פתיחת התפריט הראשי

הצילו את המציל הוא סרט קולנוע ישראלי שביים אורי זוהר בשנת 1977. הסרט מתאר את התלבטויותיו של מציל תל אביבי, נשוי ואב לילדים, בין נאמנותו לאשתו ולילדיו לבין הפיתויים במקום עבודתו. זהו סרט הקולנוע האחרון של אורי זוהר, והוא נעשה בזמן השלבים המתקדמים של חזרתו בתשובה. הסרט מכר 331,500 כרטיסים בבתי-הקולנוע בישראל.[1]

הצילו את המציל
הצילו את המציל.jpg
בימוי אורי זוהר
תסריט אורי זוהר
שחקנים ראשיים אורי זוהר
גילה אלמגור
יוסף שילוח
גבי עמרני
חנה לסלאו
צילום דוד גורפינקל
מפיץ זהר דשא בע"מ
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1977
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עלילהעריכה

אורי זוהר מגלם בסרט מציל תל אביבי, נשוי ואב לשלושה ילדים, הגר בסמיכות למקום עבודתו. בסוכת המציל עובדים איתו "הזקן", "היפה" (גבי עמרני) ונער בן 15. אביה של אשתו (שמגלם יוסף שילוח) חושד בו כי הוא נואף ושולח אליו שחקנית (אותה מגלמת חנה לסלאו) כדי שתפתה אותו ותוכיח שהוא נואף.

מאחורי הקלעים של הסרטעריכה

הסרט נעשה בתקופה של מיתון בארץ ולכן מפיק הסרט, איציק קול (היחיד שהאמין באורי זוהר לאחר שני כשלונות קולנועיים מסחריים שלו בשנים שלפני לכן) קבע שהצוות והשחקנים לא יקבלו כסף מראש, אלא אחוז מההכנסות העתידיות. זו פעם ראשונה שאורי זוהר עשה סרט באורך מלא ללא חבורת לול- אריק איינשטיין, צבי שיסל ועוד.

כבר מהיום הראשון לצילומים, זוהר היה בתהליך של חזרה בתשובה, ולימים אמר כי אילולא התחייב לאיציק קול ולצוות השחקנים, היה נמנע מלעשות את הסרט[2].

אורי זוהר היה מתפלל בסוכת המציל בהפסקות בין הצילומים ועושה טלפונים כדי לגייס כסף לישיבה. הסרט היה הדבר האחרון שעניין אותו והוא עשה אותו בחוסר חשק מובהק.

הייתה לכך השפעה על תוכן הסרט ועל הצילומים. דוגמה לכך הייתה כשזוהר עזב יום צילום באמצע כדי להגיע הביתה לפני כניסת השבת. את המשך הסצנה ביים מפיק הסרט, איציק קול.

אורי זוהר סיפר כי מעולם לא צפה בסרט במלואו בצורתו המוגמרת. הוא צפה רק פעם אחת בעשר הדקות הראשונות של הסרט, במהלך הקרנת הבכורה שלו.

לאורך הקריירה הקולנועית שלו חווה אורי זוהר מספר כשלונות מסחריים שאף הכניסו אותו ואת מפיקיו לחובות, כאשר סרטים שיצר לא זכו להצלחה לה קיווה. ואילו הסרט "הצילו את המציל" שאותו יצר בחוסר חשק גמור זכה לאחת ההצלחות המסחריות הגדולות ביותר בכל הקריירה שלו, עם 331,500 הכרטיסים שמכר.

פרסום סמויעריכה

בראיון שנתן המפיק איציק קול לעיתון מעריב בשנת 1990, כחלק מתחקיר שערך על פרסום סמוי, הודה קול כי הסרט נעשה במימון חברת הבנייה "האחים משה ויגאל גינדי" וחברת הסיגריות דובק, בתמורה לפרסום. בסצנת הפתיחה נראה גבי עמרני מדבר עם תיירת שברקע שלט גדול של האחים משה ויגאל גינדי והוא מציע לה סיגריה "סמייל" מתוצרת דובק. כמו כן, נעשה שימוש בדירות חדשות, שבנתה חברת גינדי באותה עת, בסצנות רבות בסרט[3].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 237.
  2. ^ נרי ליבנההסרט על אורי זוהר מוכיח שמי שהיה אדם כוחני נשאר כזה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2018
  3. ^ גילה מצא, הסרט התחיל, הפרסומות נמשכות, מעריב, 23 בינואר 1990