פתיחת התפריט הראשי

הרצח באיים הקריביים

ספר מאת אגאתה כריסטי

הרצח באיים הקריביים (A Caribbean Mystery) הוא ספר מסוגה ספרות בלשית שנכתב על ידי אגאתה כריסטי, הספר פורסם לראשונה בבריטניה על ידי "מועדון הפשע קולינס"[1] ב-16 בנובמבר 1964 ובארצות הברית על ידי דוד, מיד ושות' כשנה לאחר מכן. המהדורה הבריטית נמכרה בשש עשרה שילינגים ובמהדורה האמריקנית ב -4.50 דולר[2][3].

הרצח באיים הקריביים
A Caribbean Mystery
הרצח באיים הקריביים.jpg
מידע כללי
מאת אגתה כריסטי
שפת המקור אנגלית
סוגה ספרות בלשית
הוצאה
הוצאה מועדון הפשע קולינס
שנת הוצאה 1964
הוצאה בעברית מ.מזרחי
שנת הוצאה בעברית 1990
מספר עמודים 256 (בגרסת המקור)
ספר קודם The Clocks עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר הבא Star Over Bethlehem עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 0-451-19992-8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הספר כולל לראשונה כולל את הבלשית גברת מרפל אשר מופיעה ביצירות נוספות של אגתה כריסטי.

בעת פרסום הספר הביקורות שנכתבו התרשמו שספר זה של אגאתה כריסטי דומה במאפיניו לעבודות המוקדמות שלה[4][5], היו שאף הגדירו את הספר כפריט חובה לכל נופש באיים הקריביים שצריך "חופשה מהחופשה"[6].

שתיים מהדמויות הראשיות בספר הופיעו מחדש בספר "גברת מרפל נוקמת" שפורסם בשנת 1971. ג'ייסון רפיאל חוזר ומופיע לאחר מותו, ועוזרתו אסתר וולטרס עוזרת למיס מרפל בפרקים הראשונים של הספר הנ"ל.

תוכן עניינים

תקציר העלילהעריכה

העלילה מתרחשת באתר הנופש "גולדן פאלם" על האי סנט אונורה (אחד מהאיים הקריביים). לאחר שגברת מרפל סבלה מהתקף בריאותי כלשהו אחיינה שלח אותה לחופשה על חשבונו באתר הנופש. היא מדברת עם רב-סרן פלגרייב, אדם המרבה לנסוע ולטייל עם הרבה סיפורים לחלוק. היא יושבת, מקשיבה חלקית, עד שפאלגרייב מספר סיפור על אדם שרצח ונמלט מעונשו יותר מפעם אחת. כאשר פלגרב שואל אותה אם היא רוצה לראות תמונה של הרוצח, היא מקשיבה בדריכות - אבל אחרי שהוא מחפש בארנק שלו את התמונה, הוא פתאום משנה את הנושא. גברת מרפל מרימה את ראשה לראות מדוע ומבחינה בכמה אנשים בסביבתם.

למחרת העוזרת ויקטוריה מוצאת את רב-סרן פלגרייב מת בחדרו, גברת מרפל משוכנעת שהוא נרצח. היא מבקשת מד"ר גרהם למצוא את התמונה שפלגרייב הזכיר, כאשר היא מעמידה פנים שזאת תמונה של האחיין שלה. בינתיים, היא מראיינת את אנשים שנכחו באתר הנופש: טים ומולי קנדל, הבעלים של המלון; פרסקוטס, כומר ואחותו; מר ג'ייסון רפאל, טייקון שמרותק לכיסא גלגלים; ג'קסון, המטפל / מעסה / משרת של מר רפאל; אסתר וולטרס, מזכירתו של מר ג'ייסון; לאקי דייסון האמריקאית ובעלה, גרג; ואדוארד ואוולין היילינגדון. על החוף, גברת מרפל רואה את גברת דה קספירו, אישה בחופשה שאומרת שהיא זוכרת את רב-סרן פלגרייב כי היו לו עיניים רעות. גברת מרפל מתקנת אותה שיש לו עין מזכוכית, אבל היא עדיין אומרת הם ביו מרושעות.

ויקטוריה מודיעה לבני הזוג קנדל (בעלי המלון) שהיא לא זוכרת שראתה את התרופה ללחץ דם גבוה, סרניט, בחדר של רב-סרן פלגרייב לפני מותו, אולם התרופה הייתה מונחת על שולחנו לאחר מותו. באותו לילה, ויקטוריה נמצאה מתה לאחר שנדקרה. מולי מתחילה לחלום סיוטים. גברת מרפל מוצאת את ג'קסון מביט במוצרי הקוסמטיקה של מולי, ג'קסון מספר לגברת מרפל שאם מוסיפים לאחד ממוצרי הקוסמטיקה הללו את הצמח בלדונה (צמח מרפא כלשהו), זה עלול לגרום לסיוטים. למחרת בלילה, טים מוצא את מולי על הרצפה מחוסרת הכרה, ככל הנראה לאחר מנת יתר של כדורי שינה. בשלב זה המשטרה מעורבת, והטבח, אנריקו, מספר להם (למשטרה) שהוא ראה את מולי אוחזת סכין גדולה לפני שיצאה החוצה. גברת מרפל שואלת את האחרים אם רב-סרן פלגרייב סיפר לאנשים על התמונה. אחרים טוענים כי פלגרייב אמר שזאת לא תמונה של רוצח נשים אלא של רוצחת בעלים. תוצאות הנתיחה לאחר המוות של פלגרייב מגלות שהוא הורעל.

בלילה, טים מתעורר ומגלה שאשתו נעלמה. הם מוצאים את מה שנראה כמו גופתה בנחל, אבל מסתבר שזוהי גופתה של לאקי, שתי הנשים היו דומות זו לזו. גברת מרפל מעירה את מר רפאל והם הולכים לביתם של טים ומולי קנדל. שם הם מוצאים את טים ​​שבדיוק מציע למולי יין. גברת מרפל אומרת לג'קסון לקחת את היין. היא מראה אותו למר רפאל, ואומרת שיש בו סם קטלני. היא מסבירה כי טים הוא רוצח הנשים שזוהה על ידי רב-סרן פלגרייב. גברת מרפל חשבה שפלגרייב ראה את ההילינגדונים ואת הדייסונים מימינם כשהם דיברו על החוף בערב לבו הוא נרצח, אבל מאוחר יותר הבחינה כי לפלגרייב עין מזכוכית בעינו הימנית, כך שלא היה יכול לראות אותם. טים ומולי לעומת זאת ישבו משמאלו. טים תכנן להרוג את אשתו ולכן היה צריך להרוג את רב-סרן פלגרייב אשר זיהה אותו. לאחר מכן הוא הרג גם את ויקטוריה, שסיפרה כי זכרה את הסרניט (התרופה ללחץ דם) שהיה מונח על שולחנו של פלגרייב. טים שם את בלדונה במוצרי הקוסמטיקה של מולי כדי לגרום לה להיראות משוגעת בפני האחרים. טים ביקש מאשתו לפגוש אותו ליד הנחל, אבל מולי הושפעה מהבלדונה ושוטטה בלילה ולא הגיע לשם. טים ראה את לאקי וחשב בטעות שזאת אשתו ולכן הרג אותה. הוא עמד להרעיל את מולי כגברת מרפל נכנסה.

אסתר וולטרס מתעקשת שטים איננו הרוצח. טים צועק עליה כדי לשתוק. הוא תכנן להתחתן עם אסתר אחרי מותה של מולי, מפני ששמע שהיא עומדת לרשת סכום גדול של כסף מג'ייסון רפאל.

הדמויות הספרעריכה

גברת מרפל: בלשית רווקה מבוגרת בעלת תשומת לב יתרה לפרטים ורמזים בלתי צפויים. היא נשלחת לחופשה בקריביים על ידי האחיין שלה.

רב-סרן פלגרייב: אדם מבוגר, בעל עין זכוכית, המספר סיפורים מעברו, חלק מאותם סיפורים מלווים בתמונות כדי להמחיש אותם.

טים קנדל: גבר בשנות השלושים לחייו, נשוי למולי, טים התחתן עם מולי לאחר שסיפר לה פרטים שקריים אודותיו, טים פותח עם מולי (באמצעות הכסף של מולי) את המלון.

מולי קנדל: אשתו הצעירה והיפה של טים, אשר פתחה עם טים את המלון שבו מתרחש הסיפור. בסופו של דבר היא סבורה שהיא סובלת ממחלת נפש ומספרת על כך לאוולין, אם כי הסימפטומים שלה הם מסתברים להיות תוצאה של הרעלה.

ג'ייסון רפאל: אדם מבוגר (מתואר כזקן) ועשיר מאוד, בעל רוח נלהבת, גברת מרפל מעניינת אותו ומוצאת חן בעיניו.

אסתר וולטרס: מזכירתו של ג'ייסון רפאל, אלמנה, מתוארת כאדם די עני, בנה לומד באנגליה.

ויקטוריה: ילידת סנט אונורה, אשר היא זו שמגלה את גופתו של רב-סרן פלגרייב ואת בקבוק הסרניטים המסתורי. היא נשואה עם שני ילדים והיא הקורבן השני שנהרג.

גרג דייסון: חובב טבע, נשוי בשנית ללאקי.

לאקי דייסון: אישה אמריקאית מתוארת כאישה יפה, נשואה לגרג. היא תכננה להרוג את אשתו הראשונה יחד עם אדוארד הילינגדון, שלו גרמה בעורמה רגשות אשם ואז פיתתה אותו. היא קורבן הרצח השלישי.

אדוארד הילינגדון: בעלה של אוולין וחובב טבע נלהב. ילדיו לומדים בפנימיה, היה לו רומן עם לאקי.

אוולין היילינגדון: אשתו של אדוארד, מסופר כי היא אינה אוהבת כבר את אדוארד אך היא נשארת איתו למען ילדיהם המשותפים וכן למען תדמיתם הציבורית.

הגברת דה קרספו: אישה דרום אמריקאית בחופשה הסולדת מכיעור, ולכן גם מרב-סרן פלגרייב וג'ייסון רפאל. היא רואה בעין הזכוכית של פלגרייב עין רעה.

גברת פרסקוט: אישה מבוגרת שנהנהת לרכל, הגיעה לחופשה עם אחיה, קנון פרסקוט.

קנון פרסקוט: אחיה של גברת פרסקוט, כומר, שלא אוהב את הרכילויות של אחותו.

ד"ר גרהם: הרופא של האי סנט אונורה, אשר בתהליך פרישה איטי מעבודתו, מטפל בגברת מרפל המעמידה פני חולה, דואג למולי ומאשר את מותם של הנרצחים.

ג'קסון: מהמטפל / מעסה / משרת של מר רפאל, מספר לגברת מרפל כי עבד בעבר בחברת קוסמטיקה.

משמעות ספרותיתעריכה

אחרי הביקורות הפושרות על שני הרומנים הקודמים שלה, פרנסיס איילס (אנתוני ברקלי קוקס) הרגיש שהסופרת חזרה לעצמה, הוא כותב בסקירתו בעיתון הגרדיאן ("The Guardian") במהדורת ה-11 בדצמבר 1964: "גברת אגתה כריסטי עשתה זאת שוב. מספרת לקורא במפורש מה עומד לקרות, ובכל זאת, כשזה יקרה, תשעה מתוך עשרה יופתעו לגמרי - כמוני, איך היא עושה את זה?! גברת מרפל הפעם אחראית על הסיפור, וכל אחד יכול לנחש על פי שם הספר כי העלילה מתרחשת באיים הקריביים. "

מוריס ריצ'רדסון ב"The Observer " מ־15 בנובמבר 1964 כותב: "חזרה מעודדת ביותר לכתיבה דומה מאוד לכתיבתה של אגתה בזמניה הטובים ... "חשד המפוזר יפה בין האורחים, רבים מהם נואפים, לא ממש קשה לנחש את הסוף, אבל די מותח. איפיון דמויות מגוון כולל טייקון אוקטוגנרי יוצא מהכלל ". לקראת סוף השנה, ריצ'רדסון שוב כותב על הספר בטור מיוחד לבחירת ספר השנה שלו:" אגתה כריסטי עושה את אחד מאותם קאמבקים גדולים של סופרים ותיקים. "[5]

ה"דיילי מירור" (Daily Mirror ) מ -21 בנובמבר 1964 נכתב:" לא בדיוק יצירתה הטובה ביותר, סיפור על גברת מרפל שמכורים לא ימצאו כקשים מידי לפיענוח". [8]

רוברט ברנרד כתב על הרומן הזה, כי הוא "על פי המסורת של ספרי התעלומות שנכתבים כדי להעביר חופשות בידי סופרים, אשר נאלצים להעביר את החגים הדלים שלהם, אין בספר הרבה עניין, אבל הוא חיוני כדי להסביר את'הצנחת' גברת מרפל". [6]

"אין עוד שחקן ערמומי במגרש של תעלומות הרצח מאשר אגתה כריסטי". - סאנדיי טיימס [9]

"זורקת רמזי שווא ואירועים מטעים כמו שרק אמנית יכולה לעשות." ניו יורק טיימס [9]

הקדשהעריכה

הרומן מוקדש לג'ון קרויקשנק רוז, "עם זכרונות מאושרים מהביקור שלי בהודו המערבית". כריסטי ובעלה מקס מאלוואן התיידדו עם ג'ון רוז ב -1928 באתר ארכאולוגי בעיר אור. הוא היה שרטט אדריכלות, ארבע שנים מאוחר יותר כאשר מקס היה אחראי על חפירה ארכאולוגית בארפצ'יה, סוריה, הוא שכר את רוז כשרטט שלו. רוז במקור מסקוטלנד, וכפי שתיארה אותו כריסטי, "משרטט יפיפה, עם דיבור שקט, והומור עדין שמצאתי שלא ניתן לעמוד בפניו[7][8].

אזכורים בעבודות אחרותעריכה

בספר "גברת מרפל נוקמת" גברת מרפל מנסה לפתור תעלומה נוספת לאחר שהמיליונר ג'יסון רפאל, בהופעה לאחר מותו, משלח אותה אל המקרה לאור הצלחתה בפתרון תעלומת הרצח באיים הקריביים.

בתיאטרון בטלוויזיה ובקולנועעריכה

סרט טלוויזיה אמריקני מ -1983 בכיכובם של הלן הייז כגברת מרפל ובארנרד יוז כמר רפאל. ה"ניו יורק טיימס" כתב כי למרפל יש חשודות רבים שאותם עליה לפתור כדי להבין כיצד נהרג חברה, בסרט זה ששודר לראשונה ב -22 באוקטובר 1983. [12] התסריט נכתב על ידי לסו גרפטון, לימים מחברת ספרי בלשים בעצמה, וסטיב האמפרי[9].

עיבוד של BBC TV בכיכובו של ג'ואן היקסון הוצג ב -1989 כחלק ממיני סדרה על גברת מרפל, עם דונלד פליסנס, בתפקיד מר רפאל. מעט שינויים נעשו מהרומן המקורי: משפחת פרסקוטס והגברת דה קרספו הושמטו, גברת מרפל נפשה בברבדוס ולא על האי הבדיוני של "סנט אונורה" (השם אונורה מופיע מחדש כעיר הבדיונית המרכזית בסדרת ה- BBC "מוות בגן עדן" ששודרה החל מ -2011), ותרופת לחץ הדם נקראה טראולפיד. הסרט הופק ושודר לאחר הפקת הסרט גברת מרפל נוקמת, מה שגרם לבלבול בקרב הצופים. בהפקה המוקדמת יותר, התפקיד של ג'ייסון רפאל גולם על ידי פרנק גטליף, ולא דונלד פליסנס.

בשנת 2013, הספר עובד לסדרת טלוויזיה בת שישה פרקים "מרפל של אגתה כריסטי", בכיכובה של ג'וליה מקנזי בתור גברת מרפל ובכיכובו של אנטוני שר כג'ייסון רפאל, אוליבר פורד דייוויס כרב-סרן פלגיירב, ורוברט ווב וצ'אריטי וילפילד כזוג קנדל. הדמויות בסדרה היו זהות לאלו מהספר המקורי, וגם מיקום העלילה היה זהה לספר. לעומת זאת, בסוף העלילה טים מנסה לירות במולי במקום להרעיל אותה, אבל הכדורים של האקדח הוסרו על ידי מישהו. כמו בפרקים קודמים בסדרה, הפרק כולל דמות המבוססת על אדם אמיתי. במקרה זה מדובר על הסופר איאן פלמינג שעושה את ההיכרות של גברת מרפל הוא מתואר כמי שנאבק עם מחסום כתיבה, מנסה לחשוב על שם לגיבור הספר שלו. בדיוק אז ג'יימס בונד (צ'רלי היגסון) מופיע על הרציף כדי לשאת נאום, ומציג את עצמו בתור "שמי הוא בונד, ג'יימס בונד". מתוך גרסאות אלה, הסדרה שצולמה ב-1989 היא היחידה שצולמה באמת באיים הקריביים, הגרסה מ-1983 צולמה בקליפורניה וזו מ-2013 צולמה בקייפטאון.

רשימת הוצאות לאור של הספרעריכה

  • 1964, מועדון הפשע קולינס (לונדון), 16 בנובמבר 1964, כריכה קשה, 256 עמ'
  • 1965, דוד, מיד ושות' (ניו יורק), כריכה קשה, 245 עמ'
  • 1966, פונטנה ספרים (טביעת הארפר קולינס), רכה, 157 עמ'
  • 1966, פוקט ספרים (ניו יורק), רכה, 176 עמ'
  • 1976, אולברסקרופט מהדורת דפוס מוגדל, כריכה קשה, 316 עמ'
  • 1979, מהדורה אוסף Greenway (ויליאם קולינס), כריכה קשה, 256 עמ'; ISBN 0-00-231072-4
  • 1979, מהדורת אוסף Greenway (דוד דוד), כריכה קשה, 256 עמ'
  • 1990, מ. מזרחי (ישראל) 189 עמ'
  • 2006, מהדורת פקסמיליה של מרפל (פקסימיליה של המהדורה הראשונה של 1964 בבריטניה), 6 במרץ 2006, ; ISBN 0-00-720857-X
  • 2008, הוצאה בשפה ההודית (ASIAN) מאה חמישים עמודים ISBN 978-0-00-729961-4.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מועדון קולינס פשע - רשימת תיוג של מהדורות ראשונות (מהדורה שנייה). דרקונבי. עמ ' 15.ISBN 978-1871122138.
  2. ^ ג'ון קופר;( Pyke, B A 1994). בולשות בדיונית - המדריך לאספן (מהדורה שנייה). עמ '82, 87. ISBN 0-85967-991-8
  3. ^ ביקורת מאת מרקוס, י.ס (מאי 2007). "מחווה אמריקנית לאגתה כריסטי: תור הזהב: 1953 - 1967". 31 ביולי 2018.
  4. ^ איילס פרנסיס (11 בדצמבר 1964). ביקורת בעיתון הגרדיאן ("The Guardian") . עמ ' 9.
  5. ^ מוריס ריצ'רדסון (20 בדצמבר 1964). ביקורת בעיתון "The Observer ". עמ ' 7.
  6. ^ ברנרד רוברט (1990). הכישרון להונות - הוקרה לאגתה כריסטי. ספרי פונטנה. עמ ' 190. ISBN 0-00-637474-3.
  7. ^ "ספר החודש: רצח באיים הקריביים". הבית של אגתה כריסטי. 1 יולי 2016.
  8. ^ ג'יימס פרגוסון (נובמבר-דצמבר 2014). "מוות באזורים טרופיים". מגזין מכה קריבית (קריביים איירליינס).
  9. ^ קישור לסרט (צפייה בתשלום) תחת "לקריאה נוספת"