פתיחת התפריט הראשי

הקונפדרציה (השנייה) של הרייןגרמנית: Rheinbund; צרפתית: Confédération du Rhin) הייתה ברית של 16 מדינות שעוצבה תחת הלחץ של נפוליאון בונפרטה בקיץ 1806 בפריז וכללה נסיכויות שהיו בעבר חלק מהאימפריה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית. הקונפדרציה הייתה קיימת עד לנובמבר 1813, לאחר הפסדו של נפוליאון בקרב לייפציג. הקונפדרציה הוקמה על ידי נפוליאון אחרי ניצחונו בקרב אוסטרליץ על פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ועל אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה, ולאור חוזה פרסבורג.

הקונפדרציה של הריין
Confédération du Rhin
Rheinbund
Alleged flag of the Rhine Confederation 1806-13.svg Medaille rheinbund 472.jpg
דגל סמל
Confederation of the Rhine (1812).svg
יבשת אירופה
שפה נפוצה גרמנית, צ'כית, איטלקית, סלובנית, פולנית, הולנדית ועוד.
עיר בירה פרנקפורט
50°06′37″N 8°40′56″E / 50.1102777777778°N 8.68222222222222°E / 50.1102777777778; 8.68222222222222
משטר קונפדרציה
הקמה
תאריך
פירוק האימפריה הרומית הקדושה
יולי - אוגוסט 1806
פירוק
תאריך
הניצחון על נפוליאון בקרב לייפציג
1813
ישות קודמת Banner of the Holy Roman Emperor (after 1400).svg האימפריה הרומית הקדושה
ישות יורשת גרמניהגרמניה הקונפדרציה הגרמנית
הקונפדרציה של הריין ב-1812
היסטוריה של גרמניה
גרמניהגרמניה
היסטוריה מוקדמת

שבטים גרמאניים
נדידת העמים
האימפריה הפרנקית

גרמניה של ימי הביניים

פרנקיה המזרחית
האימפריה הרומית הקדושה

תחילת התקופה המודרנית

גרמניה במאה ה-18
פרוסיה

הדרך לאיחוד

הקונפדרציה של הריין
הקונפדרציה הגרמנית
מהפכות 1848
הקונפדרציה הצפון-גרמנית

האיחוד והרייך הגרמני

הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאצית

גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה

אזורי הכיבוש בגרמניה
גירוש גרמנים לאחר המלחמה
היסטוריה של גרמניה המזרחית
היסטוריה של גרמניה המערבית
בריחת המוחות מגרמניה המזרחית
הגבול בין שתי הגרמניות
חומת ברלין
איחוד גרמניה המחודש
גרמניה אחרי האיחוד

פורטל גרמניה

במהלך קיומה, נכללו בקונפדרציה מדינות, נסיכויות ודוכסויות רבות, ואחד הקשיים בקונפדרציה היו שהמדינות רצו ריבונות מלאה ושאינה מוגבלת.

האיחוד הותיר את מדינות האזור כקונפדרציה של מדינות אוטונומיות בעלות שלטון עצמי מוגבל, בשליטת צרפת. על מדינות הקונפדרציה נכפו רפורמות שונות בתחומי הממשל, הכלכלה והמודרניזציה החברתית היו חשובות להיסטוריה הגרמנית, לצד הרפורמות הפרוסיות. לרפורמות השלכה גם על מעמד היהודים במדינות הפדרציה, אשר הושפע מן האמנציפציה הצרפתית.

לאחר מפלתו של נפוליאון הוקמה בקונגרס וינה (1815) הקונפדרציה הגרמנית, בגבולות דומים לאלה של הקונפדרציה של הריין, בתוספת אוסטריה ופרוסיה.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

ב-12 ביולי 1806 חתמו בפריז 16 מדינות גרמניות על איחודם במסגרת הקונפדרציה של הריין, תחת חסותו של נפוליאון. ב-1 באוגוסט פרשו חברי הקונפדרציה באופן רשמי מהאימפריה הרומית הקדושה, וב-6 באוגוסט הכריז פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על פירוק האימפריה, ונשאר רק עם התואר קיסר אוסטריה.

על פי האמנה, הקונפדרציה הייתה מנוהלת על ידי גוף חוקתי משותף, אך המדינות השונות (במיוחד הגדולות) רצו ריבונות בלתי מוגבלת. במקום ראש מדינה מלוכני, כפי שהיה קיסר האימפריה הרומית הקדושה, נשא קרל תיאודור אנטון מריה פון דלברג, לשעבר הקנצלר הראשי, בתואר "הנסיך הראשון" של הקונפדרציה. ככזה, הוא היה נשיא מועצת המלכים וניהל את הדיאט של הקונפדרציה, שנועד להיות גוף דמוי פרלמנט למרות שמעולם לא התאסף בפועל, בעוד נשיא מועצת הנסיכים היה פרידריך אוגוסט, נסיך נסאו-אוזינגן.

בתמורה לתמיכתם בנפוליאון קיבלו כמה מהשליטים מעמד גבוה יותר: בוואריה, וירטמברג וסקסוניה קיבלו מעמד של ממלכה, ואילו באדן, הסן וברג קיבלו מעמד של דוכסות גדולה. בנוסף קיבלו המדינות שטחים נוספים, על ידי שצורפו אליהם המדינות הקטנות לשעבר של האימפריה. אולם המדינות נאלצו לשלם מחיר גבוה מאוד על מעמדם החדש, מכיוון שהקונפדרציה הייתה בראש ובראשונה ברית צבאית, שמטרתה לספק הגנה הדדית למדינות בברית, וכן הם נאלצו לשלוח חיילים רבים להילחם במלחמות הנפוליאוניות. כפי שהתגלגלו האירועים, מצאו עצמם חברי הקונפדרציה כפופים יותר לנפוליאון מאשר היו כפופים קודם לכן לבית הבסבורג.

לאחר תבוסת פרוסיה לצרפת בקרב ינה-אאורשטדט בשנת 1806, לחץ נפוליאון על רוב המדינות הקטנות בגרמניה להצטרף לקונפדרציה של הריין. בסופו של דבר הצטרפו עוד 23 מדינות גרמניות לקונפדרציה, ובשיא גודלה בשנת 1808 כללה הקונפדרציה 36 מדינות - ארבע ממלכות, חמש דוכסויות גדולות, 13 דוכסיות, 17 נסיכויות, ואת הערים החופשיות של ברית ההנזה המבורג, ליבק, וברמן. מכל מדינות גרמניה, רק אוסטריה, פרוסיה, הולשטיין הדנית ופומרניה השוודית, וכן מדינות הגדה המערבית של הריין ונסיכות ארפורט, שסופחו על ידי האימפריה הצרפתית, נשארו מחוץ לקונפדרציה.

בשנת 1810 חלקים גדולים של הקונפדרציה בצפון מערב גרמניה סופחו לצרפת, על מנת לפקח טוב יותר על אמברגו הסחר עם בריטניה - המערכת הקונטיננטלית.

הקונפדרציה של הריין התמוטטה בשנת 1813, לאחר המערכה הכושלת של נפוליאון נגד האימפריה הרוסית ותבוסתו במערכה בגרמניה. רבים מחבריה הצטרפו למחנה בעלות הברית, לאחר תבוסת נפוליאון בקרב לייפציג.

מדינות הקונפדרציהעריכה

 
הקונפדרציה של הריין, 1806
 
הקונפדרציה של הריין, 1808
 
הקונפדרציה של הריין, 1812

מועצת המלכיםעריכה

דגל שם המדינה תאריך ההצטרפות
  הדוכסות הגדולה של באדן 12 ביולי 1806
  ממלכת בוואריה 12 ביולי 1806
  הדוכסות הגדולה של ברג 12 ביולי 1806
  הדוכסות הגדולה של הסן 12 ביולי 1806
  נסיכות רגנסבורג 12 ביולי 1806
  ממלכת סקסוניה 11 בדצמבר 1806
  ממלכת וסטפליה 15 בנובמבר 1807
  ממלכת וירטמברג 12 ביולי 1806
  הדוכסות הגדולה של וירצבורג 23 בספטמבר 1806

מועצת הנסיכיםעריכה

דגל שם המדינה תאריך ההצטרפות
  דוכסות אנהלט-ברנבורג 11 באפריל 1807
  דוכסות אנהלט-דסאו 11 באפריל 1807
  דוכסות אנהלט-קתן 11 באפריל 1807
  דוכסות ארנברג 12 ביולי 1806
  נסיכות הוהנצולרן-הכינגן 12 ביולי 1806
  נסיכות הוהנצולרן-זיגמרינגן 12 ביולי 1806
  נסיכות איזנבורג 12 ביולי 1806
  נסיכות ליין 12 ביולי 1806
  נסיכות ליכטנשטיין 12 ביולי 1806
  נסיכות ליפה 11 באפריל 1807
  דוכסות מקלנבורג-שוורין 22 במרץ 1808
  דוכסות מקלנבורג-שטרליץ 18 בפברואר 1808
  דוכסות נסאו 12 ביולי 1806
  דוכסות אולדנבורג 14 באוקטובר 1808
  נסיכות רויס-אברסדורף 11 באפריל 1807
  נסיכות רויס-גרייץ 11 באפריל 1807
  נסיכות רויס-לובנשטיין 11 באפריל 1807
  נסיכות רויס-שלייץ 11 באפריל 1807
  נסיכות זאלם 25 ביולי 1806
  דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד 15 בדצמבר 1806
  דוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג 15 בדצמבר 1806
  דוכסות סקסוניה-הילדבורגהאוזן 15 בדצמבר 1806
  דוכסות סקסוניה-מיינינגן 15 בדצמבר 1806
  דוכסות סקסוניה-ויימאר 15 בדצמבר 1806
  נסיכות שאומבורג-ליפה 11 באפריל 1807
  נסיכות שוורצבורג-רודולשטדט 11 באפריל 1807
  נסיכות שוורצבורג-זונדרסהאוזן 11 באפריל 1807
  נסיכות ולדק ופירמונט 11 באפריל 1807

קישורים חיצונייםעריכה