פתיחת התפריט הראשי
כוחות ההגנה של ניו זילנד
Flag of New Zealand.svg

זרועות

Air Force Ensign of New Zealand.svg
חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד
Flag of New Zealand.svg
צבא ניו זילנד
Naval Ensign of New Zealand.svg
הצי המלכותי של ניו זילנד

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורי כוחות ההגנה של ניו זילנד
דרגות כוחות ההגנה של ניו זילנד

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של ניו זילנד
היסטוריה של ניו זילנד

הצי המלכותי של ניו זילנדאנגלית: Royal New Zealand Navy – RNZN במאורית: Te Taua Moana o Aotearoa – "צבא הים של ניו זילנד") הוא הזרוע הימית של כוחות ההגנה של ניו זילנד. הצי מפעיל כיום 11 כלי שיט ו-5 מסוקים ימיים.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

לפני מלחמת העולם הראשונהעריכה

הקרב הימי הראשון שתועד בניו זילנד היה כאשר מגלה הארצות ההולנדי אבל טסמן הותקף על ידי המאורים באמצעות סירות קאנו (Waka) בקצהו הצפוני של האי הדרומי בדצמבר 1642. לניו זילנד לא היה כוח ימי נפרד משלה עד ל-1941. המגע הראשון של הצי המלכותי הבריטי עם ניו זילנד, התרחש עם הגעתו של ג'יימס קוק ב-1769 שמאוחר יותר הגיע לניו זילנד בשנים 1773 ו-1777. ביקורים נוספים של הצי המלכותי המשיכו לסוף המאה ה-18 ועד לחתימת הסכם ואיטנגי ב-1840. ויליאם הובסון, שהיה המושל הכללי הראשון של ניו זילנד ואחד החותמים הראשיים על הסכם ואיטנגי, הגיע לניו זילנד בתור קפטן בצי המלכותי. חתימת ההסכם הפכה את ניו זילנד למושבה של האימפריה הבריטית, כך שמשימת הגנת החופים שלה הוטלה על הצי המלכותי. משימה זו המשיכה עד למלחמת העולם הראשונה. כמו כן לקח הצי המלכותי חלק במלחמות הקרקעות ובין השאר ירתה ספינת תותחים של הצי הבריטי לעבר מצודה מאורית (Pā) בנהר ואיקאטו כדי להביס את תנועת המלך.[1]

מלחמת העולם הראשונה והתקופה שבין מלחמות העולםעריכה

  ערך מורחב – ניו זילנד במלחמת העולם הראשונה
 
הספינה "פילומל" (HMS Philomel) שהובילה את הכוחות לכיבוש סמואה הגרמנית ולאחר מכן השתתפה בלוחמה בים התיכון, בים סוף ובמפרץ הפרסי.

ב-1909 החליטה ממשלת ניו זילנד לממן את רכישתה של ספינת הקרב "ניו זילנד" (HMS New Zealand) כדי שתהיה בשימוש הצי המלכותי ושפעלה באירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה. פרסומו של חוק ההגנה הימית (Naval Defence Act 1913) הוביל להקמתם של "הכוחות הימיים של ניו זילנד" (New Zealand Naval Forces), עדיין כחלק מהצי המלכותי הבריטי ובין השנים 1921 עד 1941 הכוח היה מוכר בשם "הדיוויזיה הניו זילנדית של הצי המלכותי" (New Zealand Division of the Royal Navy). הספינה הראשונה שנכנסה לשירות בכוח זה הייתה הספינה "פילומל" (HMS Philomel), שליוותה את הכוחות של צבא ניו זילנד למשימת כיבוש סמואה הגרמנית ב-1914. ה"פילומל" השתתפה בהמשך בקרבות במסגרת הצי המלכותי בים התיכון, בים סוף ובמפרץ הפרסי. בתקופה שבין מלחמות העולם, הדיוויזיה הניו זילנדית הפעילה 14 ספינות.

מלחמת העולם השנייהעריכה

  ערך מורחב – ניו זילנד במלחמת העולם השנייה
 
הספינה "אכילס" (HMNZS Achilles) שהשתתפה בקרב נהר לה פלטה

מיד עם הכרזת המלחמה של בריטניה על גרמניה הנאצית בספטמבר 1939, הצטרפה אליה ניו זילנד. הדיוויזיה הניו זילנדית של הצי המלכותי הפכה להיות הצי המלכותי של ניו זילנד ב-1 באוקטובר 1941, מתוך הכרה בכך שהכוחות הימיים של ניו זילנד כבר גדולים דיים ויכולים לעמוד ברשות עצמם כצי מודרני. קידומות השם של ספינות הצי החדש היו מעתה (HMNZS His/Her Majesty's New Zealand Ship – "הספינה הניו זילנדית של הוד מלכותו/הוד מלכותה"). הספינה "אכילס" (HMNZS Achilles) השתתפה בקרב הימי הגדול הראשון במלחמת העולם השנייה, קרב נהר לה פלטה בשפך הנהר ריו דה לה פלטה בין חופי ארגנטינה לאורוגוואי בדצמבר 1939. ה"אכילס", יחד עם שתי ספינות של הצי המלכותי הבריטי, גרמו לצוות הספינה הגרמנית אדמירל גרף שפיי להטביע אותה כדי למנוע את מותם של מלחים גרמנים נוספים, פעולה שהוציאה את היטלר מדעתו. ה"אכילס" המשיכה לכוון האוקיינוס השקט, פעלה בשיתוף עם כוחות הצי של ארצות הברית וניזוקה מפצצה יפנית בג'ורגיה החדשה (New Georgia) באיי שלמה. לאחר שעברה תיקונים, המשיכה הספינה לשרת במסגרת הצי המלכותי הבריטי באוקיינוס השקט עד סוף המלחמה..[2] הספינה "לינדר" (HMNZS Leander) ליוותה את כוח המשלוח הניו זילנדי למזרח התיכון ב-1940 ולאחר מכן הועסקה במשימות בים התיכון, בים סוף ובאוקיינוס ההודי. ה"לינדר", שספגה התקפות אוויר וים מכוחות הציר, ביצעה פעולות הפצצה וליוותה שיירות. בפברואר 1941 הטביעה הלינדר את הספינה האיטלקית "ראמב 1" (Ramb I) במימי האוקיינוס ההודי. ב-1943 לאחר שהמשיכה במשימות בים התיכון, שבה ה"לינדר" לזירת האוקיינוס השקט. היא לקחה חלק בהטבעתה של הסיירת היפנית "ג'ינטסו" (Jintsu) וניזוקה קשות על ידי פצצות טורפדו בקרב קולומבאנגרה (Kolombangara) באיי שלמה. היקף הנזקים של הספינה אילץ אותה לעגון לתיקונים עד לסוף המלחמה.[3] עם התקדמותה של המלחמה, הורחב הצי ועד סוף המלחמה הוא כלל 60 ספינות. ספינות אלה השתתפו במסגרת המאבק של בעלות הברית כנגד מדינות הציר באירופה וכנגד היפנים באוקיינוס השקט. כמו כן מילא הצי תפקיד חשוב בהגנה על ניו זילנד, כנגד פולשים גרמנים, בייחוד כאשר סכנת פלישה מיפן עמדה על הסף ב-1942. ספינות סוחר רבות הופקעו לטובת המאמץ המלחמתי וחומשו. אחת מספינות אלה הייתה הספינה "מונוואי" (HMNZS Monowai) שהשתתפה בקרב כנגד הצוללת היפנית I20 בפיג'י ב-1942. בין השנים 1941-1942 הוחלט בהסכם בין ממשלות ניו זילנד וארצות הברית שהצורה הטובה ביותר בה יוכל הצי המלכותי של ניו זילנד לתרום למאמץ המלחמתי באוקיינוס השקט תהיה כחלק מהצי האמריקני, כך שמבחינה מבצעית הוכפף הצי הניו זילנדי ל"פיקוד הדרום-מערבי של האוקיינוס השקט" (South West Pacific Area command) וספינותיו הצטרפו לכוחות המשימה של הצי השביעי של ארצות הברית. ב-1943 הסיירת הקלה "גמביה" (HMS Gambia) הועברה מהצי המלכותי הבריטי לצי המלכותי של ניו זילנד. בנובמבר 1944 הוקם "הצי הפסיפי הבריטי" (British Pacific Fleet) כצי משותף של מדינות חבר העמים ובסיסו היה בסידני. רוב ספינות הצי המלכותי של ניו זילנד הוכפפו לצי זה, כולל ה"גמביה" וה"אכילס". הם לקחו חלק בקרב אוקינאווה ובפעולות באיי סאקישימה (Sakishima Islands) ליד יפן. באוגוסט 1945 הייתה ה"גמביה" הספינה שייצגה את ניו זילנד בטקס הכניעה של יפן.[4]

לאחר המלחמהעריכה

הצי המלכותי של ניו זילנד השתתף גם במלחמת קוריאה. ב-29 ביוני 1950, ארבעה ימים לאחר ש-135,000 חיילים צפון קוריאנים חצו את קו הרוחב 38, הורתה ממשלת ניו זילנד לשתי פריגטות "טוטירה" (HMNZS Tutira) ו"פוקאקי" (HMNZS Pukaki) להתכונן להגעה לחופי קוריאה ולאורך כל המלחמה לפחות שתי ספינות שייצגו את ניו זילנד שהו בגזרה. ב-3 ביולי הפליגו שתי ספינות אלה מאוקלנד והצטרפו לכוחות נוספים של חבר העמים הבריטי ביפן ב-2 באוגוסט. ספינות אלה שרתו תחת פיקוד בריטי ויחד עם כוחות מהצי האמריקני השתתפו בקרב על אינצ'ון בבצעם פלישות לחוף והפגזות היבשה. ארבע פריגטות נוספות: "רוטואיטי" (HMNZS Rotoiti), "הוואה" (HMNZS Hawea), "טאופו" (HMNZS Taupo ) ו"קניארה" (HMNZS Kaniere) הצטרפו בהמשך לכוח הצי הניו זילנדי בקוריאה, בנוסף לכמה כלי שיט קטנים נוספים. במהלך כל השתתפותו של הצי המלכותי של ניו זילנד במלחמת קוריאה נהרג רק מלח אחד בקרב על אינצ'ון. בהמשך השתתף הצי בפעילות במלחמה בין מלזיה לאינדונזיה בין השנים 1963- 1966 יחד עם חילות הים של בריטניה, אוסטרליה ושל מלזיה עצמה.

בשלושים השנה האחרונות פועל הצי המלכותי של ניו זילנד בהזדמנויות שונות במזרח התיכון. בשנות השמונים השתתפו ספינות של הצי יחד עם הצי המלכותי הבריטי בהגנה על ספינות של מדינות נייטרליות באוקיינוס ההודי במהלך מלחמת איראן-עיראק. פריגטות של הצי נשלחו לקחת חלק במלחמת המפרץ ומאז 2001 במלחמה באפגניסטן. הצי המלכותי של ניו זילנד לקח גם חלק בעימותים שונים באוקיינוס השקט. כוחות הצי הועסקו בעימותים בבוגנוויל, באיי שלמה ובמזרח טימור בשנות התשעים. הצי משתתף לעיתים קרובות במשימות שמירת השלום של האו"ם.

 
הנס הלבן של ניו זילנד

בנוסף להשתתפות בעימותים צבאיים, ממלא הצי המלכותי של ניו זילנד את תפקיד שמירת חופי המדינה והגנה על זכויות הדייג באזור הכללי הבלעדי שלה. כמו כן מגיש הצי סיוע למשלחות של ניו זילנד בבסיס סקוט (Scott Base) באנטארקטיקה.

אחד המקרים הידועים בהם התפרסם הצי המלכותי של ניו זילנד בקנה מידה עולמי, היה כאשר נשלחו שתי הפריגטות, "קנטרברי" (HMNZS Canterbury) ו"אוטאגו" (HMNZS Otago) על פי הוראת ממשלת הלייבור בראשותו של נורמן קירק (Norman Kirk) לאטול מורורואה בפולינזיה הצרפתית ב-1973 כדי למחות על הניסוי הגרעיני שביצעה שם צרפת. הספינות נשלחו היישר לאזור שיועד לפיצוץ וכתוצאה מכך אולצה צרפת לדחות את הניסויים. במאי 1982 הושאלה ה"קנטרברי" לצי המלכותי הבריטי במהלך מלחמת פוקלנד כדי לשחרר פריגטה בריטית שהיית מוצבת במפרץ הפרסי לטובת המלחמה באיי פוקלנד. ה"קנטרברי" עצמה הוחלפה באוגוסט על ידי ה"וואיקטו" (HMNZS Waikato)[5]

עד שנות השישים הניף הצי המלכותי של ניו זילנד, כמו ציים אחרים של מדינות חבר העמים הבריטי את הנס הלבן. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה רווחה הדעה שמדינות אלה צריכות ליצור זהות לאומית שלהם ומגמה זו השפיעה גם על הרצון של חילות הים השונים ליצור זהות משל עצמם. מה עוד שהיו מקרים רבים בהם מדינה מסוימת מהמדינות הללו הייתה מעורבת בעימות צבאי כלשהו ואילו המדינות האחרות לא לקחו בו חלק. ב-1968 אימץ הצי המלכותי של ניו זילנד את דיגלו הנוכחי הדומה לזה הקודם כשהשינוי מתבטא בהופעתו של הצלב הדרומי בחלקו הימני של הדגל במקום צלב ג'ורג' הקדוש כפי שהוא מופיע על הדגל הלאומי.

צי כלי השיט הנוכחיעריכה

הצי המלכותי של ניו זילנד נמצא כעת בתקופת שינוי ושם דגש על מעבר מצי של ספינות קרב המבוסס על פריגטות לספינות שיכולות לבצע מגוון רחב יותר של משימות. הספינות שהצי מפעיל כיום הם:

הרכב הצי כיום
תמונה יעוד שם סדרה כניסה לשירות
ספינת קרב

(פריגטה)

"טה קאהא"

HMNZS Te Kaha[6]

סדרת "אנזא"ק"

Anzac class

1997
ספינת קרב

(פריגטה)

"טה מאנה"

HMNZS Te Mana[7]

סדרת "אנזא"ק"

Anzac class

1999
ספינת סיור "אוטאגו"

HMNZS Otago[8]

סדרת "פרוטקטור"

Protector-class

2010
ספינת סיור "ולינגטון"

HMNZS Wellington[9]

סדרת "פרוטקטור"

Protector-class

2010
ספינת סיור "פוקאקי"

HMNZS Pukaki[10]

סדרת "פרוטקטור"

Protector-class

2010
ספינת סיור "הוואה"

HMNZS Hawea[11]

סדרת "פרוטקטור"

Protector-class

2007
ספינת סיור "רוטואיטי"

HMNZS Rotoiti[12]

סדרת "פרוטקטור"

Protector-class

2007
ספינת סיור "טאופו"

HMNZS Taupo[13]

סדרת "פרוטקטור"

Protector-class

2009
מכלית "אנדוור"

HMNZS Endeavour[14]

1988
ספינה רב תכליתית "קנטרברי"

HMNZS Canterbury[15]

2007
ספינת סיוע לצלילה "מנאוואנווי"

HMNZS Manawanui[16]

1988

מסוקיםעריכה

הצי המלכותי של ניו זילנד מפעיל חמישה מסוקי Kaman SH-2 Seasprite לשימושן של שתי הפריגטות ולשימוש בכלי שיט שיכנסו לשירות בעתיד. מסוקים אלה שייכים לטייסת מס' 6 של חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד ומסופחים לספינות במשימותיהן ברחבי העולם. תפקידיהם של המסוקים הם:

  • משימות פיקוח ימי
  • לוחמה תת-ימית
  • שירותי לוגיסטיקה
  • משימות חיפוש והצלה
  • פינוי רפואי
  • אימון
  • סיוע לגופים ממשלתיים נוספים.[17]

הצטיידות עתידיתעריכה

על פי תוכנית הממשלה מנובמבר 2010 קיימת כוונה לשדרוג הפריגטות מסדרת "אנזא"ק" ולהחלפתה של המכלית "אנדוור" בספינות חדישות יותר. ספינת הסיוע לצלילה ה"מנאוואנווי", יחד עם ספינה נוספת שכבר יצאה מהשירות ב-2012 יוחלפו בספינה יחידה.[18] עקב כל השינויים הללו סובל הצי ממחסור בכוח אדם מיומן כדי להפעיל את הספינות החדשות. מצב זה אמור להשתפר לאחר שיחידות הצי השתחררו ומשתחררים ממשימותיהן באפגניסטן, במזרח טימור ובאיי שלמה. קיימת תוכנית צנועה להקמתו של כוח משולב בעל יכולת אמפיבית שיהיה מבצעי ב-2015.[19]

תפקידי הציעריכה

הגנהעריכה

במסמך הצהרת הכוונות של כוחות ההגנה של ניו זילנד מוגדרים תפקידיו:

להגן על ניו זילנד מפני איום חיצוני, להגן על האינטרסים השלטוניים שלנו, כולל האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) ולהיות מסוגלים לבצע משימות באזורים שיש לנו בהם עניין אסטרטגי[20]

מטרות הביניים של כוחות ההגנה של ניו זילנד הם:

  1. להגן על ניו זילנד ועל תושביה, אדמתה, המרחב הימי שלה, האזור הכלכלי הבלעדי שלה, משאביה הטבעיים ועל תשתיותיה החיוניות.
  2. לצמצם את הסיכונים לניו זילנד מסכנות במרחב ובעולם.
  3. השתתפות ניו זילנד במערכת הביטחון העולמית והאזורית להגנה על הערכים והאינטרסים שלה.
  4. יכולת התמודדות של ניו זילנד עם אתגרי ביטחון לאומי עתידיים.

תפקידו של הצי הוא להגשים את ההיבטים הימיים של מטרות אלה.

שיתוף פעולה בינלאומיעריכה

תפקידו של הצי המלכותי של ניו זילנד הוא למנוע כל מצב של אי שקט בניו זילנד. תפקיד זה יכול להתבצע על ידי נוכחות בזירות ימיות מרוחקות ועל ידי סיוע לפיתוח מחדש במדינות שנמצאות במצב מצוקה. לדוגמה, בכל מצב של מתיחות במדינות האוקיינוס השקט קיים פוטנציאל להשפעה על ניו זילנד. היציבות באזור זה היא אינטרס ניו זילנדי. הצי השתתף במשימות שמירת שלום ובמשימות השכנת שלום במזרח טימור, בבוגנוויל ובאיי שלמה על ידי תמיכה בכוחות קרקע.

תפקידים אזרחייםעריכה

לצי המלכותי של ניו זילנד יש מספר משימות שלא קשורות ישירות לנושאי ביטחון. כ-1400 ימים בשנה מוקדשים למילוי המשימות הבאות:

  • שמירה על האזור הכלכלי הבלעדי של ניו זילנד
  • תעבורה לאיים מבודדים
  • סיוע לשירות המכס
  • הצי סיפק בעבר מידע הידרוגרפי לסוכנות הממשלתית האזרחית לסקר קרקע על פי הסכם בניהם. אולם עקב יציאת מהשירות של הספינה ההידרוגרפית של הצי, הופסק שיתוף פעולה זה והצי מתמקד כעת בסקרים הידרוגרפיים צבאיים.

משימות נוכחיותעריכה

מאז 2001 מוצבות לסירוגין שתי הפריגטות מסדרת "אנזא"ק" במפרץ הפרסי במסגרת המאבק הבינלאומי בטרור, כולל תמיכה בארצות הברית ובעלות בריתה במלחמה באפגניסטן.

כוח אדםעריכה

נכון ל-1 ביולי 2007 שירתו בצי 2034 איש בשירות קבע (מתוכם 23% נשים), 237 איש בשירות מילואים ו-378 אזרחים. סך הכול 2699 איש.[21] כ-1800 מתוכם משרתים בבסיס הראשי של הצי בדוונפורט.[22]

נכון ל-1 בינואר 2013 משרתים בצי 1972 איש בשירות קבע (מתוכם 22% נשים), 357 איש בשירות מילואים ו-122 אזרחים סך הכול 2451 איש.[23]

מילואיםעריכה

כל אנשי הצי שמשתחררים משירות קבע עשויים להיקרא לשירות מילואים. כוח המילואים מחולק לרשימת אנשי מילואים פעילים וללא פעילים. שירות המילואים הוא במשך 4 שנים.

הכשרהעריכה

בתחילת השירות בצי עוברים המגויסים הכשרה בסיסית (לכלל כוחות ההגנה) של 12 שבועות ולאחר מכן עוברים להכשרה המקצועית בצי. קציני הצי עוברים הכשרה בסיסית של 22 שבועות לפני ההכשרה המקצועית.

תקציבעריכה

תקציב הצי מוקצה על פי הצבעת הפרלמנט של ניו זילנד. תקציב כוח האדם של הצי הוא באחריות כוחות ההגנה של ניו זילנד. משרד ההגנה אחראי על תחום הרכש הציוד הדרוש לצי על פי הדרישות.

מוזיאון הציעריכה

מוזיאון הצי ממוקם בדוונפורט, באוקלנד ומכיל מוצגים ומידע על הצי ועל ההיסטוריה שלו.[24]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Waters, S. D., The Royal New Zealand Navy, Historical Publications Branch, 1956 pp.3-7
  2. ^ Waters, pp. 15-27
  3. ^ Waters pp.75-92
  4. ^ Waters pp.399
  5. ^ כתבה על הנושא באתר מועדון הצי
  6. ^ נתונים על הספינה "טה קאהא" באתר הצי
  7. ^ נתונים על הספינה "טה מאנה" באתר הצי
  8. ^ נתונים על הספינה "אוטאגו" באתר הצי
  9. ^ נתונים על הספינה "ולינגטון" באתר הצי
  10. ^ נתונים על הספינה "פוקאקי" באתר הצי
  11. ^ נתונים על הספינה "הוואה" באתר הצי
  12. ^ נתונים על הספינה " רוטואיטי" באתר הצי
  13. ^ נתונים על הספינה "טאופו" באתר הצי
  14. ^ נתונים על הספינה "אנדוור" באתר הצי
  15. ^ נתונים על הספינה "קנטרברי" באתר הצי
  16. ^ נתונים על הספינה "מנאוואנווי" באתר הצי
  17. ^ מידע על הטייסת באתר חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד
  18. ^ כתבה בנושא מתוך אתר העיתון The New Zealand Herald מיום 2 בנובמבר 2010
  19. ^ כתבה בנושא באתר Defence News מיום 23 בספטמבר 2013
  20. ^ מסמך הצהרת הכוונות, 2006, עמ' 16
  21. ^ הדוח השנתי לשנת 2007 של כוחות ההגנה של ניו זילנד, עמ' 40
  22. ^ pdf הדוח השנתי לשנת 2007 של כוחות ההגנה של ניו זילנד, עמ' 22
  23. ^ נתוני כוח אדם מתוך אתר כוחות ההגנה של ניו זילנד
  24. ^ אתר מוזיאון הצי