הרשות לזכויות ניצולי השואה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נייטרליות, תאריכים, ניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

הרשות לזכויות ניצולי השואה היא גוף ממשלתי, הפועל במסגרת משרד ראש הממשלה ומופקד על הטיפול בהענקת תגמולים והטבות לניצולי השואה ולאוכלוסיות נוספות. בעבר רוב השנים הגוף פעל במסגרת משרד האוצר.

הרשות לזכויות ניצולי השואה
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד אחראי משרד ראש הממשלה
תאריך הקמה 2007
ראש רונית רוזין
מטה מרכזי תל אביב
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כללי עריכה

במסגרת הסכם השילומים ויתרה ממשלת ישראל על זכותם של ניצולי השואה שעלו עד ליום ל-1 באוקטובר 1953 לתבוע את ממשלת גרמניה בגין נזקי בריאות.

הרשות נוסדה בשנות ה-50 תחת השם הלשכה לשיקום נכים, במטרה לפצות את הלוחמים שנפצעו בעקבות לחימה במלחמת העולם השנייה ואת ניצולי השואה אשר עלו עד ליום 1.10.1953 ובשל הסכם השילומים לא היו זכאים לתבוע את ממשלת גרמניה בגין נזקי בריאות.

הרשות מפעילה משרד ראשי בתל אביב ושני משרדים נוספים בירושלים ובחיפה וכן מרכזי מידע ניידים המבקרים אחת לחודש בתשע ערים נוספות.

היסטוריה עריכה

ב-1954 נחקק בכנסת חוק נכי המלחמה בנאצים אשר הסמיך את שר הביטחון למנות רשות שתדאג למימוש החוק. מיד לאחר החקיקה החליטה הממשלה להעביר את הסמכות בחוק משר הביטחון לשר האוצר. בעקבות ההחלטה הוקם מדור השיקום במשרד האוצר אשר טיפל בנכי המלחמה בנאצים. ההחלטה הייתה למורת רוחם של נכי המלחמה בנאצים אשר מחו על אופי הטיפול בהם[1], אך ללא הצלחה. ב-1957 נחקק חוק נכי רדיפות הנאצים. בחוק זה הממונה על הרשות המוסמכת היה שר האוצר. בעקבות החוק הורחב מדור השיקום והוקמה הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר אשר טיפלה גם בנכי רדיפות הנאצים. ב-2007 נחקק חוק ההטבות לניצולי שואה ובעקבותיו הוקמה הרשות לזכויות ניצולי השואה אשר החליפה את הלשכה לשיקום נכים וריכזה את הטיפול בכל ניצולי השואה.

דברי החקיקה המנחים את הרשות עריכה

הרשות עסקת עוסקת במתן תגמולים בהתאם לחוקים והוראות הבאים:

אוכלוסיית הזכאים להטבות ולסיוע עריכה

עם הקמתה, הופקדה הרשות על מתן תגמולים וטיפול רפואי בנכי מלחמה בנאצים וכן בניצולי שואה אשר עלו עד ליום 1.10.1953.

עם חקיקת חוק הטבות לניצולי שואה בשנת 2007, החלה מגמה של הרחבת מעגל הזכאים לסיוע ולהטבות ברשות.

במסגרת מגמה זו, הוכרו ניצולי שואה שעלו לאחר 1.10.1953 (2007), אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה (2014), יוצאי מדינות מרוקו, עיראק ואלג'ירה (2015), וכן ניצולי שואה שמקבלים רנטה ממדינת חוץ (2018) - כזכאים לזכויות ברשות.

על פי נתוני הרשות, מספר הזכאים להטבות ולסיוע עומד כיום (2018) על כ-220,000 איש והתקציב המחולק על ידה לניצולים עומד על כ-5 מיליארד ש"ח לשנה.

להלן הקבוצות הזכאיות להטבה ולזכויות ברשות:

ניצולי שואה עריכה

אזרחי ישראל אשר עברו בעצמם או בהיותם עוברים בזמן מלחמת העולם השנייה, עילת נרדפות אישית כגון שהיה בגטו, במחנה ריכוז, אלימות מצד גורמים נאצים או בריחה מחמת הפחד.

לוחמי מלחמת העולם השנייה עריכה

אזרחי ישראל אשר נגרמו להם נזקי בריאות עקב שירות מלחמתי במסגרת בעלות הברית או במסגרת היחידות הלוחמות (כגון פרטיזנים) בתקופת מלחמת העולם השנייה.

יוצאי עיראק עריכה

יוצאי עיראק אשר חוו את מאורעות הפרהוד שאירעו בבגדאד ב-1941.

יוצאי מרוקו ואלג'ירה עריכה

יוצאי מדינות אשר סבלו מהגבלות שונות תחת שלטון צרפת של וישי.

ההטבות והסיוע הניתנים ברשות עריכה

קצבאות עריכה

ניצולי שואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה עשויים להיות זכאים להשלמת כל הכנסותיהם לסכום של עד 10,600 ש"ח לחודש, ולמענקים נוספים, או למענק רבעוני - אם הם מקבלים רנטות וקצבאות ממדינת חו"ל (כגון הרנטה מגרמניה).

סוגה ושיעורה של הקצבה משתנה בהתאם לשיוך לאוכלוסיות, לדרגת הנכות של ניצול השואה, למועד העלייה לארץ ולמצב הכלכלי של מקבל ההטבה.

טיפול רפואי ונפשי עריכה

ניצולי שואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה זכאים לטיפול רפואי בכל המחלות והנכויות שנגרמו בשל הרדיפות, בנוסף לכך הרשות מספקת טיפול נפשי לזכאים.

סיוע בסיעוד עריכה

הרשות מספקת 9 שעות סיעוד, וכן שירותי סיעוד קצר מועד באמצעות הקרן לרווחת ניצולי השואה.

פטור מתשלום עבור תרופות עריכה

הרשות מספקת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות, בפטור מהשתתפות עצמית, באמצעות קופות החולים.

ועדות שני עריכה

על מנת לסייע לניצולי השואה להוכיח קשר בין נכויות שונות ובין רדיפות הנאצים, כינסה הרשות בשנים 2009-2010 שורה של ועדת של מומחים בתחומי הרפואה השונים בראשות פרופ' מרדכי שני.

בדו"ח שפרסמו הוועדות, הן המליצו להכיר במספר מחלות כקשורות לרדיפות הנאצים ובהן: יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, סוגי סרטן, אוסטאופורוזיס, דמנציה, מחלות עור, מחלות פרקים ועמוד השדרה.

הוועדות קבעו אמות מידה להכרה במחלות אלו בהתבסס על גיל הניצול בתום המלחמה, שיוכו למעגלי רדיפה ומועד פריצת המחלה לראשונה.

ממצאי הוועדות אומצו על ידי הרשות במלואם.

הפרויקט הלאומי למיצוי זכויות ניצולי שואה עריכה

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3661 ממרץ 2018 מובילה הרשות פרויקט נרחב למיצוי זכויות. הפרויקט נועד למצות זכויות בקרב כ-220,000 מקבלי ההטבות והסיוע ברשות וכן בקרב כ-100,000 אזרחי ישראל אשר עשויים להיות זכאים לקבלת הטבות מהרשות.

במסגרת הפרויקט נערכות מאות אלפי פניות יזומות ועשרות אלפי ביקורים בכתובות בהן נמצאים הניצולים והאזרחים אשר אותו כבעלי זכאות אפשרית, לשם בירור זכאויות ומימושן.

העברת הרשות ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי עריכה

עם הקמתה, התנהלה הרשות במסגרת משרד האוצר וזאת בדומה לרשות הגרמנית אשר אמונה על תשלום פיצויים לניצולי שואה מכוח חוק הפיצויים הגרמני (BEG) אשר פעלה במסגרת משרד האוצר הגרמני. כמו כן, שר האוצר הוא הגורם הממונה על ביצוע דברי החקיקה המנחים את הרשות ועל קביעת התקנות לפיהן, כמו גם על מתן החלטות מנהליות מיטיבות, מינויים שונים, קביעת שיעורי התגמולים בצו ועוד.

בהסכם שנערך ונחתם ביום כ"ו בניסן התש"ף, 20 באפריל 2020 בין סיעת הליכוד לבין סיעת כחול לבן, סוכם על העברת הרשות לזכויות ניצולי השואה למשרד אשר יהיה באחריות שר אשר יהיה מסיעת כחול לבן.

בהתאם לכך, החליטה הממשלה ביום 14.6.2020 להעביר את שטח פעולת הרשות למשרד לשוויון חברתי. החלטה זו הובאה כהודעה לאישור הכנסת ביום 16.6.2020 בשעה 22:30 בלילה, ואושרה ברוב של 7 תומכים למול נמנע אחד, מבין כלל החברים שהיו אותה שעה במשכן. על העברת הרשות למשרד לשוויון חברתי, ובהתייחס להיעדרה של כל עבודת הכנה ראויה, נמתחה ביקורת בישיבת ועדת הכספים מיוני 2020.

בהמשך לכך, הגיב ח"כ אלעזר שטרן כי תלונה הוגשה על ידו לוועדת האתיקה, בגין האופן בו הועברה הרשות.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלונת נכי מלחמה על משרד האוצר, הארץ, אוסף העיתונות, באתר הספרייה הלאומית, ‏4 בדצמבר 1958