הרצל שפיר

אלוף והמפכ"ל ה-7 של משטרת ישראל

הרצל שפיר (10 ביולי 192926 בספטמבר 2021) היה אלוף בצה"ל והמפכ"ל ה-7 של משטרת ישראל.

הרצל שפיר
הרצל שפיר בביקור בחטיבה 35, מרץ 1973
הרצל שפיר בביקור בחטיבה 35, מרץ 1973
לידה 10 ביולי 1929
ב' בתמוז ה'תרפ"ט
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 26 בספטמבר 2021 (בגיל 92)
כ' בתשרי ה'תשפ"ב
רמת השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Palmach.svg  פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
Emblem of Israel Police Blue.svg  משטרת ישראל
תקופת הפעילות 194731 בדצמבר 1980 (כ־34 שנים)
דרגה אלוף  אלוף (צה"ל)
רב ניצב  רב ניצב (משטרה)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום כיפור  מלחמת יום כיפור
תפקידים אזרחיים
מפכ"ל, יו"ר ועדות ציבוריות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שפיר כמפקד מחלקה בפלמ"ח

נעוריו ושירותו בצה"לעריכה

נולד בשם הרצל שכטרמן למרים לבית פרידמן ולצבי שכטרמן בתל אביב. למד בבית הספר תחכמוני במקווה ישראל ובבית הספר הימי בחיפה שליד הטכניון. התגייס לפלמ"ח בשנת 1947, והשתתף בשורה ארוכה של פעולות במסגרת הגדוד השלישי. בין השאר עמד בראש המסתערים על משטרת נבי יושע. לאחר גיוסו לצה"ל סיים קורס קצינים ושירת כמדריך בבית הספר לקצינים. ב-1950 שוחרר משירות סדיר בצה"ל, והחל לשמש מפקד פלוגת חי"ר במילואים. באותה שנה, בגיל 21, היה לאיש המילואים הראשון שסיים קורס מג"דים. לאחר זמן-מה חזר לשירות קבע, ומונה לקצין אג"ם בחטיבת מילואים. בשנים 1951–1952 שירת כקצין המבצעים של פיקוד הדרום ומפקד פלוגת סיור. לאחר שעבר הסבה לשריון, החל לשמש כמפקד פלוגת טנקים, קצין אג"ם במפקדת גייסות השריון ובמלחמת סיני היה קצין אג"ם של אוגדה 77.[1] לאחר מלחמת סיני מונה למג"ד גדוד 52, והסב אותו מגדוד חי"ר בחטיבת גבעתי לגדוד שריון בחטיבה 7.

בשנת 1959 נשלח שפיר לבית הספר לפיקוד ומטה בקימברלי, ואחרי שסיים ושב לישראל מונה למפקד בית הספר לשריון, מפקד חטיבה 7 וסגן מפקד גייסות השריון. יצא ללימודי תואר ראשון בגאוגרפיה ובכלכלה באוניברסיטה העברית. לקראת מלחמת ששת הימים מונה לסגנו וראש מטהו של ישראל טל באוגדה 84. לאחר המלחמה שירת כראש מטה פיקוד המרכז, וב-1969 מונה לעוזר ראש אג"ם.[2] ב-1972 היה מפקד עוצבת עמוד האש במינוי חירום. בספטמבר 1972 מונה לראש אגף כוח האדם והועלה לדרגת אלוף.[3] הוא שירת בתפקיד זה במהלך מלחמת יום הכיפורים[4] באפריל 1974 מונה לראש אגף המטה הכללי ובמרץ 1976 למפקד פיקוד הדרום. לקראת סיום שירותו בצה"ל יצא בשנת 1978 לחופשת לימודים בארצות הברית.

כהונתו כמפכ"ל משטרת ישראלעריכה

ב-1 בינואר 1980 מונה שפיר לתפקיד המפכ"ל ה-7 של משטרת ישראל. שפיר הכניס למשטרת ישראל שיטות טיפול בכוח אדם שהיו מקובלות בצה"ל, במטרה לשפר את איכות המשרתים במשטרה. בין השאר, פורסם בדבר שהוא עובר על תיקיהם של כל המועמדים לתפקידים בכירים ולא הסתפק, כמו קודמיו, בהמלצות שקיבל מפקודיו.[5] בתאריך 31 בדצמבר 1980 פיטר שר הפנים ד"ר יוסף בורג, שהיה גם השר הממונה על משטרת ישראל, את הרצל שפיר מהמשטרה בטענה כי לא דיווח אמת בשורה של מקרים. לטענת שפיר הפיטורים נעשו בגלל רצונו של השר בורג כי המשטרה לא תחקור ב"תיק אפרסק", מחשש שהחקירה תסבך אותו. היועץ המשפטי לממשלה, פרופ' יצחק זמיר, שבדק את החומר, דחה את רוב האשמות של שפיר נגד בורג.[6] שפיר גם נמנע מלהצטרף לעתירה לבג"ץ נגד פיטוריו והיא נמחקה.[7] שפיר אמר כי בעקבות פיטוריו, הוא נמנע מלקבל על עצמו כל תפקיד בשירות המדינה אף על פי שטען שהוצעו לו כמה תפקידים בכירים.[8]

תפקידיו הציבורייםעריכה

מאז פרישתו מהשירות במשטרה שימש שפיר כיו"ר וחבר במספר ועדות ציבוריות, בהן:

  • ועדת שפיר שמינה הרמטכ"ל אהוד ברק ב-1992, לבחינת ניצול מיטבי של כוח האדם בצה"ל במגמה להמליץ על דרכי פעולה לצמצום ימי שירות המילואים הפעיל וקיצור שירות החובה בעתיד.
  • ועדת שפיר שמינה השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא לבחינת ההיערכות והטיפול בחומרים מסוכנים ברגיעה ובשעת-חירום.
  • ועדת שפיר שמינה הרמטכ"ל דני חלוץ לבחינת הארגון המקיף מחדש שביצע צה"ל במהלך 2005. על הוועדה הוטל לבחון את השינויים שנעשו וכיצד הם השפיעו על ניהול מלחמת לבנון השנייה. הדו"ח שהוציאה הוועדה מתחת ידה קבע כי הארגון מחדש "גרם לעיוות נוראי" ולהוצאות תקציביות גדולות ומיותרות. הדו"ח מתח ביקורת גם על הנחת המוצא של צה"ל בתקופה שקדמה למלחמה, לפיה מלחמה כוללת לא צפויה בזמן הקרוב, שהובילה לביטול אימוני כוחות היבשה. במלחמה עצמה, ציטט שפיר מפקדים בצה"ל, שאמרו, כי "לא חזבאללה עצר את צה"ל, צה"ל עצר את עצמו". יתרה מכך, נקבע בדו"ח, למרות שישראל פתחה במלחמה היא לא ניצלה היטב את "יתרונותיו של היוזם". עוד קבע שפיר כי בראייתו, בישראל לא יכול קצין בכיר מחיל האוויר לשמש כרמטכ"ל.[9]

לקראת הבחירות לכנסת ה-10 שובץ במקום החמישי ברשימת מפלגת תל"ם בראשות משה דיין לכנסת, אך המפלגה קיבלה רק שני מנדטים ושפיר נשאר מחוץ לכנסת.

משפחתועריכה

שפיר היה אחיו הצעיר של חבר הכנסת לשעבר אברהם שכטרמן. היה נשוי לאורה (1931–1977) ואב לשלושה ילדים. בנו, צבי, נפצע באורח קשה במלחמת יום הכיפורים ונפטר ב-1997.

שפיר התגורר ברמת השרון. נפטר ב-26 בספטמבר 2021, בשנתו, בגיל 92. נקבר בבית העלמין ברמת השרון.[10]

פרסומיםעריכה

  • מלחמת יום הכיפורים: מבט שונה: האירועים שקדמו והובילו למלחמה, מהלך המלחמה, תוצאותיה והשלכותיה, 1967–1977. מודן הוצאה לאור 2020.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

הרצל שפיר - תבניות ניווט