פתיחת התפריט הראשי

הרשימה המשותפת

רשימה פוליטית של מפלגות ערביות בישראל

הרשימה המשותפתערבית: القائمة المشتركة; בתעתיק מדויק: אל-קָאאִמַה אל-מֻשְתַרַכַּה) היא סיעה ורשימה משותפת לכנסת של המפלגות הערביות בל"ד, רע"ם, תע"ל ומפלגת חד"ש. היא התמודדה בבחירות לכנסת ה-20 וחזרה להתמודד בבחירות לכנסת ה-22, כשבשתי הפעמים עמד בראשה איימן עודה.

הרשימה המשותפת
القائمة المشتركة
Harsheima Logo BLK.svg
מדינה ישראלישראל  ישראל
מנהיגים איימן עודה
תאריך ייסוד 23 בינואר 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות מדינת כל אזרחיה, שתי מדינות, לאומיות ערבית, אנטי-ציונות
כנסות 20
אותיות ודעם
שיא כוחה 13 (הכנסת ה-20)
נוצרה מתוך חד"ש, רע"מ, תע"ל, בל"ד
מטה נצרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית שמאל רדיקלי
צבעים רשמיים טורקיז
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
10 / 120
jointlist.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריה

 
פעילים של הרשימה המשותפת
 
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין מתייעץ עם חברי הרשימה המשותפת לגבי הטלת מלאכת הרכבת הממשלה לאחר הבחירות לכנסת העשרים

עקב העלאת אחוז החסימה במרץ 2014, התקיים משא ומתן בין ראשי חד"ש, בל"ד, רע"ם תע"ל ומד"ע לקראת ריצה משותפת שלהן בבחירות. המהלך נתמך על ידי בל"ד, תנועת תראבוט וחלקים מחד"ש בהובלת היו"ר מוחמד ברכה, אך הייתה לו התנגדות בקרב מיעוט מסניפי חד"ש, מתוך חשש למידת עצמאותה של המפלגה במערך כזה[1]. לבסוף הצטרפה חד"ש לרשימה המשותפת בהחלטה שהתקבלה ברוב גדול במועצת חד"ש הארצית, לאחר שהובהר שכל מפלגה ברשימה המשותפת תשמור על עצמאותה האידאולוגית ועל עצמאות מנגנוניה.

ב-23 בינואר 2015 הסתיים המשא ומתן בהצלחה ובכנס בנצרת הוצגה הרשימה המשותפת לסיעות חד"ש, תע"ל, בל"ד ורע"ם. בראש הרשימה הועמד איימן עודה, מזכיר חד"ש. בקרב 14 המקומות הראשונים ברשימה, שנחשבו ריאליים, מוקמו 5 מועמדים מטעם חד"ש, 4 מועמדים מטעם בל"ד, 3 מועמדים מטעם רע"ם ו-2 מועמדים מטעם תע"ל. סוכם כי מקומות 12 ו-15 יתחלפו ברוטציה בין תע"ל ורע"ם, ומקומות 13 ו-14 יתחלפו ברוטציה בין חד"ש ובל"ד.

ברשימה שולבו במקומות שנחשבו ריאליים נציגים של כלל הדתות, אם כי רובם המוחלט בני דת האסלאם (כולל הנציג הבדואי טלב אבו עראר), שני נציגים לדת הנוצרית (עאידה תומא סלימאן ובאסל גטאס), דרוזי אחד (עבדאללה אבו מערוף), ויהודי אחד (דב חנין). במקביל, שולבו ברשימה שתי נשים במקומות ריאליים (עאידה תומא סלימאן במקום החמישי, וחנין זועבי במקום השביעי).

בתחילת חודש מרץ ניסו מפלגות "המחנה הציוני" ו"מרצ" לפתוח את הסכם העודפים ביניהן, ולהחליפו בהסכם עודפים בין "המחנה הציוני" ל"יש עתיד", ובין "מרצ" לרשימה המשותפת, אך ניסיון זה טורפד על ידי נציגי בל"ד ורע"ם ברשימה, שהביעו התנגדות נחרצת ליוזמה, מכיוון שמרצ מוגדרת כמפלגה ציונית[2][3]. לעומת זאת, יו"ר הרשימה איימן עודה הביע תמיכה במהלך[4].

בבחירות לכנסת ה-20 הרשימה התחזקה בשני מושבים והגיעה ל-13 מושבים, שהתחלקו כך: 5 מושבים לחד"ש, 3 לבל"ד, 3 לרע"ם, ו־2 לתע"ל.

בכך קבע הגוש המפלגתי המיוצג ברשימה המשותפת שיא היסטורי של מנדטים בכנסת. בל"ד ורע"ם שמרו על כוחן, תע"ל עלתה לראשונה בתולדותיה ל-2 מנדטים, וחד"ש שחזרה את שיא המנדטים שלה לאחר 38 שנים. ההתמודדות המשותפת הצליחה לסחוף את הציבור הערבי ומספר המצביעים לגוש עלה בכ-100,000. שיעור ההצבעה בציבור הערבי עלה מכ-56% בבחירות לכנסת ה-19 לכ-64%, ושיעור ההצבעה למפלגות הלא-ציוניות בציבור הערבי קפץ לשיא היסטורי של כ-85%.[דרוש מקור]

כתוצאה מההצלחה בבחירות, התחזקות כוחו של הגוש והפיכת הרשימה המשותפת לסיעה השלישית בגודלה בכנסת, השיגו מפלגות הרשימה ייצוג חסר תקדים בוועדות הכנסת, וחברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (חד"ש) מונתה ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ובכך הייתה הראשונה אי פעם מטעם מפלגות הרשימה שעומדת בראש אחת מחמש הוועדות הקבועות של הכנסת.

בספטמבר 2016, לאחר מותו של שמעון פרס, הרשימה המשותפת נמנעה מלהשתתף בהלווייתו, בנימוק שהיה "ביטחוניסט של הכיבוש"[5][6]. החלטה זו ספגה ביקורת קשה, הן בציבור היהודי[7][8] והן בציבור הערבי[9][10][11].

הרשימה המשותפת התנגדה להצהרת טראמפ שירושלים היא בירת ישראל. ב-22 בינואר 2018 נאם סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס בכנסת. הח"כים הערביים הפריעו לנאום והניפו כרזות שבהן נכתב באנגלית ש"ירושלים היא בירת פלסטין". בעקבות ההפרעה הם הורחקו מהמליאה ופונו בכוח על ידי סדרני משמר הכנסת[12].

בינואר 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, התפצלה תע"ל מהרשימה המשותפת לסיעה נפרדת. בפברואר אותה שנה הוחלט כי במקום רשימה משותפת יתמודדו בבחירות 2 רשימות בנפרד: רשימה משותפת של חד"ש ותע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי, ורשימה משותפת של רע"ם ובל"ד בראשות מנסור עבאס[13].

ב-20 ביוני 2019 הודיעו המפלגות חד"ש, תע"ל, רע"ם, בל"ד שירוצו במשך הבחירות לכנסת ה-22 יחד במסגרת הרשימה המשותפת כאשר איימן עודה יו"ר מפלגת חד"ש יעמוד בשנית בראש הרשימה, לאחר שירדו בכוחם בכנסת ה-21 משלושה עשר מנדטים לעשרה מנדטים, אך ב-16 ביולי התגלה משבר בין הסיעות בשאלת הרכב הרשימה לכנסת[14]. ב-27 ביולי, חד"ש, רע"ם ותע"ל הכריזו על ריצה משותפת. למחרת הודיעה בל"ד כי היא שבה גם כן לריצה תחת הרשימה המשותפת[15].

נציגי הרשימה בכנסת

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
 
כנסת קולות מושבים חברי הכנסת הערות
הכנסת העשרים (2015) 446,583
13 / 120
  1. 21.2.2017 באסל גאטס התפטר בעקבות הברחת טלפונים לאסירים ביטחוניים, במקומו נכנס ג'מעה אזברגה
  2. 11.8.2017 עבדאללה אבו מערוף התפטר ובמקומו נכנס סעיד אלחרומי במסגרת הסכם רוטציה
  3. 20.9.2017 אוסאמה סעדי התפטר ובמקומו נכנס אבראהים חג'אזי במסגרת הסכם רוטציה
  4. 25.10.2017 אבראהים חג'אזי התפטר ובמקומו נכנס יוסף עטאונה במסגרת הסכם רוטציה
  5. 9.2.2017 יוסף עטאונה התפטר ובמקומו נכנס ואאל יונס במסגרת הסכם רוטציה
  6. 10.8.2018 ואאל יונס התפטר ובמקומו נכנסה ניבין אבו רחמון במסגרת הסכם רוטציה

רשימת המועמדים לבחירות לכנסת ה־22

לקריאה נוספת

  • עזיז חידר, הרשימה המשותפת בבחירות 2015: כינונה, מצעה והאתגרים העומדים בפניה, בתוך: איתמר רדאי ואריק רודניצקי (עורכים), ביאן: הערבים בישראל, גיליון 5, מאי 2015. עמ' 13–16.
  • עבד אל-והאב חבאיב, הרשימה המשותפת: טקטיקה של בחירות או אסטרטגיה?, שם, עמ' 17–18.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמיר תיבון‏, יחד או לחוד: האיחוד בין המפלגות הערביות עדיין תקוע, באתר וואלה! NEWS‏, 25 בדצמבר 2014
  2. ^ אריק בנדר, ‏בל"ד פיצצה את הסכם העודפים עם מרצ: לא חותמים עם ציונים, באתר מעריב השבוע
  3. ^ אריק בנדר, דנה סומברג, ‏גלאון: "סירוב הרשימה המשותפת מוכיח שהם נכשלו במבחן השותפות", באתר מעריב השבוע
  4. ^ אילן ליאור, ג'קי חורי, מאמץ לשינוי הסכמי העודפים במרכז-שמאל מחשש לאובדן מנדטים, באתר הארץ, 4 במרץ 2015
  5. ^ אלי אשכנזי‏, מנהיג שנוי במחלוקת: ח"כים ערבים לא ישתתפו בהלווייתו של פרס, באתר וואלה! NEWS‏, 29 בספטמבר 2016
  6. ^ אריק בנדר, ‏איימן עודה מתגונן: "משתתף בכאב המשפחה, אך לא אגיע לאירוע אבל לאומי", באתר מעריב השבוע, 1 באוקטובר 2016
  7. ^ בן כספית, ‏המנהיגים הערבים שהחרימו את לוויית פרס ירקו לנו בפרצוף, באתר מעריב השבוע, 2 באוקטובר 2016
  8. ^ אורי משגבעודה, אבו מאזן יכול ואתה לא?, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016.
  9. ^ חדשות 2, ‏ערביי ישראל נגד הרשימה המשותפת: היו צריכים להשתתף בהלוויית פרס, באתר ‏mako‏‏, ‏3 באוקטובר 2016‏
  10. ^ רעות רימרמן, רענן בן צור ויעל פרידסון, ראשי רשויות ערבים בשבעה של פרס: 'מחרימי ההלוויה עשו זאת על דעתם הפרטית', באתר ynet, 2 באוקטובר 2016
  11. ^ Arab council heads on Joint List funeral boycott: 'they will pay' באתר ynetnews,‏ 2 באוקטובר 2016.
  12. ^ מורן אזולאי, כרזות ירושלים והעימות הפיזי: תיעוד מהמהומה בכנסת, באתר ynet, 22 בינואר 2018.
  13. ^ ערוץ 7, "הרשימה המשותפת" מתפצלת ל-3, באתר ערוץ 7, 21 בפברואר 2019
  14. ^ דניאל סיריוטי, "משבר במפלגות הערביות: בוטלה הכרזה על הקמת הרשימה המשותפת מחדש" ישראל היום 16.07.2019
  15. ^ דניאל סיריוטי, ‏בחירות לכנסת ה-22, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2019