הרשות לקידום מעמד האישה

הרשות לקידום מעמד האישה היא רשות ממשלתית, הפועלת במסגרת המשרד לשוויון חברתי[1] ועוסקת בקידום מדיניות בנושא מעמד האישה בישראל; בתיאום בין הגופים המטפלים במעמד האישה בישראל; בגיבוש פעילות למניעת אלימות נגד נשים ומיגור תופעת הזנות בישראל.

הרשות לקידום מעמד האישה
Emblem of Israel dark blue full.svg
הרשות לקידום מעמד האישה
משרד אחראי המשרד לשוויון חברתי
תאריך הקמה 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי ירושלים, ישראל ישראלישראל
women.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

תחום מעמד האישה זכה להתייחסויות שונות במהלך השנים מאז קום המדינה ואף לפני כן. בשנת 1975, הכריז האו"ם על שנת מעמד האישה.[2] ראש הממשלה, יצחק רבין, החליט להקים ועדה, שתבחן את מצבן של הנשים בישראל.[3] בראש הוועדה בחר ראש ממשלה להעמיד את ח"כ אורה נמיר.[4]

ועדת נמיר[5]עריכה

הוועדה מנתה 92 חברות וחברים, ממגוון תחומי עיסוק ומקצוע. הוקם צוות היגוי שכלל את יושבי ראש הוועדות, בראשות ח"כ נמיר, יו"ר הוועדה ויועץ מקצועי, גוף זה ניווט את עבודת הוועדה. חברי הוועדה חולקו לתשע תת-ועדות לפי מספר נושאים, כגון: משפחה, עבודה, נשים במוקדי החלטה, חינוך, צה"ל ומערכת הביטחון ונשים במצוקה. בכל וועדה נידונו מספר נושאים הקשורים לנושא המרכזי. מליאת הוועדה התכנסה שמונה עשרה פעמים במהלך העבודה.

דיוני הוועדה כללו פגישות מקצועיות, ראיונות, ניתוחי מצב וחקר מעמיק, כולל מידע מחוץ לישראל, ביקורים בשטח והצגת חומרים.

לאחר ד"וח ביניים שהוגש בשנת 1976,[6] הוגשו ההמלצות הסופיות, בשנת 1978, לראש הממשלה המכהן – מנחם בגין, אשר ברך במעמד זה:

"הממשלה תעשה כמיטב יכולתה כדי להוכיח שלא לשווא עמלתם.... אני מאמין בשיווי זכויות של האישה, פעלתי ואפעל למען אותו עקרון מקודש. ההמלצות חשובות מאד, אני אקרא את הדו"ח בתשומת לב רבה ואעביר אותו לוועדת השרים לענייני חברה ורווחה... כדי שתבחן אותן... "[7]

ההמלצה הראשונה בדו"ח נמיר הייתה כי "תוקם רשות ממלכתית לטיפול ומעקב בנושא מעמד האישה..."[8][5] והדבר שב והודגש בפתיח לדו"ח - "כל צוותי הוועדה ממליצים באופן חד משמעי על הקמת גוף ממלכתי קבוע לטיפול ולמעקב בנושא מעמד האישה".[9][5]

בהמלצה זו מתווה מבנה שבו מוקם 'גוף על', לימים הרשות לקדום מעמד האישה - בתוך המרחב השלטוני, המרכזי. לגוף זה יהיו סמכויות ותחומי אחריות של פיקוח, בקרה, התוויה והנחיה מקצועית וניתן מפרט יעדים וקווים כלליים לדרך פעולתו של הגוף כולל נימוקים להקמתו.

מן הדו"ח כולו, עולה תמונה של צורך בשינויים במעגלים רחבים בכל הקשור לתחומי החיים של נשים ולשם כך הוועדה ממליצה, להקים לאותו 'גוף על', גופים שישמשו כגורמים ביצועיים, ברמת השטח - המלצה מס' 218 – "... בכל משרד ממשלתי ובכל רשות מקומית תמונה אישה, שתפקידה לטפל בבעיותיהן המיוחדות של הנשים באותו משרד או רשות...".[10][5]

מרבית המלצות הדו"ח לא הגיעו לידי יישום בין היתר מפני שהדו"ח לא הובא לאישור כמקובל,[11] אולם היו השלכות שגרמו ליישומים בשטח כגון, מינוי יועצת לראש הממשלה בנושא. עד הקמת הרשות, פעלו בעלות תפקיד, שכיהנו כיועצות לראש הממשלה:

תאריך שם הערות
1978-1979 פרופסור רבקה בר יוסף יועצת לראש הממשלה
1980-1988 ד"ר ניצה שפירא - ליבאי יועצת לראש הממשלה
1983-1984 שרה דורון שרה ללא תיק, אחראית בפועל על תחום מעמד האישה
1988-1992 עו"ד אתיה שמחה יועצת לראש הממשלה
1992-1993 נירה פורן מ"מ יועצת, עובדת הרשות, מילאה את המקום

רק בתקופת המעבר עד למינוי קבע

1993-1996 נאווה ארד יועצת לראש הממשלה
1996 סווטלנה אלכסנדרוב כנ"ל
1996-1997 אמונה אלון כנ"ל

לצד המאבק שאורה נמיר קיימה להכרה בדו"ח הוועדה, על מנת לאפשר את ביצוע ההמלצות, מוקמת בשנת 1991 בכנסת, ועדה חדשה – "הועדה לקדום מעמד האישה", ולמספר חודשים עד לבחירות עומדת בראשה ח"כ שרה דורון ולאחריה עמדה בראשה ח"כ יעל דיין.[12]

ח"כ דיין, פעילה פוליטית ופמיניסטית, החליטה להוציא אל הפועל את מקצת מהמלצות דו"ח נמיר. יחד עם חברות כנסת נוספות, היא מובילה את החקיקה בדבר הקמת הרשות לקדום מעמד האישה, מינוי יועצות וממונות במשרדי הממשלה, לצד עוד נושאים מגוונים הזוכים לעלות בדיוני הוועדה.

השפעות נוספות של ועדת נמיר, נוכל לראות בהקמת האגף לקידום מעמד האישה בנציבות שירות המדינה (1995).[13][14]

הוועדה בכנסת, יחד עם הרשות לקידום מעמד האישה שהוקמה בשנת 1998, המשיכו במהלכים ליישום המלצות הדו"ח: במרחב השלטון המקומי– ברשויות המקומיות, עם חקיקת חוק הרשויות המקומיות, (יועצת לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות[15]) והן בארגונים וסקטורים נוספים.

פעילות הרשותעריכה

הרשות עוגנה בחוק לראשונה בשנת 1998 ועל פי תפקידה היא מהווה גוף שוויון הזדמנויות, או גוף לשמירת זכויות אדם.[16]

גוף שוויון הזדמנויותעריכה

ארגונים העוסקים בתחום קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, מוכרים כ-'גופי שוויון הזדמנויות'. הקמתם של גופים אלו, נובעת מן ההבנה, כי ארגונים, או אנשים הנמצאים/ות בעמדות מפתח, כגון מנהלים/ות, מתקשים בדרך כלל לייצר נקודת מבט מרוחקת ונייטרלית, לראות ולייצר מחויבות ופעולה הנדרשים להתמודד עם מצב חוסם/מפלה, מתוך עצמם, ונדרשים לכן לגוף /תפקיד מקצועי, שיסייע בידם.

יש צורך אם כן בגורם/תפקיד, ארגוני, בעל ידע מקצועי ומחויבות, המחובר לתהליכים הארגוניים (מבניים ותרבותיים), באופן המאפשר לבחון את השלכותיהם המגדריות, או במילים אחרות, היכן הגופים חוסמים, באופן מודע או לא, היכן הגופים מתעלמים מקבוצה מסוימת ומצרכיה, ועוד.

סוגיות מגדריות בארגונים רבים, בעלי שליטה ותרבות ארגונית גברית [פטריארכלית] וסוגיות של שוויון הזדמנויות, נוטים להיתפס כשוליים ולא כחלק מה "זרם המרכזי" הארגוני.[17]

הזכות לשוויון הוכרה בישראל, כעיקרון יסוד במגילת העצמאות, "ללא הבדל דת גזע ומין"; בפסיקת בית המשפט העליון ובשורה של דברי חקיקה של הכנסת לאורך השנים.

מדינת ישראל בחרה בדגם ייחודי, של הקמת 'גופי שוויון' מגזריים (סקטוריאליים), כגון: הרשות לקדום מעמד האישה, שהוקמה בשנת 1998, ועוסקת בקטגוריית הנשים; נציבות שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות, שהוקמה בשנת 2000, או גופים נושאיים (קטגוריאליים) הפועלים על פי נושא כגון "נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה", שהוקמה בשנת 2008 .

בגלל העיסוק בנושאי שוויון, בהנחיית יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ד"ר עליזה לביא, התווסף לשם הארגונים והגופים, כמו גם לתפקידים נוספים, שעסקו בקידום מעמד האישה, הנוסח "ולשוויון מגדרי".[18]

מבנה הרשותעריכה

הרשות אינה גוף עצמאי, אלא יחידה במשרד ממשלתי, הכפופה לשר הממונה. בראש הרשות עומדת מנהלת הרשות, שהתמנתה על ידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה וכיום על ידי השר/ה הממונים על המשרד. לצידה של מנהלת הרשות, קיימת מינהלת הרשות וועדה מייעצת.[19]

מנהלות הרשות מתאריך הקמתה:

שם מהלת הרשות שנות כהונה
עו"ד נעמי לירן 1998-2000
רונית לב ארי 2000-2003
יהודית פלוטקין 2003-2006
מרית דנון 2006-2009
ורד סוייד[20] 2010- 2016
אווה מדז'יבוז'[21] 2017 ואילך

תחומי פעילותעריכה

בחוק הרשות לקידום מעמד האישה מפורטים תחומי פעילות הרשות:

"4. (א) הרשות תגבש, תקדם ותעודד מדיניות ופעילות לקידום מעמד האישה, לקידום השוויון בין המינים, לביעור ההפליה נגד נשים ובכלל זה למניעת אלימות נגד נשים (להלן - תחומי פעולתה של הרשות)."[22]

על מנת לאפשר את הפעילות מפורט בחוק אלו פעולות על הרשות לנקוט:

"5. מבלי לגרוע מהוראות סעיף 4, יכללו תפקידי הרשות גם את אלה:

(1) לעודד, לתאם ולקדם את פעולות משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים אחרים הפועלים בתחומי פעולתה של הרשות;

(2) לקיים מעקב ובקרה לגבי פעילות משרדי הממשלה בנושאים שבתחומי פעולתה של הרשות;

(3) לייעץ למשרדי הממשלה בנושא אכיפתם של חוקים בתחומי פעולתה של הרשות;

(4) לעקוב אחר מילוי המלצותיו של מבקר המדינה הנוגעות לתחומי פעולתה של הרשות;

(5) לפעול להעמקת המודעות הציבורית בתחומי פעולתה של הרשות, לרבות באמצעות מערכות החינוך והתקשורת;

(6) לפעול לקידום הצעות לחקיקה בתחומי פעולתה של הרשות;

(תיקון מס' 1) תשס"ח-2007

(6א) להגיש חוות דעת מגדריות על הצעות חוק וחקיקת משנה כאמור בסעיף 6ג2 לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951;

(7) לרכז מידע ונתונים וליזום מחקרים בתחומי פעולתה של הרשות;

(8) ליזום, לתכנן ולקדם הקמת מסגרות פעולה ושירותים בתחומי פעולתה של הרשות;

(9) לפעול ליישומה של האמנה לביעור כל צורות ההפליה נגד נשים משנת 1979 (להלן - האמנה);

(10) להכין בעבור המדינה - דיווחים תקופתיים שעל המדינה לפרסם בהתאם לאמנה ודיווחים נוספים כפי שיוטלו עליה על ידי הממשלה;

(11) ליזום ולקיים קשרים עם גופים בין-לאומיים ועם גופים במדינות חוץ הפועלים בתחומי פעולתה של הרשות."[22]

מדי שנה נכתב דו"ח סיכום פעילות מפורט המוגש לממשלה.[23]

סמכויותעריכה

גופי השוויון או התפקידים העוסקים באותו תחום, נועדו להיות תפקיד מקצועי, המזהה אפליה על רקע מגדרי בארגון ובקהילה ופועל בדרכים מקצועיות לשינוי המצב.

על מנת לקיים גוף שוויון הזדמנויות אפקטיבי, נדרשות כמה יכולות ותשתיות ביניהן:

  • תשתית ידע ומידע: היכולת לבנות, לרכז, לתחזק ולפתח תשתית של ידע מקצועי בתחום המגדר ושוויון ההזדמנויות, כמו גם יכולת מחקר ואיסוף נתונים לצורך איתור סוגיות והערכת ההתקדמות בהן.
  • נוכחות ארגונית: גישה והשתתפות פעילה בתהליכים המייצרים את המציאות הארגונית, בכמה רמות:
א. ברמת המטה, שם מתרחשים תהליכי קבלת החלטות וקביעת מדיניות בכל רחבי הארגון, באמצעות הפעלת השפעה על התודעה, הפגנת ידע ומקצועיות.
ב. ברמת השטח, באמצעות  נוכחות וזמינות לדרגי השטח השונים על ידי ליווי וייעוץ מקצועי שוטף של מנהלות ומנהלים בזירות שונות ; באמצעות יוזמה והפניית משאבים נחוצים לארגונים, ולמוסדות, לשם הרחבה ויצירת שירותים ממוקדי מגדר. שירותים אלו צריכים להיות מותאמים לאוכלוסייה על גווניה השונים, לצרכים ולתרבות.
  • השפעה וכלים לשינוי: באמצעות הידע והנוכחות חשוב להוביל מהלך שינוי מושכל ומותאם לצרכים וליכולות הקיימים בזמן נתון. על מנת להשיג השפעה וכדי לקדם את הנושאים שעליהם הופקד גוף/תפקיד השוויון, יש לתת  בידיו סמכויות פורמליות.

הסמכויות שניתנו בידי הרשות, מופיעות בחוק הרשות:

סעיף 4 . "(ג) מדיניות הרשות, כפי שאושרה בידי הממשלה, תחייב את משרדי הממשלה."

7. "(א) הרשות רשאית לדרוש מגוף מבוקר ...כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (להלן - מידע), בתחומי פעולתה של הרשות, אשר נמצאים בתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לרשות לביצוע תפקידיה; גוף מבוקר ימסור לרשות את המידע על פי דרישתה."

8. "(א) משרד ממשלתי, רשות מקומית ותאגיד שהוקם בחוק ייוועצו ברשות בעינין מסוים הקשור בתחומי פעולתה של הרשות, אם דרשה זאת הרשות."

לצד סמכויות אלה אין לרשות סמכויות אכיפה, לדוגמה: אם לא מונתה יועצת לקידום מעמד האישה ברשות מקומית, סמכות המינוי נתונה בידי משרד הפנים ולא בידי הרשות.[24]

כמו כן אין לרשות סמכויות חקירה, כפי שמופיע בסעיף 6. (א) "קיבלה הרשות תלונה של אדם על מעשה הקשור בתחום מתחומי פעולתה של הרשות, וסברה כי היא ראויה להתברר כתלונה לפי הפרק השביעי לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן - חוק מבקר המדינה), רשאית הרשות להעביר את התלונה לנציב תלונות הציבור, אם הסכים לכך אותו אדם."

דגשים בפעילותעריכה

מבין תחומי הפעילות של הרשות, צוינו מספר נושאים באופן ברור ואחד מהם כמצוין בסעיף 4 (א), הוא תחום המאבק באלימות כלפי נשים. נושא האלימות כלפי נשים ומניעתה מצוין מדי שנה בתאריך 25 בנובמבר - ביום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שנקבע על ידי האו״ם בשנת 1999.[25] המושג אלימות הוא מושג רחב ומקיף תחומים אחדים,[26] אחד התחומים הללו הוא סחר בנשים בישראל - המצוין מדי שנה בתאריך 2 בדצמבר.[27][28]

עיקר הפעילות של הרשות היא במישור ההסברתי והעלאת המודעות, חבירה לפעילויות המתקיימות על ידי ארגונים ורשויות מקומיות, הוצאת חומרי פרסום והסברה ועוד.

נושא נוסף שמודגש הוא ביעור האפליה נגד נשים, כמופיע בסעיף 4 (א) ובסעיף 5 (9) "לפעול ליישומה של האמנה לביעור כל צורות ההפליה נגד נשים משנת 1979 (להלן - האמנה)"[29]

לשם כך קיימת אפשרות באתר הרשות להגיש תלונה, לכל מי שמרגישה כי הופלתה על רקע מגדר ותלונתה תועבר לטיפול הגורמים המתאימים.[30]

גופים דומים בעולםעריכה

גופי שוויון או גופים הפועלים לקידום נשים, פועלים במדינות שונות וכן בגופים הבינלאומיים המרכזיים- האו"ם[31] והאיחוד האירופי (OECD).[32]

בחוק הרשות, בסעיף 5. (11), נמצאת ההנחיה של הרשות "ליזום ולקיים קשרים עם גופים בין-לאומיים ועם גופים במדינות חוץ הפועלים בתחומי פעולתה של הרשות." כבר בימי וועדת נמיר, נערך קשר ומחקר, על הנעשה במדינות אחרות.[33]

ההתבוננות בנעשה בעולם, מלמדת כי יש דרכים מספר להתמודד עם שינוי בתחום מעמד הנשים. במדינות שונות אימצו את הגישה של הקמת יחידה ארגונית ברמה הארצית - לאומית; בחלקן מופעלות שלוחות ארגוניות ברמה האזורית או המחוזית.

עוד שוני מהותי שקיים בינינו לבין העולם, נובע מכך שבארץ ברוב המקרים בעלי/ות התפקיד הן נשים בלבד וכל המערך הקיים מורכב ברובו מנשים בלבד, בעוד שבעולם גם גברים ממלאים פונקציות הקשורות לנושא מעמד האישה או שוויון מגדרי.[34]

במקומות שונים בעולם[35] קיימת סוכנות מדינתית המרכזת את העבודה בתחום מעמד האישה או וגם בתחום השוויון המגדרי. מדי חמש שנים מתקיים כנס מקיף בנושא מעמד האישה, על ידי האו"ם. הכנס הראשון היה הכנס שהוזכר כבר, בו השתתפה לאה רבין בשנת 1975 במקסיקו. ידוע במיוחד הכנס הרביעי שנערך בבייג'ינג בשנת 1995, שבעקבותיו נוסח מצע לפעילות, המוכר בשמו Beijing Declaration and Platform for Action, המצע מטווה 12 תחומי פעילות חשובים בעדיפות גבוהה לקידומן של נשים, תוך קריאה לממשלות ולארגוני החברה האזרחית לנקוט בפעולות אסטרטגיות בתחומים החשובים האלה.[36]

בשנת 2000, נכתב מסמך נוסף ובו מטרות ויעדים לביצוע הידוע בשמו MDG[37] מטרות אלו הציבו אתגר בינלאומי, שעבר מעקב מדי חמש שנים.

מאז הקמת הרשות, מנהלת הרשות או מי מטעמה, ייצגו את מדינת ישראל בכנסי האו"ם, שנערכו לקראת יום האישה הבינלאומי, בחודש מרץ, אולם יש נוכחות גם של ארגוני נשים נוספים, ארגונים המציגים פן של אקטיביזם בתחום, שאינו ממסדי.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בעת הקמת הרשות היא השתייכה למשרד ראש הממשלה, בשנת 2009 מונתה ח"כ גילה גמליאל, כסגנית שר במשרד ראש הממשלה, לנושא נשים וצעירים, כך שהרשות עברה לטיפולה. בשנת 2013, מונה ח"כ אופיר אקוניס לסגן שר במשרד ראש הממשלה, על כן הטיפול בנשים, צעירים וסטודנטים עבר אליו, אולם פרט זה מושמט מתיאור פעילותו בכנסת. בשנת 2015 מונתה שוב גילה גמליאל, לשרה במשרד לאזרחים ותיקים, הרשות לקידום מעמד האישה צורפה למשרד החדש, יחד עם תחומים נוספים. (החלטה מס' 36 של הממשלה ה-34" העברת שטחי פעולה וסמכויות למשרד לאזרחים ותיקים ולשרה http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec36.aspx (26.5.2015) שם המשרד שונה בהתאם ל"משרד לשוויון חברתי", החלטה מס' 335 של הממשלה שינוי שם (4.8.2015) " כאשר במשרד החדש, רוכזו, בנוסף, הנושאים הבאים: אזרחים ותיקים, תחום ערבים ומיעוטים, צעירים וסטודנטים
  2. ^ הנציגה של ישראל לכנס שנערך במקסיקו במסגרת שנת מעמד האישה שהכריז האו"ם הייתה לאה רבין, אשת ראש הממשלה.
  3. ^ החלטת ממשלה מיום כ"ד טבת תשל"ו, 1975,
  4. ^ עיתון דבר, 16/2/76, http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHr]
  5. ^ 1 2 3 4 דו"ח ועדת נמיר (1978) / ארכיון המדינה, תת-חטיבה – מועצת ארגוני הנשים, מזהה לוגי 143.3/1/150, מזהה פיזי גל-2657/13.
  6. ^ יתר פירוט על עבודת הוועדה, כמו גם מידע זה נמצא בעמ' 4,5, בהקדמה לדו"ח.
  7. ^ טקס קבלת ההמלצות, עיתון דבר, 23/2/78
  8. ^ עמוד 16 בדו"ח ועדת נמיר
  9. ^ עמוד 15בדו"ח וועדת נמיר
  10. ^ עמודים 115, 116בדו"ח וועדת נמיר
  11. ^ ישיבות כנסת בנידון: ישיבה מס' 146, הכנסת העשירית, הצעה לסדר – יישום דו"ח הוועדה למעמד האישה מ-8 בדצמבר 1982. ישיבה מס' 149, הכנסת העשירית, הצעה לסדר – יישום דו"ח הוועדה למעמד האישה מ-15 בדצמבר 1982. העתקי הפרוטוקולים הללו נמצאים בספר, "תיק היד של היועצת", תפקיד היועצת לקידום מעמד האשה ברשות המקומית, ישראלה בן אשר,2019, הוצ' פרדס, בחלק הנספחים, עמ'445-454
  12. ^ ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה הייתה מזוהה עם ח"כ יעל דיין, כיון שעמדה בראשה בין השנים (1992–1993, 1995-1998, 1999-2003) בשנת 1996, הפכה לוועדה קבועה, מהלך משמעותי, שמחייב את הקמתה ולא מותיר זאת ליד המקרה  [שביט בן-אריה, 2012  https://www.idi.org.il/articles/9570 ]
  13. ^ אגף לשיוויון מגדרי, GOV.IL
  14. ^ מי שעמדה בראש האגף בראשיתו הייתה עו"ד רבקה שקד.
  15. ^ במקור השם היה יועצת לענייני נשים, והשם תוקן יחד עם תיקון החוק בשנת 2008
  16. ^ עו"ד נתן מיליקובסקי, מוסד זכויות אדם מדינתי בישראל, אפשרויות ומגבלות, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים; מרכז מינרבה לזכויות אדם, אפריל 2019
  17. ^ http://www.aka-idf.idf.il/yohalan
  18. ^ תוספת זו "שוויון מגדרי" לשמות ארגונים או בעלות/י תפקיד, אינה נמצאת בחקיקה ומתבססת על החלטת ממשלה בשנת 2013 וכך התווספה לכותרת השם. בארי איתי (2014) / "השלטון המקומי כיחידת ניהול", פרק 5, בתוך: לוי, י' ושריג, א' (עורכים), השלטון המקומי בין המדינה, הקהילה וכלכלת השוק, האוניברסיטה הפתוחה. ברחבי העולם יש מקומות שחל תהליך דומה ,בו המושג "מעמד האישה" צורף למושג "שוויון מגדרי" ואף מקומות בהם הותירו את המושג "שוויון מגדרי" בלבד. לכינוי של תפקיד יש חשיבות ועל כן השינויים מהווים תשתית לשיח ולמעין מראה חברתית.
  19. ^ תיאור תפקידים זה מתבסס באופן חלקי על המלצת וועדת נמיר עמ' 17,18 -המועצה הציבורית והלשכה. בחוק הרשות סעיף 3(א); 3(ב) 9,17
  20. ^ שביט בן-אריה, פועלות בסתר: הצצה קצרה לזהות הממונות על מעמד האישה ברשות המבצעת, Shavit Consulting, Research and Content Managament
  21. ^ כבר חצי שנה שלא מונתה מנהלת לרשות לקידום מעמד האשה - והיא אינה מתפקדת, באתר הארץ
  22. ^ 1 2 חוק הרשות לקידום מעמד האישה https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p213k1m2_001.htm
  23. ^ הרשות לקידום מעמד האישה, GOV.IL
  24. ^ כמופיע בחוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה) התש"ס, 2000,סעיף 2 (ג)
  25. ^ יום המאבק באלימת נגד נשים, GOV.IL
  26. ^ בתחילה התייחסו לאלימות הפיזית, אולם עם הזמן הוגדרו תחומי אלימות נוספים כגון: אלימות מילולית- שימוש במילים פוגעניות, מקטינות ומשפילות ;אלימות מינית- אונס, פגיעות מיניות ועוד; אלימות נפשית- אלימות שעיקרה פגיעה בערך העצמי, הפחדה ועוד; אלימות כלכלית- מניעת כספים ועוד בשנת 1991 נחקק חוק למניעת אלימות במשפחה ; בשנת 1998 נחקק חוק למניעת הטרדה מינית ובשנת 2001 נחקק חוק הטרדה מאיימת.
  27. ^ סחר בבני-אדם, GOV.IL
  28. ^ סחר בנשים משמש בעיקר למטרת זנות. https://www.gov.il/he/departments/general/equal_prostitution
  29. ^ file:///C:/Users/user/Downloads/unConvention.pdf
  30. ^ https://www.gov.il/he/departments/the_authority_for_the_advancement_of_the_status_of_women יש אפשרות כניסה לדף להגשת התלונה תחת הכותרת - תלונות ופניות הציבור
  31. ^ [www.unwomen.org https://www.unwomen.org/en/csw/brief-history]
  32. ^ Gender Equality
  33. ^ דו"ח ועדת נמיר עמ' 5, הקדמה וכך נכתב: "במהלך עבודתה קשרה הוועדה קשר עם 20 ועדות דומות בעולם המערבי ולמדה רבות מניסיונן, הישגיהן וחולשותיהן..."
  34. ^ חריגים מכך - ח"כ גדעון סער שמונה ליו"ר הוועדה למעמד האישה בכנסת וכיהן בין השנים 2006–2008 ; סגן השר אופיר אקוניס שהתמנה במשרד ראש הממשלה וקיבל את הטיפול בנושאים נשים, צעירים וסטודנטים בין השנים 2013–2015 ;ח"כ עודד פורר שמונה ליו"ר הוועדה למעמד האישה בכנסת משנת 2020 ואילך.
  35. ^ פעילות ותקצוב גופים ממשלתיים לקידום מעמד האישה, סקירה משווה, מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה, כתיבה: אפרת קאול-גרנות, מרכז מידע ומחקר של הכנסת, 2004 באוקטובר 13. https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/mmm/pages/default.aspx תוכניות פעולה ארוכות טווח במישור הפרלמנטרי לקידום מעמדן של נשים, סקירה משווה, מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה, כתיבה: ליאור בן דוד, מרכז מידע ומחקר של הכנסת, 2005 ביוני 21 http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/4d0dd0bd-8e32-e811-80de-00155d0a0235/2_4d0dd0bd-8e32-e811-80de-00155d0a0235_11_7778.pdf
  36. ^ נשים בישראל 2010 דו"ח צללים שהוכן עבור ועידת האו"ם בייג'ינג +15 ניו יורק, מארס 2010, יהל אס קורלנדר, שדולת הנשים. https://iwn.org.il/
  37. ^ Millennium Development Goals www.un.org/millenium/declaration