פתיחת התפריט הראשי

הַרי הָעֲבָרִים הוא כינוי שניתן במקרא לרכס הרים באזור עבר הירדן המזרחי.

על פי המתואר בספר במדבר[1], משה נצטווה לעלות "אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה" ולראות את ארץ ישראל (משה כידוע לא זכה להיכנס אליה). בספר דברים ישנו תיאור מפורט של ההר[2]:

"הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ".

זיהוי המקוםעריכה

מתיאור המקום בתורה (לעיל) משתמע שהר העברים נמצא בפינה הצפונית מערבית של רמת מואב סמוך לערבות מואב,[3] וזה אכן מסתדר עם האמור שהר העברים היה התחנה האחרונה של העברים עד ערבות מואב.[4]

עם זאת, בספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ז נאמר: "וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ." תיאור זה סותר את האמור בציטוט בספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"ט בשני דברים: ראשית בדברים מדובר על הר אחד, בעוד בספר במדבר מדובר על "הרי העברים". כמו כן, מספר דברים משתמע שהר העברים הוא הר נבו, בעוד שמספר במדבר משתמע שהרי העברים הם לפני נבו. לפיכך ככל הנראה הרי העברים היו רכס הרים, שהר נבו היה אחד מהם.[3]

רמז נוסף בנוגע למיקום הר העברים, נמצא בספר ירמיהו. ירמיהו מקונן[5]:

"עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל מְאַהֲבָיִךְ."

משתמע מכאן שהר העברים נמצא בסמיכות לרכסי הלבנון והבשן. לפיכך מסתבר שבשם זה נקראו אשדות המערב של רמת מואב, היורדות אל ערבות מואב ואל ים המלח והנראות למשקיף מצד יריחו כשלשלת הרים גבוהים.[3]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר במדבר, פרק כ"ז, פסוק י"ב
  2. ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"ט
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ו', עמ' 51.
  4. ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ז
  5. ^ ספר ירמיהו, פרק כ"ב, פסוק כ'