הקיסר האחרון
הקיסר האחרון (באנגלית: The Last Emperor) הוא סרט דרמה ביוגרפי משנת 1987 בבימוי ברנרדו ברטולוצ'י, ובכיכובם של ג'ון לון, ג'ואן צ'ן (אנ') ופיטר או'טול. הסרט זכה בתשעה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, ובארבעה פרסי גלובוס הזהב.
![]() | |
כרזת הסרט | |
מבוסס על |
The First Half of My Life ![]() |
---|---|
בימוי |
ברנרדו ברטולוצ'י ![]() |
הופק בידי |
ג'רמי תומאס ![]() |
תסריט |
מארק פפלו ברנרדו ברטולוצ'י |
עריכה |
גבריאלה כריסטיאני ![]() |
שחקנים ראשיים |
ג'ון לון ג'ואן צ'ן פיטר או'טול |
מוזיקה |
דייוויד ביירן ריושי סקאמוטו קונג סו |
צילום |
ויטוריו סטוררו ![]() |
מדינה |
הרפובליקה העממית של סין, איטליה, הממלכה המאוחדת, צרפת, הונג קונג הבריטית ![]() |
חברת הפקה |
Recorded Picture Company ![]() |
חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
שיטת הפצה |
הפצה לאולמות הקולנוע, וידאו על פי דרישה ![]() |
הקרנת בכורה | 18 בנובמבר 1987 |
משך הקרנה |
165 דק' ![]() |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה |
סרט דרמה, סרט היסטורי, סרט ביוגרפי, סרט שמבוסס על ספרים, סרט אפי ![]() |
תקציב | 25 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | lastemperor |
פרסים |
תשעה פרסי אוסקר ארבעה פרסי גלובוס הזהב |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
העלילה מתרחשת בסין, ומתארת את חייו של פויי (ג'ון לון), הקיסר האחרון של סין מילדותו בתחילת המאה ה-20, דרך התבגרותו ונישואיו, ועד למאסרו באשמת פשעי מלחמה וחייו בסין הקומוניסטית.
עלילהעריכה
הסרט נפתח בשנת 1950, עם הגעתו של פויי לכלא פושון ברפובליקה העממית אשר הוקמה לאחרונה, כאסיר פוליטי ופושע מלחמה, לאחר שנתפס על ידי הצבא האדום כשברית המועצות נכנסה למלחמה באוקיינוס השקט בשנת 1945. זמן קצר לפני הגעתו לכלא ביצע ניסיון התאבדות.
כעת אנחנו חוזרים בפלאשבק לשנת 1908, כאשר פויי (אז ילד בן 3) מזומן לעיר האסורה, ושם פוגש את הקיסרית הגוססת צה שי, אשר מודיעה לו שהוא יהיה הקיסר הבא. לאחר הכתרתו, פויי מתקשה להתרגל לסביבתו המלכותית, ומבטא את רצונו לחזור הביתה פעמים רבות.
בחלק הבא של הסרט, אנו רואים את חייו של פויי - חלקים מילדותו ומנעוריו, תחת הדרכתו של מורהו, רג'ינלד ג'ונסטון (פיטר או'טול). חלק אחר הוא תקופתו כמלך בוגר יותר, המתאר את שלטונו במדינת הבובות היפנית מנצ'וקוו. בנוסף, אנו רואים חלקים מתקופת השבי של פויי בשלטון הקומוניסטי (שם הוא עובר תוכנית של "חינוך מחדש") עד אשר הוא משתחרר בשנת 1958.
החלק האחרון של הסרט מתרחש באמצע שנות ה-60, בשנות המהפכה התרבותית. בשנה זו פויי הוא גנן בעיר הבירה. לאחר יום עבודה, הוא מבקר בעיר האסורה כתייר רגיל ומבקר בארמון. לאחר מכן אנו רואים קבוצת תיירים עוברת בארמון. מדריכת הקבוצה מדברת על חייו של פויי בכמה משפטים קצרים ואומרת שמת בשנת 1967.
שחקניםעריכה
שחקן | תפקיד |
---|---|
ג'ון לון | פויי הבוגר |
ג'ואן צ'ן | ואן רונג |
פיטר או'טול | רג'ינלד ג'ונסטון |
יינג רוצ'נג | המושל |
ויקטור וונג | צ'ן פאוצ'ן |
דניס דאן | לי |
ריושי סקאמוטו | אמקאסו מסאהיקו |
מגי האן | קוואשימה יושיקו |
ריק יאנג | חוקר |
ויוויאן וו | ואן קשיו |
פרסיםעריכה
פרסי אוסקרעריכה
- הסרט הטוב ביותר
- פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר - ברנרדו ברטולוצ'י
- פרס אוסקר לתסריט - מארק פפלו וברנרדו ברטולוצ'י
- פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר - ויטוריו סטוררו
- פרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר
- פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר
- פרס אוסקר לפסקול מקורי
- פרס אוסקר לעיצוב תפאורה
- פרס אוסקר לעיצוב תלבושות
פרסי גלובוס הזהבעריכה
הפקהעריכה
הסרט הופק על ידי ג'רמי תומאס, וצולם בסין (לרבות בעיר האסורה - שם ניתן להפקה חופש אומנותי מוחלט) ובאיטליה בתקציב של 25 מיליון דולר.
הכנסות והפצהעריכה
הסרט הוקרן לראשונה ב-18 בנובמבר 1987, והכנסותיו בכל העולם עד פברואר 2007 הן מעל 44 מיליון דולר. בשנת 2009 יצאה גרסת Blu-ray לסרט.
קישורים חיצונייםעריכה
- "הקיסר האחרון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "הקיסר האחרון", באתר נטפליקס
- "הקיסר האחרון", באתר AllMovie (באנגלית)
- "הקיסר האחרון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "הקיסר האחרון", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "הקיסר האחרון", באתר Metacritic (באנגלית)
- "הקיסר האחרון", באתר אידיבי
- "הקיסר האחרון", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "הקיסר האחרון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- הקיסר האחרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)