הכרמל

רכס הרים בישראל
(הופנה מהדף הרי הכרמל)

הַכַּרְמֶלערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיררכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום. ראשו הצפון מערבי של הכרמל נושק לים וחודר אליו.

הר כרמל
חוטם הכרמל, מבט ממערב, מכיוון קיבוץ מעגן מיכאל
חוטם הכרמל, מבט ממערב, מכיוון קיבוץ מעגן מיכאל
חוטם הכרמל, מבט ממערב, מכיוון קיבוץ מעגן מיכאל
מידע כללי
גובה 546 מטר
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום חיפה
אורך הרכס 50 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 32°43′59″N 35°2′59″E / 32.73306°N 35.04972°E / 32.73306; 35.04972
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת תבליט של הכרמל וסביבתו
זריחה ורודה מעל הכרמל תצפית מרחוב העלייה בגבעת נשר בעיר נשר

שמו של ההר – הכרמל – שנגזר מן המילה כרם בתוספת העיצור "ל", מעיד על צמחייה של כרמים ומטעים שאפיינה אותו לאורך ההיסטוריה.

אטימולוגיה

עריכה

יש הרואים את מקור השם, בהקשר לאזכוריו במקרא[1][2], כנגזר מהמילה כרם שבתוספת העיצור "ל" מורחבת משמעותה למקום של מטעי פרי בכלל[3], ולפירושה כחבל ארץ עשיר בכרמים וגני פרי[4]. פרשנות אחרת[דרוש מקור][מפני ש...] היא שהשם נגזר מהצימוד "כרם אל" או "כרם האל", המופיע בשירו של משה אבן עזרא[5].

לפי פרשנות, האותיות ההומופוניות כ' דגושה וק', הנשמעות בצורה זהה, מתחלפות ביניהן[6]. לכן השם מופיע גם בצורה קרמל, שם ירק, שהוא צמח הלוף[7], מה שמחזק את הקשר בין שם המקום/הירק – כרמל/קרמל – לבין הצבע הירוק.

התלמוד הירושלמי, העוסק בהגדרת הצבע הירוק העז, הציע ש"הירקרק שבירוקים", הוא "כשושנת קרמל"[8]. ייתכן ומדובר בצמח ממשפחת השושניים או בעלי הצמח שושנת הכרמל[9].

ובתוספתא מציעים ש"הירקרק שבירוקין" הוא "כשעוה וכקירמל"[10] ושוב מוזכר צמח הקרמל[7].

גאולוגיה

עריכה
  ערך מורחב – גאולוגיה של הכרמל

הכרמל מאופיין במורדות תלולים ובקרקע סלעית ומחורצת היוצרת ערוצי נחלים עמוקים ומצוקיים. הקרקע עשויה ברובה מסלעי משקע מתקופת הקרטיקון העליון, אך ניתן למצוא גם סלעים מתקופת הקרטיקון התחתון בחלקו הצפון-מזרחי ומתקופת הפליסטוקן בשוליו. אופי הסלעים ועובי השכבות אינו אחיד ומשתנה בין אזורי הכרמל השונים בשל העובדה שבתקופת הקרטיקון עבר אזור הכרמל מהים הרדוד לים העמוק, וכן בשל הגעשיות שהותירה בו סלעי בזלת וטוף ושינתה את תוואי השטח. תהליך התרוממותו של הכרמל מעל פני השטח החל, ככל הנראה, בתחילת תקופת הפליוקן ונמשך, בקצב איטי מאוד, גם היום[11]. במקומות רבים בכרמל מצויים צנירים.

 
מפה של הר כרמל ומפרץ חיפה, 1732

גאוגרפיה

עריכה
 
הר הכרמל רכס כוכב הים, סטלה מאריס בחיפה בשנת 1894

הכרמל כולל שלושה אזורים גאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגאולוגיה, באקלים ובצמחייה:

רכס אמיר

עריכה

החלק הדרומי של הכרמל הוא רכס אמיר. שטח הרכס כ-200 קמ"ר וצורתו מעין טרפז עם בסיס רחב במזרח ובסיס צר במערב. גבולותיו הם נחל עירון בצפון, עמק יזרעאל במזרח, עמק דותן ונחל חדרה בדרום ומישור החוף במערב. פסגתו של הרכס בהר אלכסנדר, שגובהו 527 מטרים מעל פני הים.

לאורך הרכס עוברים הקו הירוק וגדר ההפרדה. חלק מהרכס נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית (A ו-B).

רמות מנשה

עריכה

רמות מנשה הן החלק המרכזי של הכרמל. שטח החבל כ-200 קמ"ר וצורתו מלבנית. החבל נתחם על ידי נחל עירון (ואדי עארה) בדרום-מזרח, עמק יזרעאל בצפון-מזרח, נחל יקנעם ונחל תות (ואדי מילק) בצפון, רכס הכרמל ובקעת הנדיב במערב. חלקו המערבי הוא גבעות נמוכות, ההולכות וגבוהות לכיוון מזרח, שם יורדות בחדות לעבר עמק יזרעאל. הגובה הממוצע של האזור הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר.

רכס הכרמל

עריכה

רכס הכרמל הוא חלקו הצפוני של הכרמל. הרכס מופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם. שטחו של הרכס כ-232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון מזרח – הכרמל הגבוה, רכס המתנשא בתלילות מעל נחל הקישון לרום של כ־450–500 מטר מקרן הכרמל בדרום ועד לראש הכרמל בצפון. הרכס כולל את הפסגות רום כרמל (546 מ'), הר אלון (516 מ') וקרן הכרמל (המוחרקה) (474 מ'). הרכס משתפל מערבה אל הכרמל התיכון, המתאפיין בשטח מחורץ יותר, בפסגות בולטות מעל פני השטח ובנחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף (497 מ'), ובדרום – הכרמל הנמוך, שהוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ־200 מטר מעל פני הים המתאפיינת בבקעות ובשלוחות רחבות כדוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב. שלוחת הנדיב היא השלוחה הדרומית ביותר של ההר, ומסתיימת בחוטם הכרמל בדרום, ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים.

אקלים

עריכה
 
ענן על הר טללים כפי שנצפה מגבעת נשר בעיר נשר

האקלים ברכס הכרמל הוא ים-תיכוני ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקרבה לים התיכון והמורדות התלולים הפונים אליו במערב. כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 600–700 מ"מ בשנה ובפסגות (רום כרמל) היא מגיעה ל־750 מ"מ בשנה, לעומת 550 מ"מ בלבד בנמל חיפה הנמוך יותר. שלג בכרמל הוא נדיר ביותר, וכיסה את פסגות ההר בפברואר 1950 (50 ס"מ), בינואר–פברואר 1992, בינואר 1998, ובינואר–פברואר 2015. הטמפרטורה הממוצעת היא כ-19 מעלות. בשל הקרבה לחוף, דומה הטמפרטורה לזו של מישור החוף וגבוהה מהטמפרטורה שבהרי השומרון והגליל. הלחות היחסית היא 69% בממוצע רב-שנתי.


אקלים בכרמל
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 13.3 14.2 16.8 20.2 23.3 25.1 26.5 26.9 26.2 24.2 19.9 15.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 8.6 8.9 10.7 12.9 16.1 18.8 20.8 21.5 20.6 18.4 14.6 10.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 166.4 128 71.4 21 4.9 0 0 0 1.9 36.1 93.1 160.6
מקור: Israel Weather
 
מבט על מפרץ חיפה וקו החוף, מסטלה מאריס

חי וצומח

עריכה

מבנה הקרקע והאקלים הגשום הביאו להתפתחות צמחייה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני. באזורי ההר בולטות ארבע חברות צומח של עצים וצמחים ירוקי עד, שהיקנו לו את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה":

בנוסף, בכרמל שטחי יערות שונים – נטועים בידי אדם. ייחודיים לכרמל צמחים הגדלים רק בו, כמו שיח הרתמה הקוצנית, שמלווה עצי האורן. כמו כן, ניתן למצוא בעיקר בכרמל צמחים, לרבות: אכסף מבריק וחלבלוב השיח[12], כרוב כרתי רומוליאה צידונית ושושן צחור.

בזכות הצמחייה המגוונת, היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור פרסי, אייל הכרמל, צבי ארץ ישראלי, דרבן מצוי, גירית מצויה, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור. במאה ה-20, כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה, יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. טורפים גדולים כמו נמר אנטולי ודוב חום סורי נכחדו בתחילת המאה ה-20 מן הכרמל.

מנגד, בזכות מקורות מזון זמינים מבני אדם ביישובים ובחניוני שמורות הטבע שהוקמו בכרמל, חלה עלייה ניכרת בשיעור התנים הזהובים וחזירי הבר, הנחשבים למינים מתפרצים שגורמים לנזקים לטבע ולאדם. בשנים האחרונות בשנים האחרונות נעשים מאמצים לצמצם מינים משגשגים אלה[13], ולעומתם להחזיר את בעלי החיים שההר הוא בית גידולם הטבעי על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר, כמו ה"חי-בר כרמל".

לאורך השנים, שרדו בכרמל בעלי חיים קטנים ובינוניים, וביניהם: שפני סלע מצויים, עופות דורסים, עטלפי חרקים ועטלפי ופירות. מינים נדירים שחיים בו עד ימינו הם הלטאה הירוקה והסלמנדרה הכתומה.

פרה-היסטוריה

עריכה

במערות שבמורדות ההר נמצאו שרידים פרה-היסטוריים רבים להתיישבות האדם הקדמון – ידועים יותר ממאתיים מחנות פרהיסטוריים שיושבו במהלך חצי מיליון שנים[14]. השרידים הקדומים ביותר בכרמל, מהתקופה הפלאוליתית התחתונה, נמצאו במערת תנור בנחל מערות. במהלך התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-50–250 אלפי שנים לפני זמננו, ישבו במערות הכרמל ניאנדרטלים ובני אדם מטיפוס מודרני (הומו ספיינס) וקברו חלק ממתיהם במערות תנור, הגדי וכבארה. יישובי הקבע הראשונים, של התרבות הנאטופית, הופיעו בכרמל לפני כ-15 אלפי שנים, במערת הנחל ונחל אורן.

על הרכס עצמו נמצאו שרידים ליישובי קבע קטנים מתקופת הברונזה המאוחרת.

היסטוריה

עריכה

הכרמל מוזכר מספר פעמים בתנ"ך. מסופר שהיה חלק מנחלתם של שבט מנשה ושבט אשר. בפועל שלטו בסביבתו הפיניקים, שנעזרו בו להגנה על ערי הנמל באזור (עכו, עתלית). הפיניקים עבדו בהר את בעל כרמל, שלאחר מכן מוכר ביוונית כ"זאוס כרמל ההליופוליטני".[15]

בתקופה הצלבנית עלתה חשיבותו של האזור עוד יותר והוקמו בו ביצורים ומצודות, משום שהצלבנים היו תלויים בסיוע מאירופה שהגיע ברובו בדרך הים. עם כיבוש הארץ על ידי המוסלמים איבד הכרמל מחשיבותו והיישוב בו הידלדל.

במהלך התקופה העות'מאנית החלה ההתיישבות הדרוזית בכרמל, ממנה נותרו כיום שני יישובים בולטים – עספיא ודלית אל-כרמל. עם התפתחות הציונות והעלייה לארץ, החלה ההתיישבות בכרמל: ב-1882 הוקמה המושבה זכרון יעקב בתמיכת הברון רוטשילד ואחריה בת שלמה ושפיה. במסגרת יישובי חומה ומגדל הוקמו בכרמל יישובים נוספים, ביניהם קיבוץ בית אורן. עוד בתקופת המנדט הבריטי החל תהליך של הפיכת ההר לשמורת טבע. ממשלות ישראל המשיכו בתהליך. בשנות החמישים והשישים התנהל "מאבק על הכרמל" בין יזמים פרטיים ובעלי אדמות מצד אחד והציבור על הפיכתו של ההר לפארק לאומי. את המאבק הובילה החברה להגנת הטבע. בשנת 1963 בהחלטת ממשלה הוקפאו תוכניות בנייה שונות על ההר. לאחר תהליך ארוך שהסתיים ביום 1 ביולי 1971 הוכרז על הקמת פארק הכרמל. ב-1996 הכריז ארגון אונסק"ו על שמורה ביוספרית בכרמל.

במהלך ההיסטוריה זכה ההר לכינויים כמו "הר אלף המערות", "אף איילה", "הראש הענק" וה"ראש הקדוש" (או "ריש קדש"), יש המשערים שהשם מורכב מצירוף המילים כרם-אל, על שום כרמי הגפן והזית שכיסו אותו. הערבים מכנים אותו "ג'בל מר אליאס" על שם הנביא אליהו שהוא מורה הנביאים ופטרון הנזירים המתבודדים שנאבקו באלילות.

שריפות יער

עריכה

מספר שריפות יער גדולות טבעו את חותמן בדברי ימי הכרמל, ושינו את נופיו:

  • מיום 19 בספטמבר 1989, למשך כשלושה ימים, השתוללה שרפת יער גדולה ביערות הכרמל, על פני שטח שנע בין 5,300 ל-6,000 דונם, אלפי דונמים של חורש, הכוללים את החי בר שבפארק הכרמל, עלו באש, והשרפה גרמה נזק כבד למערכת האקולוגית[16].
  • ב-2 בדצמבר 2010 פרצה שרפה ליד עוספיה שהתפשטה לכל אזור הכרמל, והפכה לאסון השרפה הגדול בתולדות ישראל. בשרפה זו נספו 44 איש, ובמהלכה, עד 6 בדצמבר 2010, פונו מבתיהם כ-17,000 איש, ועלו באש קרוב ל-25 קמ"ר וכ-5 מיליון עצים.

אזכורים בתנ"ך ובתרבות העברית

עריכה

העימות בין אליהו הנביא לנביאי הבעל התרחש במוחרקה (קרן כרמל). (ספר מלכים א', פרק י"ח).

הכרמל בולט על רקע נופים אחרים בארץ ישראל משום שהוא, כמו אזורי ההר המרכזי והגליל, מוריק כל השנה ואילו אזורים אחרים בארץ הם מדבריים, או מוריקים רק בעונה הגשומה. על הרקע הזה נתפש הכרמל בתרבות העברית כסמל לפיריון (כפי שמעיד שמו העברי), למשל הנביא עמוס משתמש בכרמל כמטאפורה לשכבות החזקות מבחינה כלכלית:

  • ”וַיֹּאמַר: ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל” (ספר עמוס, פרק א', פסוק ב')

הכרמל מוזכר עוד פעמים רבות בתנ"ך כסמל לעושר ויופי –

בירמיהו מופיע תיאור גאוגרפי של ראש הכרמל, ראש היבשה הגדול ביותר בישראל שבא עד לחוף, ושיפועו ממשיך וחודר לתוך הים –

  • ”וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא” (ספר ירמיהו, פרק מ"ו, פסוק י"ח)
  • בתלמוד הבבלי כתוב שבאר מרים מצויה בים התיכון, סמוך להר הכרמל – נראה, לפיכך, שהתלמוד מתכוון לאי עגול המכונה "אי היונים" מול חוף מעגן מיכאל, אשר נצפה יפה מהכרמל: ”אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים – יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים“ (מסכת שבת לה א)[17].
  • הגאוגרף יהודה זיו מציע לזהות את קברו של רבי עקיבא על ראש חוטם הכרמל באתר שיח מנצור אל-עִקאב. הוא מבסס זאת על מדרש משלי (ט ב) בו נאמר שרבי עקיבא נקבר בקרבה לקיסריה במקום שנקרא "טריפולין של קיסרין". זיו מזהה את שלושת הערוצים שסוגרים את חוטם הכרמל מדרום ויוצרים שלושה עמודי סלע כטריפילון שמשמעותו שלושה עמודים. בנוסף מצביע זיו על אפשרות השתמרות השם עקיבא בשם האתר (מנצור אל-עאקב)[18]
  • המשורר יורם טהר לב, שגדל ובגר בקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל חיבר את השיר "ההר הירוק תמיד":

ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצלך, כרמל.

בדתות אחרות

עריכה

במהלך המאה ה-12 הוקם בהר הכרמל מסדר הכרמליתים, מסדר נוצרי קתולי שעם השנים היה לאחד המסדרים הקתוליים המרכזיים בעולם. הכרמליתים טוענים כי הם צאצאי יהודים שהתגוררו בהר מימי אליהו הנביא. על מנזריהם בהר נמנה מנזר קרן הכרמל השוכן בסמוך ליוקנעם עילית.

על הצלע הצפון-מערבית של ההר, בשטח העיר חיפה, שוכן המתחם הבהאי על הר הכרמל המהווה חלק מהמרכז הבהאי העולמי. במקום שוכנת כיפת הבאב בה טמון הבאב, הנביא שהניח את היסוד לדת הבהאית, וסביב קברו של הבאב הוקמו הגנים ומבני המרכז. אלה המהווים כיום אתר עלייה לרגל הן למאמינים בהאים והן לתיירים אחרים. הר הכרמל נחשב להר קדוש בדת הבהאית.

בכפר כבאביר, שהפך עם השנים לשכונה בתחומי העיר חיפה במורדות המערביים של הכרמל, נמצא "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון" וסביבו מתגוררת קהילה אחמדית פעילה.

יישובים

עריכה

למרגלותיו הצפון מערביים של הכרמל שוכנת העיר חיפה ובצמוד אליה נשר. על רכס הכרמל עצמו נמצאים היישובים הדרוזים עספיא ודלית אל-כרמל. ההתיישבות היהודית באזור מרוכזת בעיקר בשולי הכרמל, שם שוכנים חלק מיישובי מועצה אזורית חוף הכרמל, וכן היישובים – יקנעם, יקנעם עילית, יגור, כרם מהר"ל, עופר, עין הוד, עין חוד, ניר עציון, אליקים, גבעת עדה, בת שלמה, טירת כרמל, זכרון יעקב, מעין צבי, פוריידיס, גבעת וולפסון, בית אורן ובית חנניה.

שמות יישובים

עריכה

במקרא, השם כרמל אינו רק שמו של הר, אלא גם שמו של יישוב בנַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה – מָעוֹן כַּרְמֶל (יהושע טו, כ נה), – שניהם נקראו בשם זה במשמעות של מקום כרמים, גני פרי וארץ פורייה. כך גם כמזכר בדברי הנביאים, למשל:

  • וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ... (ירמיה ב, ז)
  • וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי. (ישעיה טז, י).

לאורך השנים, השם "כרמל", בעל הדימוי החיובי כסמל למקום ירוק, המשגשג במלוא פרי ותנובה, אומץ ונוכס לשמם של מקומות, חברות, מוצרים, מוסדות ואפילו אנשים (כשם פרטי של נשים וגברים, וכשם משפחה).[19]

המקומות בישראל שאימצו את שם הכרמל לאות השתייכות אליו

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מראה פנורמי של רכס הכרמל מגבעות שייח אבריק בקריית טבעון

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ", ירמיהו ב ז
  2. ^ "וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע". ישעיהו טז י
  3. ^ כרמל, באתר האקדמיה ללשון העברית, " הרחבת המילה על ידי העיצור ל כמוה כנראה כהרחבה", ‏26.3.2019
  4. ^ זכריה קלאי-קליינמן, אנציקלופדיה מקראית, כרך ד', ערך "הכרמל", עמ' 329.
  5. ^ כרם האל בית ישראל, באתר פרוייקט בן-יהודה
  6. ^ שגיאת כתיב#אותיות בעלות צליל זהה או דומה
  7. ^ 1 2 קַרְמָל (שם צמח) או קַרְמוּל (צמח הלוּפָה), באתר מונחי האקדמיה ללשון העברית, מילון צמחים, בוטניקה (תר"ץ, 1938)
  8. ^ "אי זהו ירקרק שבירוקים. ר' לעזר אומר כשעוה וכשושנת קרמל...", התלמוד הירושלמי (סוכה פ"ג ה"ו, דף טו עמוד א').
  9. ^ שׁוֹשַׁנַּת הַכַּרְמֶל [ר' וֶרֶד הַסְּלָעִים. השם המעודכן: לֹטֶם מַרְוָנִי], באתר מונחי האקדמיה ללשון העברית, מילון צמחים [בוטניקה], ‏תר"ץ, 1930
  10. ^ "ואי-זהו הירקרק שבירוקין, ר' אליעזר אומ' כשעוה וכקורמל." תוספתא. נגעים, פרק א, הלכה א |המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46. מאגרים, מפעל המילון ההיסטורי, האקדמיה ללשון העברית.
  11. ^ הערכות החוקרים המעודכנות לקצב ההתרוממות של הכרמל נעות בין כ-60 עד 330 מ"מ לאלף שנה במאות אלפי השנים האחרונות.
  12. ^ אכסף מבריק וחלבלוב השיח - שניהם בסכנת הכחדה, לפי אתר צמח השדה.
  13. ^ אחיה ראב"ד, בזכות הפחים החדשים: ירידה בחיות הבר המגיעות לחניוני הכרמל, באתר ynet, 30 ביולי 2019
  14. ^ Olami, Y. (1984). Prehistoric Carmel. Israel Exploration Society, Jerusalem.
  15. ^ בנימין מזר, עמים הר יקראו, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה יד, 1978, עמ' 41
  16. ^ יחזקאל לוי, "שריפה בפארק הכרמל 1989", בתוך אסונות טבע בישראל (עורכים: משה ענבר ורמי (יורם) פורת), הוצאת החוג ללימודי סביבה וגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, פברואר 2007, עמ' 107-112.
  17. ^ מכיוון שהציטוט בבבלי דומה לירושלמי, נראה כי מדובר בגרסה נוספת שהתפצלה מדברי הירושלמי והמדרש, או פשוט בשיבוש של דברי המדרש והירושלמי
  18. ^ יהודה זיו, 'חוטם הכרמל' – ציון מקום קבורתו של ר' עקיבא?, קתדרה 39, 1986, עמ' 45-50
  19. ^ השם "כרמל" אומץ בשמות מקומות (אזורים, יישובים, בניינים), חברות, מוסדות, מוצרים (כולל מכונית תוצרת ישראל בשם זה), ואנשים בשם כרמל בישראל ובעולם. לדוגמאות נוספות ראו גם: בישראל - כרמל (פירושונים), בעולם - Carmel.
  20. ^ לפי פרשנויות הפסוק בשיר השירים * - • רש"י: ודלת ראשך - קליעת שערות נזירייך נאה במצוותה כקליעת ארגמן; דלת ראשך - על שם שהקליעה מוּדלת על גובה הראש. • ר' יוסף קרא: ודלת ראשך הוא נאה, אמצעית הראש, על שם שהוא מוּדלה ומעולה יותר. • ר' ישעיה מטראני: ודלת ראשך - הם השערות המודלות ויורדות מלמעלה למטה. ודומה לו (משנה סוכה א, ד): הדלה עליה את הגפן.