הרמן סים
הרמן סים (באסטונית: Herman Simm; נולד ב-29 במאי 1947 בסור-יאאני (אנ')) הוא לשעבר מפקד מחלקת הביטחון של משרד ההגנה באסטוניה שהורשע כמרגל רוסי. פרשת סים הפכה לראשונה מאז שיקום עצמאותה של אסטוניה בשנת 1991, בה סוכן אמיתי, נשפט והורשע בבגידה.[1]
 | |
| לידה |
20 במאי 1947 (בן 76) סור-יאאני, אסטוניה  |
|---|---|
| מדינה |
אסטוניה |
| השכלה |
אוניברסיטת טאלין לטכנולוגיה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קריירה מקצועית וריגול עריכה
הרמן סים עבד במשרד הפנים הסובייטי כקצין מיליציה בשנת 1970 ועבד באסטוניה עד 1991 והגיע לדרגת פולקובניק (קולונל). לאחר עצמאות אסטוניה, במהלכה מילא תפקיד משמעותי בסיוע בארגון ההתנגדות האסטונית לתוקפנות צבאית רוסית, מילא תפקידים שונים במשרד הפנים ובמועצת המשטרה, כולל מנכ"ל המועצה, כשהחל לעבוד במשרד הביטחון בשנת 1995 כראש לשכת ניתוח המידע של המחלקה למדיניות הביטחון.
בשנת 2001 הוא מונה לראש מחלקת הביטחון של משרד ההגנה, שנודעה בתור המחלקה הממלכתית להגנה חשאית שאך הוקמה. כראש מחלקת הביטחון, הוטל על סים לתאם את ההגנה על סודות מדינה בתפקיד המקביל להממונה על הביטחון במערכת הביטחון בישראל. המחלקה אחראית גם על מתן גישה למידע מסווג וטיפול בנתונים מארגונים בינלאומיים, כולל נאט"ו, האיחוד האירופי ושותפי ההגנה האחרים של אסטוניה. הוא גם השתתף בתכנון מערכות הגנה על מידע של האיחוד האירופי ונאט"ו.[2]
ב-21 בספטמבר 2008 נעצר סים עם אשתו הייט סים בחשד לאיסוף בלתי חוקי והעברת מידע מסווג לממשל זר בלתי מזוהה. הרשויות האמינו כי הנזק שנגרם על ידי הרמן סים לא היה מוגבל לביטחונה הלאומי של אסטוניה. בשנים 2001–2006 נסע סים באופן קבוע מחוץ למדינה כדי לנהל משא ומתן להסכמים בנושא הגנה על מידע מסווג עם מדינות החברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי. הרמן סים השתתף גם בפיתוח מדיניות ביטחון מידע מול נאט"ו והאיחוד האירופי, שם הזמין מדינות אחרות לבדוק את מערכות הביטחון שלהן. ביוני 2003 הונפק דרכון דיפלומטי שהועבר לנשאים המעבירים מידע מסווג. בנובמבר 2006 התפטר הרמן סים מתפקיד ראש המחלקה להגנה חשאית, אך המשיך לעבוד כיועץ של שר ההגנה, תוך שמירה על גישה למידע מסווג.[3]
חקירה והרשעה עריכה
התיק הפלילי טופל על ידי הפרקליטות האסטונית ועל ידי מועצת משטרת הביטחון המשתפת פעולה עם מועצת המידע ועם משרד ההגנה. (על פי חוק העונשין, בגידה נענשת במאסר של שלוש עד חמש עשרה שנים באסטוניה[4]).
ב-6 בנובמבר 2008 פרסמה פרקליטות המדינה באסטוניה כמה חומרי חקירה, לפיהם ייתכן שמפעילו של סים היה קצין בשירות הביון הרוסי (אס.וה.אר) שהשתמש בזהות בדויה של אזרח האיחוד האירופי.[5]
ב-25 בפברואר 2009, סים הודה בבגידה ונידון לשתים עשרה וחצי שנות מאסר ולתשלום פיצויים בסך 20,155,000 קרון אסטוני (1.288 מיליון אירו).[6]
בית המשפט המחוזי בהרג'ו לא ציין לאיזו מדינה מסר סים מידע; אך התובע הראשי נורמן אאס אמר כי סים "אסף והעביר מידע מסווג אסטוני ונאט"ו לשירות הביון הרוסי החל משנת 1995 ועד למעצרו בשנת 2008."[7] עוד אמר אאס, "הוא העביר מידע אישי על כמה אישים אסטוניים, דבר שעלול לפגוע באינטרסים של אסטוניה."
נטען באופן לא רשמי כי אסטוניה קיבלה מידע על פעילותו מיידי מדינה אחרת.[8] מפקד משטרת הביטחון, ראיבו אאג, אמר כי סים נפגש שלוש או ארבע פעמים בשנה לפחות ב-15 מדינות אירופאיות עם מפעיליו משירות הביון הרוסי, כשאסטוניה טענה כי שמם היה ולרי זנצוב וסרגיי יאקובלב.[7] אאג גם אמר כי הוצא צו מעצר בינלאומי עבור האחרון, שידוע גם בזהות פורטוגזית בדויה בשם אנטוניו דה ז'סוס אמורט גראף.
פשיטת רגל עריכה
ב-23 במרץ 2009 הגיש סים בקשה לפשיטת רגל אישית.[9] סים העריך את הערך הכולל של הנכסים הנזילים שלו בכ-5.4 מיליון קרון (כ-340,000 אירו), אך משרד ההגנה, (באישור בתי המשפט), טען כי הסכום הכולל הוא 21.6 מיליון וסים חייב למדינה 2.1 מיליון. בית המשפט הקצה את לי מואורסו ככונס הנכסים הזמני של סים וקבע את תאריך הדיון בפשיטת רגל ל-17 באפריל 2009. בינתיים, נאסר על סים לממש את נכסיו ללא אישור הכונס. ב-23 באפריל 2009, סים הוכרז כפושט רגל.[10]
השלכות פוליטיות עריכה
ב-29 באפריל 2009 הורה נאט"ו על גירושם של שני דיפלומטים רוסים במה ש"פייננשל טיימס"[11] ראה כנקמה על שערוריית הריגול של סים. אחד הרוסים המגורשים היה בנו של ולדימיר צ'יז'וב, שגריר רוסיה באיחוד האירופי; גם הוא וגם הדיפלומט האחר היו קשורים למשימה של רוסיה בנאט"ו והאמינו שהם עבדו באופן סמוי כסוכני ביון.
שחרור על תנאי עריכה
בית המשפט של מחוז טרטו החליט לשחרר את סים בשלב מוקדם על תנאי עם פסק דין ב-5 בדצמבר 2019. בית המשפט גזר עליו מאסר על תנאי עד 18 במרץ 2021. בית המשפט העריך כי הגישה של סים למידע מסווג שעשוי להיות מעניין עבור מדינות זרות מוגבלת להפליא. בסופו של דבר, הוא שוחרר ב-23 בדצמבר 2019 מכלא טרטו.[12]
קישורים חיצוניים עריכה
- הכלכלן, 6 בנובמבר 2008: ערפל בים הבלטי
- Times Online, 16 בנובמבר 2008: המרגל הרוסי בנאט"ו יכול היה להעביר סודות הגנה מפני טילים וסודות מלחמה
- הכלכלן, 26 בפברואר 2009: שערוריית ריגול באסטוניה
- שפיגל און ליין: "Es ist ein Dauerritt auf Messers Schneide", ראיון עם הרמן סים (בגרמנית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Estonia: Ex-security official accused of spying, The International Herald Tribune, September 22, 2008.
- ^ Former official arrested for treason, The Baltic Times, September 22, 2008.
- ^ Эстония вычислила первого шпиона, Kommersant, September 23, 2008. (Russian)
- ^ Estonian Penal Code, §232.
- ^ Postimees 6 November 2008: Prokuratuur: Simmi «klient» võis olla Vene välisluureteenistuse ohvitser.
- ^ "How many more?". The Economist. 26 בפברואר 2008. נבדק ב-2009-02-27.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Estonian official convicted of treason in spy case". The Washington Post (The Associated Press). 25 בפברואר 2008. נבדק ב-2009-02-27.
{{cite news}}: (עזרה) (הקישור אינו פעיל, September 2010) - ^ Fog in the Baltic The Economist
- ^ Postimees March 24, 2009: Simmil jääb puudu 16 miljonit krooni
- ^ Postimees 23 April 2009 15:20: Kohus kuulutas välja Simmi pankroti by Martti Kass
- ^ Nato expels Russian envoys The Financial Times April 29, 2009.
- ^ "Convicted traitor Herman Simm released early from prison". Eesti Rahvusringhääling. 23 בדצמבר 2019. נבדק ב-2019-12-23.
{{cite web}}: (עזרה)