הרמן שרכן
הרמן שרכן (גרמנית: Hermann Scherchen; 21 ביוני 1891 – 12 ביוני 1966) היה מנצח גרמני.
לידה |
21 ביוני 1891 ברלין, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
12 ביוני 1966 (בגיל 74) פירנצה, איטליה |
מוקד פעילות | גרמניה |
תקופת הפעילות | מ-1907 |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
שפה מועדפת | גרמנית |
כלי נגינה | כינור |
בן או בת זוג | Gerda Müller |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהשרכן נולד בברלין וניצח בריגה מ-1914 עד 1916 ובקניגסברג מ-1928 עד 1933. אז עזב את גרמניה במחאה נגד המשטר הנאצי ועבד בשווייץ.
אחרי הופעת הבכורה שלו עם "פיירו הסהרורי" של שנברג, עשה לו שם כמומחה למלחיני המאה ה-20 כמו ריכרד שטראוס, וברן, ברג ווארז וקידם את יצירותיהם של מלחיני התקופה הצעירים יותר, ביניהם יאניס קסנאקיס ולואיג'י נונו.
פרסומו העיקרי של שרכן בא לו, קרוב לוודאי, מן העיבוד התזמורתי (וההקלטה) ל"אמנות הפוגה" של יוהאן סבסטיאן באך. הישג אחר שלו הוא ההקלטה, בשנת 1958, של סימפוניית ארואיקה, הסימפוניה השלישית של בטהובן, לחברת וסטמינסטר (הוצאה מחדש על תקליטור), ובה הביצוע המהיר ביותר, שהוקלט (נכון ל-2006), של הפרק הראשון והקרוב ביותר לציון המטרונום של בטהובן. ספרו משנת 1953, Lehrbuch des Dirigierens (מחקר בניצוח) הוא ספר לימוד סטנדרטי. הרפרטואר המוקלט שלו היה עצום בהיקפו, החל בויולדי וכלה בריינהולד גליאר.
הרמן שרכן מת בפירנצה והשאיר אחריו מספר ילדים, ביניהם וולף שרכן. הקשר בן שש השנים של וולף עם בנג'מין בריטן החל כשהיה בן 13. ג'ון ברידקט מתאר את חילופי המכתבים הנלהבים בין המלחין המפורסם לנער ב"ילדי בריטן".
אשתו מרים שרכן מנהלת את חברת ההקלטות, טאהרה", המפיקה הקלטות היסטוריות של מנצחים מפורסמים על גבי תקליטורים, ביניהן הקלטות של שרכן עצמו.
ציטוט
עריכה- "מוזיקה לא צריך להבין. צריך להקשיב לה."
קישורים חיצוניים
עריכה- הרמן שרכן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הרמן שרכן, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- הרמן שרכן, באתר AllMusic (באנגלית)
- הרמן שרכן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- הרמן שרכן, באתר Discogs (באנגלית)
- הרמן שרכן, דף שער בספרייה הלאומית
- הרמן שרכן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)