יצחק מאיר לוין

יצחק מאיר לוין
	יצחק מאיר לוין, דצמבר 1951
לידה	30 בינואר 1893; י"ג בשבט ה'תרנ"ג או ט' בטבת ה'תרנ"ד; גורה קלוואריה, האימפריה הרוסית
פטירה	7 באוגוסט 1971 (בגיל 78); ט"ז באב ה'תשל"א; ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1940
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מפלגה	אגודת ישראל
סיעה	אגודת ישראל, החזית הדתית המאוחדת, חזית דתית תורתית
	15 במאי 1948 – 18 בספטמבר 1952; (4 שנים ו־18 שבועות)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	חיים משה שפירא ←
	14 בפברואר 1949 – 7 באוגוסט 1971; (22 שנים)
כנסות	1 - 7
	יו"ר אגודת ישראל העולמית;
	יו"ר אגודת ישראל העולמית;

יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 י"ג בשבט ה'תרנ"ג^[1] או ט' בטבת ה'תרנ"ד^[2] – ט”ז באב ה'תשל"א, 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.

תקופת פולין עריכה

נולד בעיירה גורה קלוואריה שליד העיר ורשה שבפולין (שנכללה באימפריה הרוסית), לרב חנוך צבי הכהן לוין רבה של בענדין, ולפייגא, בתו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת. הוא נישא לדבורה מאטיל אלתר, בת דודו (אחי אמו), האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר. ב-1910 בהיותו בן 16 התמנה יחד עם יעקב ליפשיץ למזכיר מערכת עיתון המודיע שיצא בפלוטובה^[3]. ב-1930 נבחר לתפקיד יו"ר אגודת ישראל בפולין. נלווה לחותנו במספר ביקורים שערך בארץ ישראל. ב־1933 נעצר על ידי המשטרה הפולנית בחשד לאחזקת סמים, בעקבות שקית עפר שהביא מסביבת קבר רחל ומערת המכפלה, וזוהתה בטעות כסמים^[4]. בכנסייה הגדולה במאריינבאד ב-1937 נבחר להנהלה המצומצמת של אגודת ישראל^[5] ולאחד משני היושבי ראש של הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וב-1939 נבחר ליו"ר הוועד הפועל העולמי. היה ממקימי רשת החינוך יסודי התורה לבנים ובית יעקב לבנות.

בין השנים 1937–1939 כיהן כציר הסיים הפולני כנציג אגודת ישראל, ממחוז הבחירה ורשה^[^{דרוש מקור]}.

לאחר כיבוש פולין בידי גרמניה מינה אדם צ'רניאקוב את לוין לחבר ביודנראט של גטו ורשה. לאחר כחודש נמלט לוין מפולין.

בארץ ישראל עריכה

בשנת 1940 עלה לארץ ישראל שבועיים לאחר עליית חותנו, האמרי אמת^[6]^[7], והמשיך את פעילותו באגודת ישראל. בתקופת השואה היה לוין מהפעילים הבולטים בוועדת ההצלה. יו"ר הסוכנות, יצחק גרינבוים, הזכיר בנאום כי לוין טוען שצריך להפנות את כספי קרן היסוד למאמצים עבור הצלת הגולה^[8]. ב־1941 הואשם בעבירה על תקנות ההגנה בשל העברת כספים מחוץ לגוש השטרלינג^[9], אך זוכה^[10]. היה חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות. לא השתתף במעמד הכרזת העצמאות בשל שהותו אז בארצות הברית ולכן חתם על מגילת העצמאות רק לאחר ששב ארצה.

לוין כיהן כשר הסעד (כיום משרד הרווחה) הראשון של מדינת ישראל, בממשלה הזמנית ובשלוש הממשלות הראשונות, עד ל-18 בספטמבר 1952, אז התפטר מן הממשלה, על רקע התנגדות אגודת ישראל לשירות לאומי לבנות והדיון על שירות נשים בצה"ל.

לפני קום המדינה עמד במגעים עם ראשי הסוכנות בראשות בן-גוריון בדבר מכתב הסטטוס קוו הכולל הבטחות בדבר היחס ליהדות במדינת ישראל לכשתקום, בתחומים של דיני אישות, כשרות, חינוך ושבת. פעל גם למען שחרור בחורי הישיבות מגיוס לצה"ל. פעל למען הקמת העיתון 'המודיע'. פעל למען הכרת המדינה ב"זרם הרביעי" - זרם החינוך של אגודת ישראל. בשנת 1953, עם ביטול הזרמים, היה ממקימי החינוך העצמאי - רשת החינוך של אגודת ישראל. בראשית 1950 פעל למען הכרת המדינה בתלמודי התורה של היישוב הישן.

היה חבר כנסת מטעם אגודת ישראל מן הכנסת הראשונה ועד לכנסת השביעית^[11]. לוין פתח את הישיבה הראשונה של הכנסת השביעית מתוקף היותו זקן חברי הכנסת^[12]. אולם השתתפותו בפעילות כנסת זו הייתה מצומצמת בגלל מחלתו^[13]. יצחק מאיר לוין הוא היוזם הראשון של 26 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים.^[14]

היה חבר בוועדת החקירה הראשונה בישראל שהוקמה לבדיקת אירועי אלטלנה.

כאשר התמנתה גולדה מאיר לראשות הממשלה, הביע את התנגדות אגו"י להעמדת אשה בראשות המדינה.

נפטר בט"ז באב תשל"א ונטמן סמוך ל"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. לצדו קבורים גם בני משפחתו.

רחובה המרכזי של שכונת סנהדריה המורחבת בירושלים "מעגלי הרי"ם לוין" קרוי על שמו, בבני ברק נקרא על שמו רחוב "יצחק מאיר הכהן" בשכונת רמת אהרן, וכן נקראה על שמו "קריית הרי"מ לוין" ברמת החייל בתל אביב.

עמדותיו עריכה

לוין הוביל קו של שיתוף פעולה עם התנועה הציונית ואהדה לבניית ארץ ישראל. באוקטובר 1938 הוא השתתף בכינוס של יהדות פולין והביע תמיכה מלאה של אגודת ישראל במלחמה המאוחדת של העם היהודי על ביתו הלאומי בארץ ישראל^[15]. בשנת 1941 כתב לרב אליעזר סילבר שהוא מצטער על אי התרכזות 'אגודת ישראל' בבניין ארץ ישראל והזנחתה לתנועה הציונית והמזרחי^[16]. אחרי שהסתיימה המלחמה כתב: "הגענו עתה לתקופת חבלי משיח, חבלי לידה של הגאולה"^[17]. בוועידה של אגודת ישראל ביוני 1944 הביע תמיכה בהקמת מדינה יהודית^[18] ואגודת ישראל בהנהגתו השתתפה במאבק המדיני למען פתיחת שערי הארץ לעלייה חופשית^[19]. עם זאת, כשהופיע הרב לוין בפני וועדת אונסקו"פ ביוני 1947, לא תמך בהקמת המדינה היהודית, אך נזהר שלא להתנגד להקמתה^[20].

משפחתו עריכה

בנו, יהודה אריה לייב לוין, היה העורך הראשון של המודיע. בן אחר, פישל, הפך לחילוני^[21]. בן אחר, פנחס יעקב לוין נפטר בצעירותו בשנת 1941^[22]. חתנו, משה שינפלד, הוא מפעילי אגודת ישראל.

לקריאה נוספת עריכה

דוד זריצקי, בעל החלומות, מנהיגות, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 314–329
יהודה לייב לוין, האיש ופעלו: קיצור תולדות חייו של מנהיג יהדות התורה הרב ר' יצחק מאיר הכהן לוין, ירושלים: מכון הרי"מ לוין, תשל"ב^[2]
ישראל רובינשטיין, מאיר לדורות, תולדות חייו, תקופתו ופעליו הנאדרים של הגה"ח רבי יצחק מאיר הכהן לוין נשיא אגודת ישראל, בני ברק: מכון מאיר לדורות, תשפ"א
רות ראדא ליכטנשטיין, מנהיג בסער התקופה, פרקים בחייו של מנהיג אגודת ישראל העולמית רבי יצחק מאיר לוין, ניו יורק, מוסד הרי"מ לוין, ה'תשפ"ג

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא יצחק מאיר לוין בוויקישיתוף

יצחק מאיר לוין, באתר הכנסת
יצחק מאיר לוין, באתר כנסת פתוחה
דוד תדהר (עורך), "הרב יצחק מאיר לוין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1804
מידע על יצחק מאיר לוין בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת הפרסומים של יצחק מאיר לוין, בקטלוג הספרייה הלאומית
יצחק מאיר לוין, דור העקידה הנוראה - ודור הנסים והנפלאות, בית יעקב, גיליון 165/166, תשרי תשל"ד (1973), עמ' 3
יהושע ביצור, מת ח"כ הרב יצחק מאיר לוין, מעריב, 8 באוגוסט 1971
מרדכי בנטוב, ההימנון והדגל לא עמדו למכשול, מעריב, 30 באפריל 1968
קול סיני גיליון 33, חוברת שהוקדשה ללוין ובה תקציר קורות חייו וראיון עמו
גיליון לזכרו וציוני דרך בחייו, ירחון בית יעקב גיליון 139, עמ' 3-11, באתר היברובוקס
נאומי הרב יצחק מאיר לוין בכנסת, באתר היברובוקס
יצחק מאיר לוין (1893-1971), דף שער בספרייה הלאומית
כרטיס הקבר של יצחק מאיר לוין, באתר הר הזיתים

הערות שוליים עריכה

^ יצחק מאיר לוין, באתר הכנסת
^ ¹ ² האיש ופועלו, באתר אוצר החכמה
^ י. אדלר, עתונות וספרות חרדית, נחליאל – מאסף לתודעה תורתית ולספרות חרדית א, עמ' 82, תשכ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
^ על מה נאסר ראש "אגודת ישראל" בפולין, דואר היום, 28 בנובמבר 1933
^ בגמר הכנסיה של אגודת ישראל, דבר, 27 באוגוסט 1937
^ הרבי מגור הגיע אתמול לחיפה, הַבֹּקֶר, 3 במאי 1940
^ עולים חשובים, הַבֹּקֶר, 17 במאי 1940
^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, תל אביב, 1991 (יצחק גרינבוים: "זה חודשים אני נמצא בפלוגתא עם [...] הרב (יצחק) איצ'ה מאיר לוין (ממנהיגי אגודת ישראל) והוא אומר לי: קחו מכספי קרן היסוד ... האם לא תפסיק את העבודה בארץ ישראל בשעה שיש תקופה זאת, בשעה שרוצחים וטובחים יהודים במאות אלפים ומיליונים? אל תייסדו מושבות חדשות, תוציאו את הכספים לאותם הצרכים ... אבל אני חושב שנחוץ להגיד כאן: הציונות היא מעבר לכול").
^ ר' י. מ. לוין נאשם בעבירה על תקנות ההגנה של כספים, המשקיף, 18 בפברואר 1942
^ דין הרב לוין בבית הדין לערעורים, דבר, 19 באפריל 1942
^ בבחירות לכנסת הראשונה במסגרת החזית הדתית המאוחדת ובבחירות לכנסת השלישית והרביעית במסגרת חזית דתית תורתית, עם פועלי אגודת ישראל
^ יהושע ביצור, הכנסת ה-7 נפתחה - בטכס מאכזב, מעריב, 18 בנובמבר 1969
^ מצבו של ח"כ י.מ. לוין קשה מאוד, מעריב, 6 באוגוסט 1971
^ הצעות חוק פרטיות של ח"כ יצחק מאיר לוין, באתר מאגר החקיקה הלאומי
^ קבוץ 3 וחצי מליון יהודים, דבר, 1 בנובמבר 1938
^ לוין לסילבר, 7.12.1941, ארכיון אגודת ישראל, הוועד הפועל העולמי, תיק ל/10. המכתב גם הופיע בספר 'עת לעשות להצלת ישראל – אגודת ישראל בארץ ישראל לנוכח השואה 1945-1942', חיים שלם, עמ' 35.
^ 35 שנה לאגודת ישראל, הרב יצחק מאיר לוין, הדרך, 116, י"ז בסיוון תש"ז, עמ' 1. ראה 'היסטוריה וגאולה: ביטוים למשיחיות יהודית אורתודוקסית בתום מלחמת העולם השניה', גרשון גרינברג, עמ' 552, בתוך הספר: השואה בהיסטוריה היהודית, דן מכמן (עורך), יד ושם, ירושלים 2005
^ אגודה דורשת מדינה יהודית, דבר, 15 ביוני 1944
^ גם משלחת אגודת ישראל תובעת פתיחת שערים, דבר, 16 בינואר 1946
^ תום שגב, 1949 הישראלים הראשונים, שניה, ירושלים: הוצאת דומינו, 1984, עמ' 234
^ קובי אריאלי, מה יש לך, אדון לוין?, באתר nrg‏, 12 ביולי 2008
^ פנחס יעקב הכהן לווין ז"ל, הצופה, 29 בינואר 1941

[1] יצחק מאיר לוין, באתר הכנסת

[:0-2] ¹ ² האיש ופועלו, באתר אוצר החכמה

[:112-3] י. אדלר, עתונות וספרות חרדית, נחליאל – מאסף לתודעה תורתית ולספרות חרדית א, עמ' 82, תשכ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[4] על מה נאסר ראש "אגודת ישראל" בפולין, דואר היום, 28 בנובמבר 1933

[5] בגמר הכנסיה של אגודת ישראל, דבר, 27 באוגוסט 1937

[6] הרבי מגור הגיע אתמול לחיפה, הַבֹּקֶר, 3 במאי 1940

[7] עולים חשובים, הַבֹּקֶר, 17 במאי 1940

[8] תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, תל אביב, 1991 (יצחק גרינבוים: "זה חודשים אני נמצא בפלוגתא עם [...] הרב (יצחק) איצ'ה מאיר לוין (ממנהיגי אגודת ישראל) והוא אומר לי: קחו מכספי קרן היסוד ... האם לא תפסיק את העבודה בארץ ישראל בשעה שיש תקופה זאת, בשעה שרוצחים וטובחים יהודים במאות אלפים ומיליונים? אל תייסדו מושבות חדשות, תוציאו את הכספים לאותם הצרכים ... אבל אני חושב שנחוץ להגיד כאן: הציונות היא מעבר לכול").

[9] ר' י. מ. לוין נאשם בעבירה על תקנות ההגנה של כספים, המשקיף, 18 בפברואר 1942

[10] דין הרב לוין בבית הדין לערעורים, דבר, 19 באפריל 1942

[11] בבחירות לכנסת הראשונה במסגרת החזית הדתית המאוחדת ובבחירות לכנסת השלישית והרביעית במסגרת חזית דתית תורתית, עם פועלי אגודת ישראל

[12] יהושע ביצור, הכנסת ה-7 נפתחה - בטכס מאכזב, מעריב, 18 בנובמבר 1969

[13] מצבו של ח"כ י.מ. לוין קשה מאוד, מעריב, 6 באוגוסט 1971

[14] הצעות חוק פרטיות של ח"כ יצחק מאיר לוין, באתר מאגר החקיקה הלאומי

[15] קבוץ 3 וחצי מליון יהודים, דבר, 1 בנובמבר 1938

[16] לוין לסילבר, 7.12.1941, ארכיון אגודת ישראל, הוועד הפועל העולמי, תיק ל/10. המכתב גם הופיע בספר 'עת לעשות להצלת ישראל – אגודת ישראל בארץ ישראל לנוכח השואה 1945-1942', חיים שלם, עמ' 35.

[17] 35 שנה לאגודת ישראל, הרב יצחק מאיר לוין, הדרך, 116, י"ז בסיוון תש"ז, עמ' 1. ראה 'היסטוריה וגאולה: ביטוים למשיחיות יהודית אורתודוקסית בתום מלחמת העולם השניה', גרשון גרינברג, עמ' 552, בתוך הספר: השואה בהיסטוריה היהודית, דן מכמן (עורך), יד ושם, ירושלים 2005

[18] אגודה דורשת מדינה יהודית, דבר, 15 ביוני 1944

[19] גם משלחת אגודת ישראל תובעת פתיחת שערים, דבר, 16 בינואר 1946

[20] תום שגב, 1949 הישראלים הראשונים, שניה, ירושלים: הוצאת דומינו, 1984, עמ' 234

[21] קובי אריאלי, מה יש לך, אדון לוין?, באתר nrg‏, 12 ביולי 2008

[22] פנחס יעקב הכהן לווין ז"ל, הצופה, 29 בינואר 1941

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]