הרמת משקולות במשחקים האולימפיים

תחרויות הרמת משקולות נערכו לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת אתונה (1896). הפעם הבאה בה נערכו תחרויות אלו הייתה באולימפיאדת סנט לואיס (1904), ומאז אולימפיאדת אנטוורפן (1920) הרמת משקולות היא ענף קבוע במשחקים. תחרויות הרמת משקולות לנשים נוספו למשחקים האולימפיים רק באולימפיאדת סידני (2000).

היסטוריה עריכה

 
מרים המשקולות הבריטי לונססטון אליוט, האלוף האולימפי בהרמת משקולות ביד אחת באולימפיאדת אתונה (1896)
 
מרים המשקולות הסובייטי ויקטור מאזין, האלוף האולימפי במשקל נוצה באולימפיאדת מוסקבה (1980)
 
זוכי המדליות במשקל כבד באולימפיאדת מוסקבה. מימין: ההונגרי גיורגי סלאי, הסובייטי לאוניד טרננקו והבולגרי ולנטין חריסטוב
 
זוכות המדליות במשקל עד 75 ק"ג באולימפיאדת לונדון (2012). מימין: הבלארוסית אירינה קולשה, הקזחסטנית סווטלנה פודובדובה והרוסייה נטליה זבולוטנאיה
 
זוכי המדליות במשקל כבד באולימפיאדת לונדון (2012). מימין: האיראני נוואב נאסירשלאל, האוקראיני אולקסיי טורוטחיי והפולני ברטולומיי בונק
 
מרימת המשקולות הקזחסטנית סווטלנה פודובדובה, האלופה האולימפית במשקל עד 75 ק"ג באולימפיאדת לונדון

באולימפיאדת אתונה (1896) נערכו שני מקצים של הרמת משקולות, האחד של הרמה ביד אחת והשני של הרמה בשתי ידיים. בניגוד למקובל כיום, התחרויות לא סווגו בהתאם למשקלם של המשתתפים. גם באולימפיאדת סנט לואיס (1904) נערכו שני מקצים, האחד של הרמה בשתי ידיים, והשני של הרמת משקוליות.

באולימפיאדת אנטוורפן (1920) החלו תחרויות הרמת המשקולות להיערך במתכונת המקובלת כיום, של חלוקת המשתתפים לפי קטגוריות משקל. באותם משחקים, סווגו המשתתפים לחמש קטגוריות משקל: משקל נוצה (עד 60 ק"ג), משקל קל (60 עד 67.5 ק"ג), משקל בינוני (67.5 עד 75 ק"ג), משקל קל-כבד (75 עד 82.5 ק"ג) ומשקל כבד (82.5 ק"ג ומעלה). באולימפיאדת לונדון (1948), נוספה קטגוריה נוספת, משקל תרנגול, בה התחרו מרימי משקולות שמשקלם עד 56 ק"ג, וקטגוריית משקל נוצה הצטמצמה למרימי משקולות שמשקלם 56 עד 60 ק"ג. באולימפיאדת הלסינקי (1952) נוספה קטגוריית משקל שביעית, בינוני-כבד (82.5 ק"ג עד 90 ק"ג), ובקטגוריית המשקל הכבד התחרו מי שמשקלם 90 ק"ג ומעלה.

באולימפיאדת מינכן (1972) נוספו שתי קטגוריות משקל נוספות: קטגוריית משקל זבוב (עד 52 ק"ג) וקטגוריית משקל סופר-כבד (110 ק"ג ומעלה). בהתאם לכך, הצטצמצו קטגוריות המשקל תרנגול וכבד. מספר התחרויות עלה בכך לתשע. שינוי נוסף נעשה באולימפיאדת מוסקבה (1980), אז פוצלה קטגוריית המשקל הכבד לשניים: במשקל כבד נותרו מרימי המשקולות שמשקלם 100 עד 110 ק"ג, ואלו שמשקלם בין 90 ל-100 ק"ג התחרו בקטגוריית משקל עשירית: משקל כבד ראשון.

באולימפיאדת אטלנטה (1996) נותרו עשר הקטגוריות על כנן, אך סיווגן השתנה. באותם משחקים חולקו המשקלים כך: זבוב (עד 54 ק"ג), תרנגול (54 עד 59 ק"ג), נוצה (59 עד 64 ק"ג), קל (64 עד 70 ק"ג), בינוני (70 עד 76 ק"ג), קל-כבד (76 עד 83 ק"ג), בינוני-כבד (83 עד 91 ק"ג), כבד ראשון (91 עד 99 ק"ג), כבד (99 עד 108 ק"ג) וסופר כבד (108 ק"ג ומעלה).

מאז אולימפיאדת סידני (2000), הצטמצם מספר קטגוריות המשקל ל-8: תרנגול (עד 56 ק"ג), נוצה (56 עד 62 ק"ג), קל (62 עד 69 ק"ג), בינוני (69 עד 77 ק"ג), קל-כבד (77 עד 85 ק"ג), בינוני-כבד (85 עד 94 ק"ג), כבד (94 עד 105 ק"ג) וסופר כבד (105 ק"ג ומעלה). נשים החלו אף הן להתחרות בהרמת משקולות במשחקים אלו, והן מסווגות לשבע קטגוריות משקל: עד 48 ק"ג, 48 עד 53 ק"ג, 53 עד 58 ק"ג, 58 עד 63 ק"ג, 63 עד 69 ק"ג, 69 עד 75 ק"ג ו-75 ק"ג ומעלה.

שיטת התחרות עריכה

התחרויות נערכות בסיבוב אחד, הכולל שני חלקים. החלק הראשון כולל הרמת משקולות בשיטת הנפה, והחלק השני בשיטת דחיקה. בכל שיטה נערכים שלושה סיבובים, והתוצאה הטובה ביותר שהשיג מרים משקולות בכל שיטה היא זו שנחשבת עבורו. מרים משקולות שנפסל בכל שלושת הניסיונות שלו בשיטת הנפה, לא מתחרה בשיטת דחיקה. סכום התוצאות הטובות ביותר של כל מתחרה בשתי השיטות מהווה את התוצאה הסופית שלו, ובהתאם לכך נקבע דירוגו.

מדליות עריכה

לאורך השנים זכו מרימי משקולות מ-64 מדינות במדליות במשחקים האולימפיים.

זהב כסף ארד סך הכל
1. ברית המועצות  ברית המועצות 39 21 2 62
2. הרפובליקה העממית של סין   סין 34 15 8 57
3. ארצות הברית  ארצות הברית 16 16 11 43
4. בולגריה  בולגריה 12 16 8 36
5. צרפת  צרפת 9 3 3 12
6. טורקיה  טורקיה 8 1 2 11
7. איראן  איראן 7 5 6 18
8. גרמניה  גרמניה 6 7 7 20
9. יוון  יוון 6 5 4 15
10. פולין  פולין 5 6 21 32
12. קזחסטן  קזחסטן 5 5 4 14
12. איטליה  איטליה 5 4 5 14
13.
 
המשלחת המאוחדת
5 4 0 9
14. תאילנד  תאילנד 5 2 5 12
15. מצרים  מצרים 5 2 4 11
16. קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 4 6 5 15
17. רוסיה  רוסיה 3 12 9 24
18. קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 3 4 5 11
19. אוסטריה  אוסטריה 3 4 2 9
20. צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 3 2 3 8
21. אוקראינה  אוקראינה 3 2 2 7
22. הונגריה  הונגריה 2 9 9 20
23. רומניה  רומניה 2 7 5 14
24. יפן  יפן 2 3 9 14
25. גרמניה המערבית  גרמניה המערבית 2 2 3 7
26. קולומביה  קולומביה 2 2 2 6
27.
 
הרפובליקה הסינית
2 1 5 8
28. קובה  קובה 2 1 1 4
29. גאורגיה  גאורגיה 2 0 2 4
30. בלארוס  בלארוס 1 5 6 12
31. גרמניה המזרחית  גרמניה המזרחית 1 4 6 11
32. אסטוניה  אסטוניה 1 3 3 7
בריטניה  בריטניה 1 3 3 7
34. בלגיה  בלגיה 1 2 1 4
35. דנמרק  דנמרק 1 2 0 3
36. אוסטרליה  אוסטרליה 1 1 2 4
37. פינלנד  פינלנד 1 0 2 3
38. קרואטיה  קרואטיה 1 0 1 2
39. אוזבקיסטן  אוזבקיסטן 1 0 0 1
מקסיקו  מקסיקו 1 0 0 1
נורווגיה  נורווגיה 1 0 0 1
42. אינדונזיה  אינדונזיה 0 5 5 10
43. ארמניה  ארמניה 0 2 4 6
44. שווייץ  שווייץ 0 2 2 4
45. קנדה  קנדה 0 2 1 3
46. טרינידד וטובגו  טרינידד וטובגו 0 1 2 3
47. ארגנטינה  ארגנטינה 0 1 1 2
לטביה  לטביה 0 1 1 2
49. וייטנאם  וייטנאם 0 1 0 1
לבנון  לבנון 0 1 0 1
לוקסמבורג  לוקסמבורג 0 1 0 1
ניגריה  ניגריה 0 1 0 1
סינגפור  סינגפור 0 1 0 1
הפיליפינים  הפיליפינים 0 1 0 1
55. שוודיה  שוודיה 0 0 4 4
56. הולנד  הולנד 0 0 3 3
57. מולדובה  מולדובה 0 0 2 2
58. אזרבייג'ן  אזרבייג'ן 0 0 1 1
הודו  הודו 0 0 1 1
ונצואלה  ונצואלה 0 0 1 1
ליטא  ליטא 0 0 1 1
ספרד  ספרד 0 0 1 1
עיראק  עיראק 0 0 1 1
קטר (מדינה)  קטר 0 0 1 1

מרימי משקולות ישראלים במשחקים האולימפיים עריכה

המשלחת הישראלית כללה מרימי משקולות שבע פעמים, בהן נטלו חלק 12 ספורטאים, כולם גברים. את הישג השיא רשם אדוארד וייץ, שסיים במקום החמישי באולימפיאדת מונטריאול (1976).

אולימפיאדה ספורטאי קטגוריית משקל דירוג הערות
רומא 1960 גזי כהן נוצה (60-56) מקום 19
רומא 1960 אדוארד מרון תרנגול (עד 56) מקום 18
מינכן 1972 דוד ברגר קל-כבד (75 עד 82.5) נפסל נרצח בטבח הספורטאים
מינכן 1972 זאב פרידמן תרנגול (עד 56) מקום 12 נרצח בטבח הספורטאים
מינכן 1972 יוסף רומנו בינוני (67.5 עד 75) נפסל נרצח בטבח הספורטאים
מונטריאול 1976 אדוארד וייץ נוצה (56 עד 60) מקום 5 ההישג הגבוה ביותר של ספורטאי ישראלי במשחקים אולימפיים עד אז, וההישג הגבוה ביותר של מרים משקולות ישראלי בכל הזמנים
לוס אנג'לס 1984 מאיר דלויה זבוב (עד 52) מקום 9
לוס אנג'לס 1984 שוני מנדל מקום 10
ברצלונה 1992 אנדריי דניסוב כבד ראשון (90 עד 100) מקום 6
ברצלונה 1992 ראובן חדינטוב נוצה (56 עד 60) מקום 15
ברצלונה 1992 אולג סדיחוב בינוני (67.5 עד 75) מקום 10
אטלנטה 1996 סלבה איוונובסקי כבד ראשון (91 עד 99) נפסל
ריו דה ז'ניירו 2016 איגור אולשנצקי סופר כבד (105 ומעלה) מקום 17
טוקיו 2020 דוד ליטבינוב סופר כבד (109 ומעלה) מקום 11

קישורים חיצוניים עריכה