הרברט גילה
הרברט גילה (בגרמנית: Herbert Gille; 8 במרץ 1897 – 26 בדצמבר 1966) היה אובר-גרופנפיהרר (גנרל) בוואפן אס אס, והיה קצין האס אס המעוטר ביותר במהלך המלחמה.
הרברט גילה | |
לידה |
8 במרץ 1897 באד גאנדרסהיים, האימפריה הגרמנית |
---|---|
פטירה |
26 בדצמבר 1966 (בגיל 69) שטמן, גרמניה המערבית |
מדינה | גרמניה |
השתייכות |
האימפריה הגרמנית גרמניה הנאצית |
תקופת הפעילות |
1914–1919 1934 – 1945 |
דרגה | אובר-גרופנפיהרר |
תפקידים בשירות | |
מפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-5 מפקד קורפוס הפאנצר אס אס ה-4 | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
עיטורים | |
במהלך מבצע ברברוסה ביצעו חיילי הדיב' אס אס החמישית ויקינג שגילה היה קצין מטה בה ולאחר מכן מפקדה מספר רב של פשעי מלחמה.
לאחר המלחמה גילה נאסר במחנה לפושעי מלחמה אך הצליח לחמוק מהעמדה לדין באשמת פשעי מלחמה, אם כי נידון למאסר באשמת בהשתתפות בארגון פשע (אס אס) שבו היה אחד החברים הראשונים.[1]
זמן רב לאחר מיכן המשיך גילה לפעול באגודת חילי האס אס לשעבר HIAG וטען כי "נלחם להגנת המערב מקלקטיויזם נהליסטי".[2]
ביוגרפיה
עריכהקריירה מוקדמת
עריכהגילה נולד ב-8 במרץ 1897 בבאד גאנדרסהים, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס גילה לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-55, עמו לחם במהלך המלחמה. בהמשך המלחמה הועבר גילה לרגימנט הארטילריה ה-30, ובמהלך המלחמה אף הועלה לדרגת אובר לויטננט.
לאחר המלחמה השתחרר גילה מהצבא, ופנה למסחר וניהול אחוזות. בשנת 1934 הצטרף גילה לוואפן אס אס, ובשנת 1938 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט דר פיהרר.
מלחמת העולם השנייה
עריכהבמהלך הפלישה לפולין והמערכה על צרפת פיקד גילה על הגדוד ה-1 ברגימנט הארטילריה אס אס ה-5, וב-30 בינואר 1941 הועלה לדרגת שטנדרטנפיהרר. במהלך מבצע ברברוסה היה גילה קצין מטה בדיוויזיית הפאנצר אס אס ה-5, וב-1 באוקטובר 1941 הועלה לדרגת אוברפיהרר. ב-8 באוקטובר 1941 קיבל גילה על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וזמן קצר לאחר מכן מונה למדריך ביחידות הארטילריה. ב-1 במאי 1943 הועלה גילה לדרגת בריגדפיהרר, ומונה למפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-5. גילה פיקד על הדיוויזיה בקרב חרקוב השלישי, ועל פעולותיו בקרב קיבל ב-1 בנובמבר 1943 תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-9 בנובמבר 1943 הועלה גילה לדרגת גרופנפיהרר. במהלך קרב קורסון-צ'רקאסי לחם גילה עם חייליו בחירוף נפש, ובמהלך הבריחה מהכיס, ספגה הדיוויזיה שלו אבדות קשות בנפש וציוד. אולם גילה לחם תוך דוגמה אישית, נלחם לצד חייליו, והיה בין האחרונים שיצאו מהכיתור, ועל כך קיבל ב-20 בפברואר 1944 תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. לאחר מכן לחמה הדיוויזיה בקובל, וגילה הצליח לשמור על העיר במשך 22 ימים של כיתור רוסי, ולאחר מכן הצליח לחלץ את כוחותיו, ועל כך ב-19 באפריל 1944 קיבל תוספת יהלומים לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
ב-6 באוגוסט 1944 מונה גילה למפקד קורפוס הפאנצר אס אס ה-4, ופיקד עליו בדיכוי מרד ורשה. בדצמבר כותר באזור בודפשט שבהונגריה קורפוס אס אס הררי התשיעי בפיקודו של קרל פפר-וילדנברוך, והוחלט על פתיחת מבצע קונרד במטרה לשחררו. קורפוס הפאנצר הרביעי הועבר דרומה ונכלל במסגרת הארמייה השישית שהייתה חוד החנית של המבצע. הקורפוס נכנס ללחימה בקרבת בודפשט ב-1 בינואר 1945 כנגד ארמיית הטנקים הרביעית, כשהוא זוכה להצלחות ומתקדם באופן מוצלח לשבירת האויב. התקדמות הכוח נבלמה לבסוף רק 28 ק"מ מהעיר, בהמשך החודש נעשו עוד שני ניסיונות לשבירת הצבא האדום וכיבוש בודפשט, אך למרות הצלחות נקודתיות נכשלו הכוחות הגרמנים.
אחרי כישלון מבצע קונרד הארמייה השישית נסוגה לאזור אגם בלטון והקורפוס השתתף ונתן חיפוי למתקפת אגם בלטון. אחרי כישלון המתקפה יחידות הארמייה השישית החזיקו בקווים עד המתקפה הסובייטית במבצע וינה ב-15 במרץ 1945. הקורפוס ניצל אך בקושי מכיתור תודות להתגוננות האמיצה של דיוויזיית פאנצר אס אס התשיעית "הוהנשטאופן". בסוף החודש נסוג הקורפוס לכיוון וינה, וב-9 במאי נכנע גילה לכוחות צבא ארצות הברית.
לאחר המלחמה
עריכהבשנת 1948 שוחרר גילה מהשבי. לאחר שחרורו התגורר גילה בשטמן והיה חבר בתנועת אנשי האס אס לשעבר HIAG, וב-26 בדצמבר 1966 מת והוא בן 69 שנים.
קישורים חיצוניים
עריכה- הרברט גילה באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
הערות שוליים
עריכה- ^ Gille, Herbert, www.lexikon-der-wehrmach
- ^ SS-Obergruppenführer Herbert Otto Gille, https://www.ww2incolor.com, 30.6.2008