פתיחת התפריט הראשי

הרפורמה בענף החלב

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מהלל ומברך את הרפורמה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרפורמה בענף החלב היא תוכנית של ממשלת ישראל שבוצעה ברפתות החלב בישראל בשנים 1999–2008. מטרותיה העיקריות של התוכנית היו:

  • טיפול בבעיות איכות סביבה הנובעות מפעילות הרפתות (כדוגמת זיהום הקרקע ומי תהום).[1][2]
  • הגדלת יחידות הייצור (מספר פרות ברפת) והקטנת מספר הרפתות.[1][2]

היעדים הסופיים של התוכנית היו החלת תקנים מודרניים של איכות הסביבה על רפתות החלב וייעול תהליך ייצור החלב באופן שיאפשר את הורדת "מחיר המטרה" ליצרן.[3] תוצרי לוואי נוספים של התוכנית היו שיפור באיכות החלב[4] והעלאת רמת רווחת בעלי החיים ברפתות.

הפרויקט החל בתחילת שנת 1999, ביוזמה משותפת של ארבעה גופים: מועצת החלב, משרד החקלאות, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. במסגרת הרפורמה עבר הענף תהליך התייעלות וצמצום של כשליש ממספר הרפתות בישראל. ההשקעה הכוללת בביצוע הרפורמה מצד הרפתנים, מועצת החלב ומשרדי הממשלה הסתכמה בכשני מיליארד ש"ח. על אכיפתו של הפרויקט היה אחראי המשרד להגנת הסביבה.

ביצוע הרפורמה נועד להסתיים בתחילת שנת 2007 ונקבע כי הרפתות שלא יעמדו בדרישות איכות הסביבה בהתאם לתנאי הרפורמה יהיו חשופות לקנסות, תביעות משפטיות ואף לצווי סגירה. אלא שבעקבות מלחמת לבנון השנייה ניתנה ארכה של שנה (עד תחילת שנת 2008) להשלמת הרפורמה ברפתות בצפון ישראל.

רקעעריכה

הסיבה העיקרית לביצוע הרפורמה בשוק החלב בישראל הייתה כלכלית.[דרוש מקור] בסוף שנות ה-90 נפתח שוק החלב בישראל לייבוא במסגרת הסכמי ארגון הסחר העולמי, מצב שאיפשר למשרד האוצר לדרוש מהרפתנים להוריד את עלויות הייצור ולהתאים את עצמם למציאות החדשה.[דרוש מקור] ביוזמה משותפת של מועצת החלב, משרד החקלאות ומשרד האוצר, הושקה רפורמה שמטרתה המוצהרת הייתה ייעול הענף וצמצום מספר הרפתות בענף החלב.[דרוש מקור] המשרד להגנת הסביבה היה שותף לרפורמה על ידי הגדרת שינויים אותם נדרשו רפתני ישראל ליישם במבנים הקיימים, במטרה למנוע זיהום סביבתי על ידי הרפתות. אכיפת הרפורמה נעשתה באמצעות קנסות לרפתנים שלא עמדו בלוחות הזמנים לביצוע השינויים. במסגרת הרפורמה יזמה מועצת החלב פעולות לשיפור תנאי המחיה של הבקר.

המענקיםעריכה

ההשקעה הכספית הממוצעת שנדרשה מהרפתנים נעה, לפי הערכות, בין 400,000 ש"ח ברפת משפחתית לחמישה מיליון ש"ח ברפת שיתופית. המדינה העניקה סיוע לאותן רפתות, וגודל הסבסוד הממשלתי עמד על כ-50% מההשקעה בתשתיות הרפת. במסגרת רפורמה זו, שנעשתה בשיתוף פעולה בין מגדלי הבקר לממשלה, השקיעו הצדדים יחד סכום של כ-2 מיליארד שקל.

בשל דרישת הרפורמה מהרפתנים לסגור את הרפת או לשלם סכום גבוה של כמה מאות אלפי שקלים נותרו לאחר הרפורמה נשארו פועלות רק הרפתות השיתופיות בקיבוצים או רפתות במושבים בהם נמצאו "בנים ממשיכים" שיירשו את הרפת ויהיו מוכנים לשלם את עלויות הרפורמה.[דרוש מקור] רפתנים וותיקים בעלי רפתות בגודל ממוצע במושבים וללא בנים ממשיכים נאלצו על פי רוב לסגור את רפתם.

תוצאות הרפורמהעריכה

היום, לאחר שהושלמה, נתפסת הרפורמה בענף החלב כהצלחה בקרב כל השותפים לה (מועצת החלב, הרפתנים והממשלה).[דרוש מקור]

במקום הרפתות הישנות פועלות כיום ברחבי ישראל מאות רפתות חדשניות ומודרניות, המצוידות במיטב הטכנולוגיה המתקדמת בתחום והעונות על דרישות איכות הסביבה.

מתוצאות השקעת הענק נהנות יותר מכל הפרות עצמן. כיום, הן חיות במבנים גבוהים ומרווחים המצוידים במערכות צינון ואוורור להקלה בימי הקיץ החמים. כמו כן, הוקמו ברפתות מכוני חליבה מתוחכמים עם ציוד חדיש המשפר את תפוקת החלב.

כיום, רופאים וטרינרים קליניים מטעם מועצת החלב ורופאים פרטיים בודקים לפחות פעמיים בשבוע את עדר הבקר לחלב בישראל. הבדיקות בוחנות את מצב בריאות בעלי החיים וכוללות גם התייחסות לחלב הפרות, דמן וצואתן.

רפת ירוקהעריכה

לרפורמה בענף החלב נקשר המושג "רפת ירוקה". מונח אידאולוגי זה מיוחס לכל רפת המכניסה את נושא איכות הסביבה למדיניות שלה, ובכלל זה עוסקת בנושאים הבאים כחלק משגרת היום-יום בה:

  • רווחת עדרי הבקר
  • פינוי שפכים
  • מיחזור מים
  • טיפול בחומרי הדברה ובתרופות
  • שמירה על סביבה מטופחת.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 רפורמה ברפת החלב, אתר אגף תקציבים במשרד האוצר
  2. ^ 2.0 2.1 פרופ' אופירה אילון, יפעת ברון, אפרת אלימלך, אינג' אליעזר פרוכטר, ד"ר מרים לב-און, יוחאי קמחי, מיקי יונתי, נדב רז, ייעול השימוש באנרגיה במכון החליבה בקיבוץ עין חרוד איחוד, מוסד שמואל נאמן, 2011, עמ' 19-14
  3. ^ "מחיר המטרה" הוא מחיר החלב שמשלמות המחלבות ליצרנים. מחיר זה נקבע על ידי נוסחה המשקללת מרכיבים שונים, כולל עלויות הייצור
  4. ^ שנתון מועצת החלב, 2006, עמ' 33