הצילו את המציל

סרט משנת 1977

הצילו את המציל הוא סרט קולנוע ישראלי שביים אורי זוהר בשנת 1977. הסרט מתאר את התלבטויותיו של מציל תל אביבי, נשוי ואב לילדים, בין נאמנותו לאשתו ולילדיו לבין הפיתויים במקום עבודתו. זהו סרט הקולנוע האחרון של אורי זוהר, והוא נעשה בזמן השלבים המתקדמים של חזרתו בתשובה. הסרט מכר 331,500 כרטיסים בבתי-הקולנוע בישראל.[1]

הצילו את המציל
בימוי אורי זוהר
הופק בידי איציק קול
תסריט אורי זוהר
שחקנים ראשיים אורי זוהר
גילה אלמגור
יוסף שילוח
גבי עמרני
חנה לסלאו
צילום דוד גורפינקל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה זהר דשא בע"מ
הקרנת בכורה 1977
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

אורי זוהר מגלם בסרט מציל תל אביבי, נשוי ואב לשלושה ילדים, את אשת המציל מגלמת גילה אלמגור, המציל המתגורר בסמיכות למקום עבודתו. בסוכת המציל עובדים איתו "הזקן" (אריה ליאון קסבינר), "היפה" (גבי עמרני) ועוזר בסוכת המציל נער בן 15 (מוטי מזרחי-ארבל). אביה של אשתו (יוסף שילוח) חושד בו כי הוא נואף, ובכך שהוא ועבודתו כמציל אינם ראויים לבתו. בשל רצונו לגרום לגירושי בתו מהמציל הבוגדני, הוא שולח אליו שחקנית (אותה מגלמת חנה לסלאו), כדי שתפתה אותו ותוכיח שהוא בוגדן, ואינו נאמן לאשתו ולמשפחתו. אשתו שרוצה שגם הוא יקנא, עושה לו תרגיל יחד עם חברו "היפה", כאשר הם גורמים לו לחשוב שיש ביניהם רומן, דבר המטלטל את המציל.

מאחורי הקלעים של הסרט עריכה

הסרט נעשה בתקופה של מיתון בארץ ולכן מפיק הסרט, איציק קול קבע שהצוות והשחקנים לא יקבלו כסף מראש, אלא אחוז מההכנסות העתידיות.

כבר מהיום הראשון לצילומים, זוהר היה בתהליך של חזרה בתשובה, ולימים אמר כי אילולא התחייב לאיציק קול ולצוות השחקנים, היה נמנע מלעשות את הסרט.[2]

אורי זוהר היה מתפלל בסוכת המציל בהפסקות בין הצילומים, ועורך שיחות טלפון כדי לגייס כסף לישיבה. הסרט בוים בידי זוהר בחוסר חשק מובהק, כאשר כבר הוא ואשתו החלו בהליך תשובה מתקדם.

חזרתו בתשובה של זוהר הייתה ידועה בקרב השחקנים, וכן השפיעה על צילומי הסרט. דוגמה לכך הייתה כשזוהר עזב יום צילום באמצע כדי להגיע הביתה לפני כניסת השבת. את המשך הסצנה ביים מפיק הסרט, איציק קול.

אורי זוהר סיפר כי מעולם לא צפה בסרט במלואו בצורתו המוגמרת. הוא צפה רק פעם אחת בעשר הדקות הראשונות של הסרט, במהלך הקרנת הבכורה שלו.

לאורך הקריירה הקולנועית שלו חווה אורי זוהר מספר כישלונות מסחריים שאף הכניסו אותו ואת מפיקיו לחובות, כאשר סרטים שיצר לא זכו להצלחה לה קיווה. ואילו הסרט "הצילו את המציל" שאותו יצר בחוסר חשק, זכה לאחת ההצלחות המסחריות הגדולות ביותר בקריירה שלו, עם 331,500 הכרטיסים שמכר.

פרסום סמוי עריכה

בראיון שנתן המפיק איציק קול לעיתון מעריב בשנת 1990, כחלק מתחקיר שערך על פרסום סמוי, הודה קול כי הסרט נעשה במימון חברת הבנייה "האחים משה ויגאל גינדי" וחברת הסיגריות דובק, בתמורה לפרסום. בסצנת הפתיחה נראה גבי עמרני מדבר עם תיירת כשברקע שלט גדול של האחים משה ויגאל גינדי, והוא מציע לה סיגריה "סמייל" מתוצרת דובק. בסצנה אחרת, יוסף שילוח מדבר עם בתו שגולמה על ידי גילה אלמגור במטרה לשכנע אותה לעזוב את בעלה באומרו "אני אקנה לך דירה של גינדי". כמו כן, נעשה שימוש בדירות חדשות שבנתה חברת גינדי באותה עת, בסצנות רבות בסרט.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 237.
  2. ^   נרי ליבנה, הסרט על אורי זוהר מוכיח שמי שהיה אדם כוחני נשאר כזה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2018
  3. ^ גילה מצא, הסרט התחיל, הפרסומות נמשכות, מעריב, 23 בינואר 1990