הרפורמה המוניטרית בברית המועצות (1961)

הרפורמה המוניטרית בוצעה בברית המועצות בינואר 1961, בתקופת שלטונו של ניקיטה חרושצ'וב. במהלך הרפורמה הוחלפו כל השטרות ורוב המטבעות, ללא מגבלה, ביחס של 10:1, והמחירים הופחתו באותו יחס. שר האוצר, שכיהן בתפקידו עוד מתקופת יוסיף סטלין והיה אחראי על הרפורמה של שנת 1947, לא הסכים עם המהלך והתפטר מתפקידו במאי 1960, לאחר שהתקבלו ההחלטות על מתכונת הרפורמה.

השטרות היו בשימוש עד לשנת 1991, אז בוצעה רפורמה נוספת.

שטר של 10 רובל

רקעעריכה

בינואר 1961 הוחלפו כל השטרות ביחס של 1:10. מטבעות בערכים של 1, 3 ו-5 קופיקות המשיכו להיות בשימוש. לאחר הכנסת השטרות החדשים לשימוש, ניתן היה להשתמש בשטרות ישנים עד לאפריל 1961. במקביל הוקטנו פי 10 כל המחירים, התשלומים, המשכורות והמלגות. יחד עם זאת, שער הרובל לעומת הדולר השתנה רק פי 4.44; כתוצאה מכך, ממשלת ברית המועצות החלה לקבל יותר מטבע סובייטי ממכירת סחורות למדינות אחרות, ולעומת זאת, מחירי הסחורות המיובאות עלו.

הממשלה הודיעה רשמית על הרפורמה כבר במאי 1960. החל ממועד זה אסור היה להמיר סכומי כסף גדולים למטבעות שלא ייצאו מהמחזור גם לאחר 1961. כתוצאה מההודעה על הרפורמה הצפויה, החל גל קניות של דברי ערך.

המחירים בשוק הפירות והירקות, שהיו חופשיים מפיקוח ממשלתי, לא ירדו פי 10 כמצופה, ובפועל הורגשה עליית מחירים של סחורות אלו ומוצרי מזון נוספים. כתוצאה מכך הועברו מוצרי מזון מהחנויות הכפופות לפיקוח מחירים אל השווקים. במטרה לאזן את המצב הוחלט להעלות את המחירים בחנויות. בתגובה לכך היו הפגנות והתקוממויות נגד הממשלה במספר ערים ברחבי ברית המועצות, לרבות אירועי הדמים בנובוצ'רקסק.

השלטונות טענו שהרפורמה הקלה על ביצוע התחשבנות בין המוסדות הסובייטים ובכך הביאה לחיסכון של 3-4.5 מיליארד רובל.

בסלנג העממי היה מקובל במשך תקופה ארוכה לקרוא "כסף חדש" לשטרות שנכנסו לשימוש בשנת 1961.

קישורים חיצונייםעריכה