ארווה לה טלייה

ארווה לה טלייה (בצרפתית: Hervé Le Tellier; נולד ב-21 באפריל 1957) הוא סופר ובלשן צרפתי. חבר בקבוצת הספרות הבינלאומית אוליפו, והנשיא הרביעי שלה. זוכה פרס גונקור לשנת 2020 עבור ספרו "אנומליה".

ארווה לה טלייה
Hervé Le Tellier

צילום מ-2021
לידה	21 באפריל 1957 (בן 66) פריז, צרפת
מדינה
מקום לימודים	אוניברסיטת פריז 7, המרכז להכנת עיתונאים של פריז
שפות היצירה	צרפתית
פרסים והוקרה	פרס גונקור (2020)

ביוגרפיה

לה טלייה נולד בפריז. הוא החל את דרכו כעיתונאי מדעי, והצטרף לאוליפו בשנת 1992.

יצירתו

בשנת 1998 הוא זכה לתשומת לב משמעותית עם פרסום ספרו Les amnésiques n'ont rien vécu d'inoubliable בצרפת, אוסף של אלף משפטים קצרים מאוד המתחילים ב"אני חושב ש".

הרומן המורכב שלו Le voleur de nostalgie נכתב כמחווה לסופר האיטלקי איטלו קלווינו.

בשנת 2002 החל לפרסם ב"לה מונד" על בסיס יומי כרוניקה סאטירית קצרה בשם "נייר זכוכית". הוא ייסד, יחד עם פרדריק פאז'ס ואחרים, את "אגודת החברים של ז'אן-בטיסט בוטול" כדי לקדם את הפילוסוף הפיקטיבי הזה ואת בית הספר שלו ל"בוטוליזם".

בשנת 2006 פרסם מסה בשם "האסתטיקה של אוליפו", המציגה נקודת מבט אישית מאוד על ספרות תחת אילוצים, מזווית לשונית.

ספרו "אנומליה" זיכה אותו בפרס גונקור לשנת 2020 ותורגם ל-45 שפות. לה טליה הוא החבר הראשון באוליפו שזכה בפרס זה.

ספרים

• onates de bar, short stories, 1991.
• Le Voleur de nostalgie, novel, 1992.
• La Disparition de Perek, 1997.
• Les amnésiques n'ont rien vécu d'inoubliable, 1998 (A Thousand Pearls (for a Thousand Pennies))
• Inukshuk, 1998, videograms by Jean-Baptiste Decavèle.
• Joconde jusqu'à cent, 1999.
• Zindien, 2000, poetry, illustrated by Henri Cueco.
• Encyclopaedia Inutilis, short stories, 2002.
• Joconde sur votre indulgence, 2002.
• Cités de mémoire, 2003, (Sighted cities)
• La Chapelle Sextine, novel, 2005, (The Sextine Chapel).
• Esthétique de l'Oulipo, essay, 2006.
• Je m'attache très facilement, novel, 2007, (The Intervention of a Good Man).
• Les Opossums célèbres, poetry, portmanteau words, illustrated by Xavier Gorce, 2007.
• Assez parlé d'amour, novel, Éditions Jean-Claude Lattès, 2009 (Enough About Love).
• L'Herbier des villes, urban haïkaï, Éditions Textuel, 2010.
• Eléctrico W, novel, Éditions Jean-Claude Lattès, 2011.
• Contes liquides de Jaime Montestrela, short stories, Éditions de l'Attente, 2013, Grand Prix de l'Humour Noir.
• Demande au muet, socratic dialogs, Editions Nous, 2014.
• Moi et François Mitterrand, 2016, Editions Jean-Claude Lattes
• Toutes les familles heureuses, 2017, Editions Jean-Claude Lattes, (All Happy Families)

באנגלית

• קפלת הסיקסטין, תורגם על ידי איאן מונק, הוצאת ארכיון דלקי, 2011
• אלף פנינים (לאלף אגורות), תורגם על ידי איאן מונק, הוצאת ארכיון דלקי, 2011
• מספיק על אהבה, תורגם על ידי אדריאנה האנטר, עיתונות אחרת, 2011
• התערבותו של אדם טוב, בתרגומה של אדריאנה האנטר, עיתונות אחרת
• Electrico W, תורגם על ידי אדריאנה האנטר, עיתונות אחרת
• כל המשפחות המאושרות, תורגמה על ידי אדריאנה האנטר, עיתונות אחרת
• "אגדות נוזלים", תורגם על ידי קול סוונסן, מהדורות הריבוע השחור.

בעברית

• אנומליה, תרגמה רמה איילון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022.

בשיתוף פעולה עם אוליפו

• קומפליום אוליפו, הוצאת אטלס, 1998
• מסעות חורף, הוצאת אטלס, 2000.

בשיתוף פעולה עם אחרים

• הפאווים בראש, האנתולוגיה, בימוי. ברטראן ז'רום ופרנסואז טרסאר, גלימאר 2007
• מילון הפאוונים בראשו, דיר. פרנסואז טרסארד, גלימאר, 2007
• קריאות מאת רומן גארי, עורך. פרנסואה אובל, מהדורה משותפת Le Magazine littéraire -Gallimard, 2011
• צ'יין, עם פיליפ די פולקו, Textuel Éditions
• Contes de Perrault, שכתוב של כיפה אדומה, תחת הכותרת La Petite Rétrospective rouge, Editions Belfond, 2015.

יצירות לתיאטרון

• Siréplikmacsimum, 1996
• La Magie nakafé, "קהל צעיר", עם עמנואל ברויאר, 2002
• Le Roi-Caillou, "קהל צעיר", עם עמנואל ברויאר, 2003
• לה לוסטר, עם עמנואל ברויאר, 2006
• בטכניקולור, עם רמי שֶני, 2006
• מאדאם קולבר, קומדיה, עם רמי שֶני, 2007
• הקרב על גרגוביה, קומדיה, עם רמי שֶניי, 2008
• אמנזיאקים לא חוו שום דבר בלתי נשכח, עם אטיין קוקרו ואיזבל קניא, שעובד בשנת 2011 על ידי פרדריק שרבף
• La Chapelle Sextine , קומדיה, עיבוד ,,בימוי ומשחק במופע יחיד של ז'אן בזייה, 2015
• אני ופרנסואה מיטראן, קומדיה, עם השחקן אוליבייה ברושה, עיבוד ובימוי של בנז'מן גיאר, 2016
• ארוחת הערב שלי עם ווינסטון, קומדיה, בימוי ומשחק במופע יחיד של ז'יל כהן, 2019

יצירות אופרה

• עם המלחין פרנסואה ריבק, Le Regard de Lyncée, אופרת פופ-רוק, 2001
• עם פרנסואה ריבק, Qui est fou, אופרת פופ-רוק, 2003
• עם המלחין ברונו ז'ינר, פיון לוקח סיור ב-D9, אופרה קאמרית לפי הנובלה "התנועה הלבנה" , 2012.

יצירות וידאו

• רפליס, 26 דקות, עם ז'אן-בטיסט דקאוול, 1999
• חוצה את פריז, 15 דקות, עם ז'אן-בטיסט דקאוול, 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארווה לה טלייה בוויקישיתוף

• אילאור פורת, המסתורין הנטפליקסי, על אנומליה, פנס מוסף לביקורת ספרות, פברואר 2023.

• ארווה לה טלייה, ברשת החברתית Goodreads
• דף אישי של ארווה לה טלייה, באתר הרשמי של אוליפו (בצרפתית)
• ראיון לדרך סמפסוניה (באנגלית)
• ראיון ל-Bookforum (באנגלית)
• ראיון עם ארווה לה טלייה, באתר dailymotion (בצרפתית)
• עופרה עופר אורן, "אנומליה": האם אנחנו בעצם – תוכנה?, בבלוג "סופרת ספרים", 15 ביוני 2022