הקבינט של ארצות הברית
הקבינט של ארצות הברית (באנגלית: Cabinet of the United States) הוא הגוף המייעץ הרשמי המרכזי של נשיא ארצות הברית. הקבינט מתכנס בדרך כלל עם הנשיא בחדר סמוך לחדר הסגלגל באגף המערבי של הבית הלבן. הנשיא מנהל את הישיבות אך אינו חבר רשמי בקבינט. סגן נשיא ארצות הברית משמש כחבר הקבינט מכוח החוק.
.svg) | |
| סמל ארצות הברית | |
| הקבינט של ארצות הברית בממשל השני של דונלד טראמפ | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| 4 במרץ 1789 – הווה (236 שנים) | |
| תחום שיפוט |
 ארצות הברית |
| נשיא ארצות הברית | דונלד טראמפ |
| סגן נשיא ארצות הברית | ג'יי. די. ואנס |
| מפלגה שולטת |
 המפלגה הרפובליקנית |
| מספר שרים | 15 על פי חוק |
| הקבינט הקודם | קבינט ביידן |
 אתר האינטרנט הרשמי של הקבינט של ארצות הברית | |
ראשי מחלקות הממשל – המזכירים – הממונים בידי הנשיא ומאושרים בידי הסנאט של ארצות הברית, הם חברים הקבינט, וראשי מחלקות בפועל משתתפים אף הם בישיבות הקבינט, גם אם לא אושרה מועמדותם בסנאט. חברי הקבינט הם מינויים פוליטיים והם מנהלים את מחלקותיהם מבחינה ניהולית. כפקידים בכירים העומדים בראש סוכנויות ממשל פדרליות, המזכירים שולטים בניהול המחלקה באופן מלא. הנשיא רשאי למנות לחברי קבינט ראשי סוכנויות אחרות שאינם דורשים את אישור הסנאט האמריקאי.
לקבינט אין סמכויות ביצועיות משותפות או תפקידים קולקטיביים, ואין צורך לערוך הצבעות בפורום משותף. הקבינט מורכב מ-25 חברים: סגן הנשיא, 15 מזכירי מחלקות ו-10 בכירים בדרג קבינט, ששלושה מהם אינם מחויבים באישור הסנאט. במהלך ישיבות הקבינט, החברים יושבים לפי סדר ייסוד המחלקות שלהם, כאשר הוותיקות קרובות יותר לנשיא, והחדשות רחוקות יותר. עם זאת, לסגן הנשיא אין סמכות על הקבינט, וכל חברי הקבינט כפופים ישירות לנשיא.
חברי הקבינט הממונים על ידי הנשיא מכהנים כל עוד הנשיא חפץ בכך. הנשיא רשאי לפטרם בכל עת ללא צורך באישור הסנאט או לשנות את מעמדם כחברי קבינט. סגן הנשיא נבחר בבחירות ישירות ואינו סר למרות הנשיא, ולכן מעמדו בקבינט מעוגן בחוק. מבחינה מעשית, ייתכן שלחבר קבינט תהיה סמכות חוקית לנקוט פעולות מסוימות בניגוד לרצון הנשיא, אך בפועל זהו מצב נדיר בשל סמכות הנשיא לפיטורים מידיים. לנשיא ישנה הסמכות לארגן מחדש את הקבינט, למשל על ידי הקמת ועדות פנימיות. כמו כל פקיד ציבור פדרלי, חברי הקבינט יכולים לעמוד בפני הליך הדחה בבית הנבחרים ומשפט בסנאט בגין "בגידה, שוחד, או פשעים ועבירות חמורים אחרים".
חוקת ארצות הברית אינה קובעת במפורש את קיומו של הקבינט. קיומו נגזר מ"פסוקית חוות הדעה" בפרק 2 לחוקת ארצות הברית המאפשר לפקידים הבכירים של מחלקות הקבינט לספק חוות דעת לנשיא. בנוסף, התיקון ה-25 לחוקת ארצות הברית מקנה לסגן הנשיא, יחד עם רוב ראשי המחלקות, את הסמכות להכריז על נבצרות הנשיא במקרה של אי-כשירות. ראשי מחלקות הממשל נמצאים – אם הם עומדים בתנאים החוקתיים – בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית. החבר הבכיר ביותר בקבינט (לאחר סגן הנשיא) הוא מזכיר המדינה של ארצות הברית, הממוקם במקום הרביעי בסדר הירושה אחרי סגן הנשיא, יושב ראש בית הנבחרים והנשיא הזמני של הסנאט.
היסטוריה
עריכה
המסורת של הקבינט נוצרה מתוך הוויכוחים שהתגלעו בוועידת החוקה בשנת 1787 בנוגע לשאלה אם יפעיל הנשיא את הסמכות הביצועית לבדו או בשיתוף פעולה עם קבינט של שרים או מועצת יועצים פרטית. כתוצאה מהוויכוחים, נקבע בחוקה (פרק 2, חלק ראשון, סעיף 1) כי הסמכות הביצועית תינתן לידי הנשיא בלבד, אך בהסתייגות המתבטאת בפרק 2, חלק שני, סעיף 1:
[הנשיא] רשאי את דעתו, בכתב, של הפקיד הראשי של כל אחת מן המחלקות הביצועיות, אודות כל נושא אשר קשור בחובותיהן של המחלקות האמורות [...]
החוקה אינה קובעת מה יהיו מחלקות הרשות המבצעת, כמה יהיו או מה יהיו תפקידיהן.
ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית, ארגן את פקידיו הבכירים בקבינט, וקבע אותו כחלק מהמבנה של הרשות המבצעת מאז ועד ימינו אנו. הקבינט של ארצות הברית בממשל ג'ורג' וושינגטון כלל חמישה חברים: הוא עצמו, מזכיר המדינה תומאס ג'פרסון, מזכיר האוצר אלכסנדר המילטון, מזכיר המלחמה הנרי נוקס והתובע הכללי אדמונד רנדולף. סגן הנשיא ג'ון אדמס לא היה חבר בקבינט של וושינגטון, משום שהתפקיד נחשב בתחילה לתפקיד חקיקתי – נשיא הסנאט. בנוסף, עד אשר נוצר אינטררגנום בתפקיד הנשיא (מה שלא קרה עד למותו של ויליאם הנרי הריסון ב-1841), לא היה ברור אם סגן הנשיא יוכל למלא את תקופת כהונתו של הנשיא הנבצר, או שמא יהיה נשיא בפועל עד שניתן יהיה לקיים בחירות חדשות. רק במאה ה-20 החלה הכללה קבועה של סגני הנשיא כחברים בקבינט, ותפקידם הפך להיות חלק מהנהגת הרשות המבצעת.
במרוצת השנים השתמשו הנשיאים בישיבות קבינט עם פקידים בכירים שבחרו בעצמם, אך במידות שונות ולתכליתות נפרדות. במהלך נשיאותו של אברהם לינקולן, מזכיר המדינה ויליאם סיוארד תמך במתן סגנון פרלמנטרי לתפקיד הקבינט. עם זאת, לינקולן דחה את הצעתו של סיוארד. כאשר וודרו וילסון היה פרופסור הוא תמך גם הוא בקבינט בעל סגנון פרלמנטרי, אך לאחר שנבחר לנשיא בחר שלא ליישם סגנון זה בקבינט שלו. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 הקבינטים גדלו וכללו גם צוותי עבודה מובהקים בבית הלבן בנוסף לראשי מחלקות וסוכנויות. הנשיא רונלד רייגן ייסד שבע מועצות משנה בקבינט כדי לדון בסוגיות מדיניות רבות, ונשיאים לאחר מכן המשיכו במנהג זה.
הקבינט בחוק הפדרלי
עריכהבפרק 3 לקודקס ארצות הברית, סעיף 302 (U.S.C. 3 § 302), הנוגע לבאות הכוח של סמכויות הנשיא, נקבע כי ”שום דבר בסעיף זה לא ייחשב כדרישה לאישור מפורש בכל מקרה בו איש ציבור מסוים ייחשב על פי החוק כאילו פעל לפי סמכות או הוראת הנשיא.” סעיף זה מתייחס ישירות למזכירי מחלקות הקבינט, מאחר שכל אחת מהמחלקות שלהם נוסדה מכוח החוק ותפקידיה מפורטים בו, ובכך הם מקבלים את הסמכות לפעול בשם הנשיא בתחומי אחריותם ללא הצורך בהסמכה ספציפית[1].
בפרק 5 לקודקס ארצות הברית, סעיף 3110 (U.S.C. 5 § 3110), הידוע גם כ"חוק האנטי-נפוטיזם הפדרלי 1967", נבחרי ציבור פדרליים מנועים מלמנות את בני משפחתם הקרובים למשרות מסוימות בממשל, כולל משרות בקבינט[2].
על פי "חוק הרפורמה במשרות פדרליות פנויות 1998", בסמכות הנשיא למנות מזכירי מחלקות בפועל מתוך עובדי המחלקה הרלוונטית. אלו יכולים להיות עובדים בכירים קיימים, מינויים פוליטיים של הממשל היוצא (במקרה של ממשל חדש), או לעיתים רחוקות מינויים בדרגים נמוכים יותר בממשל[3].
מינויים
עריכהמזכירי המחלקות בקבינט וכל יתר ראשי הסוכנויות הפדרליות ממונים על ידי הנשיא ולאחר מכן מוצגים לאישורו או דחייתו של הסנאט של ארצות הברית על ידי רוב פשוט (אף על פי שבעבר, לפני השימוש ב"אופציה הגרעינית" (אנ') במהלך הקונגרס ה-113 של ארצות הברית, מינויים יכלו להיבלם על ידי פיליבסטר, מה שדרש להפעיל סגירת דיון על ידי רוב מיוחד של שלוש חמישיות כדי להמשיך בהתדיינות). אם המינוי מאושר, הם מקבלים את כתב המינוי שלהם, נשבעים לתפקידם ומתחילים בביצוע חובותיהם. כאשר הסנאט נמצא בפגרה, הנשיא יכול למנות ראשי מחלקות בפועל ולמנות אותם כהלכה עם חזרתו של הסנאט לפעילות סדירה.
סגן נשיא נבחר אינו דורש את אישור הסנאט, וכך גם ראש סגל הבית הלבן, שהיא משרה בתוך משרד הרשות המבצעת של נשיא ארצות הברית.
שכר
עריכהמזכירי מחלקות הקבינט ורוב שאר בעלי המשרות הבכירות הפדרליות בדרג קבינט או תת-קבינט משתכרים לפי תוכנית שכר קבועה בת חמש רמות הידועה כ"לוח הזמנים של המנהלים", אשר מעוגנת בסעיף 5 לקודקס ארצות הברית. 21 משרות, כולל מזכירי המחלקות לצד בכירים אחרים, אשר מקבלות שכר לפי הרמה הראשונה בתוכנית השכר, מופיעות בסעיף 5312 (U.S.C. 5 § 5312)[4], ו-46 משרות אחרות הנמצאות ברמה השנייה (כולל מרותיהם של סגני מזכירי המחלקות השונות) מופיעות בסעיף 5313 (U.S.C. 5 § 5313)[5]. נכון לינואר 2023, השכר השנתי ברמה הראשונה נאמד ב-235,600 דולר אמריקאי.
השכר השנתי של סגן הנשיא נאמד ב-235,300 דולר אמריקאי. רמת השכר הוגדרה על ידי "חוק רפורמת השכר הממשלתי 1989", המספק עדכון אוטומטי להוצאות המחיה עבור עובדים פדרליים. סגן הנשיא מקבל את אותה הפנסיה כמו שאר חברי הקונגרס של ארצות הברית, בשל תפקידו כנשיא הסנאט של ארצות הברית.
הקבינט הנוכחי
עריכההקבינט
עריכה
.png)
_(cropped).jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
_01.jpg)
.png)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
בעלי תפקידים ברמת קבינט
עריכה| משרד | תפקיד | שם | תמונה | תחילת כהונה |
|---|---|---|---|---|
 משרד הרשות המבצעת של הנשיא |
ראש סגל הבית הלבן | סוזי ויילס |  |
20 בינואר 2025 |
 משרד נציב הסחר |
נציב הסחר | ג'יימיסון גריר | 27 בפברואר 2025 | |
 קהילת המודיעין האמריקאית |
ראש המודיעין הלאומי | טולסי גבארד | .jpg) |
12 בפברואר 2025 |
 המשלחת לאו"ם |
השגרירה באו"ם בפועל | דורותי שיי | 20 בינואר 2025 | |
 משרד הניהול והתקציב |
מנהל משרד הניהול והתקציב | ראסל ווט | 7 בפברואר 2025 | |
 CIA |
ראש ה-CIA | ג'ון רטקליף | .jpg) |
23 בינואר 2025 |
 הסוכנות להגנת הסביבה |
מנהל הסוכנות להגנת הסביבה | לי זלדין |  |
29 בינואר 2025 |
 הסוכנות לעסקים קטנים |
מנהל הסוכנות לעסקים קטנים | קלי לפלר | 20 בפברואר 2025 |
מחלקות ומזכירי קבינט שבוטלו
עריכה- מחלקת המלחמה (1789–1947) – מוזגה לתוך מחלקת ההגנה שהוקמה.
- מחלקת הצי של ארצות הברית, בראשות מזכיר הצי, שהייתה עצמאית בשנים 1789–1947 הוכפפה למחלקת ההגנה, שהוקמה.
- מחלקת הדואר (1829–1971) – הפכה לסוכנות פדרלית עצמאית.
תפקידים בקבינט ששמם שונה
עריכה- מזכיר לענייני חוץ – התפקיד נוצר ביולי 1781 ושמו שונה למזכיר המדינה בספטמבר 1789.
- מזכיר המסחר והעבודה – התפקיד נוצר בשנת 1903 ושמו שונה למזכיר המסחר בשנת 1913, אז נוצר תפקיד חדש בקבינט – מזכיר העבודה – והסמכויות הנוגעות לענייני עבודה הועברו אליו.
- מזכיר הבריאות, החינוך ושירותי האנוש – התפקיד נוצר בשנת 1953 ושמו שונה למזכיר הבריאות ושירותי האנוש בשנת 1979, אז נוצר תפקיד חדש בקבינט – מזכיר החינוך – והסמכויות הנוגעות לענייני חינוך הועברו אליו.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הקבינט של ארצות הברית (באנגלית)- הפורטל הממשלתי
הערות שוליים
עריכה- ^ 3 U.S. Code § 302 - Scope of delegation of functions, באתר בית הספר למשפטים באוניברסיטת קורנל (באנגלית)
- ^ 5 U.S. Code § 3110 - Employment of relatives; restrictions, באתר בית הספר למשפטים באוניברסיטת קורנל (באנגלית)
- ^ אולגה פירס, Who Runs Departments Before Heads Are Confirmed?, באתר ProPublica, 22 בינואר 2009 (באנגלית)
- ^ 5 U.S. Code § 5312 - Positions at level I, באתר בית הספר למשפטים באוניברסיטת קורנל (באנגלית)
- ^ 5 U.S. Code § 5313 - Positions at level II, באתר בית הספר למשפטים באוניברסיטת קורנל (באנגלית)