הקרנבל של לוצרן
הקרנבל של לוצרן מוכר גם בשם Fasnacht והוא מתקיים בין סוף חודש פברואר לתחילת חודש מרץ. מקורו בטקסים פגניים לגרוש החורף, אך במסורת הנוצרית הוא הפך לימים של חגיגות, מוזיקה, אכילה ושתייה, לפני הכניסה לצום הלנט.
את שרידי המנהג הפגאני ניתן עדיין למצוא בציריך, בתאריך מעט שונה. שם חוגגים את שריפת "איש הבוג", המייצג את החורף, ואת בוא האביב, ביום שני הראשון לאחר יום השוויון האביבי.[1] עוד מקום בו מזרזים את בוא האביב הוא בהונגריה, במוהאץ'. שם מתקיים קרנבל בו שורפים ארון מתים שבו, כביכול, שוכן החורף.[2]
המנהג הנוכחי החל בלוצרן במאה ה-15 וקשור לצום הלנט. בהתאם למנהגי הצום, אין לאכול מוצרים מן החי במשך 40 יום שלפני חג הפסחא. כמו כן, אסורה שתית יין. לכן, לפני הצום, נהוג להרבות באכילה כדי לעמוד בהתנזרות הנדרשת וגם מתוך רצון לסיים את מלאי התוצרת של השנה החקלאית הקודמת ולמנוע בזבוז. בימינו, ניתן לפגוש חגיגות המקדימות את הצום במקומות שונים בעולם, וביניהם הקרנבל בוונציה, הקרנבל בריו דה ז'ניירו ואפילו המרדי גרה בניו אורלינס. מהקרנבל בוונציה התפשט השימוש במסכות, בנית בובות ענק ובמות ניידות. מקור המסכות ביוון העתיקה, בתיאטרון היווני[3] וחודש בהצגות של הקומדיה דל'ארטה.[4][5]
גם בלוצרן, תפקידו המקורי של הקרנבל, במאה ה-15, היה לגרש את שדי החורף ולאפשר לאוכלוסייה חגיגה אחרונה לפני הצום. היום הפותח נקרא "יום חמישי המלוכלך" כאשר בהקשר זה "מלוכלך" משמעו "שמנוני", על שום האוכל השמנוני שאפיין תקופה זו.[6] בראש החגיגות עומדים "האח פריצ'י" ומשפחתו.
אגדות "האח פריצ'י"
עריכהקיימות מספר גרסאות לגבי מקור דמותו של האח פריצ'י. הקדומה שבהן מספרת על איכר-חייל בשם פרידולין, אשר הכריע את קרב רגאץ (אנ'), בשישה במרץ, שנת 1446. לכן, שורשי מסורת הקרנבל נעוצים בתהלוכות בעלות דגש פטריוטי, שהתקיימו בשישה במרץ ובראשן הובלה בובת קש בעלת אף בולבוסי ומסכה,[7] שסימלה את פריצ'י, גיבור קרב ראגץ.
הגרסה השנייה מקורה בכתבים עתיקים, המתייחסים לקדוש סנט פרידולין (אנ'), הקדוש הפטרון של מחוז גלרוס. זה היה גם הפטרון של אחד מהכוחות הלוחמים של לוצרן, אשר ניצחו את הצבא האוסטרי בקרב ראגץ. לפי מקורות אלה, השם פריצ'י נגזר מהשם פרידולין. גם גרסה זו מצוטטת בהקשר לתהלוכות הפטריוטיות של השישה במרץ. גם יום מותו של סנט פרידולין נחגג בשישה במרץ.
גרסה שלישית, פחות מקובלת, טוענת שפריצ'י היה חוואי שחי מחוץ ללוצרן, ובכל ביקור בעיר התלוצץ עם הבריות. במותו, הוריש סכום כסף לגילדת הזעפרן, עם הנחיה שהכסף ישמש לחלוקת יין חינם לעניים בתקופת הקרנבל.[8] לפי אגדה זו, האח פריצ'י אף קבור ליד קפלת סנט פטר, בבית העלמין שהיה צמוד אליה. קפלה זו הייתה נקודת ציון חשובה בתולדות לוצרן, משום שבכיכר הקפלה חולק השלל ממסעות המלחמה של אנשי העיר.[9] שם גם הוקמה מזרקת פריצ'י, בשנת 1918.[10]זו, לפי האגדה, ממוקמת על קברו של פריצ'י.
מהלך הקרנבל
עריכהמאחר שבראש הקרנבל עומד האח פריצ'י, גילדת הזעפרן בוחרת בכל שנה אדם אחר, המקבל את הכבוד למלא את התפקיד. ב"יום חמישי המלוכלך", בשעה ארבע לפנות בוקר, ירי של זיקוקים מסמן את ראשית החגיגות ואת יציאת הספינה של פריצ'י ומשפחתו מהמעגן ליד מרכז התרבות KKL לכיוון טיילת המלונות. פריצ'י, אשתו ותינוקם עולים לכרכרה, בה הם מגיעים לכיכר הקפלה סנט פטר. מאחורי הכרכרה הולכים אלפי אנשים מחופשים. חלקם אף מנגנים בתופים וחצוצרות, בדיסהרמוניה מכוונת. בהגיע הקהל לכיכר הקפלה, מתפזרים באוויר המוני קונפטי. פריצ'י, מהבימה הראשית, משליך תפוזים על הקהל. האנשים מתפזרים ברחבי העיר והמוזיקה הרועשת מלווה את האירוע, עד לבוקר יום ששי. בסוף השבוע נחה העיר, והחגיגה מתחדשת ביום שני ליומיים נוספים. הקרנבל מסתיים בבוקרו של יום רביעי, הוא "יום רביעי של האפר",בו מתחיל צום הלנט.[7]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ צוות האתר, Sechselauten- Zurich's Spring Festival, אתר העיר ציריך, 17/4/2023
- ^ משה גלעד, אם כבר קר, אז קרנבל, באתר הארץ, 29 בינואר 2004
- ^ Angie Varakis, Research on the Ancient Mask, Didaskalia - The Journal for Ancient Performance
- ^ צוות האתר, Behind the masks - history, making and authencity of Venetian Masks, Behind -The-Masks, 24/1/2016
- ^ Storia e origini delle maschere della Commedia dell'Arte, filastrocche.it, 30/1/2015 (באיטלקית)
- ^ Widmer, Marion, Expelling winter spirits., Swiss News, 1/2/2012
- ^ 1 2 שירי גורדון, הקרנבל בלוצרן והקרנבל בבאזל - חגיגות חורף בשוויץ, באתר GoTravel
- ^ Aleksandar Janicijevic, Kapellplaz, Luzern, Switzerland, urbansquares.com
- ^ Rafael Habegger and Ueli Habegger, History makes History, Lucerne: Hotel Wilden Mann Lucerne, 2017
- ^ Fritschi Fountain: Overall view, University of Notre Dame,Hesburgh Libraries, 1/1/2007