הרברט האגן

הרברט האגן (בגרמנית: Herbert Hagen; ‏20 בספטמבר 1913 – 7 באוגוסט 1999) היה פושע מלחמה ששירת כקצין באס דה, שירות הביטחון של המפלגה הנאצית והאס אס. הגיע עם אדולף אייכמן בביקורו החטוף בארץ ישראל בשנת 1937. בתקופת השואה נטל חלק בשילוחם של יהודי פריז למחנות ההשמדה.

הרברט האגן
Herbert Hagen

לידה	20 בספטמבר 1913 נוימינסטר, גרמניה
פטירה	7 באוגוסט 1999 (בגיל 85) ריתן, גרמניה
מדינה	גרמניה המערבית, גרמניה הנאצית, הקיסרות הגרמנית
השתייכות	אס אס
תקופת הפעילות	מ-1933
דרגה	שטורמבאנפיהרר

הרברט האגן (במרכז) יחד עם אדולף אייכמן (יושב) בפשיטה על משרדי הקהילה היהודית של וינה. משמאל ראש הקהילה, יוזף לוונהרץ, מרץ 1938

ביוגרפיה

הרברט מרטין האגן נולד בעיר נוימינסטר שבגרמניה. בשנת 1933 גויס לאס אס על ידי קולונל האס אס פרנץ זיקס האידאולוג הנאצי, מי שבעתיד היה מיועד לעמוד בראש שישה איינזצגרופן שיפעלו בבריטניה כשזו תכבש על ידי הנאצים.

בשנת 1936 הועבר האגן לארגון האס דה. שנה לאחר מכן, ב-1937, התמנה לראש המחלקה היהודית של הארגון - מחלקה II 112, ובגיל 24 היה לאחד מראשי המחלקות הצעירים ביותר של הארגון. במחלקה זו פגש את אדולף אייכמן שהיה נתון תחת פיקודו. באוקטובר אותה שנה יצאו האגן ופיקודו אייכמן בספינה הרומנית "רומניה" לביקור בארץ ישראל המנדטורית, כדי לבדוק את אופציית ההגירה של יהודים לארץ ישראל. הספינה עגנה בנמל חיפה, אולם כיוון שהשלטונות הבריטיים סירבו להעניק להם אשרת ביקור הם ירדו לחוף למשך כ-6 שעות בלבד, במהלכן ביקרו במושבה הגרמנית ובחלקים היהודיים של העיר ולאחר מכן המשיכו לקהיר. בשובו לגרמניה יצא האגן למסע ברחבי המדינה לשם גיוס צעירים לשורות האס אס.

לאחר האנשלוס - סיפוח אוסטריה לגרמניה במרץ 1938, הגיעו אייכמן והאגן אל הקהילה היהודית בווינה כדי לקבל נתונים על יהודי וינה, ובעיר נוסדה שלוחה של הלשכה המרכזית להגירת יהודים שמרכזה בברלין. ביוני 1939, לאחר כיבוש שארית צ'כוסלובקיה והפיכתה לפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה, הגיע האגן לפראג כשמטרתו להבהיר לאוכלוסייה שעליה לשים קץ להשפעת היהודים על תרבותם וכלכלתם.

בספטמבר 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר הוקם המשרד הראשי לביטחון הרייך, שבו שולבו הגסטפו והאס דה תחת פיקודו המאוחד של ריינהרד היידריך, צורף האגן למשרד הראשי של גוף זה בתפקיד ראש המחלקה למודיעין חוץ (Amt VI) ותחת פיקודו נמצא המדור לעניינים יהודיים (Referat IV B4) שבראשו עמד אדולף אייכמן.

בשנת 1940, לאחר נפילת צרפת, הועבר האגן, ששלט בשפה הצרפתית, לצרפת ומונה למפקד האס דה בעיר בורדו, שבתחום אחריותו אזור החוף האטלנטי. מפקדתו מוקמה על גבי היאכטה של מלך בלגיה שנמצאה נטושה בנמל בורדו. האגן ערך חיפושים בבורדו לשם מעצר יהודים לצורך גירושם למותם. כן פעל בהוצאות להורג של בני ערובה צרפתים. ב-5 באפריל 1942 נתמנה האגן לעוזרו האישי של המפקד הראשי של האס אס בצרפת, הגנרל קרל אוברג, שמפקדתו שכנה בפריז. אוברג היה אחראי לפרסום הצו לנשיאת הטלאי הצהוב על ידי יהודי צרפת ולנקיטת לאמצעים חריפים נגד המחתרת הצרפתית. אוברג לא שלט בשפה ומנטליות הצרפתית והאגן, שהיה בקיא בשתיהן, הפעיל את אנשי ממשל וישי והמשטרה הצרפתית לצורך שיתוף פעולה במאבק במחתרת וברדיפת היהודים. ב-16-17 ביולי 1942 השתתף האגן במבצע גירוש היהודים מפריז בו נאסרו ונכלאו באצטדיון בעיר 13,152 יהודים, מתוכם 4,051 ילדים, ולאחר מכן גורשו לאושוויץ.

בשנת 1944 הועבר האגן לאזור קרינתיה באוסטריה כדי להשתתף בפעולות נגד הפרטיזנים היוגוסלבים שפעלו בסלובניה הסמוכה.

ב-13 במאי 1945, מיד לאחר תום המלחמה, נלכד האגן בעיר קלגנפורט בחבל קרינתיה על ידי הצבא הבריטי ונדד במספר מחנות שבויים באיטליה. במאי 1946 הועבר למחנה מעצר בגרמניה. בנובמבר של אותה שנה הוא הועבר למעצר בשטח הכיבוש הצרפתי. בחקירתו הודה כי היה איש האס דה. בהמשך נעלמו עקבותיו וב-18 במרץ 1955 הורשע בהיעדרו על ידי בית משפט צבאי בפריז ונדון למאסר עולם עם עבודת פרך על חלקו בגירוש היהודים מצרפת.

בתחילת שנות ה-70 הועלה שמו של האגן לתודעה הציבורית על ידי ביאטה קלרספלד שמחתה על כך שפושעים נאצים שהועמדו לדין שלא בפניהם בצרפת מתהלכים חופשיים בגרמניה המערבית. בתחילת 1975 נחתם הסכם בין צרפת לגרמניה המערבית שאפשר את העמדתם לדין מחדש של הפושעים הנאציים בגרמניה. באותה עת, היה האגן מנהל מפעל בוסטפאליה.

האגן הועמד לדין ב-1978 בפני בית משפט בקלן, ביחד עם שני פושעי מלחמה אחרים שפעלו בצרפת, קורט לישקה וארנסט היינריכסון (צר') ונדון בשנת 1979 ל-12 שנות מאסר אך שוחרר מהכלא לאחר ארבע שנות מאסר. הרברט האגן מת בשנת 1999.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרברט האגן בוויקישיתוף