיא החדש אוחדו ושונו לכוחות המזוינים הלאומיים של צ'אד (Forces Armées Nationales Tchadiennes-FANT).
הכוחות המזוינים של צ'אד מנו כ-36,000 אנשים בתום משטר הברה, אך גדלו ל-50,000 על פי ההערכות בימי שלטונו הראשונים של דבי. בתחילת 1991 החל ארגון מחדש של הכוחות המזוינים במטרה לצמצם את מספרם ולהפוך את ההרכב האתני שלו לכזה שישקף את המדינה כולה. אף אחת מהמטרות הללו לא הושגה, והצבא עדיין נשלט על ידי קבוצת הזגאווה.
ב-2004 גילתה הממשלה שרבים מהחיילים להם היא משלמת לא קיימים וכי בצבא יש רק כ-19 אלף חיילים, בניגוד ל-24 אלף שסברו בעבר. הפעולות של הממשלה לטיפול בנושא נחשבות כגורם למרד צבאי כושל במאי 2004.
הסכסוך הנוכחי, שבו מעורב צבא צ'אד, הוא מלחמת האזרחים נגד המורדים הנתמכים על ידי סודאן. צבא צ'אד מצליח להדוף בהצלחה את תנועות המורדים. הצבא עושה שימוש במערכות הארטילריה והטנקים שלו, אך מורדים המצוידים היטב הצליחו כנראה להשמיד למעלה מ-20 מסך 60 טנקי ה-T-55 של צ'אד, וכנראה הפילו מסוק קרב Mi-24 Hind, שהפציץ עמדות אויב ליד הגבול עם סודן.[2] בנובמבר 2006 סיפקה לוב לצ'אד ארבעה מטוסי תקיפה קלים מסוג Aermacchi SF.260W. הם משמשים לפגיעה בעמדות אויב אך מטוס אחד הופל על ידי מורדים.[3] במהלך הקרב האחרון בנג'מנה נעשה שימוש במסוקי קרב וטנקים, אשר דחקו את כוחות המיליציה החמושים מהארמון הנשיאותי.[4] לקרב הייתה השפעה על הדרגים הגבוהים ביותר של הנהגת הצבא, שכן דאוד סומיין, רמטכ"ל הצבא, נהרג.[5]
ב-23 במרץ 2020 הותקף בסיס של צבא צ'אד על ידי לוחמי ארגון המורדים הג'יהאדיסטים בוקו חראם. הצבא איבד 92 חיילים ביום אחד. בתגובה, הנשיא דבי פתח במבצע שזכה לכינוי "הזעם של בומה".[6]
תקציב עריכה
על פי הערכות התקציב הצבאי של צ'אד עמד בשנת 2021 על 2.5% מהתמ"ג. Chad, The World Factbook, 2022-09-06
פריסות בעולם עריכה
- משלחות האו"ם
- משלחות שאינן של האו"ם
צ'אד השתתפה במשימת שלום בסמכות האיחוד האפריקאי ברפובליקה המרכז-אפריקאית השכנה כדי לנסות להרגיע את הסכסוך באזור, אך בחרה לסגת לאחר שחייליה הואשמו בירי לתוך שוק, ללא התגרות.[7]
צ'אד שלחה כ-1,450 חיילים במסגרת כוח הייצוב הרב-לאומי של האו"ם למאלי. צ'אד שלחה בין 1,000-1,500 חיילים כחלק מכוח המשימה הרב-לאומי נגד בוקו חראם.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Constitution of the Republic of Chad enacted 4 May 2018". Official Site of the Presidency of the Republic of Chad. Presidency of the Republic of Chad. אורכב מ-המקור ב-26 במאי 2020. נבדק ב-18 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Reuters - Rebels down a Chadian gunship". אורכב מ-המקור ב-2008-07-03. נבדק ב-2008-07-16.
- ^ siai-marchetti.nl - SF.260 military customers (אורכב 30.10.2006 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Chadian Army Helicopters, Tanks Battle Rebels Besieging Presidential Palace". 2008-09-16. אורכב מ-המקור ב-2008-09-16. נבדק ב-2021-07-27.
- ^ Radio Netherlands Worldwide: Chad rebels kill army chief of staff
- ^ Ahmed, Kaamil (2020-04-01). "Fears for civilians in Chad after army suffers devastating Boko Haram attack". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-04-28.
- ^ "CAR crisis: UN says Chad troops fired into market". BBC News.