הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל


הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'יי (אנ') וג'ני שוטנשטיין הוא משכנה של רשות העתיקות המאחד את כל יחידות רשות העתיקות הפזורות ברחבי ישראל למבנה מרכזי. הקריה ממוקמת בקריית המוזיאונים בקריית הלאום בירושלים, בסמוך למוזיאון ישראל ומוזיאון ארצות המקרא. את הקריה תכנן האדריכל משה ספדיה.

הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל
Program of the National Campus Archaeology of the Land of Israel.JPG
דגם הקריה הלאומית לארכאולוגיה (במרכז), במבט לכיוון דרום-מזרח. משמאל דגם מוזיאון ארצות המקרא. הדגם מוצב במשרדי רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר
מידע כללי
סוג בניין משרדים
שימוש מטה רשות העתיקות
כתובת קריית הלאום
עיר ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עלות 400 מיליון שקל
מידע על ההקמה
התחלת הבנייה 2012
סיום הבנייה 2016 (חלקית)
אדריכל משה ספדיה
מידות
שטח 35,000 מ"ר
קומות 9
קואורדינטות 31°46′28″N 35°12′08″E / 31.77431667°N 35.20220556°E / 31.77431667; 35.20220556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-15 באוקטובר 2006, אך מאחר שהמדינה הקצתה לפרויקט רק 60 מיליון שקלים, שאר תקציב ההקמה היה תלוי בתרומות ובניית המבנה התעכבה.[1]

בנובמבר 2007 אשרה הוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה את תוכנית המבנה. התכנון המפורט הסתיים בשנת 2010. בראשית שנת 2011 הסתיימה החציבה בשטח. בינואר 2012 פרסמה רשות העתיקות מכרז לבניית המתחם שישתרע על שטח של 35,000 מ"ר.[2] עלות הפרויקט על פי התכנון הראשוני הייתה 300 מיליון שקל.[3] לאחר שלבניין נוספו שימושים נוספים ביניהם: משרדי המטה של רשות העתיקות, מחסני העתיקות לאכלוס כשני מיליון פריטים, מעבדות, ספרייה וחללי תצוגה לציבור, עלה תקציב ההקמה ל-400 מיליון שקל.[1]

באוקטובר 2016 נערך טקס חנוכת המבנה, אולם בפועל בנייתו לא הושלמה עקב חוסר במשאבים ורק האגף המזרחי אוכלס. הבנייה נמשכה במקביל עם גיוס תרומות נוספות.[1]

המרכז הלאומי למטבעות ע"ש שאול א. פוקסעריכה

המרכז הלאומי למטבעות ע"ש שאול א. פוקס הוא מרכז המחקר הישראלי הראשון לנומיסמטיקה. מרכז המחקר כולל למעלה מ-120,000 מטבעות מתקופות שונות החל מלפני כ-2,300 שנה ועד המאה ה-17. רוב המטבעות הם ממצאים בודדים מחפירות ארכאולוגיות גדולות וקטנות. בנוסף האוסף כולל למעלה מ-150 מטבעות זהב, כסף וברונזה, המתחילים בתקופה הפרסית לתקופה העות'מאנית. חשיבותו יוצאת הדופן של האוסף נובעת מכך שמקורם של כמעט כל המטבעות נקבע. לכן, היא מייצגת את אחד ממאגרי המידע המדעי הגדולים ביותר מסוגו בעולם. רוב הרכישות נעשו בין 1925 ועד 1948.

הספרייה הלאומית לארכאולוגיהעריכה

במרכז מתוכננת גם לקום הספרייה הלאומית לארכאולוגיה שתשמש גם בתור ספריית ייעוץ ומחקר, עלות הפרויקט תהיה כ-300 מיליון שקלים.[4][5]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה