הצבעים שלנו
תנועת "הצבעים שלנו - נוער גאה למען שוויון ומיעוטים" הייתה תנועה אשר פעלה למען שוויון זכויות להומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים (להט"ב) ולמען מיעוטים אחרים. התנועה הוקמה בינואר 2003, סמוך לבחירות לכנסת ה-16, על ידי קבוצת בני נוער, בהנהגתו של אביב נטר ובסיועה של מיכל עדן, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מרצ. התנועה פעלה תחת מפלגת מרצ אך סירבה בקביעות לקחת חלק בפעילויות הציוניות שנוער מרצ השתתפה בהן.
התנועה הפסיקה את פעילותה בקיץ 2008.
רקע עריכה
תנועת "הצבעים שלנו" הוקמה על ידי קבוצת בני נוער שפרשו מקבוצות הנוער של אגודת ההומואים הלסביות הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל (אותן קבוצות ששימשו את הבסיס להקמת איגי - ארגון הנוער הגאה) ובני נוער הפעילים בנוער מרצ.
התנועה קמה על רקע חילוקי דעות רבים במפלגת מרצ ובקהילת הלהט"ב, על עצם קיומה. שכן זו הייתה הפעם הראשונה בה קמה תנועת נוער גאה שאומרת בגלוי שהיא איננה קבוצת תמיכה אלא תנועה חברתית. בקהילה היו שביקרו את המהלך, אשר כביכול הפריד בין בני נוער גאים לבני נוער לא גאים, ובמרצ שאלו את עצמם חברים רבים מדוע לא מספיקה הפעילות של "נוער מרצ" למען הקהילה וצריך תנועה נפרדת, במיוחד כאשר "הצבעים שלנו" מלכתחילה אמרה שתעסוק גם בנושאים אחרים כגון זכויות נשים וערבים, אשר גם "נוער מרצ" עוסק בהן.
גם לאחר הקמתה, "הצבעים שלנו" יצרה פרובוקציות כאשר הפגינה נגד המלחמה בעיראק (הפגנה שלא הייתה מתואמת עם מפלגת האם, מרצ, אשר מעולם לא הביעה עמדה רשמית בנושא), חילקה קונדומים לנערי ליווי בגן החשמל והפגינה בהפגנות שמאל עם דגלי גאווה.
הקמת התנועה גררה דיון סוער בקהילה הגאה עקב הזיהוי הפוליטי שייווצר לקהילה עם מרצ, בעיקר לאחר התבטאויותיו של נטר שאמר כי "מקומה הטבעי של הקהילה הוא בשמאל". רבים בקהילה לא הסכימו לאמירה זו וטענו כי היא פוגעת במעמד הקהילה בכך שגורמת לה להצטייר כ"שמאלית קיצונית" - בעוד שרוב העם נוטה לדרך מרכזית וימנית יותר. עוד אמרו, כי אין זה הוגן לנסות ליצור לקהילה דימוי זה, משום שלא כל חברי הקהילה מצביעים למרצ בבחירות.
התנועה הוגדרה בתחילה כתנועת "נוער הומו-לסבי-בי-טרנס למען מיעוטים" אך במהרה שונתה הגדרתה ל"נוער גאה למען שוויון ומיעוטים". זאת הייתה הפעם הראשונה בה השתמש ארגון מקהילת הלהט"ב בהגדרה "גאה" בשמו. זאת, משום שהתנועה הורכבה גם מבני נוער הטרוסקסואלים הלוקחים חלק במאבק למען שוויון זכויות לקהילה הגאה ועל כן התנועה איננה תנועת נוער להט"בית בלבד.
פעילות עריכה
מגוון הפרויקטים הראשונים של התנועה הגבירו את הביקורת עליה בתוך הקהילה ולעיתים אף במרצ עצמה. כך למשל, בחרו חברי המועצה (על חודו של קול) להקים, בשיתוף ארגוני קהילה שמאליים אחרים, מטה גאה נגד מלחמת המפרץ השנייה על אף העובדה שלמרצ לא הייתה עמדה רשמית בנושא. לאחר פעולה זו רבים מחברי המפלגה ראו בצבעים גוף קיצוני מדי ואף דרשו לנתק מגע עימם.
למעשה, רוב הפרויקטים הראשונים לא היו קשורים באופן ישיר בזכויות להט"ב, כגון עצרת גאה לציון האחד במאי, ארגון הפגנות כנגד הכיבוש והנפת דגלי גאווה בהפגנות שמאל.
"פרויקט מד"א" עריכה
במהלך שנת 2003 קיימה הצבעים שלנו את פרויקט הדגל שלה: מאבק במדיניות בנק הדם של מגן דוד אדום האוסרת באופן גורף על מי שקיים יחסי מין הומוסקסואלים לתרום דם. המאבק קיבל את הכינוי "פרויקט מד"א".
במסגרת תרומת דם בישראל, על כל נבדק למלא שאלון. במסגרת השאלון ישנו סעיף אשר מבקש לא לתרום דם אם המועמד להתרמה קיים יחסי מין הומוסקסואלים בעברו.
מדיניות זו יצרה לאורך שנים תרעומת בקהילת הלהט"ב, שכן אין שום סעיף בשאלון האוסר תרומת דם להטרוסקסואלים, גם אם קיימו יחסי מין לא מוגנים, בעוד שהומוסקסואלים לא יכולים לתרום דם אפילו אם קיימו אך ורק יחסי מין מוגנים.
במסגרת המאבק הגיעו חברי תנועת "הצבעים שלנו" לבתי ספר בהם התרימה מד"א וערכו הסברה לתלמידים מחוץ לשערים, ועודדו אותם למחוק את הסעיף הנדון בעט בשאלון התרומה (דבר שיגרום לזריקת המנה במד"א).
כתוצאה מהמאבק שונה הסעיף מ-"יחסי מין הומוסקסואלים" ל-"יחסי מין בין גברים משנת 77" שינוי זה בוצע לאחר דיון בין נציגי מד"א לנציגי אגודת הלהט"ב, ללא דיון עם חברי התנועה. שינוי זה לא סיפק את חברי התנועה אשר טענו כי הוא מבזה. למרות זאת, עם סיום "עונת תרומות הדם" של מד"א בבתי הספר (אפריל עד סוף שנת הלימודים) דעך המאבק ולא חודש באפריל 2004.
עליות וירידות עריכה
במרץ 2004 סיימה המועצה הראשונה של "הצבעים שלנו" את תפקידה, ונבחרה מועצה שנייה. אביב נטר, יושב הראש הקודם של התנועה לא התמודד לכהונה נוספת, ונבחר כחבר מועצה ללא תפקיד רשמי. לתפקיד יושבת הראש נבחרה אלונה שחורי. המועצה החדשה פתחה את קבעה בין היתר תקדים בו בעצרת האחד במאי הרשמית ישנה דוברת רשמית של הקהילה הלהט"בית - אלונה שחורי, יושבת ראש "הצבעים שלנו". בתקופת פעילות המועצה השנייה עסקה התנועה בעיקר בפעילויות שנועדו להעשיר את החניכים עצמם, כגון פעולות התנדבות שונות, מפגש עם הקבוצה הגאה של פרויקט תגלית וכו', בעוד שפרויקט מד"א נשכח מאחור, גם בעקבות עייפותם של חברי התנועה בשל התעקשותה של מד"א.
לאחר חודש הגאווה (יוני) דעכה פעילות התנועה ומועצת "הצבעים שלנו" התפרזה באופן רשמי בספטמבר 2004 כשברקע סכסוכים בין חדשים לוותיקים ומאבקי כוח.
לאחר התפזרות המועצה הוקמה ללא בחירות מועצה זמנית מצומצמת בראשותו של דור הייטנר אך הצבעים לא שבה לפעילות של ממש. ותיקי התנועה (חברי המועצה הראשונה) נבחרו כחברי הנהלה בפורום גאות המרכז את נושא קהילת הלהט"ב במרצ ולא הקדישו מזמנם לצבעים. אביב נטר, מייסד "הצבעים שלנו", נבחר לתפקיד יושב ראש פורום גאות והחליף בתפקיד את איתי פנקס ארד.
יושב ראש רביעי לתנועה עריכה
בפברואר 2006 התפטר הייטנר מתפקידו. את מקומו תפס דרור מזרחי, ששימש בעברו כיושב ראש נוער מרצ. הבולט במהלכים שהוביל מזרחי, שהיה חסר תקדים, הוא הגדלת השריון עבור חברי התנועה בוועידת מרצ, מ-2 צירים ל-8.[1]
במהלך שנת 2006 התנועה חזרה לפעילות שוטפת, כשבמרכזה עמד שוב פרויקט מד"א. בין הפעילויות שניתן לציין היה הכנס לציון ארבע שנים להקמת "הצבעים שלנו" בו בלטו בהיעדרותם היושבי ראש הקודמים של התנועה.
אחד מתחומי הפעילות הבולטים של "הצבעים שלנו" בשנה האחרונה הוא תחום התקשורת. כתבות על פעילויות הצבעים, תגובותיהם של פעיליה ומאמרים פרי עטם של חבריה התפרסמו בשנה האחרונה.