הרפובליקה הסלובקית הראשונה

הרפובליקה הסלובקית הראשונהסלובקית: Prvá Slovenská republika) אשר נודעה גם בשם המדינה הסלובקית (Slovenský štát) הייתה מדינה קליינטית של גרמניה הנאצית בין ה-14 במרץ 1939 וה-4 באפריל 1945. החלק הסלובקי של צ'כוסלובקיה הכריז על עצמאותו, יום לפני ההשתלטות הגרמנית על בוהמיה ומוראביה. הרפובליקה הסלובקית שלטה ברוב השטחים שבהם קיימת כיום סלובקיה, חוץ מחלקיה הדרומיים שנמסרו להונגריה בשנת 1938. זו הייתה הפעם הראשונה שסלובקיה הייתה מדינה עצמאית רשמית.

הרפובליקה הסלובקית הראשונה
Prvá Slovenská republika
Flag of Slovakia (1939–1945).svgCoat of Arms of the Slovak State (1939-1945).svg
Slovak Republic (1942).svg
מוטו לאומי !Verní sebe, svorne napred [דרוש תרגום]
המנון לאומי היי, סלאבים
ממשל
משטר רפובליקה פשיסטית חד מפלגתית תחת טוטליטריזם דיקטטורי
ראש מדינה ראש ממשלת סלובקיה
ראש ממשלת סלובקיה

1939: יוזף טיסו 19391944: Vojtech Tuka

19441945: Štefan Tiso
ראש הרשות המבצעת נשיא סלובקיה
נשיא סלובקיה 19391945: יוזף טיסו
שפה נפוצה סלובקית
עיר בירה ברטיסלאבה
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה חלוקת צ'כוסלובקיה והכרזת עצמאותה של סלובקיה
הקמה 14 במרץ 1939
פירוק כיבוש ברטיסלאבה בידי הצבא האדום
פירוק 4 באפריל 1945
ישות קודמת צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה הרפובליקה הצ'כוסלובקית השנייה
ישות יורשת

צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה הרפובליקה הצ'כוסלובקית השלישית,

פוליןפולין הרפובליקה העממית הפולנית
שליטים בולטים יוזף טיסו
שטח בעבר 38,055 קמ"ר קמ"ר (נכון ל-1940)
אוכלוסייה בעבר 2,653,053 (נכון ל-1940)
דמוגרפיה
דת נצרות
כלכלה
מטבע קורונה סלובקית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרפובליקה הסלובקית נמשלה על ידי משטר חד-מפלגתי של מפלגת העם הסלובקית. סלובקיה נודעה בעיקר על שיתוף הפעולה שלה עם גרמניה, ששלחה חיילים לכיבוש פולין, בספטמבר 1939, ולמבצע ברברוסה בשנת 1941. בשנים 19421945 גורשה מרבית האוכלוסייה היהודית בסלובקיה לפולין הכבושה. לאחר כמה מחאות אנטי-נאציות של פרטיזנים סלובקים, גרמניה סיפחה אליה את סלובקיה, מה שעורר התקוממות גדולה כנגדם. הרפובליקה נכבשה על ידי ברית המועצות בשנת 1945, ושטחיה הוחזרו לצ'כוסלובקיה.

שםעריכה

שמה הרשמי של המדינה היה "המדינה הסלובקית" (Slovenský štát) מ-14 במרץ עד ל-21 ביולי בשנת 1939 (יום אימוץ חוקת סלובקיה). לאחר מכן שונה שמה ל"הרפובליקה הסלובקית" (Slovenská republika), ומכונה לעיתים כ"הרפובליקה הסלובקית הראשונה" (Prvá Slovenská republika), כדי להבדיל בינה ובין סלובקיה של ימינו.

הקמהעריכה

לאחר ועידת מינכן בשנת 1938, סלובקיה השיגה אוטונומיה בצ'כוסלובקיה, אך העבירה את שטחיה הדרומיים להונגריה בעקבות בוררות וינה הראשונה. בזמן שהקנצלר הנאצי אדולף היטלר התכונן לפלוש לבוהמיה ומוראביה, היו לו תוכניות אחרות עבור סלובקיה. הגרמנים בתחילה קיבלו מידע מוטעה מההונגרים כי סלובקיה רוצה להצטרף להונגריה. גרמניה החליטה להפוך את סלובקיה למדינת הבובה שלה, ולמקם בתוכה בסיסים צבאיים עבור הפלישה לפולין.

ב-13 במרץ 1939, היטלר הזמין את יוזף טיסו (לימים נשיא וראש ממשלת סלובקיה) לברלין ודחק בו להכריז על עצמאותה של סלובקיה. הוא הוסיף כי אם יסרב, לא תהיה לגרמניה שום עניין בגורל המדינה. במהלך השיחה, יואכים פון ריבנטרופ, שר החוץ הגרמני לשעבר, העביר להיטלר דו"ח האומר כי כוחות הונגרים מתקרבים לגבולם עם סלובקיה. יום למחרת סלובקיה הכריזה על עצמאותה.

הצבא הסלובקיעריכה

המלחמה עם הונגריהעריכה

  ערכים מורחבים – המלחמה ההונגרית-סלובקית, משמר הלינקה

ב-29 במרץ 1939, הונגריה, אשר כבשה את מחוז זקרפטיה מידי צ'כוסלובקיה, תקפה את סלובקיה משם בעזרת צבאה הגדול, שבזכותו השיגה שטח בגודל 1,697 קמ"ר, ו-70,000 תושבים מהמדינה החדשה.

הכוחות הסלובקים בלחימה בפוליןעריכה

סלובקיה הייתה מדינת הציר היחידה, חוץ מגרמניה, שהשתתפה בכיבוש פולין. כאשר תכנן הוורמאכט הגרמני את הפלישה לפולין, הוא ביקש את עזרת סלובקיה. משום שהצבא הסלובקי היה קיים רק חצי שנה, הוא הקים קבוצת לחימה קטנה, אשר כללה מעט חיילים. הקבוצה הצליחה לעבור את נובי סונץ' ומעבר דוקלה, ולאחר מכן כמעט להגיע אל דמביצה ולטרנוב.

הכוחות הסלובקים בלחימה בברית המועצותעריכה

הצבא הסלובקי השתתף במלחמה בחזית המזרחית, נגד ברית המועצות בשנים 1941–1945. הכוח שנשלח לברית המועצות כלל 45,000 חיילים, זמן קצר לאחר הפלישה הגרמנית. המשלחת שנשלחה לתקוף במזרח צורפה לארמייה ה-17 הגרמנית, ולאחר מכן הועברה לידי פיקוד גרמני ישיר. יחידה זו נלחמה עם הארמייה ה-17 עד יולי 1941, בעיקר במערכה באומן[1].

עד שנת 1942 המשלחת המשיכה לתקוף בברית המועצות, ובשנת 1944 פורקה מכיוון שנחשבה ללא פעילה.

המרד הסלובקיעריכה

  ערך מורחב – המרד הסלובקי

ב-29 באוגוסט 1944, המרד הסלובקי פרץ בבאנסקה ביסטריצה תחת פיקודו של יאן גוליאן נגד משטרו הדיקטטורי של יוזף טיסו. המורדים כבשו חלקים גדולים במזרח ובמרכז סלובקיה בעזרת צבא אשר כלל 78,000 חיילים (18,000 בתחילת המלחמה). לאחר חודשיים של לחימה הצליח הצבא הגרמני לדכא את המרד, לאחר שחלק גדול מן החיילים הוצאו להורג, כולל גוליאן בעצמו.

למרות ניצחנו של הצבא הגרמני ופירוקו של המרד, פעולות המרד המשיכו עד הקרב על ברטיסלאבה בשנת 1945.

 
מפת סלובקיה בשנת 1940. "אזור ההגנה" מסומן באפור כהה.

יחסי חוץעריכה

גרמניה הנאציתעריכה

מההתחלה, סלובקיה הייתה תחת השפעה גרמנית רבה. הסכם הגנה בין המדינה הסלובקית לבין גרמניה הנאצית נחתם ב-23 במרץ 1939, הנותן להיטלר שליטה חלקים על מדיניות החוץ, הכלכלה והצבא של סלובקיה. הוורמאכט הקים באוגוסט 1939 את מה שמכונה "אזור ההגנה" במערב סלובקיה, שלמעשה היה אזור שמננו יכול היה הוורמאכט לתקוף את פולין, כמה חודשים לאחר מכן.

ברית המועצותעריכה

הונגריהעריכה

הבעיה הקשה ביותר במדיניות החוץ של הרפובליקה הסלובקית הייתה הונגריה, אשר סיפחה לעצמה שליש משטח סלובקיה לאחר בוררות וינה הראשונה. במשך שנים ניסתה סלובקיה לשנות את ההסכמים על השטחים שניתנו להונגריה, אך גרמניה לא אפשרה לה זאת.

פוליןעריכה

היחסים בין המדינות נותקו לאחר השתתפותה של סלובקיה בפלישה לפולין.

מאפייניםעריכה

דמוגרפיהעריכה

2.6 מיליון נפשות חיו בתוך גבולות סלובקיה בשנת 1940, אשר 85% מהם הכירו בעצמם כסלובקים. המיעוטים בסלובקיה כללו: גרמנים (4.8% מכלל האוכלוסייה), צ'כים (2.9%), רוסינים (2.6%), הונגרים (2.1%), יהודים (1.1%) ורומנים (0.9%). 75% מהאוכלוסייה הייתה קתולית. בבירת המדינה לשעבר, ברטיסלאבה, התגוררו כ-130,000 אנשים.

שיתוף הפעולה עם הנאציזםעריכה

הרפובליקה הסלובקית הראשונה הייתה מדינה טוטליטרית, אשר הנאציזם הגרמני היה חלק רב ממנה. היסטוריונים רבים הכירו במדינה לשעבר כמדינת פשיזם קלריקלי. הממשלה הסלובקית תמכה גם באנטישמיות, ופרסמה מספר חוקים האוסרים על היהודים להשתתף בחיי הציבור, ושלחה רבים למחנות הריכוז בפולין הכבושה.

 
כרזת תעמולה סלובקית ממריצה את הקוראים לא "להיות משרת ליהודי".

השואה בסלובקיהעריכה

  ערכים מורחבים – שואת יהודי סלובקיה, יהדות סלובקיה

זמן קצר לאחר עצמאותה של הרפובליקה הסלובקית, החלה המדינה לתקוף את היהודים ולגרש אותם למחנות הריכוז וההשמדה. היהודים שנותרו בסלובקיה חויבו לשאת את הטלאי הצהוב על בגדיהם, וסבלו מרדיפות על ידי המשטר. באוקטובר 1941 גורשו מברטיסלאבה כ-15,000 יהודים.

סלובקיה הייתה אחת מהמדינות שהסכימה לפתרון הסופי הגרמני ולגרש את כל יהודיה ממדינתה. רוב היהודים שחיו ברפובליקה הסלובקית גורשו לאושוויץ-בירקנאו. גירוש היהודים מסלובקיה החל ב-25 במרץ 1942, אך נעצר באוקטובר באותה השנה. עד אז 58,000 יהודים כבר גורשו לאושוויץ.

גירוש יהודי סלובקיה התחדש בספטמבר 1944, כאשר הצבא הסובייטי הגיע לגבול סלובקיה והמרד הסלובקי התרחש. כתוצאה מאירועים אלו החליט הוורמאכט לפלוש לסלובקיה, בדומה למה שעשו בהונגריה במרץ 1944. במהלך הכיבוש הגרמני גורשו כ-11,000-13,500 יהודים גורשו וכ-5,000 נכלאו. הגירושים נמשכו עד הקרב על ברטיסלאבה באפריל 1945[2].

סופה של סלובקיהעריכה

לאחר המרד הסלובקי באוגוסט 1944, כבשו הגרמנים את המדינה. במרץ 1945, בעזרת כוחות רומנים וצ'כוסלובקים, הצליח הצבא הסובייטי לכבוש את סלובקיה מידי הגרמנים. שטחי סלובקיה לשעבר הועברו לצ'כוסלובקיה במאי 1945.

הרפובליקה הסלובקית הראשונה חדלה מלהתקיים ב-4 באפריל 1945, כאשר הצבא האדום כבש את ברטיסלאבה. חברי הממשלה הסלובקית נמסרו לידי שלטונות צ'כוסלובקיה, ולאחר מכן רובם הוצאו להורג באשמה על שיתוף פעולה עם האויב.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על הכוחות הסלובקים במלחמת העולם השנייה, feldgrau, ‏10 בנובמבר 2014
  2. ^ בשנת 1940 חיו בסלובקיה כ-89,000 יהודים. מעריכים כי 69,000 מתוכם נרצחו במחנות ההשמדה באירופה.