גנרל-אוברסט הרמן "פאפה" הוֹת (Hermann "Papa" Hoth; ‏12 באפריל 188525 בינואר 1971) היה קצין בצבא הגרמני (על גלגוליו: צבא האימפריה הגרמנית, הרייכסווהר והוורמאכט) בין השנים 19051945. במהלך מלחמת העולם השנייה לחם במספר רב של קרבות, אך זכה להכרה בעיקר עקב פיקודו על כוחות גרמניים בחזית הרוסית, ובמבצע ברברוסה בפרט. בשנת 1943 הודח הות מפיקוד על ידי אדולף היטלר, אך חזר לשירות צבאי מספר שבועות מאוחר יותר. בתום המלחמה נכלא הות לשש שנים בכלא באשמת פשעי מלחמה.

הרמן הות
Hermann Hoth
הרמן הות (מימין) מתבדח עם היינץ גודריאן יממה לפני מבצע ברברוסה
הרמן הות (מימין) מתבדח עם היינץ גודריאן יממה לפני מבצע ברברוסה
לידה 12 באפריל 1885
נוירופין, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 25 בינואר 1971 (בגיל 85)
גוסלאר, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
מקום קבורה גוסלאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19031945 (כ־42 שנים)
דרגה גנרל-אוברסט (ורמאכט) גנרל-אוברסט
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-18
מפקד הקורפוס הממונע ה-15
מפקד ארמיית הפאנצר השלישית
מפקד הארמייה ה-17
מפקד ארמיית הפאנצר הרביעית
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קריירה מוקדמת עריכה

הות נולד בעיירה נוירופין שבברנדנבורג, הקיסרות הגרמנית. בשנת 1903 התגייס הות לצבא הגרמני, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-72 (תורינגיה ה-4). עם תחילת מלחמת העולם הראשונה הוא קודם לדרגת האופטמן, והוא שירת במטה הארמייה השמינית, ומאוחר יותר במטה הארמייה העשירית. לאחר מכן הוא שירת במטה שירות האוויר הגרמני, ובסוף המלחמה שירת במטה הדיוויזיה ה-30. על פעולותיו בקרבות הוא עוטר בצלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה שירת הות ברייכסווהר עד שנת 1935, אז קודם לדרגת גנרל מיור, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-18.

מלחמת העולם השנייה עריכה

עם פרוץ המלחמה קודם הות לדרגת גנרל לויטננט, ופיקד על הקורפוס הממונע ה-15 במהלך כיבוש פולין. עקב הצלחתו הרבה במהלך המערכה על צרפת קודם ב-19 ביולי 1940 לדרגת גנרל חיל השריון. במהלך מבצע ברברוסה בשנת 1941 פיקד על קבוצת הפאנצר השלישית, וכבש את מינסק וויטבסק. באוקטובר אותה שנה, עבר הות לפקד על הארמייה ה-17 הגרמנית באוקראינה במהלך קרב חרקוב השני, עד אשר כוחותיו הוסגו לאחור לאחר מתקפת הצבא האדום בשנת 1942.

ביוני 1942 עבר לפקד על ארמיית הפאנצר הרביעית, פיקד עליה במהלך המתקפה הגרמנית בדרום רוסיה, והגיע עימה עד נהר הדון. בנובמבר 1942 קיבלו כוחותיו של הות תפקיד מרכזי במהלך מבצע סופת חורף – מתקפת הנגד הגרמנית והניסיון הכושל להציל את הארמייה השישית, אשר כותרה על ידי כוחות הצבא האדום בקרב סטלינגרד. ביולי 1943 פיקד הות על ארמיית הפאנצר הרביעית בקרב קורסק. תחילה, הצליחו כוחותיו לחתור לעומק קווי הצבא האדום, אך התקדמותה האיטית של הארמייה התשיעית, אבדות רבות לכוחותיו וכן פלישת בעלות הברית לסיציליה גרמו לביטול המבצע.

לאחר קרב קורסק פתח הצבא האדום בסדרת התקפות מוצלחות, במהלכן הצליחו לדחוק את הכוחות הגרמניים מחוץ למזרח אוקראינה. למרות עברו המפואר, הואשם הות על ידי היטלר באחריות לחלק מההפסדים, ולכן הוחלט להדיחו משירות פעיל, עד שהוחזר בנובמבר אותה שנה לשירות מילואים. באפריל 1945 הוטל עליו לפקד על הגנת הרי הרץ, תפקיד שמילא עד סוף המלחמה.

הות הכריז בפומבי: "חיסול אותם יהודים התומכים בבולשביזם ובארגונו למטרות רצח, ארגון הפרטיזנים, הוא אמצעי להגנה עצמית."

לאחר המלחמה עריכה

לאחר המלחמה נשפט הות על ידי בית משפט צבאי של בעלות הברית, וב-27 באוקטובר 1948 נדון במשפטי נירנברג ל-15 שנים בכלא בעוון ביצוע פשעי מלחמה. לאחר שחרורו מהכלא בשנת 1954 הוא עסק בכתיבת זיכרונות, עד שנפטר ונקבר בעיר גוסלאר.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הרמן הות בוויקישיתוף
  • הרמן הות באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)