הקיבוץ באומן

התכנסות שנתית של חסידי ברסלב בקברו של רבי נחמן, בימי ראש השנה

הקיבוץ באומן הוא כינוי להתכנסות עולמית של חסידי ברסלב בימי ראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה.

כינוס החסידים באומן

צוואתו של רבי נחמןעריכה

חסידיו של רבי נחמן מברסלב נהגו לנסוע אליו מדי שנה להיות עמו בשלושה מועדים בשנה, וביניהם ראש השנה. בשלושה מועדים אחרים נסע רבי נחמן מדי שנה כדי לפגוש את חסידיו. בשנת 1810, בראש השנה האחרון לחייו, במעמד מאות מחסידיו הצהיר רבי נחמן מספר הצהרות בדבר חשיבות השהייה במחיצתו בראש השנה: "איש בל יעדר" ו"הרי ראש השנה הוא שליחותי כולה"[1].

תלמידו רבי נתן מנמירוב פירש את דבריו שעל החסידים לשוב ולפקוד את קברו בראש השנה כשם שהיו במחיצתו בחייו. בשנת 1811 ארגן רבי נתן את העלייה לרגל הראשונה לציונו, אך רק כשישים חסידים בלבד נסעו לקיבוץ.

כעשר שנים לאחר ייסוד הקיבוץ, כבר לא הכיל בית הכנסת המקומי את משתתפיו והם נאלצו להתפלל במקומות מזדמנים. רבי נתן והחסידים החלו לפעול למען הקמת בית כנסת משלהם ובשנת 1834 נחנך בית הכנסת של חסידי ברסלב באומן (שנודע בשם ה"קלויז").

לאחר תפילת המנחה, צועדים המתפללים לאמירת תשליך באגם שעל יד הקלויז המרכזי [2][3].

קשיי המאה ה-20עריכה

החל משנת 1917, בעקבות קשיים לחצות את הגבול, החלו החסידים בפולין לקיים קיבוץ ראש השנה משלהם בלובלין, ואנשי ברסלב בירושלים הנהיגו קיבוץ משלהם. בשנת 1940 יזם רבי אברהם שטרנהרץ (נכדו של רבי נתן), קיבוץ שנתי במירון ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר.

דיכויה האלים של הפעילות הדתית בברית המועצות אילץ את משתתפי הקיבוץ באומן לרדת למחתרת. ובכל זאת, גם לאחר מלחמת העולם השנייה, חסידי ברסלב המעטים שנותרו בברית המועצות המשיכו לקיים מניין סודי בראש השנה באומן, חרף סכנת המאסר.

במשך השנים נעשו ניסיונות מצד חסידי ברסלב מישראל ומארצות הברית לשהות בראש השנה באומן, אך השלטונות הסובייטיים לא אישרו לקיים סיורים באומן בראש השנה וכן סירבו להתיר לאורחים ללון באומן.

בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הקיבוצים העיקריים נערכו במירון ובירושלים. קיבוצים נוספים נערכו בניו יורק ובלונדון.

בשנת 1988 התירו השלטונות למאתים וחמישים איש לשהות בראש השנה באומן. בשנת 1989 הגיעו יותר מאלף אנשים לקיבוץ. החסידים שכרו בניין של בית חרושת בסמוך לציון, והסבו את אולמות הייצור לבית-כנסת, חדר אוכל ולאולמות שינה.

הקיבוץ כיוםעריכה

במשך השנים מספרם של הבאים לאומן עלה מדי שנה, ובשנת 2000 נכחו יותר מעשרת אלפים חסידים בקיבוץ באומן. בשנת 2010 בוטל הצורך באשרת כניסה לתיירים הבאים לאוקראינה[4], דבר זה גרם לקפיצה במספר האנשים שטסים מישראל לאומן מדי שנה.

החל משנת 2015 מגיעים לאומן מדי שנה בראש השנה למעלה משישים אלף איש[5][6].

הקיבוץ בתקופת מגפת הקורונהעריכה

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל לפני ראש השנה תשפ"א הביע ממונה הקורונה, פרופ' רוני גמזו, התנגדות נחרצת לטיסות לאומן באותה שנה, מחשש שיגבירו את התחלואה. ולפיכך פנה באופן רשמי אל הרשויות באוקראינה על מנת שימנעו הגעת מבקרים מישראל[7]. מחאה התעוררה בישראל בטענה שההתכנסות תביא להדבקה נרחבת ושלטונות אוקראינה הודיעו בספטמבר 2020 כי לא יאפשרו לעולי רגל להיכנס למדינה עד לאחר החג. אלפי חסידים התקבצו בגבול אוקראינה-בלארוס, במעבר הגבול נובי יארילוביצ'י בניסיון להיכנס לאוקראינה, אשר הציבה במקום חיילים שמנעו מהם את הכניסה. בסופו של דבר נותרו החסידים בבלארוס בחג. כאלפיים חסידים הצליחו להגיע לקבר עוד קודם שהוטל על כך איסור.

בשנת 2021 החלו מר"ח אב החלו חסידי ברסלב לטוס לאומן. חסידי ברסלב לא לקחו סיכון שאוקראינה או מדינת ישראל תסגור את הגבולות או את האפשרות לטוס לרבי נחמן. רוב החסידים הגיעו עם משפחותיהם לעיר אומן.

התנגדות לעלייה לקבר בראש השנהעריכה

בשנת 2007 שלל הרב עובדיה יוסף את המנהג לצאת מארץ ישראל לביקור בקברו של רבי נחמן[8]. גם בקרב רבנים ספרדיים אחרים נשמעה ביקורת על הנסיעה לאומן בראש השנה בהם הרב מאיר מאזוז והרב בן ציון מוצפי. גם בקרב רבני הציונות הדתית נשמעו הסתייגויות מקיום מנהג זה[9], בין השאר מהרב יהודה עמיחי[10], הרב שלמה אבינר[11], הרב בן ציון אלגאזי[12] והרב אורי שרקי[13].

חלק מתלמידיו של הרב לוי יצחק בנדר בישראל אינם נוסעים לאומן בראש השנה משום שלשיטתם רבי נחמן לא התכוון שיצאו מארץ ישראל לצורך כך[14]. קבוצה זו מקיימת קיבוץ בבית הכנסת ברסלב במאה שערים. קבוצה אחרת מקיימת קיבוץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון וקבוצה מתלמידיו של הרב ישראל דב אודסר מקיימת מניין בכותל המערבי.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הקיבוץ באומן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חיי מוהר"ן 403
  2. ^ הגוי תיעד: המונים במעמד התשליך בעיר אמן בראש השנה, 2 באוקטובר 2019, באתר JDN
  3. ^ בגלל הצלב: התשליך באומן יתקיים השנה במקום אחר באתר breslevcity
  4. ^ נחתם הסכם עם אוקראינה לביטול הצורך באשרות כניסה לתיירים, כלכליסט, ‏07.2010
  5. ^ כשישים אלף איש השתתפו ושהו השנה באומן בראש השנה, בחדרי חרדים, ‏23 בספט׳ 2017
  6. ^ מאיר אדרי, 50 אלף יהודים מכל העולם יעשו את החג באומן, אומן שלום
  7. ^ בועז אפרת‏, גמזו: מצב התחלואה - מהקשים בעולם; לא אשנה דעתי על אומן, באתר וואלה!‏, 25 באוגוסט 2020
  8. ^ אבישי בן חיים, רבי נחמן בבעיה, באתר nrg‏, 17 ביולי 2007
    אבישי בן חיים, הרב עובדיה יוסף: לא לנסוע לקבר רבי נחמן באומן, באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2007
  9. ^ אריה יואלי, אומן, אומן, ראש-השנה? רבני הציונות הדתית מתנגדים, סרוגים; נחשוני, קובי (9 ביולי 2008). "הרב אבינר נגד "אומן ראש השנה"". Ynet (בעברית). 
  10. ^ הלכות ראש השנה, באתר מכון התורה והארץ
  11. ^ יצחק טסלר, כיתת אומן: רבנים נגד עלייה לקבר רבי נחמן, באתר nrg‏, 7 בספטמבר 2010
  12. ^ "נשוי וטס לאומן? חשב מסלול מחדש | כיפה" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2018. 
  13. ^ מוהר"ן (רבי נחמן מברסלב), כ"ב בסיון, תשס"ב.
  14. ^ צבי מרק, הקולות שהושכחו: תלמידי רבי נחמן מברסלב על הנסיעה לאומן מארץ ישראל, מקור ראשון, כט אב תש"ף.