הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל

הקרן לרווחת נפגעי השואה
פעילות	סיוע לניצולי שואה
התאגדות	עמותה
תחום	רווחה
מדינה	ישראל
יושב ראש	לימור לבנת
מנכ"ל	אתי פרחי
עובדים	61
תקופת הפעילות	ייסוד 1991, התחלת פעילות 1994 – הווה
	http://www.k-shoa.org

הקרן לרווחת נפגעי השואה היא עמותה הפועלת למענם של ניצולי השואה, על מנת לאפשר להם לחיות בכבוד. מספר הניצולים מקבלי הסיוע מהקרן הולך וגדל בשל השפעות גילם ומצבם הבריאותי, כמו גם מצבם הכלכלי.^[^{דרוש מקור]}

סמליל הקרן הקודם

מטרות עריכה

הקרן לרווחת נפגעי השואה הוקמה בשנת 1994 על ידי ניצולי השואה למען ניצולי השואה. הקרן מספקת סיוע מותאם לצורכי ניצולי השואה על מנת לאפשר להם לחיות בכבוד. הקרן מפעילה במימון הרשות לזכויות ניצולי השואה וועידת התביעות את אפיקי הסיעוד המהווים את עמוד התווך של הקרן שעליו מושתתת מעטפת שירותי סיוע נוספים ומותאמים לנפגעי השואה, במימון תורמים פרטיים ומוסדיים בישראל וברחבי העולם. לאורך השנים פיתחה הקרן, כעמותה הגדולה ביותר בתחומה, כלים רלוונטיים ותוכניות המותאמות לצורכי הניצולים וצברה ניסיון בהפעלתם.

הקרן מנוהלת על ידי ועד מנהל הפועל בהתנדבות, אשר מורכב מ-50% דור ראשון ו-50% דור שני. החל מ-2015, מכהנת בהתנדבות כיו"ר הקרן השרה לשעבר לימור לבנת. במשך שנים ארוכות היה יו"ר הקרן (בהתנדבות) זאב פקטור, עד לשנת 2011 ומאז כיהן כנשיא הכבוד של הקרן עד לפטירתו בשנת 2013^[1]. בין יושבי הראש של הקרן אחריו נמנו אלעזר שטרן ואבי דיכטר (בשנים 2013–2015)^[2]. מנכ"לית הקרן היא אתי פרחי.

לצד הקרן פועלת ועדה מייעצת המורכבת ממומחים מהאקדמיה בתחומים הרלוונטיים לפעילות הקרן: עבודה סוציאלית, גרונטולוגיה, פסיכולוגיה, בריאות הנפש ורפואה. בראש הוועדה עומדת פרופ' אריאלה לבנשטיין ומרכזת הוועדה היא בתיה רפפורט. שאר חברי הוועדה: פרופ' אברהם דורון, פרופ' יעקב מנצ'ל, ד"ר שי בריל, פרופ' חוה גולנדר, פרופ' משה זוננבליק, פרופ' שרה כרמל ופרופ' אילנה קרמר.

אפיקי סיוע עריכה

סיעוד ארוך טווח - הקרן מפעילה במימון הרשות לזכויות ניצולי השואה – המשרד לשוויון חברתי וועידת התביעות את הסיעוד ארוך הטווח לכ-46,000 ניצולים, תוספת 9 שעות סיעוד בשבוע לניצולי השואה הזכאים לגמלת סיעוד מרמה 3 ו-6 נק' תלות על פי קריטריונים של המוסד לביטוח לאומי.
סיעוד קצר מועד לאחר אשפוז - אפיק סיוע זה נועד לניצולי השואה המתגוררים בקהילה אך אושפזו בבית חולים בעקבות מצבם הבריאותי. הקרן מספקת עד 50 שעות סיעוד לפרק זמן של עד חודשיים. במימון מדינת ישראל באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה.
טיפול סוציאלי פרטני - (במימון מדינת ישראל באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה – המשרד לשוויון חברתי) ניצולי שואה ערירים או חסרי עורף משפחתי תומך מלווים באופן קבוע ורציף על ידי עובדים סוציאליים המהווים מקור לתמיכה רגשית וטיפולית לצרכים הייחודיים של כל ניצול וניצול. השירות ניתן ברחבי הארץ. הרציונל להקמת המחלקה לטיפול סוציאלי פרטני, הוא יישום הגישה האינטגרטיבית בטיפול (Case Manager), בה ניצול השואה מקבל מאדם אחד מענה הוליסטי. שיטת הטיפול מאפשרת התמקדות בצרכים אישיים ייחודיים של ניצול השואה וכן במקרים מורכבים, הדורשים השקעת אנרגיה נרחבת בפונה בודד.
מיצוי זכויות בבריאות הנפש - שיתוף פעולה עם משרד הבריאות וועידת התביעות במטרה למצות זכויות של ניצולי השואה פגועי נפש באמצעות עובדים סוציאליים המגיעים לביתם ומלווים אותם.
אפיק לחצני מצוקה - לחצני חירום מצילי חיים המסייעים לכ-10,500 ניצולי שואה מנויים לשירות לחצני מצוקה. השירות מוענק לניצולים ללא תשלום, במימון הרשות לזכויות ניצולי השואה, הקרן לידידות ותורמים נוספים.
חיים בכבוד - הנגשה סיעודית לבתי ניצולים - התוכנית פועלת החל ממרץ 2011. הקרן מנגישה ומתאימה דירות לניצולי השואה נזקקים שמצבם הרפואי מתדרדר וביתם לא מותאם למגבלותיהם הפיזיות החדשות. הקרן מתמקדת בהחלפת אמבטיה למקלחון, שירותים נגישים, הרחבת פתחים ועוד. במטרה לאפשר לניצולי השואה לחיות בכבוד בביתם ולהישאר בקהילה.
אפיק ׳כל טוב׳ - חלוקה של אלפי סלי מזון וכרטיסי קנייה במהלך כל השנה ובמיוחד בחגי ישראל, להבטחת תזונה מגוונת ומאוזנת לניצולי שואה מיעוטי יכולת כלכלית.
אפיק ׳כאן ועכשיו׳ - קרן סיוע חירום למענה מידי ומהיר לצרכים שונים של ניצולי שואה מעוטי יכולת כלכלית, כדוגמת: תרופות וטיפולים רפואיים מחוץ לסל הבריאות, תשלום חשבונות חשמל ו/או מים, מוצרי חשמל, ציוד ביתי בסיסי ועוד.
אפיק ׳רואים טוב׳ - הקרן מאפשרת לניצולי שואה מעוטי יכולת כלכלית, לבצע בדיקת ראיה אצל אופטומטריסט מוסמך והתאמת משקפיים ללא עלות, אשר מאפשרים להיטיב עם איכות חייהם.
אפיק ׳חיוך לטובה׳ - הקרן משתתפת במימון טיפולי שיניים לניצולי שואה מעוטי יכולת כלכלית.
תוכנית ההתנדבות ׳גשר לקשר׳ בתוכנית כ-2,200 המתנדבים מקיימים קשר שבועי קבוע עם כ-1,900 ניצולים ברחבי הארץ, להפגת בדידותם ומייצרים חיבור אישי שלעיתים קרובות חוצה את גבולות ההתנדבות. הרכזים והמתנדבים עוברים הכשרות ייעודיות. המתנדבים המבקרים בבתיהם של ניצולי השואה נחשפים לצרכים נוספים ויודעים להפנות להמשך טיפול בקרן או בקהילה.
תוכנית ׳מחוברים׳ - שיתוף פעולה עם ורשת אורט ישראל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ובמימון תורמים נוספים מוענקים לניצולי שואה מחשב כולל חיבור לאינטרנט למשך שנתיים ללא עלות. כ-1,000 מתנדבים, תלמידים ובוגרים, מלמדים כ-500 ניצולים יישומי מחשב וחושפים אותם לעולם הטכנולוגיה והאינטרנט, המאפשר למלא את זמנם הפנוי וליצור קשר עם משפחה וחברים. במקביל, נחשפים התלמידים לסיפור חייהם של ניצולי השואה ונוצר ביניהם קשר בין-דורי הדוק אשר מגשר על פער גילים.
סיירת ההתנדבות - כ-1,000 מתנדבי הסיירת פועלים בכל רחבי הארץ על מנת לתת מענה לצרכים נקודתיים של ניצולים, כגון: הסעה לטיפולים רפואיים, ליווי לרכישת תרופות, סידורים, קניות ועוד.
תוכנית ׳חברים בקליק׳ - במסגרת התכנית מוענק לניצולי שואה טאבלט על חשבון הקרן, מותאם ומונגש לצרכים בזקנה, ומלמדים אותם שימושים דיגיטליים בסיסיים באמצעות מתנדבים שהוכשרו לכך ומגיעים אליהם למפגשים אישיים. המתנדבים מסייעים לניצולים להכיר את אופן הפעלת הטאבלט, מתקינים בעבורם אפליקציות שימושיות ומסייעים להם לרכוש מיומנויות בתפעולם השוטף.

תחומי פעילות נוספים:

פרח לניצול : פרויקט משותף עם צה"ל. חלוקת תעודות הוקרה על ידי חיילי צה"ל לאלפי ניצולי השואה מדי שנה לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

תקציב עריכה

רוב תקציב הקרן מגיע לאפיקי הסיעוד, ממימון של הרשות לזכויות ניצולי השואה וממימון של ועידת התביעות. הקרן פועלת כל השנה על מנת להגדיל את שאר אפיקי הסיוע ממימון תורמים פרטיים ומוסדיים בארץ וברחבי העולם.

ביקורת עריכה

בשנת 2006, דו"ח מיוחד על טיפול המדינה בניצולי השואה, שהגיש מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, קבע כי אגף התקציבים באוצר איחר להעביר לקרן את התקציב המיועד לסיוע רפואי דחוף ומענקים לניצולים לצרכים קיומיים. וכי עניינם של אלפי ניצולי שואה התעכב במשך שנים בגלל חסמים בירוקרטיים ומחסור בכוח אדם^[3].

דו"ח מבקר המדינה מ-2020: דיווח על עלייה בשיעור ניצולי השואה שזקוקים להשלמת הכנסה 51,175 ניצולי שואה שמקבלים גמלה שנתית זקוקים להשלמת הכנסה כדי להתקיים בכבוד. מבקר המדינה הציג התדרדרות במצבם של ניצולי השואה. הליקויים שהתגלו לא תוקנו ותוכניות סיוע לניצולים עומדות בפני סכנת סגירה.^[4]

אותות ועיטורים עריכה

עיטור האור הוא אות המוענק מטעמה של הקרן מאז 2011 כהבעת הוקרה למצטיינים בעשייה לרווחת ניצולי השואה בישראל^[5]. מטרת האות – הבעת הוקרה לפעילים ומתנדבים מצטיינים על תרומתם לשיפור איכות חייהם של ניצולי השואה בישראל, עידוד מתנדבים ופעילים נוספים לקידום העשייה בתחום והגברת המודעות הציבורית למצב הניצולים בישראל ולצרכיהם. ככלל, מוענק האות על ידי הקרן אחת לשנה בטקס רשמי שנערך על ידה. עד 3 אותות יוענקו לפעילים בכל אחת מהקטגוריות הבאות:

ניצולים התורמים ומצטיינים בעשייתם למען המדינה - השתלבות בארץ והצלחה אישית בולטת בישראל.
בעלי תפקידים במגזר הציבורי/הפרטי/השלישי אשר יזמו ו/או קידמו עשייה עבור ניצולי השואה באופן ייחודי.
מתנדבים התורמים באופן בולט לשיפור איכות חיי הניצולים בישראל.