הרעם, תבונה מושלמת

עבודה ספרותית

"הרעם", המכונה גם "תבונה מושלמת", היא פואמה שנתגלתה בין כתבי היד הגנוסטיים בנגע חמאדי שבמצרים בשנת 1945.

הפואמה כתובה כמונולוג חידתי מתמשך, שבו מגוללת הדוברת־הגואלת סדרה של אמירות פרדוקסליות באשר לטבע האלוהות הנשית. היגדים פרדוקסליים אלה מזכירים את חידות הזהות של יוון העתיקה – צורה פיוטית שהייתה נפוצה באזור הים התיכון.

זמן חיבורהּ של הפואמה אינו ידוע, אך יש הסכמה על כך שבמקור היא נכתבה ביוונית, אם כי עד לימינו אנו שרדה רק גרסה קופטית בספריית נגע חמאדי. פרופ' אן מקגווייר (McGuire) מקולג' האברפורד בפנסילבניה כותבת כי הפואמה "קיימת רק בגרסה הקופטית שנמצאה בנגע חמאדי (NHC VI 2:13, 1-21 ,32). אין יודעים את זהות מחברהּ או את תאריך ומקום יצירתהּ, אך מתקבל על הדעת כי נוצרה באלכסנדריה בסביבות המאה ה-2 או ה-3. מכל מקום, ברור כי הטקסט נכתב במקור ביוונית לפני אמצע המאה ה-4, שאז בערך נוצר כתב היד הקופטי".[1] כיום שמור כתב היד במוזיאון הקופטי שבקהיר.

היצירה בכללותה כתובה כפואמה בסטרופות (כעין בתים) מקבילות, וניתן לשער כי המחבר שאב השראה מן האָרֶטָלוגיות (אנ') (סוג של המנונות) לאלה המצרית איזיס או מספרות החוכמה היהודית, שגם בהן פורטת ישות שמימית נשית (איזיס או החוכמה, בהתאמה) את מעלותיה בלשון מונולוגית.

ייתכן כי החידות שבפואמה נשענות על מיתוס גנוסטי קלאסי, כמו זה המופיע באפוקריפון של יוחנן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Anne McGuire (translation and notes), The Thunder: Perfect Mind, Diotima, 2000.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.