יהדות היילברון
לקהילה היהודית בהיילברון היסטוריה ארוכת שנים. יישוב יהודי בהיילברון מוזכר כבר במאה ה-11. בשנת 1357 נבנה בית הכנסת הראשון בעיר. לאחר גירושם מהעיר במאה ה-15, שבו והתיישבו בה יהודים תחת "כתב חסות", עד שזכו לזכויות שוויוניות בשנת 1828. הקהילה מנתה מעל 600 איש כשנחנך בה בשנת 1877 בית כנסת חדש. בתקופת השלטון הנאצי נרצחו כ-240 מיהודי היילברון.
תולדות הקהילה עריכה
מסמכים שהתגלו מתעדים יישוב יהודי משמעותי בהיילברון בשנת 1050, אך אין בידינו מידע מפורט על גורל הקהילה הקדומה, שיהודיה הגיעו ככל הנראה מספרד. בסביבות שנת 1298 נטבחו כ-143 מיהודי היילברון בפרעות רינדפלייש. חלק משמות הנרצחים הונצחו בספר הזיכרון של קהילת זונטהיים:
"יום א' י"ב מרחשון נ"ח לאלף הששי בהיילברון נהרגו ב' מאות נפשות. הרב ר' יוחנן בן הרב ר' אליקום ואשתו מרת ליפפיט, בנו ר' פרא, ובנו אלעזר. ר' אשר הפרנס ואשתו דבורה ור' אברהם הנקדן ובנו החבר. המורה יצחק ותלמידי החכמים משולם בן משה, יהודה ונתן בן שמעון".
הקהילה שוקמה על ידי המעטים ששרדו, ובעשור השני של המאה ה-14 מוזכרים כבר מסי יהודים בסכומים ניכרים. בעת גזירות המגפה השחורה נטבחו רוב יהודי העיר, ובתיהם ובית הכנסת הובערו באש. הקהילה שוקמה בשנית, ובשנת 1357 נבנו בה בית כנסת חדש, ומאוחר יותר גם בית עלמין.
יהודי היילברון גורשו מהעיר באמצע המאה ה-15, למרות ניסיונות המגורשים בגיבויו של קארל החמישי לשנות את החלטת מועצת העיר. המאבק לשינוי ההחלטה נמשך עד שנת 1861 בה הוכרז על אמנציפציה ליהודי וירטמברג, ולמעט משפחות אחדות של סוחרים לא ניתנה דריסת רגל ליהודים במשך כשלש מאות שנה.
בשנת 1871, עם תחילת הבנייה של בית כנסת, התלקחה מחלוקת בקהילה, לאחר שהמיעוט החרדי שהתנגד להכנסת עוגב לבית כנסת, הקים לעצמו קהילה נפרדת. עם זאת, הקהילה הקטנה לא החזיקה מעמד זמן רב. בשנת 1914 מונה כרב מחוז היילברון הרב מקס ברמן (1873–1935). ברמן פעל רבות להרחבת ההשכלה התורנית של בני קהילתו, הוא ארגן שיעורים תורניים קבועים, ויזם את האוניברסיטה העממית בהיילברון. כמו כן הרבה ברמן לכתוב בגנות האנטישמיות והתפלמס בעיתונות עם מאמרי שטנה בביטאון נאצי בהם נטען שהכינוי התלמודי עכו"ם מופנה לנוצרים. ברמן זכה בתביעה משפטית שהגיש נגד מחבר המאמרים בגין השמצת דת ישראל והפרת טוהר המידות העיתונאי.
בשנת 1907 הוקם בעיר בית האבות היילברון, בית אבות יהודי ששימש את כלל יהודי באדן-וירטמברג. בית האבות הוחרב בליל הבדולח, ויושביו נספו במהלך מלחמת העולם השנייה.