הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים

קו רכבת קלה בירושלים
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.


הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, הוא קו רכבת קלה עתידי, בין השכונות רמות אלון לגילה, שצפוי להיות השלישי שנחנך מבין קווי הרכבת הקלה בעיר. אורכו של הקו הוא כ-31 קילומטר שלאורכם יוקמו 53 תחנות מתוכן 3 תחנות תת-קרקעיות. הוא צפוי לשרת כ-250,000 נוסעים ביממה, בתדירות של 3–4 דקות בשעות השיא. זאת באמצעות צי של 122 קרונות, שמהווים 61 רכבות[1]. בעת הכרזת הזוכה במכרז בספטמבר 2023, הודיעו משרדי האוצר והתחבורה כי הפעלת הקו צפויה להתבצע בהדרגה בין השנים 2028 - 2030[2].

הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
עיר ירושלים
שם המערכת הרכבת הקלה בירושלים
מידע על ההקמה
עלות 10 מיליארד שקלים (משוער)
חברה בונה Jtrain ltd מוריה
התחלת בנייה 2020 (תשתיות)
פתיחת הקו 2028-2030 (משוער)
מידע על הקו
תחילת הקו גילה
סיום הקו רמות
אורך הקו 31 ק"מ
רוחב המסילה 1,435 מ"מ
צבע על המפה כחול
מספר נוסעים ביום 200,000 (משוער)
מספר נוסעים בשנה 60 מיליון (משוער)
מספר התחנות 53
https://jet.gov.il/blue-line/
תרשים הקו
קו כחול כהה ובהיר +תחנות
תרשים הקו הכחול והתכלת
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית במרכז דרך חברון, בעתיד יוסבו לשימוש הקו הכחול של הרכבת הקלה

היסטוריה עריכה

רקע עריכה

תכנון הקו החל בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, כחלק ממערך הכולל של הרכבת הקלה בירושלים[3]. בתחילה תוכנן כקו רכבת קלה, כולל קטע תת-קרקעי במרכז העיר. אך צוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים החליט, בנובמבר 2004, שהתכנון יוחלף לקו אוטובוסים רבי-קיבולת מהירים[4], עקב שיקולי עלות[5]. חנוכתו של הקו הכחול הייתה מתוכננת לסוף שנת 2006, קצת פחות משנתיים לפני חנוכתו המיועדת של הקו האדום. נשקלו מספר סוגים שונים של אוטובוסים: החל מאוטובוסים מפרקיים רגילים, דרך אוטובוסים מפרקיים ארוכים במיוחד (אוטובוס מפרקי בעל שלושה חלקים ולא שניים כמקובל) ועד לאוטובוסים מפרקיים המונעים על ידי מערכות הנעה בגז או מנועים היברידיים. לאוטובוסים תוכננה תשתית שמאפשרת את תנועתם במסלולים בלעדיים (מת"צים) ולכן גם מהירים ולא נתונים לפקקים, כאשר מסלולים אלו נבנים בתשתית מתאימה, כך שהמרת מסלולים אלו למסלולי רכבת קלה בעתיד, בהתאם לדרישה, יכולה להיעשות בקלות, בעלות נמוכה ובאופן מהיר[דרוש מקור].

העבודות על בניית נתיב התחבורה הציבורית הבלעדי של הקו, ברחובות רחוב המלך ג'ורג', קרן היסוד ודרך חברון החלו בשנת 2004 והסתיימו בשנת 2010[6][7]. במאי 2007 הודיעה חברת אגד שהיא מתכוונת להפעיל את הקו, אף על פי שמשרד התחברה ביקש להכניס מפעיל אחר לקו ולייצור תחרות במערך האוטובוסים של ירושלים[8]. בינואר 2011, נחנכה מערכת האוטובוסים החדשה, הפועלת עם האוטובוסים החדשים (תקן יורו 5) בידי אגד, בקווים המחברים בין שכונות רמות לגילה (קווים 71, 72 ו-31, 32) ובין הר נוף להר חומה (קווים 74 ו-75)[9].

בעקבות הצלחת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים הוחלט לשדרג גם את הקו הכחול לרכבת קלה. זאת מאחר שרכבת קלה מסוגלת להעביר בכל נסיעה נפח נוסעים גדול יותר ממערכת אוטובוסים מהירה[10]. השלמת התכנון המפורט של הקו ואישרו התעכבה במשך מספר שנים, עקב המאבק נגד הקמת מקטע הקו ברחוב בעמק רפאים[11]. הוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים אישרה את תוכנית הקו בינואר 2016[12]. והוועדה המחוזית אישרה את תוואי הקו בדצמבר 2017[13].

המכרז עריכה

באפריל 2020, ועדת המכרזים הבין-משרדית פרסמה את מסמכי המיון המוקדם של המכרז להקמת הקו, בעלות מעורכת של 10 מיליארד שקל[1]. ביולי 2021 ועדת המכרזים הבין-משרדית פרסמה את מסמכי המכרז ובחרה חמישה ספקים שעומדים בתנאי הסף[14].

באוגוסט 2022 הוגשו 4 הצעות, קבוצה החמישית בחרה שלא להגיש לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה והעובדה שמדובר בשותפות ישראלית-רוסית (עם חברת TMH) כאשר יש מגבלות על שיתוף פעולה עם חברות רוסיות. ארבע קבוצות שהגישו הצעת למכרז הן:

  1. שיכון ובינוי, אגד החזקות וסקודה תחבורה הצ'כית
  2. אלייד, אלקטרה, מנרב ואלסטום הצרפתית
  3. שפיר הנדסה, קרן נוי וחברת כאף הספרדית
  4. דן, דניה סיבוס וקומסה הספרדית. נקראות יחד Jtrain ltd.

ב-21 בספטמבר 2023 הוכרזה הקבוצה הרביעית כקבוצה הזוכה.[15] ההחלטה על הקבוצה הזוכה הייתה אמורה להתקבל עד סוף שנת 2022[16] אבל בפועל התעכבה למעלה מ-9 חודשים בעקבות חשדות להצעה זולה מדי של הקבוצה הזוכה.[17]

מלבד הקו הכחול, המכרז כולל גם את "הקו התכלת" ו"הקו הסגול", שמהווים חיבורים בין שלושת קווי הרכבת הקלה המרכזיים בירושלים (כחול, ירוק ואדום). כמו כן המכרז מכיל שלוש אופציות למקטעים נוספים:

עבודות תשתית עריכה

בפברואר 2021 פורסם מכרז ראשון לעבודות תשתית[18]. במהלך שנת 2022, עוד לפני תום המכרז, התחילו עבודות התשתית על תחנת צומת בר-אילן[19], ובמקטעים רוזמרין, דרך חברון, הר חוצבים, ופת – הפרסה[20].

בתחילת שנת 2022 פורסם מכרז לביצוע המנהרה שהיא חלק מהקו הכחול, המנהרה תתחיל בצומת בר-אילן ותסתיים במרכז העיר[21]. הזוכה במכרז היא "אלקטרה תשתיות" ומשך הביצוע צפוי להיות 4.5 שנים, אורכה של המנהרה עתיד להסתכם ב-2.2 ק"מ ולמנהרה שני פורטלים: הפורטל הצפוני ימוקם בשדרות גולדה מאיר, סמוך להר החוצבים ופורטל הדרומי שימוקם בקצה רחוב שטראוס פינת יפו סמוך לתחנת הרכבת "יפו מרכז"[22].

בינואר 2023 החלו עבודות תשתית לטובת התוואי לצד פארק המסילה מרחוב בן דוסא עד לגשר משה ברעם (סמוך לצומת פת) [23] [24]בניית התוואי אינה צפויה לפגוע בפארק והעבודות צפיות להסתיים בינואר 2024.

במאי 2023 התחילו להכשיר את המקום בשכונת רמות אלון שעליו תונח מסילת הרכבת.

בספטמבר של אותה שנה אישרה העירייה תקציב של 350 מיליון ש"ח לצורך קידום זמינות של מקטעים מסוימים לאורך הקו[25]

על הקו עריכה

תוואי הקו מתוכנן להתפרש משכונת גילה בקצהו הדרומי ועד לשכונת רמות בקצהו הצפוני. בדרכו יעבור בדרך חברון, בתיאטרון החאן, במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית, ברחוב קרן היסוד, ברחוב המלך ג'ורג', יחצה את הקו האדום ברחוב יפו וייכנס למנהרה באורך 1.2 ק"מ מאזור רחוב שטראוס עד שדרות גולדה מאיר. בתוואי המנהרה ייבנו שלוש תחנות אשר ישרתו את תושבי הרחובות שטראוס, יחזקאל ושמואל הנביא. משדרות גולדה מאיר התוואי ממשיך עד לשכונת רמות. שלוחה נוספת של הקו תתפצל באזור מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית ותמשיך לרחוב עמק רפאים, לשכונת קטמונים ולאצטדיון טדי. לצד אצטדיון טדי גם יוקם מתחם תפעולי ("דפו") לתחזוקת קרונות הקו. לשלוחת קטמונים מתוכנן גם מסלול משני בשם "קו התכלת" שיתפצל סמוך לצומת בר-אילן ויחלוף דרך שכונות שמואל הנביא ומעלות דפנה לגבעת התחמושת אל הר הצופים (על מקטע הקו הירוק וקו הקמפוסים שיגיעו גם הם להר הצופים) ויאפשר מסלול נסיעה ישיר לתושבי קטמונים לקמפוס הר הצופים. מקטע זה כולל סלילת מסילה ייעודית לקו באורך של קילומטר בין רחוב יחזקאל דרך הרחובות שמעון הצדיק וקרל נטר אל תחנת הרק"ל בגבעת התחמושת בה יחלפו מספר קווי הרק"ל.

המאבק סביב מקטע עמק רפאים עריכה

במקור תוכנן הקו לעבור לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים, שהפסיקה לפעול בשנת 1998 עקב מצב התחזוקה הרעוע של המסילה. עיריית ירושלים (אז בראשות אהוד אולמרט) התנגדה לפתיחתה מחדש של תחנת הרכבת הישנה על רקע כוונה להפוך את התחנה הישנה למתחם נדל"ן[26], ובמקומה הוקמה תחנת הרכבת מלחה כתחנת הקצה של הקו; כך מסילת הרכבת באזור זה נותרה ללא שימוש וגופי התכנון החליטו להשתמש בתוואי המסילה לרכבת קלה.

עם זאת, במהלך תכנון הרכבת הקלה הוקם לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים פארק המסילה, שהפך מהרה לאטרקציה ולאבן שואבת לתושבים מכל השכונות הסובבות. עקב כך עלתה התנגדות מצד תושבים רבים משכונות בקעה, גוננים והמושבה הגרמנית להעברת הרכבת הקלה בתוואי זה. כתוצאה מכך שונתה התוכנית והוחלט להעביר את תוואי הרכבת הקלה ברחוב עמק רפאים[27]. התוכנית כוללת שדרוג המרחב הציבורי ברחוב, שיפוץ כללי וחידוש תשתיות והפיכת הרחוב ל"מדרחוב משולב" בו התנועה משתלבת במרחב הולכי הרגל. בנוסף, הרחוב יפסיק לשמש תנועה עוברת אל מרכז העיר, אך תתאפשר גישה אל מרכז הרחוב משני קצותיו: מכיוון דרך בית לחם ומכיוון צומת אורנים.

סמוך להפקדת התוכנית הופעל על העירייה לחץ מצד קבוצת סוחרים ותושבים מהאזור לשנות את התוכנית ולהעביר את הקו בפארק המסילה, כדי לשמור על תנועת הרכב הפרטי ברחוב עמק רפאים ועקב חשש מפגיעה בעסקים ברחוב בתקופת העבודות. מנגד הביעו תושבים רבים ואף סוחרים מהרחוב תמיכה בתוכנית, בטענה שהרחוב ירוויח ממעבר הרכבת וצמצום התנועה הפרטית ברחוב, וכי החלופות האחרות יפגעו בפארק המסילה ובשכונות הסמוכות[28]. בפברואר 2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד מעבר תוואי הרכבת הקלה בעמק רפאים[29]. בנובמבר 2017 החליטה הוועדה המחוזית ירושלים לאשר את הקו הכחול אך להחריג ממנו את מקטע עמק רפאים לשם בחינה נוספת של החלופות[30].

בפברואר 2019, ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דחתה את ערעור התושבים והסוחרים והכריעה באופן סופי כביכול שהוא יעבור בעמק רפאים[31], אך באוגוסט 2020 החליט בית המשפט המחוזי להחזיר את התוכנית לוועדת התכנון המחוזית להחלטה מחודשת[32]. ב-19 באוקטובר 2020 אישרה הוועדה המחוזית את תוואי הקו במלואו[33].

מפגש עם קו הרכבת המהיר לירושלים עריכה

משרד התחבורה ורכבת ישראל בשיתוף עיריית ירושלים מתכוננים להארכת מסילת ירושלים - גנות מתחנת יצחק נבון ועד לתחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים כתחנה חדשה ותת- קרקעית (כדי להתאים לקו אשר כולו בתת-הקרקע, בעבר תוכנן שהקו ימשיך לכותל) לשם כך יהיה צורך לחצוב מנהרה באורך 2.5 קילומטרים. עלות הפרויקט מוערכת בכ-2 מיליארד שקל[34]. אם יוחלט על ביצוע הארכת הקו, הכרייה תעשה מכיוון אזור החאן לכיוון תחנת נבון וזאת כדי לא להפריע לפעילות בתחנה. לפי התוכנית תוקם בנוסף גם תחנת ירושלים מרכז, באזור הצטלבות הרחובות יפו והמלך ג'ורג'. מיקום התחנה באזור זה יאפשר למשתמשים בה נגישות למסלול הקו האדום הקיים והקו הכחול המתוכנן של מערך הרכבת הקלה בירושלים, ולהמשיך בנסיעה כמעט לכל נקודה מרכזית בעיר[35]. עם שינוי התוואי למתחם תחנת החאן ההיסטורית נוצרה נקודת ממשק נוספת עם הקו הכחול שיחלוף בסמוך בעמק רפאים וזאת מלבד הממשק בתחנת ירושלים מרכז.

הקו לכותל בוטל עקב חשש מפגיעה בחומות ואף בכותל עצמו, יש המתנגדים לתחנה בחאן בטענה שהתכנון הנוכחי שם דגש על נוסעים המגיעים מחוץ לעיר לטובת אטרקציות, אך לא מעניקה שירות מיטבי לתושבי העיר, ומעדיפים תחנה בצומת אורנים באשר היא נקודה מרכזית בירושלים בין שכונת תלפיות, בקעה, קטמונים והמושבה היוונית, ואף יש בה נקודת מפגש עם הקו הכחול והסגול.[36]

אצטדיון טדי ופיס ארנה ירושלים

המקטע התכלת של הרכבת יאפשר בסיום משחק כדורגל או כדורסל להסיע אלפי אנשים לביתם

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 ליאור גוטמן, הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים יוצא לדרך: פורסם מכרז בהיקף של 10 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2020
  2. ^ אסף זגריזק, ‏ב-9 מיליארד שקלים: זו החברה שזכתה במכרז להקמת הקו הכחול בירושלים, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2023
  3. ^ הרכבת הקלה בירושלים לקראת אישור, באתר גלובס, 10 במרץ 1997
  4. ^ גל ניסים, ‏משנים תוך כדי תנועה: בי-ם לא ישתמשו ברכבות תת-קרקעיות, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2004
  5. ^ יצחק טישלר, ‏רכבת קלה בדרך קשה, באתר גלובס, 31 ביולי 2005
  6. ^ גל ניסים, ‏נחנך מסלול לתחבורה ציבורית בקרן היסוד בירושלים, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2005
  7. ^ שרון קדמי, בדרך לניתו"ץ שיאי המהירות, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
  8. ^ ליאור ברון, ‏אגד לא מוותרת על הרכבת הקלה: מבקשת להפעיל את הקו השני בירושלים - ללא מכרז, באתר גלובס, 31 במאי 2007
  9. ^ ניר חסון, ירושלים: ניר ברקת וישראל כץ חנכו את מערך האוטובוסים החדש, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2010
  10. ^ מעבר הרכבת הקלה במרחב עמק רפאים: חוות דעת צוות תוכנית אב לתחבורה – דו"ח מסכם, באתר צוות תוכנית אב לתחבורה, נובמבר 2016
  11. ^ עדי זורע, הרכבת הקלה: תוכנית הקו הכחול אושרה למעט המקטע בעמק רפאים, באתר כל העיר, 24 באוקטובר 2017
  12. ^   מוטי בסוק, ירושלים: אושר הקו השלישי של הרכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2016
  13. ^ יובל ניסני, הרכבת הקלה: הוועדה המחוזית אישרה את תוואי הקו הכחול, באתר כל העיר, 3 בדצמבר 2017
  14. ^ פורסמו מסמכי המכרז להקמה, מימון, הפעלה ותחזוקה של הקווים הכחול והסגול של הרכבת הקלה בירושלים, באתר GOV.IL
  15. ^ עדיאל איתן מוסטקי, יש זוכה: דן ודניה סיבוס יקימו את הקו הכחול של הרכבת הקלה בי-ם עם חברה ספרדית, באתר כלכליסט, 21 בספטמבר 2023
  16. ^ יובל שדה, ארבע קבוצות הגישו הצעת מחיר במכרז הקו הכחול בירושלים, באתר כלכליסט, 9 באוגוסט 2022
  17. ^ יובל שדה, ההצעה הזולה להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים בדרך להיפסל, באתר כלכליסט, 10 באוגוסט 2023
  18. ^ אודי עציון, פורסם: מכרז ראשון לעבודות תשתית בקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, באתר ynet, 11 בפברואר 2021
  19. ^ כל מה שרציתם לדעת על העבודות בצומת בר-אילן, באתר תוכנית אב לתחבורה
  20. ^ 2022: בדרך לרשת הרכבות הקלות בירושלים, באתר תוכנית אב לתחבורה, תחת הכותרת "הקו הכחול: התחלנו!"
  21. ^ מכרז לביצוע מנהור בקו הרכבת הקלה בירושלים, באתר bids.dekel.co.il
  22. ^   יפעת ראובן, המנהרה החדשה של הרכבת הקלה בירושלים תצטרך להתמודד עם חרדים קיצוניים, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2023
  23. ^ קובץ:הקו_הכחול_2.jpg
  24. ^ קובץ:הקו_הכחול_1.jpg
  25. ^ מירב שלמה מלמד, הקו הכחול של הרכבת הקלה יוצא לדרך, באתר mynet ירושלים
  26. ^ חיבור חיוני לירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2001
  27. ^   ניר חסון, הרכבת הקלה מפלגת את המושבה הגרמנית בירושלים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016
  28. ^   נעמה ריבה, שמים פס על המושבה הגרמנית: תכנית הרכבת הקלה מסעירה את הירושלמים, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2017
  29. ^   ניר חסון, ביהמ"ש דחה עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד תוואי הרכבת הקלה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017
  30. ^ ניר חסוןו נעמה ריבה, הישג לתושבי עמק רפאים: תוואי הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים ייבחן מחדש, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2017
  31. ^ טל נתנאל-נוריאל, פרסום ראשון: הכרעה דרמטית וסופית – הרכבת הקלה תעבור בעמק רפאים, באתר כל העיר, 4 בפברואר 2019
  32. ^ 800 המטרים הכי ארוכים בארץ: הערב - ההחלטה ששוב מעכבת את מעבר הרכבת הקלה במושבה, באתר כל העיר ירושלים, ‏16 באוגוסט 2020
  33. ^ גיא נרדי, ‏אור ירוק לקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2020
  34. ^ עמירם ברקת, ‏תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2013
  35. ^   אורן דורי, תוכנית חדשה: הרכבת מתל אביב תגיע למרכז ירושלים - במקום לכותל, באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2016
  36. ^ יובל שדה, תיירים או תושבים: את מי תשרת תחנת הרכבת בירושלים, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2022