הציפור הצבועה
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
הספר הציפור הצבועה (באנגלית: The Painted Bird) נכתב על ידי יז'י קושינסקי, ויצא לאור בשנת 1965. ב-1966 קיבל את הפרס הצרפתי לספר הטוב ביותר. הספר שווק כסיפור בדיוני, אך הניחו כי הוא מבוסס על חוויה אישית של הסופר. מאוחר יותר הבינו כי הסיפור בדיוני.[1]
 | |
| הציפור הצבועה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יז'י קושינסקי |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | רומן |
| נושא |
מלחמת העולם השנייה, השואה  |
| מקום התרחשות |
מזרח אירופה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הוטון מיפלין הארקורט |
| מקום הוצאה |
ארצות הברית |
| תאריך הוצאה | 1965 |
| מספר עמודים | 230 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת תמוז |
| תאריך | 1974 |
| תרגום | אהרן בר |
| סדרה | |
| הספר הבא |
צעדים |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-0-8021-3422-6 |
| הספרייה הלאומית | 001835211 |
  | |
קושינסקי נולד ב-1933 להורים יהודיים בלודז' שבפולין, והיה בן שש בזמן הפלישה הנאצית לפולין. זהו ספרו הראשון והוא מבוסס לכאורה על ניסיונו האישי כילד יהודי הנודד ברחבי פולין, אם כי זהותו היהודית של הנער טושטשה בספר. כשני עשורים לאחר הוצאת הספר לאור, התברר כי למעשה העביר קושינסקי את כל ימי המלחמה במסתור אצל משפחה קתולית שדאגה לכל צרכיו. מאז שנת 1957 התגורר קושינסקי בארצות הברית.
ילד בן שש שנקלע לעולם האכזרי של מלחמת העולם השנייה, חווה אירועים מזעזעים וקשים לעיכול. הילד, יתום שנותר לבדו בעולם, נודד בין כפרים פולניים וסופג התעללויות קשות מצד האוכלוסייה הפולנית והנאצית בשל מראהו הצועני. הספר מתאר את אשר עבר על אחד מיני יהודים רבים אשר נקלעו לזוועות השואה.
רקע היסטורי עריכה
עלילת הספר "הציפור הצבועה" מתרחשת במזרח פולין בתקופה של מלחמת העולם השנייה בין השנים 1939-1945. במהלך הספר, יז'י קושינסקי, גיבור סיפור זה, נקלע לעולם האכזרי של מלחמת העולם השנייה, חווה אירועים מזעזעים ומחרידים שאינם ניתנים לעיכול.
כמוהו כאלפי ילדים אחרים נשלחו כחלק מניסיונות ההורים לשמור על ילדיהם מפני השלטונות הגרמניים. שכן, לאחר מאורעות ליל הבדולח ואלו שקרו בעקבותיהם גבו את חייהם של יותר מ-100 אלף יהודים.
הספר מתאר את אשר עבר על אחד מיני ילדים יהודים רבים אשר נקלעו לזוועות השואה. בתקופת השואה נספו בעקבות מעשי הנאצים כ-1.2 מיליון ילדים יהודים. לפני המלחמה חיו בפולין כשלושה מיליון יהודים, אחריה נשארו בחיים כמאה וחמישים אלף בלבד.
ממחקרים עולה כי מאז עליית השלטון הנאצי, היה הדור הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות הגיל האחרות בעם היהודי לסכנות ורדיפה. "ראיתי טרגדיה שאי אפשר לתאר", זה מה שאמר אחד הילדים הניצולים ל"וועדה ההיסטורית המרכזית".[2]
כחלק מהתוכנית של הנאצים להשמיד את כל יהודי אירופה שמספרם לפני מלחמת העולם השנייה עמד על כ-10 מיליון, הם הגו את "הפתרון הסופי" שמטרתו הייתה לחסל את העם היהודי.
לאור זאת, הילדים היהודים בשואה ניסו למצוא מקום מחסה בכפרים מבודדים ורחוקים.
עד היום, סוגיית הפולנים בחלק שיש להם בשואה והתנהגותם כלפי היהודים בתקופה ההיא עדיין לא ברורה וישנן מחלוקות רבות על כך, שכן פולנים רבים פחדו להחביא אצלם את הילדים היהודים מהחשש שבמידה ויגלו זאת עלולים להרוג אותם. יש כאלו שאף הגדילו לעשות והלשינו על שכניהם שביצעו זאת וכונו "ציידי היהודים". אך למרות זאת, היו פולנים רבים שעשו כל שביכולתם על מנת לעזור לילדים שנמלטו מידי הנאצים. 25% מהאנשים שהוכרו כחסידי אומות העולם הם פולנים.[3] בספר ישנו מקרה אשר ממחיש לנו את המקרים הללו, כאשר יז'י, הילד היהודי, מגיע לכפר נידח, מתחילים להתאסף סביבו גברים ונשים כאחד וסוקלים אותו באבנים עד איבוד הכרתו. כשהתעורר היה הוא כבר בחוותו של איכר בכפר, אילולא אותו האיכר כנראה שהוא לא היה נשאר בין החיים.
כחלק מהפעלת "הפתרון הסופי" שבעקבותיו נרצחו כ-1.2 מיליון ילדים יהודים הנאצים נקטו בכמה דרכים מרכזיות: בורות הריגה, מחנות השמדה ושיטות נוספות כמו צעדות המוות ומשאיות הגז שהיו דרכים פחות יעילות להרג המוני של היהודים כחלק מהטיהור השמי שהיה ברצונם לעשות.[4] בספר מצוין כי בסתיו שנת 1940, בעת שהילד הסתתר בכפר עני אחד, הוא היה רואה מספר פעמים ביום רכבות משא ארוכות, בקרונות סגורים הובלו בני אדם, בקרונות הובלו יהודים וצוענים, היו הם דחוסים כמאתיים בכל קרון. בהגעתם למחנות הם היו עוברים סלקציה על מנת לנצל אותם ככוח עבודה. לאחר מכן הכניסו אותם לתאי הגזים כצאן לטבח, רבים מהמתים לא נשרפו ובמקום זאת נקברו בתעלות גדולות - קברי אחים המוניים.
סוף הסיפור מתרחש בסתיו 1944, הצבא האדום חודר לשטחיה של פולין ותוקף את הכוחות הגרמניים. הילד מועבר לפנימייה בפולין ונלקח על ידי הוריו בסוף המלחמה. תחילה, יז'י לא רצה ללכת עם הוריו ולא האמין שיהיו אנשים אשר ידאגו לו, הוא מופנם מאוד בתקופה הראשונה ולוקח לו זמן להכיר בעובדה שיהיה לו מקום בטוח לשארית חייו, דבר הממחיש את הנזק הפסיכולוגי הרב שנגרם לניצולים במלחמת העולם השנייה ובפרט לילדים.
קישורים חיצוניים עריכה
- הציפור הצבועה, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ D. G. Myers, Books in Review: Jerzy Kosinski: A Biography, www.leaderu.com
- ^
תמר רותם, מה סיפרו ילדים על השואה מיד לאחריה, באתר הארץ, 27 באפריל 2014
- ^ ד"ר שמואל קרקובסקי, ניסיונות ופעולות הצלה בפולין הכבושה, באתר מט"ח
- ^ "תיק נושא: הפתרון הסופי", באתר יד ושם
