הרבי הנקוק

מוזיקאי אמריקאי

הרברט ג'פרי "הרבי" הנקוקאנגלית: Herbert Jeffrey "Herbie" Hancock; נולד ב-12 באפריל 1940) הוא מוזיקאי ג'אז ומלחין אמריקאי, זוכה פרס גראמי, משיקגו שבאילינוי. הנקוק הוא מהפסנתרנים המצליחים והמשפיעים ביותר בתולדות הג'אז. הוא אימץ אלמנטים של רוק, פאנק וסול יחד עם אלמנטים יותר חופשיים מן הג'אז.

הרבי הנקוק
Herbie Hancock
הרבי הנקוק בהופעה, יולי 2006
הרבי הנקוק בהופעה, יולי 2006
לידה 12 באפריל 1940 (בן 84)
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
שם לידה הרברט ג'פרי הנקוק
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1961
מקום לימודים קולג' גרינל, תיכון הייד פארק, בית הספר מנהטן למוזיקה, תיכון ונדל פיליפס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מלחין, מעבד, פסנתרן
סוגה ג'אז, פוסט-בופ, פיוז'ן ג'אז, ג'אז-פאנק, אלקטרו, מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, קלידים, סינתיסייזר, Vocoder, קיטאר, קלווינט, תחנות עבודה דיגיטליות
חברת תקליטים קולומביה רקורדס, בלו נוט, Warner Bros. Records, ורב רקורדס
שיתופי פעולה בולטים מיילס דייוויס, ויין שורטר, רון קרטר, טוני ויליאמס, פרדי האברד, The Headhunters, צ'יק קוריאה, ג'אקו פסטוריוס, ג'וני מיטשל,אימאני אוזורי
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי להופעת רית'ם אנד בלוז אינסטרומנטלית (1983)
  • פרס גראמי לאלתור סולו ג'אז הטוב ביותר (2004)
  • אלבום הג'אז בן זמננו הטוב ביותר (2007)
  • פרס גרמי לאלבום הג'אז האינסטרומנטלי הטוב ביותר (2002)
  • פרס המוזיקה של Soul Train לאלבום הג'אז הטוב ביותר (1999)
  • פרס גראמי לאלתור סולו ג'אז הטוב ביותר (2002)
  • היכל התהילה של גראמי (1998)
  • פרס גראמי לאלבום השנה (2007)
  • פרס גראמי לאלתור סולו ג'אז הטוב ביותר (2010)
  • אגדה חיה של ספריית הקונגרס
  • היכל התהילה של גראמי (2008)
  • פרס מרכז קנדי (2013)
  • פרס גראמי לשיתוף הפעולה הטוב ביותר של פופ וקולות (2010)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (8 בספטמבר 1994)
  • פרס גראמי לעבוד מוזיקלי כלים ושירה (1998)
  • פרס גרמי לאלבום הג'אז האינסטרומנטלי הטוב ביותר (1994)
  • MTV Video Music Award for Most Experimental Video (1984)
  • פרס גראמי להופעת רית'ם אנד בלוז אינסטרומנטלית (1984)
  • MTV Video Music Award for Best Concept Video (1984)
  • פרס MTV Video Music לעריכה (1984)
  • פרס הוידאו של MTV לבימוי אמנותי (1984)
  • פרס גרמי לאלבום הג'אז האינסטרומנטלי הטוב ביותר (1998)
  • פרס המוזיקה של MTV לאפקטים הטובים ביותר (1984)
  • פרס סזאר למוזיקה הטובה ביותר שנכתבה לסרט (1987)
  • פרס המוזיקה של Soul Train לאלבום הג'אז הטוב ביותר (1997)
  • פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר (1986)
  • פרס גראמי להלחנה אינסטרומנטלית (1996)
  • פרס גראמי להלחנה אינסטרומנטלית (1987)
  • אמני הג'אז של NEA (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כחלק מהחמישייה הגדולה השנייה של מיילס דייוויס, הנקוק סייע בהגדרת מחלקת הקצב המודרנית בג'אז, והיה אחד מן הארכיטקטים של צליל ה"פוסט-בופ". מאוחר יותר הוא נהיה אחד ממוזיקאי הג'אז הראשונים שעשו שימוש בסינטיסיזרים ופאנק. למרות כל חדשנותו, המוזיקה של הנקוק נשארת לרוב מלודית ומאוד נגישה. רבות מיצירותיו חצו את הגבול והצליחו אף בקרב קהל מאזיני הפופ.
יצירותיו המוכרות ביותר של הנקוק כוללות את "Cantaloupe Island", "Watermelon Man", "Maiden Voyage" "ו-"Rockit".

נערותו ותחילת הקריירה

עריכה

בדומה למוזיקאי ג'אז רבים, הנקוק החל את דרכו המוזיקלית עם חינוך קלאסי, אותו החל בגיל 7. כישרונו זוהה כבר בגיל צעיר, והוא ניגן את החלק הראשון מהקונצ'רטו ה-26 של מוצרט לפסנתר ברה מז'ור בקונצרט לצעירים יחד עם התזמורת הסימפונית של שיקגו בגיל 11.

במשך שנות העשרה שלו הנקוק לא זכה לחינוך בכיוון מוזיקת הג'אז. הוא החל לפנות לכיוון זה כאשר שמע את הקלטותיהם של אוסקר פיטרסון ושל ג'ורג' שירינג. פסנתרנים נוספים מהם הושפע היו מק'קוי טיינר, וינטון קלי וביל אוונס. בנוסף לכך הוא חקר את יצירותיהם של מיילס דייוויס, ג'ון קולטריין ולי מורגן.

לאחר שהעביר הנקוק שלוש וחצי שנים בלימוד מוזיקה והלחנה במכללת גרינל (בה קיבל תואר שני כפול במוזיקה והנדסת חשמל), החל הנקוק להופיע כמקצוען. הוא הפך במהירות לפסנתרן מוערך מאוד, וניגן יחד עם פיל וודס ואוליבר נלסון. הוא הקליט את אלבום הסולו הראשון שלו "Takin' Off", אלבום שעמד לתפוס את תשומת לבו של מיילס דייוויס, שעבד באותו הזמן על בניית הרכב חדש.

החמישייה של מיילס דייוויס

עריכה

הנקוק קיבל חשיפה רבה בשנת 1963, כאשר הצטרף ל-"Second Great Quintet" של מיילס דייוויס. הרכב זה היה אוסף של כישרונות צעירים, שאותם בחר דייוויס אישית. דייוויס ראה בהנקוק את אחד הכישרונות הצעירים המבטיחים ביותר. מחלקת הקצב שארגן דייוויס הייתה צעירה מאוד אך מאוד בולטת בכישרונה. היא כללה את הבסיסט רון קרטר, המתופף בן ה-17 טוני ויליאמס ואת הנקוק על הפסנתר. חבורה זו זכתה לשבחים רבים הודות ליכולות החדשנות שלה וגמישותה. החמישייה הגדולה השנייה של מיילס דייוויס בכללותה (ויין שורטר היה הסקסופוניסט) נחשבת גם היא לאחד מן האנסמבלים הטובים בתולדות הג'אז.

יחד עם וויליאמס ועם קרטר, הנקוק יצר רפרטואר קיצבי מגוון סביב חומר שקיים. מגמה זו הלכה והתגברה לתוך שנות השישים. תוך כדי עבודתו עם ההרכב הספיק הנקוק לבצע הקלטות רבות לבדו עבור "Blue Note Records", הן תחת שמו והן עבור אמנים אחרים דוגמת גרנט גרין, בובי הטצ'רסון, סם ריוורס, דונלד בירד, קני דורהאם, הנק מובלי, לי מורגן ופרדי האברד.

אלבומיו Empyrean Isles ו-Maiden Voyage הפכו להיות שניים מתקליטי הג'אז המשפיעים ביותר בשנות השישים, תוך שהם זוכים לשבחים אודות חדשנותם. בתקופה זו הקליט גם את הפסקול לסרטו של מיכלאנג'לו אנטוניוני, "יצרים", הראשון מבין פסקולים רבים, שהוא עתיד להקליט.

דייוויס החל לשלב במוזיקה שלו אלמנטים של רוק ומוזיקה פופולרית. הנקוק, למרות התנגדות ראשונית, החל לנגן על פסנתר חשמלי (פנדר רודס) בסיועו של דייוויס. הוא התרגל במהירות לשינוי, שילווה אותו בהמשך דרכו המוזיקלית. ב-1968 עזב הנקוק את ההרכב של דייוויס כדי ליצור את השישיה שלו. הגורם הרשמי לעזיבה הייתה סילוק, מכיוון שאיחר לחזור מירח הדבש שערך בברזיל. למרות הסילוק המשיך הנקוק להקליט יחד עם דייוויס בתקליטיו הבאים.

פאט אלברט ומוואנדישי

עריכה

ב-1969 עזב הנקוק את חברת התקליטים בלו נוט, וכתב את האלבום "Fat Albert Rotunda" לכבוד תוכניתו של ביל קוסבי "פאט אלברט". האלבום כלל ברובו מוזיקת רית'ם אנד בלוז, אך היו בו גם נגיעות של ג'אז. הוא הפך לאוהד מושבע של כלי נגינה חשמליים והחל לאסוף ולעבוד עם מגוון של כלים שהופיעו לצד הכלים האקוסטיים הרגילים באלבומיו הבאים.

ניסיונותיו הראשונים של הנקוק עם מוזיקה אלקטרונית היו בסקסטט שהקים, אשר הוציא שלושה אלבומים – Mwandishi, Crossings ו-Sextant. שלושת האלבומים זכו עם השנים לכינוי "אלבומי המוואנדישי". פירוש המלה בסווהילית הוא "יוצר".

הד האנטרס ודת' ויש

עריכה

לאחר תקופת אלבומי המוואנדישי החל הנקוק לפנות לכיוון הפאנק, הן מסיבות כלכליות והן מתחושת חוסר מנוחה יצירתית. הוא פירק את הסקסטט שלו והקים הרכב חדש בשם ה"הד האנטרס" (ציידי ראשים), שאיתם הוציא ב 1973 אלבום באותו שם שהפך ללהיט ונחשב גם היום עדיין לאלבום מקורי וחדשני. הנקוק ספג ביקורת רבה מצד מעריציו על המעבר מג'אז לפאנק, אך אלה עם הזמן התבדו. בשנים 19731975 המשיך הנקוק להקליט פסקולים ולהופיע עם להקתו.

חזרה למקורות: VSOP ו-Future Shock

עריכה

לקראת סוף שנות השבעים ותחילת השמונים הופיע הנקוק עם החמישייה שלו בשם VSOP, שכלל את כל חברי החמישייה עוד מימיו של מיילס דייוויס פרט לדייוויס עצמו. החמישייה הופיעה בזמן אמת גם בהיכל התרבות בתל אביב. כן הוא הקליט יחד עם מגוון גדול של אומנים לתוך שנות השמונים ביניהם וינטון מרסליס, טוני ויליאמס, ג'אקו פסטוריוס, רון קרטר וצ'יק קוריאה, שהחליף אותו עם עזיבתו את ההרכב של דייוויס. ב-1983 זכה הנקוק בפרס גראמי עבור הלהיט Rockit אותו כתב, מתוך אלבומו Future Shock.

שנות ה-90 ועד היום

עריכה

שלוש שנים לאחר צאת אלבומו Perfect Machine נפטר מורו ומדריכו מיילס דייוויס. יחד עם חברי ההרכב המקורי בו ניגנו עם מיילס, הקליט הנקוק אלבום מחווה לדייוויס, שזכה בפרס גראמי עבור ההרכב הטוב ביותר. אלבומו הבא של הנקוק Dis is da Drum יצא לאור בשנת 1994, והראה את חזרתו לכיוון האסיד ג'אז.

ב-1993 הוציאה להקת US3 שיר אשר סימפל לתוכו את יצירתו של הנקוק, "אי המלונים".

ב-1995, יחד עם הרכב רווי כוכבים, הוציא אלבום בו בוצעו גרסאות לשירים של נירוונה, סטיבי וונדר, החיפושיות, פרינס, פיטר גבריאל ואחרים. ב-1997 הוציא אלבום יחד עם ווין שורטר בשם 1+1 שזכה להצלחה גדולה. ב-1998 הוציא הנקוק אלבום בשם Gershwin's World שכלל בתוכו ביצועים ליצירותיו של ג'ורג' גרשווין בשיתוף כוכבים אורחים דוגמת ג'וני מיטשל וסטיבי וונדר. לסיבוב ההופעות בין 3 השנים של האלבום ליהק הנקוק את הסקסופוניסט הישראלי אלי דג'יברי.

ב-2005 הוציא אלבום בשם Possibilities, שכולל דואטים יחד עם קרלוס סנטנה, פול סיימון, אנני לנוקס, ג'ון מאייר, קריסטינה אגילרה וסטינג. האלבום היה מועמד לגראמי בשתי קטגוריות, אך לא זכה באף אחת מהן.

הנקוק הופיע ברצועה "MOON" של צמד הג'אז דומי וג'יי. די. בק באלבום הבכורה שלהם "NOT TiGHT", שיצא ב-29 ביולי 2022.

טריוויה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הרבי הנקוק בוויקישיתוף