הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים

הקו השלישי של הרכבת הקלה בירושלים

הקו הכחול הוא קו רכבת קלה עתידי, שצפוי להיות השלישי שנחנך מבין קווי הרכבת הקלה בירושלים. אורכו של הקו הוא כ-31 קילומטר שלאורכם יוקמו 53 תחנות מתוכם 3 תת-קרקעיות. הוא צפוי לשרת כ-250,000 נוסעים ביממה, בתדירות של 3–4 דקות בשעות השיא. זאת באמצעות צי של 122 קרונות, שמהווים 61 רכבות[1].

הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שם המערכת הרכבת הקלה בירושלים
מידע על ההקמה
עלות 10 מיליארד שקלים (משוער)
פתיחת הקו 2027 (משוער)
מידע על הקו
אורך הקו 31 ק"מ
רוחב המסילה 1435 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
צבע על המפה כחול
מספר התחנות 53
תרשים הקו
מפת הקווים של הרכבת הקלה בירושלים
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית במרכז דרך חברון, בעתיד יוסבו לשימוש הקו הכחול של הרכבת הקלה

היסטוריהעריכה

תכנון הקו החל בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, כחלק ממערך הכולל של הרכבת הקלה בירושלים[2]. בתחילה תוכנן כקו רכבת קלה, כולל קטע תת-קרקעי במרכז העיר. אך צוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים החליט, בנובמבר 2004, שהתכנון יוחלף לקו אוטובוסים רבי-קיבולת מהירים[3], עקב שיקולי עלות[4]. חנוכתו של הקו הכחול הייתה מתוכננת לסוף שנת 2006, קצת פחות משנתיים לפני חנוכתו המיועדת של הקו האדום. נשקלו מספר סוגים שונים של אוטובוסים: החל מאוטובוסים מפרקיים רגילים, דרך אוטובוסים מפרקיים ארוכים במיוחד (אוטובוס מפרקי בעל שלושה חלקים ולא שניים כמקובל) ועד לאוטובוסים מפרקיים המונעים על ידי מערכות הנעה בגז או מנועים היברידיים. לאוטובוסים תוכננה תשתית שמאפשרת את תנועתם במסלולים בלעדיים (מת"צים) ולכן גם מהירים ולא נתונים לפקקים, כאשר מסלולים אלו נבנים בתשתית מתאימה, כך שהמרת מסלולים אלו למסלולי רכבת קלה בעתיד, בהתאם לדרישה, יכולה להיעשות בקלות, בעלות נמוכה ובאופן מהיר[דרוש מקור].

העבודות על בניית נתיב התחבורה הציבורית הבלעדי של הקו, ברחובות רחוב המלך ג'ורג', קרן היסוד ודרך חברון החלו בשנת 2004 והסתיימו בשנת 2010[5][6]. במאי 2007 הודיע חברת אגד שהיא מכוננית להפעיל את הקו, אף על פי שמשרד התחברה ביקש להכניס מפעיל אחר לקו ולייצור תחרות במערך האוטובוסים של ירושלים[7]. בינואר 2011, נחנכה מערכת האוטובוסים החדשה, הפועלת עם האוטובוסים החדשים (תקן יורו 5) בידי אגד, בקווים המחברים בין שכונות רמות לגילה (קווים 71, 72 ו-31, 32) ובין הר נוף להר חומה (קווים 74 ו-75)[8].

בעקבות הצלחת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים הוחלט לשדרג גם את הקו הכחול לרכבת קלה. זאת מאחר שרכבת קלה מסוגלת להעביר בכל נסיעה נפח נוסעים גדול יותר ממערכת אוטובוסים מהירה[9]. השלמת התכנון המפורט של הקו ואישרו התעכבה במשך מספר שנים, עקב המאבק נגד הקמת מקטע הקו ברחוב בעמק רפאים[10]. הוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים אישרה את תוכנית הקו בינואר 2016[11]. והוועדה המחוזית אישרה את תוואי הקו בדצמבר 2017[12].

באפריל 2020, ועדת המכרזים הבין-משרדית פרסמה את מסמכי המיון המוקדם של המכרז להקמת הקו, בעלות מעורכת של 10 מיליארד שקל[1].

על הקועריכה

תוואי הקו מתוכנן להתפרש משכונת גילה בקצהו הדרומי ועד לשכונת רמות בקצהו הצפוני. בדרכו יעבור בדרך חברון, בתיאטרון החאן, במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית, ברחוב קרן היסוד, ברחוב המלך ג'ורג', יחצה את הקו האדום ברחוב יפו וייכנס למנהרה באורך 1.2 ק"מ מאזור רחוב שטראוס עד שדרות גולדה מאיר. בתוואי המנהרה ייבנו שלוש תחנות אשר ישרתו את תושבי הרחובות שטראוס, יחזקאל ושמואל הנביא. משדרות גולדה מאיר התוואי ממשיך עד לשכונת רמות. שלוחה נוספת של הקו תתפצל באזור מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית ותמשיך לרחוב עמק רפאים, לשכונת קטמונים ולאצטדיון טדי. לצד אצטדיון טדי גם יוקם מתחם תפעולי ("דפו") לתחזוקת קרונות הקו. לשלוחת קטמונים מתוכנן גם מסלול משני בשם "הקו התכלת" שיתפצל מצומת בר-אילן ויחלוף דרך שמואל הנביא וגבעת התחמושת אל הר הצופים (על מקטע הקו הירוק וקו הקמפוסים שיגיעו גם הם להר הצופים) ויאפשר מסלול נסיעה ישיר לתושבי קטמונים לקמפוס הר הצופים.

המאבק סביב מקטע עמק רפאיםעריכה

במקור תוכנן הקו לעבור לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים, שהפסיקה לפעול בשנת 1998 עקב מצב התחזוקה הרעוע של המסילה. עיריית ירושלים (אז בראשות אהוד אולמרט) התנגדה לפתיחתה מחדש של תחנת הרכבת הישנה על רקע כוונה להפוך את התחנה הישנה למתחם נדל"ן[13], ובמקומה הוקמה תחנת הרכבת מלחה כתחנת הקצה של הקו; כך מסילת הרכבת באזור זה נותרה ללא שימוש וגופי התכנון החליטו להשתמש בתוואי המסילה לרכבת קלה.

עם זאת, במהלך תכנון הרכבת הקלה הוקם לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים פארק המסילה, שהפך מהרה לאטרקציה ולאבן שואבת לתושבים מכל השכונות הסובבות. עקב כך עלתה התנגדות מצד תושבים רבים משכונות בקעה, גוננים והמושבה הגרמנית להעברת הרכבת הקלה בתוואי זה. כתוצאה מכך שונתה התוכנית והוחלט להעביר את תוואי הרכבת הקלה ברחוב עמק רפאים[14]. התוכנית כוללת שדרוג המרחב הציבורי ברחוב, שיפוץ כללי וחידוש תשתיות והפיכת הרחוב ל"מדרחוב משולב" בו התנועה משתלבת במרחב הולכי הרגל. בנוסף, הרחוב יפסיק לשמש תנועה עוברת אל מרכז העיר, אך תתאפשר גישה אל מרכז הרחוב משני קצותיו: מכיוון דרך בית לחם ומכיוון צמת אורנים.

סמוך להפקדת התוכנית הופעל על העירייה לחץ מצד קבוצת סוחרים ותושבים מהאזור לשנות את התוכנית ולהעביר את הקו בפארק המסילה, כדי לשמור על תנועת הרכב הפרטי ברחוב עמק רפאים ועקב חשש מפגיעה בעסקים ברחוב בתקופת העבודות. מנגד הביעו תושבים רבים ואף סוחרים מהרחוב תמיכה בתוכנית, בטענה שהרחוב ירוויח ממעבר הרכבת וצמצום התנועה הפרטית ברחוב, וכי החלופות האחרות יפגעו בפארק המסילה ובשכונות הסמוכות[15]. בפברואר 2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד מעבר תוואי הרכבת הקלה בעמק רפאים[16]. בנובמבר 2017 החליטה הוועדה המחוזית ירושלים לאשר את הקו הכחול אך להחריג ממנו את מקטע עמק רפאים לשם בחינה נוספת של החלופות[17].

בפברואר 2019, ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דחתה את ערעור התושבים והסוחרים והכריעה באופן סופי כביכול שהוא יעבור בעמק רפאים[18], אך באוגוסט 2020 החליט בית המשפט המחוזי להחזיר את התוכנית לוועדת התכנון המחוזית להחלטה מחודשת[19]. ב-19 באוקטובר 2020 אישרה הוועדה המחוזית את תוואי הקו במלואו[20].

מפגש עם קו הרכבת המהיר לירושליםעריכה

משרד התחבורה ורכבת ישראל בשיתוף עיריית ירושלים בודקים אפשרות להארכת מסילת ירושלים - גנות מתחנת בנייני האומה ועד לתחנת הכותל המערבי. לשם כך יהיה צורך לחצוב מנהרה באורך 2.5 קילומטרים. עלות הפרויקט מוערכת בכ-2 מיליארד שקל[21]. אם יוחלט על ביצוע הארכת הקו, הכרייה תעשה מכיוון ממילא לכיוון תחנת האומה וזאת כדי לא להפריע לפעילות בתחנת האומה. לפי התוכנית תוקם בנוסף גם תחנת ירושלים מרכז, באזור הצטלבות הרחובות יפו והמלך ג'ורג'. מיקום התחנה באזור זה יאפשר למשתמשים בה נגישות למסלול הקו האדום הקיים והקו הכחול המתוכנן של מערך הרכבת הקלה בירושלים, ולהמשיך בנסיעה כמעט לכל נקודה מרכזית בעיר[22].

קו האוטובוסיםעריכה

קו האוטובוסים הפעיל מתחיל בשכונת רמות, ממשיך דרך הר חוצבים, בשדרות גולדה מאיר, חוצה את רחוב בר-אילן ופונה ברחוב שטראוס, דרך כיכר השבת עד נקודת החיתוך עם הקו האדום בצומת הרחובות יפו ושטראוס. משם ממשיך הקו הכחול ברחוב המלך ג'ורג' וכיכר צרפת, דרך רחוב קרן היסוד, ובהמשך בדרך חברון, עד לצומת הר חומה שם מתפצל לגבעת המטוס ונכנס אל תוך שכונת גילה. נכון לינואר 2011 מערכת האוטובוסים החדשה פועלת עם האוטובוסים החדשים (תקן יורו 5) בקווים המחברים בין שכונות רמות לגילה (קווים 71, 72 ו-31, 32) ובין הר נוף להר חומה (קווים 74 ו-75). הקו מיועד לביטול ב-2027 כשיושלם הקו הכחול של הרכבת הקלה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ליאור גוטמן, הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים יוצא לדרך: פורסם מכרז בהיקף של 10 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2020
  2. ^ הרכבת הקלה בירושלים לקראת אישור, באתר גלובס, 10 במרץ 1997
  3. ^ גל ניסים, ‏משנים תוך כדי תנועה: בי-ם לא ישתמשו ברכבות תת-קרקעיות, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2004
  4. ^ יצחק טישלר, ‏רכבת קלה בדרך קשה, באתר גלובס, 31 ביולי 2005
  5. ^ גל ניסים, ‏נחנך מסלול לתחבורה ציבורית בקרן היסוד בירושלים, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2005
  6. ^ שרון קדמי, בדרך לניתו"ץ שיאי המהירות, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
  7. ^ ליאור ברון, ‏אגד לא מוותרת על הרכבת הקלה: מבקשת להפעיל את הקו השני בירושלים - ללא מכרז, באתר גלובס, 31 במאי 2007
  8. ^ ניר חסוןירושלים: ניר ברקת וישראל כץ חנכו את מערך האוטובוסים החדש, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2010
  9. ^ מעבר הרכבת הקלה במרחב עמק רפאים: חוות דעת צוות תוכנית אב לתחבורה – דו"ח מסכם, באתר צוות תוכנית אב לתחבורה, נובמבר 2016
  10. ^ עדי זורע, הרכבת הקלה: תוכנית הקו הכחול אושרה למעט המקטע בעמק רפאים, באתר כל העיר, 24 באוקטובר 2017
  11. ^ מוטי בסוק, ירושלים: אושר הקו השלישי של הרכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2016
  12. ^ יובל ניסני, הרכבת הקלה: הוועדה המחוזית אישרה את תוואי הקו הכחול, באתר כל העיר, 3 בדצמבר 2017
  13. ^ חיבור חיוני לירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2001
  14. ^ ניר חסוןהרכבת הקלה מפלגת את המושבה הגרמנית בירושלים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016
  15. ^ ריבה, נעמה (17 באוגוסט 2017). "שמים פס על המושבה הגרמנית בירושלים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2018. 
  16. ^ ניר חסוןביהמ"ש דחה עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד תוואי הרכבת הקלה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017
  17. ^ ניר חסוןו נעמה ריבה, הישג לתושבי עמק רפאים: תוואי הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים ייבחן מחדש, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2017
  18. ^ טל נתנאל-נוריאל, פרסום ראשון: הכרעה דרמטית וסופית – הרכבת הקלה תעבור בעמק רפאים, באתר כל העיר, 4 בפברואר 2019
  19. ^ 800 המטרים הכי ארוכים בארץ: הערב - ההחלטה ששוב מעכבת את מעבר הרכבת הקלה במושבה, כל העיר ירושלים, ‏16 באוגוסט 2020
  20. ^ נרדי, גיא (19 באוקטובר 2020). "אור ירוק לקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים". Globes. בדיקה אחרונה ב-22 באוקטובר 2020. 
  21. ^ עמירם ברקת, ‏תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2013
  22. ^ אורן דורי, תוכנית חדשה: הרכבת מתל אביב תגיע למרכז ירושלים - במקום לכותל, באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2016